סדר התפלות מכל השנה, כמנהג פולין. אמשטרדם, דפוס יוחנן לוי רופא ובנו בנימין, תקע"ט [1819]. כרוך עם: ספר תהלים מסודר כפי ימי השבוע, עם פירוש מספיק בלשון אשכנז, ועם סדר תחינות. אמשטרדם, דפוס יוחנן לוי רופא ובנו בנימין, תקפ"ב-תקפ"ג 1822-1823.
דפי שער נפרדים לתהלים ולתחינות.

סידור של אשה בכריכת עור מפוארת, עם עיטורים מוזהבים, ואבזמי כסף לסגירה – חתומים בחותמות מלאות, כולל חותמות העיר אמשטרדם (אריה מוקף במעויין), השנה (האות P מוקפת בעיגול – 1849), והיצרן (ראשי התיבות AL והמספר 20, בתוך ריבוע – Lanzonder, Adrianus Hoolbos). נייר בטנה צבעוני מקורי.

בחזית הכריכה הטבעת שם האשה: "נענא אשת אברהם פון עמדן".
בדף המגן הקדמי רישומי לידות בכתב-ידה של האשה (רישומים על שלוש בנות שנולדו לה בשנים תרי"א, תרי"ג ותרי"ז. רישום אחד מחוק, משנת תרי"א, על הולדת בן, שכנראה נפטר לאחר מכן).
לסידור מצורף דף בכתב-יד, עם תפילה ליולדת, בה מוזכר שמה של האשה: "נענע הנולדה מן חנה".

[1], רמג; סד-קלה, [1]; לו דף. תהלים ותחינות: קמד דף. חסרים צב דף של ספירת הדפים השניה בסידור. במקומם נכרכו דפים סד-קלה, [1], השייכים ככל הנראה למהדורה אחרת. 20.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. רוב הדפים במצב טוב-בינוני, כ-30 מהדפים האחרונים במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות, ועקבות רטיבות עם סימני עובש בעשרות הדפים האחרונים. בלאי. קרעים במספר מקומות. כריכת עור עתיקה, עם אבזמים. בלאי ופגמים רבים בכריכה, קרעים לאורך השדרה (לחלקה האחורי של הכריכה נדבקו שרידי נייר).

סידור תפלה למשה, תפלות לכל ימות השנה בנוסח ספרד החסידי, עם פירוש תפלה למשה על פי הקבלה, מאת רבי משה קורדובירו (הרמ"ק); עם ספר אור הישר – הנהגות מוסר וחסידות על פי הקבלה, מאת רבי מאיר פאפירש, ועם ספר "דרך החיים" על הלכות תפילה מאת רבי יעקב מליסא. פרמישלא, דפוס זופניק, קנאללער והאמערשמיט, תרנ"ב [1892]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.

העותק של הגאון הקדוש רבי יהודה ליכטנשטיין אב"ד בעטהלאן (בעקלעאן), עם חותמותיו בעברית ולועזית: "יודא ליכטענשטיין – רב אב"ד בעטהלאן והגלילות יצ"ו – בעקלעאן".
בהמשך עבר הסידור לידי אחד מבני המשפחה, הכותב מעבר לשער הראשון: "...את הספר הקדוש הזה קבלתי לדו"ד [לדורון דרשה, מתנת חתונה] מאת גיסי וש"ב יקירי... מוה"ר משה ארי' גאטעסמאנן נ"י אשר היה לו סידור הקדוש הזה מעזבון אאמו"ר הרב החסיד איש חי"ל זצלה"ה". בדף המגן האחורי רישומי לידות: "ביום ה' לס' נח ער"ח מרחשון עתי"ר לפ"ק [כ"ט תשרי תר"פ] נולד לי בני הבכור אברהם מנחם נ"י למזל טוב. שנת אעתי"ר לפ"ק ר"ח שבט ב' בא [א' שבט תרפ"א] נולד לי ביתי רחל למזל ולברכה".

הגאון הקדוש רבי יהודה ליכטנשטיין (תרט"ו-תרפ"א), בנו וממלא מקומו של רבי יעקב קופל ליכטנשטיין אב"ד בעטהלאן (אחיו של רבי הלל ל"ש אב"ד קולומייא). כיהן ברבנות בעטהלאן במשך כ-42 שנה, ועמד בראשות ישיבה חשובה שלעיתים למדו בה למעלה ממאה תלמידים. מתלמידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש. התנהג בחסידות ובמשך הזמן נתקבצו אליו חסידים שהסתופפו בצילו (חכמי טראנסילווניה, עמ' 146).

בספר שלפנינו מופיעות 19 הסכמות מאת גדולי החסידות בתקופת ההדפסה, בראשן הסכמותיהם של האדמו"רים רבי יהושע מבעלזא ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא, רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב ורבי ברוך הגר מוויז'ניץ.
האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא כותב בהסכמתו אודות החיבור "אור הישר" הנדפס בתוך הסידור: "שהוא מלא מוסר ויראת שמים, כמו ששמעתי מאאמו"ר הגאון הק' זצללה"ה זי"ע ועכ"י [השר שלום מבעלזא] שאמר: אם כי אין דרכו לתת הסכמה לדפוס, מכל מקום באם אחד ירצה להדפיס סידור אור הישר, היה נותן לו הסכמה, כי תחילת כניסתו ליראת שמים היה על ידי סידור הזה... כן תורף דברי קדשו... וכל מי שיראה ס' קדוש כזה מב' עמודי העולם [הרמ"ק ומהר"ם פאפירש], וגם מכתבי מה שכתבתי בשם אבי הקדוש יכניס בטח ברכה לביתו".
האדמו"ר ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בהסכמתו: "אבקש מאת כל אנשי שלומנו... להכניס ברכה בתוך ביתם ליקח הסידור הקדוש הנ"ל, וזכות המחברים הקדושים יגן עליהם שיתברכו ממעון הברכות בבני חיי ומזונא רויחא". גם יתר האדמו"רים המסכימים, בהם רבי ברוך מויז'ניץ, רבי שלמה מסאסוב ועוד, כותבים בהסכמותיהם שבהכנסת הסידור לבית מכניסים ברכה והצלחה ושמירה עליונה. האדמו"ר רבי אורי מסאמבור כותב: "מי שיקח את הסידור הקדוש יתברך בבני חיי ומזוני רויחא ויהיה לו לשמירה בביתו".

[6]; [3], ב-כד; [1], ב-קפט, [4], קצ-רפו דף; [2], רפט-תלב דף; ח דף; ד, [1], ה-מח, [3] דף. 22.5 ס"מ. נייר כהה ויבש. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. בלאי וקרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות גדולות בטקסט בששה דפים: דף השער הראשון ודף [2] (משוקמים במילוי נייר ושיחזור טקסט), ומספר דפים בתוך הספר. כריכת עור מקורית, עם שדרה חדשה.

[4] דף עם שיר השירים, הנמצאים בעותק שלפנינו בין הדפים קפט-קצ אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה ובספריה הלאומית (אך מופיעים בעותק ספריית חב"ד הסרוק באתר היברובוקס).

סידור חמדת ישראל, עם "כונות האריז"ל שסידר הגאון הקדוש המקובל האלקי... מוהר"ר שמואל וויטאל". מונקאטש, הוצאת שמואל זנוויל כהנא, בדפוס צבי יעקב הכהן קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרס"א] 1901.

הסידור נערך ויצא לאור בידי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר", על-פי כתב-יד שנמסר לו מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא. לסידור מצורפות הסכמות אביו בעל "דרכי תשובה", רבי ישראל מוויזניצא, בני הרב הקדוש משינווא, רבי משה בן עמרם גרינוולד ועוד. בהסכמתו, כתב האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא: "...אחלה את אנ"ש לקנות הסידור הנזכר לעיל בכסף מלא, ולכל בני ישראל יהי' אור. ואף מי שאין לו עסק בנסתרות, עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז, להיות לו לשמירה מעולה בביתו מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחא".
רישום בכתב-יד בדף השער: "בעזה"י, אפרים אשר הלוי רוטנברג" (רב קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס).

[4], רפ דף. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער (עם פגיעה קלה בטקסט מצדו השני של הדף), ודפים נוספים. כריכה חדשה.

