ספר פירוש על המסורה, מאת רבי יעקב בן יצחק מצויזמיר. אמשטרדם, דפוס יהודא בן מרדכי ושמואל בר משה הלוי, [חנוכה ת"י 1649].

הספר נדפס לראשונה בלובלין שע"ו, ולאחר מכן עם תוספות מבן המחבר בלובלין ת"ד. מרבית הטפסים של מהדורת לובלין נשמדו בגזירות ת"ח ות"ט. לפנינו מהדורה שלישית, עם הוספות נוספות שהדפיס המחבר באמשטרדם. הסכמות רבי יום טוב ליפמן העליר (בעל "תוספות יום טוב") ורבי אליעזר בן רבי שמואל מאפטא הועתקו ממהדורת ת"ד, אך פרט השנה שונה לשנת ת"ט.

פרט השנה בדף השער, בהקדמת המחבר ובקולופון הסיום, רומזים לתקוות לגאולה שפיעמו באותם ימים בקרב היהודים. פרט השנה בשער: "בזכות זה אתם תזכו מהרה לגאולת משיחכם לפ"ק"; בהקדמת בן המחבר: "...תושע יהודה בישועות אליהו משיח לפ"ק"; ובקולופון: "תם ונשלם היום יום ב' ראשון דחנוכה בשנת אליה"ו משי"ח לפ"ק".

יב דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים (בדף השער ובדפים נוספים הודבקו פיסות נייר לאורך השוליים החיצוניים). כריכה חדשה.

Espejo de la vanidad del mundo ["מראת ההבל של העולם"], מאת אברהם פריירה. אמשטרדם, דפוס Alexandro Ianse, תל"א [1671]. מהדורה ראשונה. ספרדית, עם מלים מעטות בעברית.
ספר מוסר ואמונה הכולל חמישה חלקים, ועוסק בנושאים הבאים: טבעה של הנשמה, חובת קיום המצוות, יראת ואהבת האלוהים, העונשים שבגיהינום והגמול הניתן בגן-עדן.
הספר כולל את הסכמתם של שלושה מרבני אמשטרדם, רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, רבי משה רפאל דה-אגילר ורבי יאשיהו פארדו. כמו כן נוספו דברי שבח מאת רבי יצחק אורביו די קסטרו, ושיר בשבח המחבר מאת המשורר דניאל הלוי דה באריוס.

המחבר, אברהם פריירה (Abraham Pereyra, נפטר בשנת 1699), צאצא למשפחת אנוסים וסוחר עשיר ורב השפעה, חי באמשטרדם במחצית השניה של המאה ה-17, והיה ממנהיגי הקהילה היהודית שם. את החיבור שלפנינו כתב לשם האדרת כוחה של האמונה היהודית, תוך שהוא עושה שימוש רב בפרקים מן ההגות הפוליטית והקתולית הספרדית.

[16] דף, 568 עמ', [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בדף השער (הדף הודבק על נייר לחיזוק). קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים (משוקם בהדבקת נייר), וקרע חסר גדול בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.

Principio de sciencia: ou, gramathica hebrayca por hum methodo breue, claro, facil, e distincto, מאת רבי שלמה יהודה לאון טמפלו. אמשטרדם, דפוס Ymanuël Athias (עמנואל עטיאש), תס"ג [1703]. פורטוגזית.
חיבור ללימוד דקדוק עברי, מאת רבי שלמה יהודה ליאון טמפלו (נפטר 1733), מחכמי יהדות אמשטרדם בראשית המאה ה-18; בנו של רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675) הידוע בחיבוריו המדעיים-חלוציים אודות מבנה המשכן והמקדש (שהקנו לו ולבני משפחתו אחריו את הכינוי "טמפלו"). רבי שלמה יהודה היה תלמידו של החכם רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה. עבד כמגיה בבית דפוסו הנודע של עמנואל בן יוסף עטיאש באמשטרדם. בין היתר, עסק בהגהת השולחן ערוך מהדורת אמשטרדם תנ"ז-תנ"ט, ספר "משנה תורה" לרמב"ם מהדורת אמשטרדם תס"ב-תס"ג, וספר "לחם משנה" מהדורת אמשטרדם תס"ג-תע"ד; לספרים אלו הוסיף חידושים, הערות, הגהות, תיקונים ומראי מקומות. מלבד אלו, פרסם מספר חיבורים נוספים העוסקים בתפילות ודרשות, כללי התלמוד ותקנות לסעודת פסח.
ראו: Biblioteca española-portugueza-judaica, dictionnaire bibliographique, מאת Meyer Kayserling, שטרסבורג, 1890, עמ' 58; The Jewish Encyclopedia, כרך 8, עמ' 3.

63, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. עטיפת קלף, בלויה מעט ומנותקת חלקית.
נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות בעשורים האחרונים (התיעוד האחרון במכירה פומבית הוא משנת 1926).

ספר שער גן עדן, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממעזריטש. קוריץ, דפוס אברהם בן יצחק אייזק ואליהו בן יעקב [הלוי], [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.

בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש". רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
רישום בכתב-יד בדף השער: "מנחה שלוחה מאתי מא"א [מאיר אברהם] בן הרב חד"ש זצ"ל לארץ הקדוש להכולל דהוראדנא".

[2], פד דף. 31.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. דף אחרון מנותק. כריכת עור חדשה.

ספר שער היחודים, עם ספר צדיק יסוד עולם, פירוש על מגלת רות, ופירוש שירים של שבת, מאת רבי חיים וויטאל, על-פי תורת רבו האר"י. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרט"ו] 1855.

קמיע גדול ומאויר בדף לב/2: "קמיע זו למגפה מהאר"י הקדוש זלה"ה".
המביא לדפוס רבי יהודה לייבוש רפאפורט, מספר בהקדמתו, כי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה צווה עליו להדפיס את הספר, וכמו כן קנה ממנו את הקמיעות הנזכרים בו, עבורו ועבור אביו, הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ומעיד המדפיס כי צדיקים נוספים קנו אותם ממנו.
רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד יאסי, כותב בהקדמתו כי הספר הוא "עלה לתרופה שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל, ומשאר צרות רבות".
קמיעות ואיורים קבליים נוספים.
בדפים נב/2-נח: פירוש על שירי האר"י, "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ו"בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין".
בראש השער נכתב "חלק ראשון" ובהקדמת המביא לבית הדפוס נזכרים ארבעה ספרים נוספים שהתכוון להדפיסם בחלק שני, אך בפועל לא נדפס החלק השני.

[2], מד, מז-נח דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חותמת מחוקה בדף השער. כריכת עור חדשה.