מחזור כמנהג קהילות קדושות ספרדים, לראש השנה ויום כיפור, סוכות, תפילה לתענית, וסדר התפילות לימות השנה. לונדון, דפוס אלכסנדר בן יהודה ליב ודפוס W. and J. Richardson, [תקל"א-תקל"ו 1771-1776]. עברית עם תרגום לאנגלית. חמישה כרכים.

חמישה מתוך שישה כרכים, ללא החלק החמישי עם תפילות פסח ושבועות. עברית עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד.
תרגום ראשון של נוסח התפילה הספרדי לאנגלית. התרגום נעשה בידי המדפיס רבי אלכסנדר בן יהודה ליב.
חלק מהמילים בדפי השער של כרך התפילות לימות השנה, נדפסו בדיו אדומה.
בכרך ראש השנה הקדשה באנגלית מאת סלומון כהן לאחותו יהודית, משנת 1814. לצדה רישום בעברית: "יהודית בת יוסף הכהן, כסליו תקע"ה לפ"ק".

חמישה כרכים. חלק ראשון (ראש השנה): [2], 129, [1] דף; חלק שני (יום כיפור): 28, 33-68, 73-84, 89-196, 201-240, 245-275 דף. חסרים 20 דפים: 29-32, 69-72, 85-88, 197-200, 241-244; חלק רביעי (סוכות): [2], 237, [2] דף. חלק שישי (תפלה לתענית): 209, [1] דף חסר דף השער באנגלית; תפלות לכל השנה: [2], 187, 192-195, 197-205, [7] עמ'. חסרים עמ': 188-191. 18.5-19.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט באחד מהכרכים. קרעים חסרים במספר מקומות נוספים (כולל בדף השער של אחד מהכרכים), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר. כרך אחד חצוי באמצעו. כריכות לא אחידות (רובן כריכות עור עתיקות מסוגים שונים, וכרך אחד בכריכה חדשה). בלאי, קרעים ופגמים בכריכות.

סדר תפלה מכל השנה כמנהג אשכנז ופולין, עם ספר תהלים, ועם ספר "בית רחל ושער הלל יה", הכולל תפילות, שירים וזמירות, ווידויים על דרך הקבלה, מאת רבי נפתלי כ"ץ אב"ד פרנקפורט, בעל "סמיכת חכמים". אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא בן אלכסנדר זיסקינד מעמדין, [תק"א 1741]. מהדורה ראשונה.

מהדורה ראשונה של קובץ התפילות והזמירות "בית רחל ושער הלל יה", מאת רבי נפתלי כ"ץ, שנדפסה לאחר מכן מספר פעמים בפני עצמה, וסופחה למהדורות נוספות של סידורים.
דף שער נפרד ל"בית רחל ושער הלל יה" ולספר התהלים.
המביאים לדפוס, רבי שמשון כ"ץ נכדו של בעל "סמיכת חכמים", ורבי גבריאל סג"ל נכדו של השל"ה, הגיהו את התפילות לפי סידור "בית תפלה" (יעסניץ תפ"ה) של רבי זלמן הענא, וסיפחו לו את קובץ התפילות "בית רחל ושער הלל יה", מאת רבי נפתלי כ"ץ (בעותק שלפנינו נכרך חלק זה לפני הסידור).

הסידור כולל תפילות לחול, לשבת ולמועדים, פיוטי הושענות, יוצרות ומערבות, סדר יום כפור קטן, תפילות מספר "שערי ציון", תקוני שבת, סליחות לשני וחמישי ושני ולתעניות, פרקי אבות (עם פירוש), ועוד. בשוליים התחתונים נדפס פירוש בדרך הפשט (המבוסס על פירושים שהופיעו בסידורים שנדפסו בזולקווא, בשנות הת').

שלושת החלקים בכרך אחד. בית רחל ושער הלל יה (נכרך בראש הספר): יו דף. סידור: קטו, קיח-קסג, קסו-ת דף. תהלים: צ דף. חסרים 10 דפים: [6] דפים ראשונים של הסידור (כולל דף השער), ודפים קטז-קיז, קסד-קסה. דף רמא נכרך שלא במקומו, לאחר דף רמז, ודף רמח נכרך שלא במקומו, לאחר דף רנו. 16.5 ס"מ. מרבית דפי הסידור במצב בינוני-טוב, חלק "בית רחל ושער הלל יה" ודפים ראשונים של הסידור במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים (כולל דף השער של "בית רחל"). הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה ובלויה, עם פגמים וקרעים.

סידור תפילה מכל השנה כמנהג ספרד, עם פירוש עולת תמיד על פי פרד"ס, מאת הצדיק רבי נתן נטע משינאווא בעל "קשוטי כלה", ועם פירוש ערוגת הבושם על שיר השירים, מאת הרה"ק רבי משה אוסטרר. פרמישלה, הוצאת עטיל אמקרויט, בדפוס זופניק, קנאללער עט וואלף, תרנ"ו [1896].