ספר ילקוט שמעוני, לקט מאמרי חז"ל, מאת רבי שמעון הדרשן, חלק ראשון על התורה. [שאלוניקי, דפוס משה שונצינו, רפ"ו-רפ"ז 1527]. חלק שני, על נביאים וכתובים. [שאלוניקי, דפוס דון יהודה לבית גדליה, רפ"א 1521]. שני כרכים.
מהדורות ראשונות של שני החלקים. החלק השני על נביאים וכתובים נדפס לפני החלק הראשון על התורה.
שני החלקים חסרים (חלק שני נדפס ללא שער, אך חסר בראשו).

לפנינו המהדורה הראשונה של "ילקוט שמעוני". במהדורה זו צוינו בתוך הטקסט "רמזים", ממוספרים באותיות. תפקיד הרמזים לא הובן על-ידי מדפיסי הספר בהוצאות הבאות, וסדרם, מיקומם ומיספורם השתבשו. השיבוש נעשה כבר במהדורה השנייה (ונציה שכ"ו). משמעותם של הרמזים התגלתה על-ידי הרב ח"ז פינקל שקבע "שאין זו חלוקה לפי פסוקים אף לא לפי מאמרים או ענינים", כפי שחשבו בעבר, אלא שציוני ה"רמזים" באו "כדי לרמוז שהכתוב... שייך גם למקום נוסף או למקומות נוספים בהתאם להפניות... בשאר המקומות בילקוט... בכדי להקל על המחפש למצא את המאמר או את הפסוק הנדרש בנקל..." (ראה בהרחבה: הרב ח"ז פינקל, ילקוט שמעוני ופשר רמזיו, מוריה, שנה ז, תשל"ח, עמ' פו-פז). כאמור, ה"רמזים" מופיעים בסדר ובמיקום הנכון רק במהדורה הראשונה, ועל כך כתב הרב פינקל (שם): "ומה מאירים הדברים כשמעיינים ב'ילקוט' דפוס הראשון... שרוב רובן של האותיות – המספרים האלה, באים דוקא באמצע המאמרים או בסופם... בהתאם לביאורנו".

הגהות במספר מקומות (בעיקר בכרך השני), וכן סימונים בכתב-יד בחלק מהדפים.

שני כרכים. כרך ראשון (תורה): ב-סה; שעב דף. לאחר דף סה נכרך [1] דף חלק. חסרים 7 דפים: דף השער ודפים שעג-שעח (הושלמו בצילום). כרך שני (נביאים וכתובים): ב-[קמ]; סח; [קמא]-רלו דף. חסר הדף הראשון (הושלם בצילום; לצדו הושלמו בצילום גם דפים ב-ד, עקב קרעים חסרים גדולים בדפים המקוריים). סח דף של ספר תהלים נכרכו בין דפים [קמ]-[קמא] (מסומנים קלח-קלט). 29 ס"מ בקירוב. כרך ראשון במצב בינוני, כרך שני במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים, ועקבות רטיבות עם סימני פטריה. בלאי (בכרך השני בלאי רב). סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים (במיוחד בכרך השני), בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (בדפים הראשונים בכרך השני קרעים חסרים גדולים עם פגיעה רבה בטקסט), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים רבים בשני הכרכים הושלמו ככל הנראה מעותקים אחרים (שולי חלק מהדפים בכרך השני הושלמו במילוי נייר). כריכות קלף חדשות.

על שינויים בין הטפסים של החלק הראשון, ראה: רפאל נ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' כט-ל.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר נהר פישון, דרושים על התורה והתלמוד, מאת רבי יצחק אבוהב (השני). קושטא, דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו, שבט רצ"ח [1538]. מהדורה ראשונה.

התאריך בשער מורה על ראשית ההדפסה: "היום יום ה' ב' ימים לחדש שבט שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ושמנה לבריאת עולם". בדף האחרון דברי המביא לדפוס (עם פגיעות מעטות בטקסט), רבי יעקב אבוהב בנו של המחבר, הכותב כי הביא את החיבור לדפוס "מאמרותיו הטהורות אשר העתיקו תלמידיו". ובתחתיתו של הדף קולופון על סיום ההדפסה: "ותהי השלמת זה הספר ביום ה' ג' ימים לחדש סיון שנת צדיק כתמר יפרח [=רצ"ח]".
חתימה ספרדית בדף השער: "הצעיר במ"א[?]".

[80] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, ופגיעות קלות בטקסט במספר מקומות נוספים, משוקמים במילוי והדבקות נייר (עם השלמה של מסגרת השער). סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.