ספר תולדות אדם, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ה 1845].

עותק מיוחס שהיה ברשותם של כמה מרבני הונגריה החשובים, עם חתימות ורישומי בעלות (בשער ובדפים נוספים) המלמדים על גלגוליו של הספר: תחילה היה ברשות רבי אלעזר פירשט אב"ד דינדיש, ממנו הגיע אל רבי אברהם אשי הירשלר מפרשבורג, וממנו אל רבי אברהם חייא הירש רב"ד סערעד (תלמיד החת"ס). לאחר מכן הגיע הספר אל רבי עקיבא פישער אב"ד טעטה (תלמיד החת"ס), דרך בנו רבי צבי הירש פישר אב"ד ויינערן (דעווא-וואניא) שהיה חתן דודו רבי אברהם חייא הנ"ל, ואל אחיו רבי עמרם פישער אב"ד יינק (חתן רבי אליעזר זוסמאן סופר).
בדפי הספר הגהות משני כותבים.

מחבר הספר, הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו שלפנינו בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.

[2], קמב דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. בלאי רב וקמטים. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 33.

אוסף מספרי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב":

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. החלק השני נכרך לפני החלק הראשון. חסר דף קנז בחלק השני.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג, ובשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
שם המחבר אינו נזכר בשער (כמו בספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.
חתימות בדפי השער: "ישראל ראזענפעלד".

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים. חסר הדף האחרון בכרך השני, עם לוח הטעות והתיקון.
מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש.

• ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס (ראה לעיל).
בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".

• ספר שאלות ותשובות אבני צדק, חלק ראשון על או"ח ויו"ד, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה. חסרים שני דפי המפתחות, לאחר דף השער.
חותמות: "שמואל ברוך גוטטמאנן שו"ב וש"ץ גראס-ווארדיין ומגיד דחברה שיעור".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ.

בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.

בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות במרבית הכרכים.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקולבסוב. קאלבאסוב, יום ב' שמיני [י"ב ניסן] תרס"א [1901].

מצדה השנייה של הגלויה חותמתו: "אברהם אהרן טייטלבוים אבדק"ק קאלבסוב...". נשלח אל הנגיד רבי מרדכי פרידמן מטיסא-לוק (Tiszalök). בדבריו הוא מתייחס לאבחנה וההוראות שקיבל ר' מרדכי מ"הרופא המפורסם בוויען": "בקראתי כתב ידו שב"ה בא לביתו בשלום בלי מכשול וגם כתב הלשון שאמר לו הרופא המפורסם בוויען, הרגשתי בנפשי תענוג גדול אשר אין להעלות על הכתב, ע"כ נא ונא חוס ורחם על נפשו ועל נפשות ביתו שלא לעבור על דבריו ושמור נפשך עד מאוד לקיים המ"ע ושמרתם לנפשותיכם, ואל ינהג בחג הבע"ל בחומרות שונות הן לעניין מצה שח"ו והן בשאר ענינים...". האדמו"ר מבקש למסור "לידידנו הח' אברהם בן רחל... כי החי'[ה] אותי על למאוד, והשי"ת ירחם עליו וישלח עזרתו מקודש בכל ענינים שבכל אשר יפנה יצליח...". בחתימת המכתב, האדמו"ר כותב ומברך: "...ידידו דוש"ת באהבה רבה ומצפה לשמוע ממנו תמיד ב"ט [בשורות טובות] ומעתיר בעדנ"ה [בעד נפשו הרמה] ותקבלו כולם חג הבע"ל בדיצות וכשרות ובשמחה הק' אברהם אהרן טייטלבוים...".

האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים (תקצ"ד-תר"ע), בן האדמו"ר בעל "ייטב לב". בילדותו עוד זכה להכיר את סבו האדמו"ר בעל "ישמח משה" מאוהעל. חתנו של האדמו"ר רבי יחיאל רובין מקולבסוב, וממלא מקומו כרב ואדמו"ר בעיר. חסידים רבים היו נוהרים לחצרו בעיר קולבסוב. היה מחונן בקול נעים ותפילותיו היו נערכות ברגש רב. צוואתו המעניינת נדפסה בספר "מספד מר" (לבוב, תרע"א).

גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב.

