אוסף ספרים מדפוסי זולקווא, שנות הת'-ת"ר:

• ספר חידושי הלכות – מהרש"א. זאלקווי, דפוס האחים השותפין אהרן וגרשון בני חיים דוד סגל, [תפ"ח 1728]. הקדשה בדף השער: "מתנה לדרשה ממני הק' גדלי' שעפער".

• ספר בית לוי, חידושים, מאת רבי לוי בן רבי שלמה מבראד. זאלקווי, דפוס אהרן וגרשון בני חיים דוד סג"ל, [תצ"ב 1732]. חתימות "יחיאל מיכל שלמה מפאסוועל".

• ספר חידושי הלכות, חלק ראשון – נטע שעשועים, מאת רבי דוב בער מפינסק. זאלקווא, דפוס גרשון בן חיים דוד סג"ל וחיים דוד בן אהרן סג"ל, תק"ח [1748].

• ספר סדר הדורות, מאת רבי יחיאל הלפרין. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, [תקס"ח] 1808. חתימות בדף השער: "משה דוד שפירא" [כנראה רבי משה דוד שפירא מבענדין]; "חיים זאב ---[?]".

• ספר תוספות שבת, על שולחן ערוך הלכות שבת. זאלקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, [תקס"ו 1806].

• ספר הלכות גדולות. זולקווא, Zcarna Literis, תקע"א 1811. חתימה בשער: "אלעזר כץ", חותמת: "יוסף פריינד, Szatman". חתימה בדף המגן: "הק' יואל כ"ץ אב"ד פה ק"ק ערדעד יע"א" [מחבר שו"ת טירת כסף, ועוד].

• ספר מחצית השקל, על ה"מגן אברהם", מאת רבי שמואל קעלין. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תקצ"ח 1838. חותמת "עקד ישיבת חכמי לובלין". רישומי בעלות בדף המגן (של "בעריל האראשווסקי", ועוד).

• ספר שמלה חדשה, תבואות שור ובכור שור, מאת רבי אלכסנדר סנדר שור. זאלקאב, דפוס שאול דוב מאיר האפער, ת"ר-תר"א 1840-1841. חותמת רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיאס [הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב), בן רבי צבי הירש גויטיין ונכדו של רבי ברוך בענדיט גויטיין בעל "כסף נבחר". תלמיד הכתב סופר. כיהן ברבנות העדיעס על מקום אביו וסבו].

• ספר טיב גיטין, על מסכת גיטין, מאת רבי צבי הירש העלער. זאלקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תר"ד [1844]. חתימת "הרש אדלער", עם חותמת (מחוקה מעט): "צבי יחיאל סג"ל הירש, אב"ד דק"ק יצ"ו – ערדאטעלעק והגלילות" [מחבר ספר צבי וחמיד, מישקולץ ת"ש].

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).

המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
חתימה בדף סה/1: "פסח יהודא בן חי' דבורה".
חותמות ורישומי צנזורה בדף השער ובדף שאחריו.

[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות נייר רבות בדף השער ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה ישנה.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. 32.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.

"פתשגן הכתב להנתן דעת..." – כרוז מודפס מטעם האחים לבית פרופס, המדפיסים מאמשטרדם, המודיעים על סיום המחלוקת עם ר' זלמן מדפיס מזולצבאך. אמשטרדם, תמוז תקכ"ה [1765].

דף מודפס מצדו האחד. בחלקו העליון של הדף מכתב האחים המדפיסים מאמשטרדם, עם חתימה בכתב-יד (כנראה של אחד האחים, שחתם גם בשביל אחיו): "הק' יוסף יעקב ואברהם בני המנוח כהר"ר שלמה פרופס כ"ץ זצ"ל". לאחר מכתב האחים נדפס (באותיות "רש"י") אישור "נאמני הקהילה" באמשטרדם, ואחריו אישור בית הדין באמשטרדם.

האחים לבית פרופס מודיעים כי לאחר הפשרה ביניהם, ולאחר שר' ליפמאן, בנו של המדפיס ר' זלמן מזולצבאך, החליט לפצות אותם כספית, ניתנת הרשות למדפיס מזולצבאך להשלים את מהדורת התלמוד שלו, מבלי לפגוע בזכות ההדפסה של מהדורתם.

מהדורת התלמוד שנדפסה בזולצבאך בשנים תקט"ו-תקכ"ג עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך, והתירו לו את החרם. בשנת תקכ"ד הודיע ר' זלמן כי הוא מתחיל להדפיס את התלמוד בשנית, אז התפתח הפולמוס בשנית. הדבר גרר את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים. בסופו של דבר הוסכם על פשרה, לפיה האחים פרופס יקבלו סכום כסף כפיצוי על הנזק שנגרם להם מהשגת הגבול של המדפיס מזולצבאך, ובמקביל תימשך הדפסת המהדורה בזולצבאך (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכד). מהדורת זולצבאך זו, המכונה אצל רבינוביץ (שם) "דפוס זולצבאך ג", נדפסה בין השנים תקכ"ו-תק"ל, לאחר ובעקבות הפשרה הנ"ל (בשל השערים שנדפסו כולם בשחור, כונתה המהדורה אצל מוכרי הספרים והקונים בשם "זולצבאך שחור").

[1] דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

Noticias reconditas do modo de proceder a Inquisição de Portugal com os seus presos, [ידיעות על אודות האופן בו האינקוויזיציה הפורטוגזית נוהגת עם האסירים שלה], מאת António Vieira. ליסבון, Imprensa Nacional, [תקפ"א] 1821. מהדורה ראשונה בפורטוגזית.

דו"ח ביקורתי חריף כנגד האינקוויזיציה הפורטוגזית והאופן בו היא רודפת את המומרים היהודים. הדו"ח הוכן ע"י הכומר הישועי António Vieira (1608-1697), לבקשת האפיפיור קלמנס העשירי.

Vieira, שישב במאסר במשך שלוש שנים וחווה בעצמו את עינויי האינקוויזיטורים, מציג בדו"ח שלפנינו את הרדיפה הבלתי פוסקת של האינקוויזיציה בפורטוגל את היהודים המומרים ובני משפחותיהם, הנחשדים בסטייה מחוקי הנצרות ובשמירה על מנהגים יהודיים. הוא מתאר בהרחבה את ההליך השרירותי בו מתבצעים המעצרים ואת תנאי המאסר המחפירים, את החרמת הרכוש, החקירות הארוכות והעינויים הקשים, השגת העדויות, הראיות וההודאות בכפייה, גזרי-הדין, ועוד. Vieira מציין את השאלות המוסריות-דתיות וכלכליות שהתנהלות זו מעוררת ודורש לחדול באופן מידי מהשימוש בשיטות אלו. כתוצאה ממסקנותיו של הדו"ח, השעה האפיפיור היורש אינוקנטיוס האחד-עשרה את פעילות האינקוויזיציה בפורטוגל למשך שבע שנים (1674-1681).
הדו"ח הופץ שנים רבות בכתבי-יד בלבד וזכה לפרסום מועט. בשנת 1808 נדפס הדו"ח בלונדון בתרגום לאנגלית; ובשנת 1821 נדפס הדו"ח לראשונה בשפת המקור, בליסבון, באותה השנה שבה בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגזית באופן סופי.

[5], 3-272 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.

וריאנט. בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף, הכרוך לאחר דף השער הראשון, ובו נוסח זהה לנוסח השער הראשון, עם סידור טקסט מעט אחר, ושם דפוס שונה – Impressão Regia (שמו של בית הדפוס המלכותי של פורטוגל בברזיל הקולוניאלית, שפעל בין השנים 1808-1821).

נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות.