מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
מכתב מאת הנהלת ישיבת צאנז בנתניה, ובשוליו מכתב (7 שורות בכת"י) בחתימת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. קרית צאנז, נתניה, אדר ב' תשכ"ה 1965.
נשלח לארה"ב אל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין, מנהל "עזרת תורה". מכתב ההנהלה נכתב במכונת כתיבה, ואילו מכתב האדמו"ר נכתב בכתב-יד [סופר?], עם חתימת-יד קדשו של האדמו"ר. במכתבו מבקש האדמו"ר עזרה כספית ללומדי וראשי הישיבה להוצאות חג הפסח: "לבוא לפני כסא כת"ה שליט"א במילי דרחמי עבור ברכי רבנן דשלהי ודחקי דבני כלה לסייע להם לצרכי החג הקדוש המרובים...". האדמו"ר מברכו: "ובזה לברך כבוד הד"ג שליט"א אשר יאריך ימים על ממלכתו במלאכת הקודש במס"נ לכבוד שמו יתברך ויתעלה, להגדיל תורה ולהאדירה, שיתברך בבריאות השלימות ולראות במהרה בנחמת ציון וירושלים בהרחבת גבול הקדושה בב"א... יקותיאל יהודא".
האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל, וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג [שנקראה "קהילת ספרדים"]. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה. הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים וסימני קיפול.
![מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. [ברוקלין, ניו יורק], [חשוון] תשי"ד [1953].
ברכות לרגל ניש](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/327.jpg "מכתב האדמו\"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – ברכות לנישואין, אושר ואריכות י")
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. [ברוקלין, ניו יורק], [חשוון] תשי"ד [1953].
ברכות לרגל נישואין. מודפס במכונת כתיבה, עם שתי שורות סיום בהן הוסיף האדמו"ר ברכות בעצם כתב-יד-קדשו: "המברכו שתהי'[ה] החתונה בשעה טובה ומוצלחת ויהי'[ו] הזוג החדש מאושרים לאריכת ימים ושנים", ואחריהן חתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
![מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. [ברוקלין, ניו יורק], תשל"ד [1974].
מכתב תודה על תרומה לצו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/328.jpg "מכתב האדמו\"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – ברכות שנה טובה – \"ברכת שמים מע")
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. [ברוקלין, ניו יורק], תשל"ד [1974].
מכתב תודה על תרומה לצורכי החתונה של בן האדמו"ר – "ועורר בזה האהבה הישנה וברית אבות לבנים תזכור". עם ברכות "כי כן יבורך גבר כמע'[לתו] בברכת שמים מעל בשפעת הצלחות ושובע שמחות". המכתב נכתב על ידי סופר, ובסופו שורה בה הוסיף האדמו"ר שתי מילים בעצם כתב-יד-קדשו, ברכות לשנה טובה: "ותתברכו בכוח"ט" [בכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה], עם חתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות הסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב.
מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הרה"ק רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר לחסידי "תולדות אהרן". ירושלים, יום א' בלק [ו' תמוז תשט"ו 1955].
נשלח לצפת, אל קרובי משפחתו – משפחת קאליך, לרגל לידת אחד מבניו שליט"א (בשבת קודש ה' בתמוז תשט"ו); וכה הוא כותב: "לכבוד דודתי היקרה וכו' מרת רחל תחי', הנני לבשר כי אתמול נולד לי בעז"ה בן זכר למז"ט, הלידה היתה בביתי וב"ה הכל על מכונו, והנני מזמין אתכם להברית ביום ש"ק בעז"ה, אברהם יצחק קאהן".
לאחר החתימה הוסיף האדמו"ר הזמנה לברית לדודו: "ש"ב מו"ה שמואל קאליך".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יצחק קאהן בעל "דברי אמונה" (תרע"ד-תשנ"ז), מצאצאי רבי אברהם יצחק בן רבי שמואל העליר רבה של צפת. נולד בעיר צפת בשנת תרע"ד, ובשנת תרע"ח היגרו הוריו ומשפחתו לעיר סיגעט. תלמיד האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים בישיבת סאטמר; שם התקרב לחבורתו הקדושה של חותנו רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים", שעסקו בעבודת ה' טהורה. לאחר פטירת חותנו בשנת תש"ז, נתמנה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" – חסידות חדשה שהפכה בהנהגתו להיות מהקהילות המובילות והדומיננטיות בירושלים. קהילה שהתייחדה בהנהגות החסידות, ההתבדלות מהציונות ומלחמות הדת בירושלים. לאחר פטירתו נתמנו בניו הקדושים שליט"א לאדמו"רים לקהילות הקודש: "תולדות אהרן", "תולדות אברהם יצחק", "דברי אמונה" ו"מבקשי אמונה".
