מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove print filter print
- book (44) Apply book filter
- and (43) Apply and filter
- centuri (28) Apply centuri filter
- earli (28) Apply earli filter
- th (28) Apply th filter
- item (18) Apply item filter
- century) (17) Apply century) filter
- (16th (13) Apply (16th filter
- 16 (13) Apply 16 filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- יהדות (11) Apply יהדות filter
- יד (11) Apply יד filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- כתבי (11) Apply כתבי filter
- (17th (11) Apply (17th filter
- 17 (11) Apply 17 filter
- 18 (11) Apply 18 filter
- 18th (11) Apply 18th filter
- centuries) (11) Apply centuries) filter
- italian (11) Apply italian filter
- jewri (11) Apply jewri filter
- manuscript (11) Apply manuscript filter
- matter (11) Apply matter filter
- in (7) Apply in filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- franc (6) Apply franc filter
- jewish (6) Apply jewish filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- the (6) Apply the filter
- erit (5) Apply erit filter
- hapletah (5) Apply hapletah filter
- holocaust (5) Apply holocaust filter
- letter (5) Apply letter filter
- she (5) Apply she filter
- she'erit (5) Apply she'erit filter
- sheerit (5) Apply sheerit filter
- (ear (4) Apply (ear filter
- 19 (4) Apply 19 filter
- 19th (4) Apply 19th filter
- eretz (4) Apply eretz filter
- israel (4) Apply israel filter
- poland (4) Apply poland filter
- russia (4) Apply russia filter
- russia-poland (4) Apply russia-poland filter
- russiapoland (4) Apply russiapoland filter
- polem (3) Apply polem filter
שני דפי חידה לחתונה, בפורמט גדול, שנדפסו בוורונה:
• "אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע" – דף חידה לנישואי החתן יקותיאל בן אברהם רימיני עם הכלה שמחה בת נפתלי ב"ש, מאת רבי מנחם ב"ר יצחק נוויירה. ורונה, תק"ט [1749]. שיר החידה מתחיל: "אני נמצא אני הוה".
• "עת ששון ושמחה היום הזה" – דף חידה, לנישואי החתן קלונימוס בן יצחק גריגו עם הכלה מלכה בת אברהם צמח, מאת רבי מנחם ב"ר יצחק נוויירה. [ורונה, המאה ה-18]. שיר החידה מתחיל: השיר מתחיל: "עלי אפר וחול נקי / במו אש הוא יסודתי".
בראש כל אחד מהדפים נדפס תחריט גדול של מלאכית אוחזת בידה האחת כתר פרחים ובידה השניה חצוצרה. במרכז כל דף נדפס תחריט עם איור של "צורת החידה".
רבי מנחם נוויירה הרופא (תע"ז-תקל"ז), רב בוורונה, מחבר "ימי תמימים". הוציא לאור את הספר "פני יצחק" (מנטובה תק"ד) של סבו רבי חזקיה מרדכי באסאן. נשתמר ממנו כתב-יד אוטוגרפי עם שיריו, כת"י ססיל-רות 102 באוניברסיטת לידס. שיר החידה הראשון שלפנינו מופיע שם בדפים 16-17 (נרשם אצל פגיס, על סוד חתום, עמ' 244, 249, על פי כתב-יד זה), השיר השני שלפנינו מופיע שם בדפים 13-14 (נרשם אצל פגיס, עמ' 244, 257, על פי כתב-יד זה).
[2] דף. 58 ס"מ ו-45 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים בודדים. סימני קיפול.
הדפים לא מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים.
דף מודפס בפורמט גדול – "מזמור לתודה", שיר הודאה לרגל החלמתה של הקיסרית מריה תרזה ממחלתה, מאת רבי מנחם נוויירה. [מנטובה, המאה ה-18].
בראש הדף נדפס תחריט עם שתי דמויות תינוקות-מלאכים, הנושאים כתר, חצוצרות, ומגינית שבתוכה האות W.
בכותרת הדף נכתב: "מזמור לתודה לאל יתברך שמו, על אשר שלח ידו ממרומיו ורפא מחלי אבעבועות, מעלת הקסרית המלכה מאריה טיריזה יר"ה, אשר חבר מעלת הרופא כמהר"ר מנחם נוויירה נר"ו בעברו פה מאנטובה...".