אוסף חוברות "חומשים של נערים" – פרשיות השבוע, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י והפטרות. קלויזענבורג, וויינשטיין & פריעדמאנן, תרפ"ו [1926]. 26 חוברות מתוך 54.
חוברות של פרשיות השבוע לנערים, חוברת לכל פרשה. אחד מן החידושים (שהיו מפורסמים בזמנו) של בית הדפוס שהקימו הגיסים שלמה שבתי פרידמן ומשה חיים וויינשטיין בקלויזנבורג, בסביבות שנת תרע"ג. חוברות אלו נדפסו והופצו באלפי עותקים בכל הסביבה (י"י כהן, חכמי טראנסילוואניה, עמ' קטו-קטז).
בגב כל חוברת נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (אז בקראלי), ורבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. האדמו"ר מוויז'ניץ כותב "כי זה יהי' תועלת גדול לבני נערי ישראל ועבור הוריהם". גם המסכימים הנוספים מדגישים כי יש במפעל זה תועלת גדולה "להקל על בני עניים, אשר אין ידם משגת לקנות כל חמשה חמשי תורה בפ"א לעת כזאת אשר היוקר יאמיר".
על מספר חוברות מופיעות החותמת: "ספרים האנדלוג, Samuel Löwy, Medias"; "אברהם גראס סופר ומוכר ספרים, Gross Abraham Kisvarda".
חוברות אלה נדירות כיום. באוסף שלפנינו מופיעה כמחצית מהסדרה, 26 חוברות מתוך 54 שנדפסו. לפנינו הפרשות: וישב, מקץ, ויחי, בשלח, יתרו, משפטים, תשא, ויקהל, פקודי, קדושים, אמור, בחוקותי, נשא, בהעלותך, שלח, קורח, חוקת, בלק, פנחס, מטות, מסעי, עקב, שופטים, תצא, תבוא, וילך.

26 חוברות. 22 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.

חוברות יתרו, פנחס, ומטות, חסרות בספרייה הלאומית.

אוסף של למעלה מ-150 מכתבים (על גבי גלויות) ששלחו גולי סיביר מבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק שבבירז', אל רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. [סיביר, קזחסטן וצפון-הקווקז (רוסיה), לודז' (פולין) ומקומות נוספים, תש"ב-תש"ו 1942-1946 בקירוב]. יידיש (אחדים מהם בעברית ורוסית).

לפנינו תיעוד נדיר, מקיף ויוצא-דופן של תלמידי ישיבת נובהרדוק-ביאליסטוק בתקופת גלותם בערבות סיביר, ובעיירות הנידחות בקזחסטן ובקווקז, ובדרכם לפולין ולארצות החופש לאחר תום מלחמת העולם השניה. במכתביהם מודים התלמידים לרב ברוק על משלוח חבילות הסיוע מארץ ישראל; מתארים את העבודה המפרכת, התנאים הקשים וחיי הלחץ והדחק במחנות ובקולחוזים; כותבים על המחסור בתשמישי קדושה, ספרי קודש, תפילין וציצית, ארבעת המינים ומצות לפסח; מוסרים פרישת שלום לקרוביהם ולמכריהם בחו"ל; מבררים אודות השמועות הנוראיות מחורבן יהדות אירופה ומבקשים מידע על גורל חבריהם, אחיהם וקרוביהם; מתארים את תקוותם למפלת הגרמנים, ותקוותם לניצחון הצבא האדום ולנקמת העם היהודי; כותבים על תכניותיהם ליציאה מגלות רוסיה ושיבתם חזרה לביתם בפולין בדרכם לארץ ישראל, ועוד.
האוסף כולל מכתבים רבים מאת ראשי ישיבות נובהרדוק וגדולי התלמידים, בהם: אחד-עשר מכתבים מאת ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ ורעייתו הרבנית עטל נקריץ (בת ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן ונכדת הסבא מנובהרדוק); שלושה מכתבים מאת ר' יעקב גאלינסקי (לימים המגיד הנודע ר' יענקל'ה גלינסקי), מגדולי ישיבת נובהרדוק בפינסק ובקובל; שני מכתבים מאת רבי חיים זייצ'יק, ראש ישיבת נובהרדוק בבוטשאטש; מכתב מאת רבי יצחק אורלאנסקי, ר"מ בישיבת נובהרדוק בפינסק וקובל; שמונה מכתבים מאת ר' רפאל וואלדשאן ואמו הרבנית גיטל וואלדשאן (אשת רבי יצחק אלחנן וואלדשאן – דער שערשאווער, אחות רבי חיים שמואלביץ ונכדת הסבא מנובהרדוק); מכתב מאת רבי משה רוגינסקי, מראשי כולל "בית יוסף" בווילנא; ומכתבים רבים מאת בני הישיבה הבחורים: ר' יעקב פסטרנק מלוצק, ר' חיים רוכלסמן מקורוב, ר' משה הלמאן מפאפא, ר' יעקב יהושע מאבע משברשין, ר' פנחס מנחם מלאך מאוסטרלנקי, ר' שלמה נפתלי הערץ סמיטיצקי (דרוגוצינער), ר' אהרן צבי הירש נודעל, ר' צבי הירש שמוטס, ר' יצחק שעווקעס, ר' ירחמיאל דאמב מאוסטרובה, ר' נתן מאיר רוזן, ר' יקותיאל פוקס, ר' פנחס אינגברמן (מגולי סיביר עם ר"י מובושוביץ; נהרג בהמשך בדרכו לארץ ישראל בהפלת המטוס שבו נסע מעל שמי בולגריה), ר' אברהם יצחק לינצברג, ר' חיים יוסף לוביאטובסקי, ר' יוחנן לייביקער מאוסטרובה, ר' ראובן וואפנער מאוסטרולנקה, ר' יעקב יורקביץ, ר' בנימין גרודקה מהוסאקוב, ר' קהת בארעק, ר' משה טורנער מבנדין, ר' נח רוכמאן, ר' שלמה פייגא ממאקוב, ר' בן ציון קעניג, ר' אהרן ליב פינקלשטיין, ר' ישראל צבי פרידלנד מקרשוב, ר' יחיאל רוזנצווייג, ר' לייב עמערט, ר' מענדל שפיטאלני, ר' אברהם אליהו גלזרמן, ר' שלמה מרגולין, ר' בן ציון הרשפלד, ר' יצחק פרעטיר, ר' משה ברנשטיין, ר' יעקב חארעס, ר' חנניה בארינאוו, ר' לייביש קראוונער, רבי יעקב שלאנג, ואחרים.

