אוסף ספרי חסידות, קבלה ועוד, מספריית ישיבת "חכמי לובלין". בכל הספרים חותמות הספריה, תוויות ספר ורישומים של הספריה, חתימות וחותמות בעלים קודמים ותורמים לספריית הישיבה.

• ספר באר מים חיים, על חומש בראשית, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר מטשרנוביץ. [טשרנוביץ, ללא שם דפוס, תר"ט 1849].
• ספר היכלות הזוהר, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], דפוס גרובער אונד לאנגריען, [תרי"ז 1856].
• ספר צפנח פענח, מאת רבי יעקב יוסף מפולנאה תלמיד הבעל שם טוב. לבוב, S. L. Kugel, Lewin et Co., [תרכ"ו] 1866.
• ספר עשר נטיעות, מאת רבי דוב בער קעסטין. ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, [תרכ"ט] 1868.
• ספר עומר התנופה, על ספירת העומר, מאת רבי אלעזר ישראל מראזדל. לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"ו 1876.
• ספר ידיו אמונה, מאת רבי צבי הירש שלעז. ווארשא, N. Shriftgisser, תר"ם 1880.
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה, מאת בעל ה"רוקח". פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה טייטלבוים אב"ד דאברמיל, לישיבת חכמי לובלין ("יעזור השי"ת שתהי' הישיבה הלזו לשם ולתפארת עולם..."); עם חותמותיו.
• ספר סמיכת משה, על סוגיות הש"ס, מאת רבי צבי יהושע הורביץ. פשעמישל, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיד, תרמ"ז 1886.
• ספר דרכי חן וחן מרדכי, מאת רבי אלתר נח קייזער ורבי מרדכי עבאדי. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב 1891.
• ספר שביל המדרש רבה, מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905.
• ספר סימנא מילתא, פירוש על סימני שמועות וחכמים בש"ס, חלק ראשון, מאת רבי חנוך העניך בורנשטיין. פיעטרקוב, דפוס אברהם ראזענגארטען, [תר"ע] 1910.
• ספר נר למאה, דרושים, מאת רבי אלטר משה אהרן הלוי. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרע"ב 1912.
• ספר אורה ושמחה, על חומש בראשית, מאת רבי שמחה יאיר רוזנפלד. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרע"ג] 1913.
• ספר עלים לתרופה, אמרות בהלכות ובאגדות, מאת רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן. ווארשא, דפוס יוסף אליעזר פעדער, תרצ"ו [1936]. בדף ב' חתימה (קצוצה) של המו"ל רבי יוסף אלעזר מורגנשטרן בן האדמו"ר רבי אברהם פנחס משעדליץ (אחיין המחבר) וחתנו של האדמו"ר רבי משה אהרן מקוברין.

14 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר רזיאל המלאך – "זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך" – עניני קבלה, שמות קדושים. "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה, ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו...". לבוב, דפוס S. L. Kugel, Lewin & Comp. &, [תרכ"ה] 1865.

העותק האישי של "המשגיח" רבי יחזקאל לוינשטיין. בדף השער ובדף המגן הקדמי חותמות רבות שלו: "יחזקאל לוינשטיין – ישיבת מיר – מנהל רוחני"; "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".

הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולין, שנחאי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מהנאות העוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכיסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. במסע ההצלה של ישיבת מיר לווילנא ולמזרח הרחוק בזמן השואה, ראו תלמידיו באופן מוחשי כי החלטותיו וברכותיו היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. היה בקיא בתורת הקבלה, אולם בשיחותיו ברבים הקפיד לדבר רק בעניני מוסר וחיזוק האמונה, עד שרבים סברו שאין לו יד בתורת הנסתר. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.

[33] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי והדבקת נייר. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.

ספר שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, חלקים ראשון ושני, מאת רבי יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג. פראג, דפוס המנוח משה כ"ץ ונתחדש על-ידי נכדו ישראל ייטלש בבית הרב זרח איידלץ, [תקל"ו-תקל"ז 1776-1777]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר. שני החלקים בכרך אחד, עם שער נפרד לחלק השני.

הספר נדפס בשלבים. ההדפסה החלה בחודש אדר תקל"ו [כפי שמופיע בדף השער: "ובשלהי אדר היתה התחלת הדפוס מספר יחזקאל לפ"ק (=תקל"ו)"], והסתיימה בחודש טבת תקל"ז [כפי שמופיע בקולופון שבסוף החלק השני (קמ/1): "ותהי השלמתו ביום... שמונה ועשרים יום... טבת שנת תק"ל זיין"]. הסימנים צ-צג שבחלק הראשון (בהם תשובתו הידועה נגד אמירת "לשם יחוד") הם מסיון תקל"ו, כלומר דברים שכתב הנודע ביהודה מספר חודשים לאחר תחילת ההדפסה. עם צאת הספר מהדפוס, נשא המחבר דרשה מיוחדת לכבוד המאורע "בערב ראש חודש שבט תקל"ז לפ"ק, אשר אז השלים ספרו נודע ביהודה קמא" (אהבת ציון, פראג תקפ"ז, דרוש ט', יח/2).