בהסכמתו לספר כותב האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא, כי הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג העיד על המחבר רבי נתן נטע משינאווא שהיה אחד מל"ו צדיקים שבדור.
רבי אברהם אב"ד קרופטש, מביא בהסכמתו עדות מעניינת ששמע מרבי הערש נטע אב"ד הוסקאב, על רבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך", כי בעת שהיה דר בקהילת שינאווא, "כאשר שמע דברי קודש מפי הרב המחבר הנ"ל אמר בזה"ל [בזה הלשון] יפה אמר ר' נטע". בנוסף הוא כותב בסוף הסכמתו: "ומובטחני כי מי שיתפלל בסידור הנדפס בפירושיו הקדושים תפילתו לא יחזור ריקם".
במקביל נדפס גם סדור "כמנהג אשכנז", אשר זהה כמעט כולו למהדורה הנוכחית.

סד דף עם דף שער נפרד: ספר ערוגת הבושם, פירוש על שיר השירים מאת רבי משה אוסטרר, עם פירוש פרי מגדים שהוא קיצור פירוש שושנת העמקים לרבי משה אלשיך.
בדף השער חותמת רבי שמחה נתן סג"ל מצפת, שהיה שליח האדמו"ר משינאווא לבית המדרש של חסידי צאנז בצפת.

[4], לא, לג-צ; סד; סו; עח דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב בחלק מהדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרעים חסרים גדולים ורבים במספר דפים), משוקמים בהדבקות נייר במספר מקומות. מספר דפים מנותקים. כריכה חדשה.

ספר משפטי שבועות וספר המקח והממכר, לרבינו האי גאון, עם "שיטה חדשה לבראשית רבה" וברייתא דמלאכת המשכן. ונציה, דפוס דניאל זניטי, [שס"ב 1602]. מהדורה ראשונה.

הגהות רבות בכתב-יד, בכתיבה אשכנזית עתיקה (מתקופת ההדפסה בקירוב), על ידי כותב לא מזוהה. רוב ההגהות נכתבו על הברייתא דמלאכת המשכן.
רישומים בכתב-יד (מאוחרים יותר) בדפי המגן ובדף השער, המתייחסים לתוכן הספר.

נה דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. סימונים רבים בכתב-יד בשולי הדפים, ובגוף הטקסט בחלק מהדפים. חותמות. כריכת עור ועץ עתיקה עם שרידי אבזמים, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה (שדרה קרועה).

מקור: מעזבונו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר תורת הבית הארוך להרשב"א, דיני איסור והיתר ונדה, עם משמרת הבית להרשב"א ועם בדק הבית להרא"ה. ונציה, דפוס זואן דגארה, [שס"ח 1607]. מהדורה ראשונה.

בדף השער חתימת רבי גור אריה הלוי: "הצעיר גור אריה לוי – ואני ידעתי גאל"י חי" (תחילת החתימה מחוקה בדיו, אך ניתן להבחין עדיין במילים). בפינת השער העליונה חתימה מסולסלת שלו בסגנון ספרדי: "גור אריה הלוי". בדף יא/1 – הגהה בכתב-ידו, חתומה "כנ"ל גאל"י" [=כך נראה לי גור אריה לוי].

הגאון המקובל רבי גור אריה הלוי פינצי – הרב גא"ל (נפטר תנ"ז, אוצר הרבנים 4370), מרבני מנטובה הידועים במאה ה-17. בן רבי משה הושעיה הלוי פינצי. נתמנה לדיין במנטובה בשנת תכ"ה (1665). התכתב בהלכה עם רבי שמואל אבוהב, ועשרות תשובות בשו"ת "דבר שמואל" מופנות אליו (סימנים: צז, קו-קכג, קלב-קלג, קמא-קמד, קנג-קנה, קסא-קסט, קעב-קעד, רי-ריא, ריז-רכ), עם רבי משה זכות (ראה שו"ת הרמ"ז, יו"ד סימן ב'; אהע"ז סימן א'), ועם תלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי (ראה שו"ת הרב"ך). היה גם גדול בחכמת הסוד והקבלה. החיד"א בספרו "שם הגדולים" (בערך הרמ"ז), מביא עדות בשם הרב גור אריה ששמע את ה"מגיד" מן השמים שדיבר עם הרמ"ז: "ושמעתי שהיה לו מגיד, והרב גור אריה שחיבר הגהות על הש"ע ונדפסו במנטובא סביב לש"ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ', אות קכא). הגהותיו על השולחן ערוך נדפסו לאחר פטירתו, במהדורת השולחן ערוך שנדפסה במנטובה (תפ"ב-תפ"ג), ע"י תלמידו רבי אברהם ידידיה באזילה, וע"י בן-אחיו רבי גור אריה בן רבי בנימין הלוי פינצי.

רישומי בעלות בכתיבה אשכנזית בדף השער ובמספר מקומות (חלקם מחוקים): "לה' הארץ ומלואה"ק יחזקיה העשל סג"ל מפירדא". רישומים מופיעים גם על כריכת הקלף, בהם: "שייך לר' איצק ליב אוטיץ". הגהה קצרה בכתיבה אשכנזית בדף קפא/2.
חתימת צנזור בדף קצא/2: "Camillo Jaghel 1611 lugo".
בשוליים התחתונים של דף השער, הודבקה פיסת נייר מודפסת (נדפסה במקום אחר, מאוחר יותר), עם הערה המתייחסת לאזכורי העכו"ם והנכרים שבספר.

קצא, [1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בדף השער ובדפים האחרונים סימני עש רבים). קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת קלף עתיקה ובלויה, עם פגמים.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.