האוסף כולל בנוסף:

• שני מכתבים עם ברכת שנה טובה, מאת משגיח הישיבה הגה"צ רבי ישראל מובשוביץ, ומאת רבי יקותיאל פוקס. פראג, תשרי תש"ז (1946). • מכתב ארוך בן שלושה עמודים מאת רבי יחיאל פישקין מרוביזראוויטש (לימים אב"ד שאבלי), בו הוא מתאר מעט מקורותיו בתקופת השואה ומספר על הידיעות שקיבל מגלות ישיבת נובהרדוק-בירז' ברוסיה (אוסטיה, איטליה, כסלו תש"ו 1945). • מכתב מאת הרבנית פרומה רפפורט (אשת רבי דוד רפפורט בעל "צמח דוד"). • מכתב אל רבי הלל ויטקינד. • שבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע, מקום הימצאם, ותאריך שליחת החבילות. • מספר מעטפות-מכתבים.

רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית ובכללה גם את העיר ביאליסטוק בה שכנה ישיבת נובהרדוק בראשותו של רבי אברהם יפה'ן, חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר (מרביתם של בני הישיבה שלא הוגלו ונותרו בבירז', נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים).
בשתי קבוצות הוגלו כשישים מבני הישיבה לסיביר – הקבוצה הקטנה נשלחה עם רי"ל נקריץ למחנה כפיה באזור נידח סמוך לפארביג (Parbig) שבמחוז טומסק; קבוצה גדולה יותר נשלחה עם משגיח הישיבה רבי ישראל מובשוביץ אל מחנה כפייה בסביבות העיר קרסנויארסק. שתי הקבוצות הועסקו בעבודות פרך וסבלו מעינויים קשים, מרעב וממחלות. אך למרות התנאים הקשים, המשיכו הבחורים לשמור בגבורה ובמסירות נפש על לימוד התורה וקיום המצוות בסתר.
בשלהי שנת תש"א, הותר לקבוצת הגולים עם ר"י מובשוביץ לצאת מהמחנה ולהתיישב בפנים רוסיה. בשל האקלים החם, בחרה הקבוצה לנדוד דרומה, לעיר מרקי שמחוז ז'אמבול בקזחסטן. אולם גם במרקי לא שפר עליהם גורלם. כדי להתקיים נאלצו הבחורים לעבוד עבודה מפרכת ומסוכנת ב'קולחוז' (משק שיתופי), ורבים מהם מתו מרעב וממחלות. כשלוש שנים לאחר מכן, באביב תש"ד, שוחררה גם הקבוצה של רי"ל נקריץ מגלותם בסיביר. הקבוצה התיישבה בצפון הקווקז, ב'סובחוז' (משק ממשלתי) סמוך לעיירה איפטבו (Ipatovo) שבחבל סטברופול. בתום המלחמה, עזבו כל הגולים בני הישיבה את רוסיה הסובייטית. בתחילה נסעו לעיר לודז' שבפולין ולמחנות העקורים השונים במרכז אירופה, ובהמשך היגרו לארצות הברית ולארץ ישראל.
באביב תש"ב נוצר לראשונה קשר מכתבים בין שתי הקבוצות ובין רבם ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן בניו יורק, אשר פתח מיד בהכנות למשלוח חבילות סיוע עם מזון ובגדים, כסף ומצרכים חיוניים נוספים. החבילות הראשונות הגיעו בחורף תש"ג והביאו עמם הצלה והקלה גדולה. אחד מהיוזמים העיקריים למשלוח החבילות מארץ ישראל היה רבי בן ציון ברוק, שעמד גם בקשר מכתבים רציף עם הגולים בני הישיבה. המכתבים באוסף שלפנינו – שמקורו מארכיונו של רבי בן ציון ברוק – נשלחו ע"י בחורי הישיבה בשנים קשות אלו של תלאות ונדודים בגלות רוסיה.

למעלה מ-150 גלויות. גודל ומצב משתנים. נקבי תיוק.