רבי יעקב'קא מברודי, בן המחבר, מספר בהקדמתו ל"נודע ביהודה" מהדורא תנינא (פראג תקע"א) על מאורע הדפסת הספר שלפנינו ועל התנהגותו של הנודע ביהודה באותה עת: "...מיום הוסדה מכבש הדפוס בפראג מאז ועד הנה לא יצא מהם ספר בתכלית ההידור היופי כזה... בכל אשר מצאה ידו לא חס עיניו על ממונו, ולא בקש עזר או סעד לתמכו. וכאשר נגמר בכי טוב, אז נהג טובת עין לחלק הרבה מהם מתנת חינם, ויתרם נתן ביד מוכרי הספרים הנה והנה במחיר קצוב השוה לכל מוכרי ממכר. והיה אם אחד מעשירי עם דורש ומבקש הימנו ספר בקנין כסף, במתק שפתיו יענה ויאמר: טובתי בל עליך, הלא הוא נמצא בחנויות, משם תדרשנו, ולמה זה תשא פני, כל הרוצה לקנות יבא ויקנה בלי משוא פנים בדבר. וכפי המדומה לא העלו דמי פדיון הספרים די מסת הוצאות הדפוס אשר הוציא הוא בידו הרחבה".
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...".

על גדולת וקדושת הספר והפסקים שבו, אמר בעל התניא: "הרב מפראג היה יחיד בדורות בהוראותיו, והיה ה' אתו, שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמתית בכל דבר אשר הורה. וגם ע"ד התשובה הארוכה בסימן ע"ב, אם כי רבים מגאוני הדור חלקו עליו, אמנם באמת הדין היה אתו וכוון להלכה ולמעשה..." (מופת הדור, עמ' עד).

רישומי בעלות רבים בדף השער של החלק הראשון ובדף השער של החלק השני: "הק' יעקב יוסף בא"א מ' א' זלמן נ"י מלובלין"; "קניתי מהוני... הק' יחיאל בהמנוח מו"ה יעקב יוסף ליכטענשטאדט מלובלין"; "יוסף וואלף ליכטענשטאדט"; ועוד.

[2], פו, [9] דף; [1], קנז דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר דפים. סימני עש קלים. הדבקות נייר בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים ובדף האחרון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספרי שו"ת חתם סופר, מהדורות ראשונות:

• שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה, מאת רבי משה סופר. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה.

• שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, פראנץ שמיד’שען בוכדרוקערייא, [תרט"ו] 1855. מהדורה ראשונה. וואריאנט של המהדורה הראשונה. ידועים עותקים שונים של חלק זה, עם פרט שנה זהה, אך עם שינוי במספור הדפים ובצורת האותיות של דף השער. ראו מפעל הביבליוגרפיה. לפנינו המהדורה המכונה שם "הרגילה".

בדף השער חתימת רבי "פלטיאל שמעון הלוי לאנדא" (נכד האדמו"ר ה"תפארת שלמה" מרדומסק).

• שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק ראשון וחלק שני. פרשבורג, פארמאלס פראנץ שמיד’שען בוכדרוקערייא, [תרי"ח-תרי"ט] 1858-1859. מהדורה ראשונה. שני כרכים.

• שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.

• שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.

6 כרכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.

ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק, שנדפס כ-18 שנה לאחר פטירתו ע"י בנו הגרי"ז. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה מחסור של 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה. בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".

כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו. היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.

יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בני המחבר בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט להקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 592-593, ובהערה 60).

על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסתו, ראה: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים, תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים, תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.‎

[3], ג-קיב דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, בלויה, ללא שדרה (דפי המגן המקוריים מנותקים).

לרקוד עם "ר' חיים" בהקפות בשמחת תורה

"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).

לאחר פטירת מרן הגרש"ז אויערבאך, טיפל אחד הנכדים בחלוקת ירושת ספריו בין בני המשפחה. כששאל את דודו הגאון רבי שמואל אויערבאך באלו ספרים הוא מעוניין, הוא ביקש רק שני ספרים שהיה לו קשר רגשי אליהם, אחד מהם היה הספר חידושי רבנו חיים הלוי (מהדורה ראשונה). רבי שמואל סיפר אז, שבשעה שהספר יצא לאור, שלח אביו רבי שלמה זלמן מכתב מירושלים לעיר בריסק, בו ביקש מאת מרן הגרי"ז לרכוש את הספר, עם תשלום שצורף למכתב, והספר נשלח אליו בדואר מהעיר בריסק. רבי שמואל הסביר בכך את חשיבותו של ספר זה בעיניו. (עפ"י שמואל בדורו, ירושלים, תש"פ, עמ' שלו).