מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove eretz filter eretz
- and (18) Apply and filter
- israel (18) Apply israel filter
- document (14) Apply document filter
- letter (14) Apply letter filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- book (4) Apply book filter
- item (4) Apply item filter
- print (4) Apply print filter
שני דפים גדולים – כתב "היתר מאה רבנים" בכתב-יד וחתימת רבי שאול משה זילברמן הרב מוויערשוב, עם חתימות של למעלה ממאה רבנים מתל אביב וירושלים. תרצ"ב [1932].
הרב מוויערשוב מספר בהיתרו על האשה שברחה לארה"ב ומסרבת לקבל גיטה זה כשבע שנים, והוא מתיר לבעלה לישא אשה אחרת על אשתו "ובאופן שיהי' לו חתימת עוד מאה רבנים ולומדים, שאול משה זילברמאן". בהמשך הדף הצטרפו להיתר הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב שלמה אהרונסון "הרבנים הראשיים למחוז יפו ותל אביב", והבד"צ בעיה"ק ירושלים – בחתימות רבי צבי פסח פראנק, רבי אליהו ראם, רבי יחיאל מיכל הורוויץ, רבי שמשון אהרן פולנסקי [הרב מטעפליק], רבי יצחק צבי ריבלין ורבי שלום מלמד [הרב מאומאן].
בדף השני מופיעות עוד 95 חתימות של רבני ולומדי ירושלים, בהם: רבי יצחק יעקב וכטפויגעל, רבי יעקב אשר גראיעווסקי, רבי יחיאל מיכל מושקין, רבי ישראל איסר שפירא [אב"ד לאפיטש], רבי זעליג ברוורמן [מראשי ישיבת מאה שערים], רבי יצחק אריאלי, רבי שמואל אהרן יודלביץ, רבי יוסף שימשלביץ, רבי יוסף דינקלס; ועוד חותמים רבים מסלתה ומשמנה של גדולי התורה בירושלים.
כותב ההיתר: הגאון רבי שאול משה זילברמן – הרב מוויערשוב (תר"י-תרצ"ט), מגדולי רבני פולין וארץ ישראל. מחסידי קוצק. בצעירותו הורה לו האדמו"ר החידושי הרי"ם שילמד הלכות יורה דעה להוראה. למד אצל רבי ישראל יהושע טרונק הגאון מקוטנא ובהמשך אצל בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב. בשנת תרמ"ב מונה לרבנות העיר קזמינקי, ובשנת תרנ"א מונה לרב אב"ד וויערשוב, בה הרחיב את ישיבתו והגדילה למאות תלמידים. בין תלמידיו היו לימים כמה מגדולי הרבנים בפולין. אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כראב"ד בלודז', ובאמצע שנות התר"פ עלה לארץ ישראל וכיהן כ-15 שנה ברבנות בתל אביב. (על פי מבוא לשו"ת רבי שאול משה, מאת בנו רבי יהושע זילברמן).
[2] דף (כתובים משני צדיהם). 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. הדפים קרועים לשניים במרכזם לרוחב קו הקיפול. משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חלק מהחתימות פגומות.
אוסף של עשרות טפסים חתומים – "הצהרה וכתב אמנה", על נאמנות לדבר השם וחברות בקהילת "העדה החרדית", כולל הימנעות מהתחברות לרשעים ומנטילת כספים ממוסדות המדינה. ירושלים, שנות התש"י-תשי"ג בקירוב.
שכפול בסטנסיל של נוסח שהודפס במכונת כתיבה. על הדפים שלפנינו חתימות ידיהם של רבים מחכמי ונכבדי הקהילה בירושלים, בהם הרבנים והעסקנים המפורסמים: רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית; רבי ישראל משה "בלאאמו"ו הגה"ק מהרי"צ זצוק"ל דושינסקי" [לימים גאב"ד העדה החרדית]; רבי משה אריה פריינד [מראשי ישיבת סאטמר ולימים גאב"ד העדה החרדית]; רבי מאיר חיים אונגר [אב"ד לקנבך]; רבי דוד הלוי יונגרייז [מדייני הבד"צ]; רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן [מדייני הבד"צ]; רבי עמרם ברש"י בלויא [ראש חוג "נטורי קרתא"]; רבי אהרן שלמה הלוי קצנלבוגן [ראש ישיבת תורה ויראה]; רבי יחיאל מתתיהו דייויס [נאמן ביתו של הרב בענגיס]; רבי שלום הלוי אייזען; רבי חיים מיכל לוי; רבי יוסף שענבערגער; רבי נחום יצחק פראנק; רבי בנימין זאב חעשין; רבי גרשון ליב שטמר; רבי נפתלי הלברשטאם [האדמו"ר מטשקאווא]; רבי זלמן בריזל; רבי אהרן אברהם סלאטקי [מגדולי המקובלים]; רבי צבי מיכל העליר; ועוד טפסים חתומים רבים.