גלויית דואר. 14.5 ס"מ. מצב טוב.
אוסף גדול ומגוון של מכתבי אדמו"רים ורבנים חסידיים. ארץ ישראל, ארה"ב וארצות שונות, המאה ה-20.
בין המכתבים:
• מכתב האדמו"ר מנדבורנה רבי אהרן אריה לייפער. טעמעשוואר, תרפ"ט [1929]. • מכתב האדמו"ר מראדוביץ רבי ישראל הגר. ניו יורק, תרע"ט [1919]. • שני מכתבים על גבי גלויות, מאת רבי נחמן צבי צינגער המשב"ק של האדמו"ר מבעלז. בעלז, [שנות התר"פ בקירוב]. • שני מכתבים על גבי גלויות, מאת רבי ירוחם מאיר ליינער (מראדזין), אל שלמה בובער. הרובשוב, תרס"ג ותרס"ד [1903]. • מכתב האדמו"ר "החלוץ" רבי ישעיה שפירא. ירושלים, טבת תרצ"ד [1933]. • מכתב נכד האדמו"ר מזידיטשוב רבי אלימלך אייכנשטיין אב"ד וועלדזיש. תרח"ץ [1938]. • מכתב האדמו"ר מספינקא רבי נחמן כהנא. בני ראם (מסמיה), אלול תשי"א [1951]. • מכתב האדמו"ר מבוהוש-שפיקוב רבי יצחק פרידמן. תל אביב, תשכ"ג [1963]. • שלשה מכתבים מהאדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, בחתימות המשמשים בקודש (ר' משה דוד רחמן; ר' משה פיקהולץ ור' נפתלי לוי). תל אביב, חשון תש"ג [1943], ואייר תש"ו [1946]. • מכתב האדמו"ר ממז'יבוז' רבי יצחק מאיר העשיל. ברונקס, ניו יורק. • מכתב האדמו"ר מקומרנא רבי שלום סאפרין. ירושלים, תשכ"ג [1963]. • מכתב רבי ישראל משה דושינסקי. ירושלים, תש"ה [1945]. • מכתב האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר. • מכתב רבי נפתלי הירצקא קעניג אב"ד שארמאש. • מכתב האדמו"ר משטשקובה רבי יעקב הלברשטאם. ירושלים, [אלול תרצ"ז 1937]. • מכתב האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין-בוהוש. תל אביב, כסלו תרח"ץ [1937]. • מכתב רבי ישראל הלברשטאם אב"ד בומביי. בומביי (הודו), תש"ח [1948]. • מכתב האדמו"ר מגורליץ רבי ברוך הלברשטאם. בני ברק, אדר תשל"ז [1977]. • מכתבים מהאדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. ירושלים, תשרי תשט"ז [1955] ותשכ"ג [1963]. • מכתב האדמו"ר מסטרופקוב רבי אברהם שלום יששכר דוב הלברשטאם. ירושלים, תמוז תשל"ה [1975]. • מכתב האדמו"ר ממטרסדורף רבי בונם יואל טויסיג. ירושלים, תשנ"ו [1996]. מכתב האדמו"ר רבי יששכר בעריש לייפער. ירושלים, תשט"ז [1956]. • מכתב רבי יהודה ליב היינה, נכד האדמו"ר מגור. • מכתב האדמו"ר מאמשינוב רבי יוסף קאליש. Bethlehem (בית לחם, ארה"ב), תשל"ט 1979. • מכתב האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. תל אביב, תשי"ז [1957]. • ועוד.
40 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
אוסף מגוון של הזמנות מודפסות לנישואין, ממשפחות אדמו"רים. פולין ואוקראינה, שנות התר"נ-תר"צ בקירוב [מפנה המאה ה-20 בקירוב].
• הזמנת הרה"ק רבי שמעון שלמה וורטהיים האדמו"ר מבנדר, לנישואי בנו רבי יוסף, עם הכלה בת דודו הרה"ק מראדוויל רבי אליעזר אינגרלייב אב"ד אוסטילה – בעיר אוסטילה (ווהלין). ללא תאריך. אודסה, דפוס A. Dykhno, תרנ"ח [1898].