כותרת השיר מתחילה: "מילי דבדיחותא / על אסוותא דמלכתא דילן...", והשיר מתחיל: "מלכא דעלמא / מוקים ברומא...".
[1] דף. 63 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בודדים קטנים בשוליים.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים.
דף בכתב-יד, שיר הספד על פטירת רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינה, מאת רבי דוד זכות מודינא. [מודינה, תקע"א או תקע"ב].
שיר הספד בן עשרה בתים (מתחיל: "איכה מות אכזר בברק חציך...") בכתיבת ידו של רבי דוד זכות מודינא. בראש הדף פתיחה ארוכה: "עת ספוד עת לבכות כי נשבה ארון אלקים... הגאון הגדול... אדמ"ו כמוהר"ר ישמעאל כ"ץ זצוק"ל אב"ד ר"מ ור"מ דקק"י יצ"ו הכ"מ...". בסוף השיר חתימתו: "נבזה וחדל אישים איש מכאובות הק' דוד זכות בכמהחכ"ר מזל טוב מודונא ס"ט". למיטב ידיעתנו, שיר זה לא נדפס.
הגאון רבי ישמעאל הכהן רבה של מודינה (תפ"ד-תקע"א 1724-1810), גדול חכמי איטליה בדורו ומגדולי הפוסקים. שימש עשרות שנים כרב ומנהיג העיר מודינה, ולמעשה שימש כרבה ומנהיגה של כל יהדות איטליה. רבי ישמעאל הכהן היה המכריע העיקרי בפסקי ההלכה, בהנהגת הקהילות ובכל עניני החיים היהודיים באיטליה. "פסקיו נתקבלו ללא עוררין, ושמו יצא לפניו כגאון-הפסק ואחרון המכריעים" (תולדות המחבר, בראש ספר "שבח פסח", ירושלים, תשנ"ז). בזמן כינון ה"סנהדרין" היהודי ע"י נפוליאון בשנת 1806, כתב מכתב תשובה מפורט ל-12 השאלות שנשאלו ע"י נפוליאון, בעניני היחס בין חוקי המדינות לחוקי ההלכה. באותו הזמן היה רבי ישמעאל הכהן זקן-מופלג בן 83 ונמנע ממנו לנסוע להשתתף במושב ה"סנהדרין", אך דבריו שנכתבו בחכמה וללא חת, היוו את הבסיס ההלכתי לדבריהם הרבנים נציגי המחוזות האיטלקיים ב"סנהדרין". מתורתו נדפסו שלשת חלקי ספר השו"ת שלו "זרע אמת" (ליוורנו, תקמ"ג-תקע"ב).
הכותב והמחבר – רבי דוד זכות מודינא (תקל"ח-תרכ"ה), כיהן אף הוא כרבה של מודינה, על מקום אביו רבי מזל טוב זכות, תלמידו וממלא מקומו של רבי ישמעאל הכהן. מרבני איטליה החשובים בדורו. רוב חיבוריו נותרו בכתב-יד, מלבד ספרו "זכר דוד" שנדפס בליוורנו, תקצ"ז. עמד בקשרי חברות הדוקים עם רבי מרדכי שמואל גירונדי (ראו על כך: הרב משה הלל, מסכת תמורות, ירושלים תשפ"ב, לפי המפתחות).
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול. הדבקות נייר דבק לשיקום בצדו האחורי של הדף.
אוסף דפים בכתב-ידו של רבי שלמה מיכאל יונה אב"ד טורינו – דרשות וחידושים על התורה. [טורינו, המאה ה-18 בקירוב].
לפנינו שתי קבוצות דפים בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות תיקונים והוספות. בקבוצה אחת מופיעה טיוטה לדרשה ארוכה ל"שבת בראשית". בקבוצה זו נעשה שימוש משני בדפים ממכתבים שנשלחו אל רבי שלמה מיכאל יונה, ובחלק מהדפים מופיעים כתובת הנמען – שמו וכתובתו בעיר טורינו, ונותרו עליהם שרידי חותמות דואר.