63 טפסים. 33 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
מכתב בחתימות ידיהם של תשעה מגדולי חכמי המקובלים הספרדים בישיבת "פורת יוסף" בירושלים, בהם רבי יצחק כדורי, רבי יהושע שרבני ורבי אברהם ברזני. ירושלים, תמוז תשי"ט [1959].
נשלח אל האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, בבקשת עזרה להדפסת כתבי הקודש של "הגאון הגדול המקובל האלוקי" רבי אליהו מני. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימות ידיהם של המקובלים הקדושים: רבי "יאושע שרבאני"; רבי "יצחק כדורי"; רבי "שאול דוד"; רבי "יוסף שעיו"; רבי "יצחק הדאיא"; רבי "מנצור בן שמעון"; רבי "אלי' שלם"; רבי "ששון לוי"; ורבי "אברהם ברזאני".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של חכם "מנחם מנשה", עם החותמת "חברת אהבת חיים". ירושלים, תמוז תשי"ט [1959].
נשלח אל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, בעניין תמיכה במוסד לילדים יתומים ועזובים, שנמנה בין מפעלי "אהבת חיים", תחת ניהולו של חכם מנחם מנשה.
הצדיק הקדוש חכם מנחם מנשה (תרנ"ג-תשכ"ח), בעל "אהבת חיים". מגדולי הדרשנים ומרביצי התורה בקרב העדה הספרדית בירושלים. מקובל וצדיק, דרשן מפורסם ואיש חסד הדואג לנזקקים וליתומים. נולד ברוסה שבבולגריה ולאחר שהתייתם בילדותו עבר עם אמו לטורקיה. בשנת תרע"ח עלה עם משפחתו מטורקיה לארץ ישראל. בירושלים התקרב אל גדולי המקובלים רבי יצחק אלפייה ורבי יהודה פתייה, והיה תלמידם ונאמן ביתם. בשנת תר"צ הקים בשליחות רבותיו את "חברת אהבת חיים", בה עסק בהפצת תורה ובמפעלי חסד, ארגון ימי "תעניות דיבור" ותפילות ו"תיקונים" לישועת הכלל והפרט. ספריו "אהבת חיים" על פרשיות השבוע, כוללים: דרשות והלכות, פרפראות, משלים ומעשיות. ספרי "אהבת חיים" נדפסו בעשרות מהדורות, ועד היום משתמשים בספריו דרשנים רבים, שחלקם אף קבעו בהם שיעורים ללימוד קבוע ברבים מדי שבת בשבתו.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
שני יומני מטופלים, בכתב-ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950-1960 בקירוב].
פנקס בן עשרות דפים ופנקס נוסף בן שבעה דפים, בהם תיעד הרב כדורי את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, שאלות בענייני שידוכים, שלום בית, רפואה ממחלות, ועוד. הרב כדורי מתעד את השאלות שנשאל, את התשובות, העצות או הקמיעות שנתן, בדרך כלל על פי תוצאות הגורלות שערך ועל פי חכמת המזלות.
הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.
[60] דף + [7] דף. 13-15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת בד מקורית וכריכת קרטון, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI 011.022.
ספר תהילים, "מסודר מחדש עם טעמים ופיסוק קרי וכתיב – בהוספת תפילות נחוצות על קברי הצדיקים". ירושלים, הוצאת א' בלום, [שנות התש"מ בקירוב].
בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב-יד קדשו וחתימתו של המקובל הקדוש רבי יצחק כדורי: "להצלחת יעקב בן ברוך נאמן הי"ו, יעלה ויצליח הוא וב"ב הי"ו – יצחק כדורי". בדף הבטנה הקדמי מודבק דף מודפס עם תצלומים וקריאה לתרומה עבור "כולל 'משכן שלמה' ולבנין בתי הכנסת מוסיוף ע"ש הרב שלמה מוסיוף זצ"ל, רח' יואל 25 ירושלים".
הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות-אלפי בני אדם.
[4], רצא, [3] עמ'. מצב טוב. בלאי וכתמים, בהם כתמי רטיבות. כריכה מקורית.