• הזמנת הרה"ק רבי יעקב שמחה בונם דנציגר ואחיו האדמו"ר מאלכסנדר הרה"ק רבי יצחק מנחם בעל ה"עקדת יצחק", לנישואי בתו של רבי יעקב שמחה בונם, עם החתן רבי אברהם בורנשטיין בנו של האדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"שם משמואל" – בעיר אלכסנדר, בחודש אדר תרצ"א [1931].
• הזמנת הרה"ק רבי אברהם משה קאליש האדמו"ר מפאלניץ-וורקא-אוטווצק, לנישואי בנו רבי יעקב דוד ברוך (לימים אדמו"ר מוורקא בארה"ב), עם הכלה בת הרה"ק רבי מנחם מנדל מורגנשטרן אב"ד ווענגרוב בנו של האדמו"ר מסוקולוב – בעיר ווענגרוב, בחודש אלול תרצ"ו [1936]. דפוס י"מ אלטער, וורשא.
• הזמנת הרה"ק רבי ישראל פנחס הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, לנישואי בנו רבי יקותיאל נתן נטע, עם הכלה בת רבי מנחם מנדל הלוי לנדא מראדומסק (החתן והכלה מצאצאי האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק) – בעיר ראדומסק, בחודש אדר תרפ"ה [1925]. דפוס ח' גלברד, ראדומסק.
ההזמנה נשלחה לירושלים אל הגאון רבי איסר זלמן מלצר. מעבר לדף מכתב בכתב-ידו וחתימתו של החתן, המבקש "לקבל ברכת ת"ח גאון גדול כמע"כ מציון".
• הזמנת הרה"ק רבי אריה אלימלך הכהן רבינוביץ אב"ד שידלוב (בן האדמו"ר בעל "כנסת יחזקאל" מראדומסק), לנישואי בנו רבי חיים יחזקאל אלטר מאיר, עם הכלה בת האדמו"ר מוולברום רבי יעקב יצחק אלחנן הלוי רוטנברג מצ'נסטחוב – בעיר צ'נסטחוב, בחודש אלול תרצ"ה [1935]. דפוס חיים ליב פישער, קראקא.
• הזמנת הרה"ק מסטאשוב רבי נפתלי מנחם וויסבלום מסענז'ישוב, לנישואי בתו, עם החתן רבי משה נפתלי יוסף רבינוביץ, בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד מקינצק (בן האדמו"ר רבי פנחס מקינצק בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצ'ה) – בעיר סט' סענדזישעוו בחודש אלול תרע"ב [1912]. דפוס סקורא, קיעלץ.
• הזמנה לנישואי החתן פנחס אליהו בן רבי יצחק מאיר עלבינגר, עם הכלה בת האלמנה דבורה מייזלער, נכדת הרב אב"ד לאסק שליט"א ונכדת האדמו"ר מראספשע שליט"א [בן הרה"ק אברהם משה וועלטפרייד האדמו"ר מראספשע הסמוכה לפיעטרקוב] – בעיר וורשא, בחודש אדר ב' תרצ"ב [1932]. דפוס י"מ אלטער, וורשא.
7 הזמנות. גודל משתנה. מצב כללי טוב. הזמנת רבי ישראל פנחס הכהן מראדומסק עם קרעים חסרים ופגיעה בטקסט ההזמנה ובמכתב שמעבר לדף (משוקמים במילוי נייר).
אוסף מגוון של 22 הזמנות מודפסות, של חתונות ושמחות במשפחות אדמו"רים ורבנים, חסידים ואנשי מעשה. ארץ ישראל, ארה"ב ואירופה. שנות התש"י-התש"ס בקירוב [המחצית השניה של המאה ה-20 בקירוב].
בין ההזמנות:
• הזמנת האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקא לנישואי בתו, עם החתן רבי משה בן רבי ישכר בער הלוי רוטנברג אב"ד ואידיסלוב – בבני ברק, בחודש אב תשט"ו [1955].
על גבי ההזמנה מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מספינקא אל האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים. בצדו השמאלי של דף ההזמנה, מכתב בכתב-יד וחתימת הרבנית מספינקא מרת חנה כהנא [בת האדמו"ר מססרגן רבי יעקב ישראל וישורון רובין].