קבוצת הדפים השניה, בפורמט גדול יותר, כוללת דרשות על חומש בראשית, על פי סדר הפרשיות. בדפים שלפנינו מופיעים קטעים על פרשיות בראשית, נח, לך לך, וירא וחיי שרה; ואחריהם ליקוטים בעניינים שונים. בעמוד הראשון מופיע נוסח שער, עם הכותר "דברי שלמה", ובו נכתב בין היתר: "אלה הדברים אדבר ואקרא אר"ש ומענה לשון מאדון כל הארץ ומן הגדולים אשר בארץ המה, כי בראותם דברי אלה... יהיו נא לרצון... כי מתיירא אני כל רואי ילעיגו לי... מי זה בא בין העומדים בכבד פה וכבד לשון, ועדין לא הגיע אפילו לרועה צאן... אבל אני לא יצאתי אלא להתלמד מתורת חסד...".
למיטב ידיעתנו, חידושים אלה לא נדפסו.
רבי שלמה מיכאל יונה (שמו המלא: ישעיה חזקיה שלמה מיכאל), מגאוני איטליה במאה ה-18. גיסו של רבי יחיאל חיים טריויש אב"ד וירצילי. ישב תחילה באליסנדריה שבאיטליה, שם נפגש עם הגאון החיד"א, כששהה שם בשליחותו הראשונה לערי איטליה בשנת תרט"ו, ומאז נקשרו בקשרי ידידות. לאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר טורינו ומשם החליף עם החיד"א מכתבי ידידות והערכה, ובשליחותו השניה של החיד"א התאכסן החיד"א בביתו בטורינו (רבי שלמה מיכאל יונה חתם אז על פנקס השליחות של החיד"א). אחד ממכתביו הוא שיר תהילה מיוחד שכתב לכבוד החיד"א ובו מכנה עצמו "צעיר שבצעירי צעירי תלמידיו". החיד"א אף הוא העריכו מאד וכתב אליו בחביבות מופלגת. שרדו ממנו תשובות הלכתיות בכתב-יד, חלקן נדפסו לאחרונה בכתבי-עת תורניים.
[5] דף, 30 ס"מ; [7] דף, 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
כתב-יד, סדר ספירת העומר, עם כוונות על פי הקבלה. [איטליה, המאה ה-18/19].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת בחלקה. פורמט כיס. בראש כתב-היד תפילות, כוונות וברכת ספירת העומר, עם מזמור "למנצח" בצורת מנורה. לאחר מכן מוקדש עמוד לכל אחד מימי הספירה.
בדף המגן הקדמי רישום בעלים: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו שמא יבא אחד מן השוק ויאמר שלי הוא לכן לסדר טוב כתבתי שם אבא מורי שח"מ, הצעיר הכותב בנו יוסף שלום מונטיל די קוני".
בסופו דף ארוך (מקופל) עם רשימת שמות אנשים ונשים, מסודרת לפי החודשים תמוז-אב-אלול (אולי מדובר בחודשי הפטירה שלהם). השמות ממשפחות מאזור פיימונטה, רובם ממשפחות "לאטאש" ו"מונטיל" (כנראה מהעיר קוני).
[28] דף (ועוד דפים ריקים) + [1] דף מקופל. נייר עבה ואיכותי. 10 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בדף המקופל בסוף. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.026.
כתב-יד, "סדר תפלת נשים" – תפילות מיוחדות לנשים, בכתיבת רבי אלישע פונטרימולי. קיירי (איטליה), תקע"ד [1814].
עברית בכתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת; עם כותרות והוראות באיטלקית (באותיות לטיניות).
כולל תפילות ייחודיות לנשים, בהן תפילות לאשה מעוברת, תפילה לחודש התשיעי של ההיריון, תפילה לשעת הדלקת נרות, תפילה בעת הפרשת חלה, תפילה לליל הטבילה, תפילה לאחר הלידה, תפילה למיניקה, ועוד.
קולופון בעמוד האחרון של הכותב, רבי אלישע פונטרימולי, החותם בכינויו "אל"ף זעירא": "נכתב הספר הלז לתשוקת מרת הכבודה שרה אשת כ' חזקיה לוי יצ"ו מיקירי תושבי קיירי יע"א שילהי אלול התקע"ד לפ"ק ע"י אל"ף זעירא".
רבי אלישע פונטרימולי (תקל"ט-תרי"ב), מחכמי איטליה. רבי מרדכי שמואל גירונדי בספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (עמ' 41) כותב עליו: "כמוהר"ר אלישע פונטרימולי אור תורתו זורח במדינת פיאימונטי בזמנינו...". חיבורים רבים שכתב נותרו בכתבי-יד (מרביתם היו באוספו של הביבליוגרף חיים מיכל, ראה: קטלוג אוצרות חיים, המבורג תר"ח, עמ' 321).
[12] דף. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. דפים כהים ומוכתמים. כתמים. מעט בלאי. כריכת קלף מקורית, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.006.
קונטרס בכתב-יד, רישומים משפחתיים, תפילה ופזמון לברית מילה. [איטליה], תק"כ-תקנ"ו [1760-1796] בקירוב.
רשימות על לידות ובריתות במשפחת גוואסטאלה, עם פרטים על הסנדקים והמוהל: רישום מאת "הצעיר משה יודה גוואסטאלה", מחודש שבט תק"כ, על לידת בנו חיים והכנסתו בברית המילה; רישום מאת ישראל חיים גוואסטאלה, מחדש תמוז תקנ"ג, על לידת בנו יהודה משה והכנסתו בברית; רישום נוסף על לידת הבן אליהו חי והכנסתו בברית בשנת תקנ"ה, ועל לידת הבת תמר בשנת תקנ"ו.
בדף 4א-4ב: "פזמון נאה ליום המילה" פותח: "רצה אל חי כקרבן שי". בדף 5א: תפלה לאבי הנימול.
כריכת עור נאה, בצבע אדמדם, עם הטבעות עיטורים מוזהבות.
[5] דף כתובים (ועוד דפים ריקים). 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכת עור נאה, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.007.
מחברת בכתב-יד, לוח שנה לשנת תש"ג. [אירופה, תש"ג 1942-1943].
מחברת (משבצות), עליה נכתבו פרטי הלוח העברי לשנת תש"ג, עם ההתאמה לחודשים ולימים לפי הספירה הנוצרית. בעמוד הראשון: "לוח לשנת תש"ג לפ"ק". רישום זהה (בעפרון) על גבי המעטפת.
כל אחד מן העמודים הוקדש לחודש אחד מחודשי השנה. עם חלוקה לימים ולשבועות, עם ציון פרשת השבוע וההפטרה, החגים והמועדים. המחברת מתחילה בחודש תשרי "סעפטעמבער-אקטאבער 1942" ומסתיימת בחודש אלול "סעפטעמבער 1943".
לא ידוע לנו מי הכותב. כפי הנראה, נכתבה המחברת באזורים שתחת הכיבוש הנאצי או הסובייטי, בזמן השואה, כתחליף ללוח מודפס שלא היה מצוי בידי הכותב מחמת צוק העתים.
רישומים רבים (בעפרון), עם חשבונות הקשורים ללוח ולמולדות.
[7] דף, עם מעטפת נייר מודפסת. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. אחד הדפים מנותק. סימני קיפול.
תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).
19 כרכים. חסר דף שער הראשון במסכת שבת. 39 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים בחלק מדפי השער. כריכות מקוריות, עם שדרות (עור) חדשות (אחידות).
אוסף ספרים שנדפסו בשנחאי בין השנים תש"ב-תש"ו, ע"י פליטים מבני הישיבות שנדדו למזרח הרחוק בתקופת השואה, ביניהם ספרי תלמוד ומפרשיו, הלכה ומוסר:
• תלמוד בבלי, מסכת פסחים. שנחאי, חסר שם מדפיס, תש"ד [1944].
• תלמוד בבלי, מסכתות בכורות-תמיד. שנחאי, הוצאת ועד ההדפסה "תורה אור", [תש"ב 1942].
• חידושי הרמב"ן, חלק א' (מועד ונשים) וחלק ב' (נזיקין). שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945]. שני כרכים. בחלק א' חותמות של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג מברלין: "Rabb. Dr. J. Weinberg, Reklor Des Rabbinerseminars, Berlin".