• הזמנת האדמו"ר מבאניא רבי ישכר בער לייפער לנישואי בנו רבי מרדכי, עם הכלה אסתר בת רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש אב"ד העלמץ – בברוקלין ניו יורק, בחודש אייר תשכ"ה [1965].
• הזמנת רבי חיים קרייסווירט אב"ד אנטוורפן לנישואי בנו רבי דוב צבי, עם הכלה בת האדמו"ר מנדבורנה פיטסבורג רבי אברהם אבא לייפער – בניו יורק, בחודש אלול תשכ"ו [1966].
• הזמנת האדמו"ר מרחמיסטריבקה רבי יוחנן טברסקי לנישואי בנו רבי אברהם דוב, עם הכלה בת האדמו"ר ממונסי-ויז'ניץ רבי מרדכי הגר, נכדת האדמו"רים רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ ורבי יעקב יוסף מסקווירא – בניו יורק, בחודש כסלו תשכ"ז [1966].
• הזמנת האדמו"ר מטשרנוביל-לויעב רבי משולם זוסיא טברסקי לנישואי בנו רבי חיים יצחק, עם הכלה בת האדמו"ר מספינקא-קראלי רבי שמואל צבי הורוויץ – בברוקלין ניו יורק, בחודש אדר תשכ"ח [1968].
• הזמנה לנישואי החתן רבי בן ציון צבי ליפשיץ נכד האדמו"ר מבובוב, עם הכלה בת רבי יחיאל וויינברגר אב"ד סערדאהעלי – בבברוקלין ניו יורק, בחודש סיון תש"ל [1970].
על גבי ההזמנה מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יחיאל וויינברגר אב"ד סרדהלי.
• הזמנת רבי אברהם צבי ווייס אב"ד נוה אחיעזר בני ברק לנישואי בתו, עם החתן רבי יצחק אייזיק ווייס בן האדמו"ר מספינקא-בני ברק רבי יעקב יוסף ווייס – ברמת גן, בחודש אלול תשל"א [1971].
על ההזמנה ומעברה השני, מכתב ארוך מרבי אברהם צבי ווייס אבי-הכלה, אל רבי לוי יצחק גרינוולד אב"ד "ערוגות הבושם" צעהלים.
• הזמנת רבי שרגא פיוויש שנייבלג מרבני לונדון, לנישואי בתו, עם החתן רבי דוב בעריש מייזליש בן רבי צבי מייזליש אב"ד וויטצען וברגן בלזן – בחודש תמוז תשל"ו [1976].
מעבר לדף מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שרגא פייוויש שנייבלג.
• הזמנה לנישואי החתן רבי נפתלי אלימלך רייך נכד האדמו"ר מפשוורסק רבי יעקב לייזער, עם הכלה בת האדמו"ר מביטשקוב יפו רבי זיידא שמואל שמלקא רוזנבוים – באנטוורפן, בחודש סיון תשנ"א [1991].
בגב ההזמנה מכתב בכתב-יד וחתימת רבי משה אהרן רייך חתן האדמו"ר מפשוורסק.
• הזמנת האדמו"ר מפשוורסק רבי יעקב לייזער לשמחת הבר מצוה של נכדו יצחק בן-חתנו רבי משה אהרן רייך – באנטוורפן, בחנוכה תשנ"ד [1993].
על גבי ההזמנה מכתב בכתב-יד וחתימת אבי-החתן רבי משה אהרן רייך חתן האדמו"ר מפשוורסק.
• הזמנת האדמו"ר מסאסוב-ישמח משה רבי יוסף דוד טייטלבוים לנישואי בנו רבי חיים מרדכי, עם הכלה בת רבי אהרן קאהן ראש ישיבת "תולדות אהרן" – בתל אביב, בחודש אלול תשס"ג [2003].
מעבר לדף מכתב בכתב-ידה וחתימתה של אשתו הרבנית חנה טייטלבוים [בת האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף-רחובות].
• מכתב (על גבי חלק מדף הזמנה), בכתב-יד וחתימת רבי דוד משה טברסקי [האדמו"ר מרחמיסטריבקה-בורו פארק שליט"א], אל רבי נחום דוב ברייער [האדמו"ר מבאיאן שליט"א].
• ועוד הזמנות, חלקם עם מכתבים בכתב-יד.
22 פריטים. גודל ומצב משתנה.