• ספר שיטה מקובצת, על מסכת כתובות. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים נזיקין וקנין. שנחאי, הוצאת ועד ההדפסה "תורה אור", תש"ג [1943]. שני כרכים.
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים נשים וקדושה. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ד-תש"ה [1944-1945]. שני כרכים.
• ספר משנה תורה לרמב"ם. חלקים עבודה-קרבנות, משפטים ושופטים. שנחאי, חסר שם מדפיס, תש"ג [1943]. שלושה כרכים.
• ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ו [1946].
• ספר קצות החושן, עם קונטרס הספקות, מאת רבי אריה לייב הכהן הלר. שנחאי, חסר שם מדפיס, תש"ה [1945].
• ספר שב שמעתתא, מאת רבי אריה לייב הכהן הלר בעל "קצות החושן". שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• ספר דרוש וחידוש, מאת רבי עקיבא איגר, חלק שני. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• ספר משנה ברורה, חלק שני. שנחאי, חסר שם מדפיס, תש"ה [1945].
• מדרש רבה, במדבר ודברים. שנחאי, הוצאת ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ה [1945]. שני כרכים.
• ספר שני לוחות הברית. שנחאי, הוצאת ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ד [1944].
• ספר בית ישראל, חלק ראשון, מאת רבי ישראל זלמן שלאמאוויץ. שנחאי, חסר שם מדפיס, תש"ד [1944].
21 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא. כסלו תש"א [1940].
מכתב המלצה שנשלח אל נשיא הלשכה האורתודוקסית בבודפשט, במצורף לבקשה בענייני הצלה (כנראה מגיוס ל"מחנות עבודה"): "...אבקש לעשות הר"פ [הרצוף פה] את כל ונוכחת, כי ביודעי ומכירי קאמינא והוא פק"נ [פיקוח נפש] וכדאי שירוחם, ולחכם שכמותו די בזה... הק' מנחם מענדיל בהה"צ מהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-טבת תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
המכתב שלפנינו הוא מהתקופה האחרונה לחייו של האדמו"ר, כחודש לפני פטירתו בי"ג טבת תש"א.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן ראב"ד פאפא. פאפא, תש"ו [1945-1946].
חמש גביות עדות על נספי השואה, עליהן חתומים הרב ניימן ובית דינו. נכתבו ונחתמו לצורך היתרי נישואין ע"י "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" שנוסד בבודפשט לאחר השואה.
מצורף מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב ניימן, אודות נישואין שנערכו בפאפא ללא קבלת אישור מבית הדין (כולל חותמתו: "יעקב יצחק ניימאנן – אב"ד בק"ק פאפא – רצעללדאמאלק יע"א").
הדיין מפאפא – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה בדור האחרון. העמיד אלפי תלמידים במשך כשבעים שנה. כל ימיו היה תלמיד ונאמן של בית רבותיו רבני פאפא, מאז שנתמנה בשנת תרצ"ז לראש ישיבת פאפא ע"י רבו בעל "ויגד יעקב". אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, וכיהן כדיין אצל רבו. לאחר שר' יעקב יצחק הקים את ביתו מחדש עם בת רבו בעל "ויגד יעקב" (אחותו של ה"ויחי יוסף"), כיהן כאב"ד פאפא על מקום גיסו שעבר לסומבוטהלי. בראשית שנת תש"ז עבר בהוראת גיסו הרב מפאפא למחנות העקורים בגרמניה ושהה בפרנוולד, ואח"כ עברו יחד לאנטוורפן. בהמשך עבר ר' יעקב יצחק לכהן ברבנות הקהילה במלבורן (אוסטרליה), ובהמשך השנים עבר למונטריאול (קנדה), בה עמד בראש "קהל מחזיקי הדת" של חסידי בעלז ופאפא. כרבותיו היה מקושר לאדמור"י בעלזא. עמד בראשות הרבה ממוסדות התורה של בית פאפא ובית סקווירא. לאחר פטירתו נדפסו ע"י תלמידיו סדרת הספרים "אגורה באהלך עולמים", שלשת כרכי השו"ת וספר זכרונותיו.
6 דפים. כ-22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים קלים.