מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove print filter print
- book (44) Apply book filter
- and (43) Apply and filter
- centuri (28) Apply centuri filter
- earli (28) Apply earli filter
- th (28) Apply th filter
- item (18) Apply item filter
- century) (17) Apply century) filter
- (16th (13) Apply (16th filter
- 16 (13) Apply 16 filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- יהדות (11) Apply יהדות filter
- יד (11) Apply יד filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- כתבי (11) Apply כתבי filter
- (17th (11) Apply (17th filter
- 17 (11) Apply 17 filter
- 18 (11) Apply 18 filter
- 18th (11) Apply 18th filter
- centuries) (11) Apply centuries) filter
- italian (11) Apply italian filter
- jewri (11) Apply jewri filter
- manuscript (11) Apply manuscript filter
- matter (11) Apply matter filter
- in (7) Apply in filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- franc (6) Apply franc filter
- jewish (6) Apply jewish filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- the (6) Apply the filter
- erit (5) Apply erit filter
- hapletah (5) Apply hapletah filter
- holocaust (5) Apply holocaust filter
- letter (5) Apply letter filter
- she (5) Apply she filter
- she'erit (5) Apply she'erit filter
- sheerit (5) Apply sheerit filter
- (ear (4) Apply (ear filter
- 19 (4) Apply 19 filter
- 19th (4) Apply 19th filter
- eretz (4) Apply eretz filter
- israel (4) Apply israel filter
- poland (4) Apply poland filter
- russia (4) Apply russia filter
- russia-poland (4) Apply russia-poland filter
- russiapoland (4) Apply russiapoland filter
- polem (3) Apply polem filter
Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בעריכת אברהם ישראל בן-ראש. פורטו (פורטוגל), דפוס Empresa Diario do Porto, תרפ"ז-תש"ח 1927-1948. פורטוגזית.
כרך גליונות, הכולל 110 גליונות (גליונות מס' 3-110, 141-142), משנתו הראשונה של הגליון (1927), ועד לשנתו ה-15 (1941). שני גליונות נוספים משנתו ה-22 של העיתון (1948).
כתב העת יצא לאור בשנים 1927-1958, וכלל חדשות וידיעות מהנעשה בקהילה היהודית בפורטו ובקהילות יהודיות אחרות בעולם, מאמרים בנושאי יהדות, תצלומים שונים, ועוד. בראשיתו יצא כתב העת לאור פעם בחודש, אך החל מ-1929 ראה אור פעם בחודשיים (גליונותיו האחרונים של כתב-העת נדפסו פעם בחצי שנה).
העורך, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto, 1887-1961), בשמו העברי, אברהם ישראל בן-ראש. קצין בדרגת קפיטאו (סרן) בצבא פורטוגל, אשר לחם במהפכת 1910 ובמלחמת העולם הראשונה; נודע כמחדש הקהילה היהודית בפורטו, וכמי שהשיב לחיק היהדות אלפי צאצאי אנוסים פורטוגזים. בארוש באשטו נולד בצפון פורטוגל וקיבל חינוך קתולי; בגיל צעיר נודע לו כי הוא נצר ליהודים אנוסים, וכאשר בגר למד באופן עצמאי על מנהגי היהדות, התגייר כדין, ונישא לבתו של אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בליסבון. מטרת פעילותו הציבורית הענפה הייתה לחדש את הקהילה היהודית בפורטו, מאות שנים לאחר חורבנה בעקבות גירוש יהודי פורטוגל. במסגרת מאמציו, ובמקביל לקריירה הצבאית שלו, ייסד בארוש באשטו כתב עת בשם "הלפיד" (1927), ופרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בנושאי יהדות, וייסד ישיבה בשם "ראש פינה".
לשם איתור צאצאי אנוסים ("מאראנוס"), נהג בארוש באשטו לרכוב על סוסו באזורים הכפריים שבקרבת פורטו, מלווה ברופא מוהל, וכאשר איתר "מאראנוס" שהראו נכונות לשוב ליהדותם הציע להם לערוך ברית מילה.
בראשית שנות ה-20 עלה בידו לייסד קהילה יהודית בפורטו, תחילה סביב בית כנסת שהוקם בדירה קטנה, ובהמשך במבנה בית כנסת גדול ממדים ומפואר, בית הכנסת כדורי ("מקור חיים"), אשר הקמתו מומנה מכספיהם של הברון אדמונד דה רוטשילד והברון לורנס כדורי (נחנך בשנת 1938).
פעילותו הענפה לחידוש החיים היהודיים בפורטוגל – ובעיקר טקסי ברית המילה – עוררה את זעמן של הכנסייה ושל הרשויות במשטרו הרודני של סלזאר. על רקע אנטישמי זה נטפלו עליו האשמות קשות, הוא הועמד למשפט, ובשנות ה-40 סולק משורות הצבא על לא עוול בכפו, ועל כן נודע בשם "דרייפוס הפורטוגוזי". נפטר בשנת 1961 ונטמן בעיר הולדתו אמארנטה. בראשית שנות האלפיים טוהר שמו של בארוש באשטו, והוא שוב הוכר כגיבור לאומי של פורטוגל.
110 גליונות. גליון אחד מנותק. ספירות דפים רבות. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם מעט קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.
חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוג זה.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי. בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום. האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.
[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.
ספר אורות המצות, פירושים וחידושים על טעמי המצות, על פי סדר פרשיות התורה, עם ספר עמק בנימין – שו"ת, פסקי הלכה ודינים, מאת רבי בנימין דיאס-בראנדון (מרבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם). אמשטרדם, דפוס יהאן יאנסון, [תקי"ג 1753]. מהדורות ראשונות של שני החיבורים.
דף שער נפרד לספר עמק בנימין (ספר זה נדפס גם בנפרד). בראש ספר אורות המצות הסכמות ושירים רבים בשבח המחבר וספרו, מאת חכמי אמשטרדם והמבורג.
בספר עמק בנימין, סימנים טו-טז, נדפסה התכתבות הלכתית בענייני ירושה בין המחבר לרבי אהרן לידישמא מסורינאם (דרום אמריקה). במפתח שבעמוד האחרון מוזכר גם מקומו מושבו של רבי אהרן: "שאלה ט"ו – שאלתיה להחכם השלם אב ב"ד ור"מ דק"ק שורינ"ם כה"ר אהרן לידישמה י"ץ...". זוהי הפעם הראשונה בספרות השו"ת בה מופיעה פנייה של רב מאירופה לרב באמריקה (ראה: י. ד. אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, "שאלות ותשובות באמריקא", עמ' 340).
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "קניתי יו'[ם] ג' מרחשון תקפ"ד ל'[פ"ק] הקטן מרדכי בן כ' וואלף בו[-?] ז"ל". רישום בשער: "ר' מן פאלאק".
[18], קג, [1]; [2], כב דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור עתיקה, חלקה הקדמי רופף, עם פגמים.
שלושה צווים ומסמכים הנוגעים למעמדם האזרחי ולזכויותיהם של יהודי צרפת. צרפת, 1790. צרפתית.
הצווים התפרסמו זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, בתקופה בה התחוללו בצרפת שינויים קיצוניים בסדרי החברה והממשל. בראשית המהפכה אולץ המלך לואי ה-16 להיעתר לתביעותיה של האסיפה הלאומית החדשה, משטר זכויות היתר המעמדי הוחלף בגופים נבחרים וחוברו הצהרת זכויות האדם והאזרח.
• Adresse à l'Assemblée Nationale [פנייה לאסיפה הלאומית], פריז, דפוס האסיפה הלאומית (l'Assemblée nationale), 1789 [צ"ל: ינואר 1790].
עתירה שהגישה הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בעיר בורדו לאסיפה הלאומית המהפכנית בצרפת, בענין מעמדם האזרחי ומתן שוויון זכויות. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 863, no. 61.
8 עמודים (דף כפול ומקופל). 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים עם פגיעה בטקסט.
• Proclamation du roi, sur un décret de l'assemblée nationale, concernant les Juifs, du 16 Avril 1790 [הכרזת המלך על צו של האספה הלאומית בדבר היהודים, 16 באפריל 1790]. פריז, הוצאת L'Imprimerie Royale, 1790.
"...האסיפה הלאומית מעמידה את יהודי אלזס ושאר מחוזות הממלכה תחת הגנת החוק: אוסרת על כל פגיעה בביטחונם; מורה לעיריות ולמשמר הלאומי להגן בכל כוחם על אנשיהם ורכושם...".
צו הגנה שהתקבל באספה הלאומית המהפכנית של צרפת, וקיבל את אישורו של המלך לואי השישה עשר. הצו מעמיד את היהודים האשכנזים במחוזות אלזס ולורן תחת הגנת החוק ומעניק להם זכויות אזרחיות. הצו מורה על הרשויות ועל המשמר הלאומי להגן על היהודים במחוזותיהם, ולשמור על חייהם ועל רכושם. בראש הדף נדפס חיתוך עץ.
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקו הקפל.
• Lettres patentes du Roi, sur le décret de l'Assemblée nationale, du 20 juillet dernier, portant suppression des droits d'habitation, de protection, de tolérance et de redevances semblables sur les Juifs, données à Saint-Claude le 7 août 1790. לה רושל, צרפת, המדפיס המלכותי P. L. Chauvet, 1790.
צו רשמי מטעם מלך צרפת לואי ה-16, המבטל את המס השנתי בסך 20,000 ליבר שהוטל על יהודי מץ, וכן מיסים אחרים שהוטלו על יהודי צרפת, על-פי החלטת האספה הלאומית הצרפתית מיום 20 ביולי 1790. בראש העמוד הראשון נדפס חיתוך עץ. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 881, no. 237.
4 עמודים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כרוך במעטפת נייר אדומה.
ספר ויקרא, חלק שלישי מן חמשה חומשי תורה, עם ההפטרות, פירוש רש"י, בעל הטורים ושפתי חכמים, ועם פירושי החיד"א "נחל קדומים" על התורה ו"נחל שורק" על ההפטרות. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקצ"ג 1833].
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
זהו הספר השני או השלישי שהדפיס רבי ישראל ב"ק בצפת. החלקים האחרים של החומש מדפוס זה אינם ידועים, ונראה כי ספר ויקרא נדפס לבדו. במקביל הדפיס ב"ק מהדורה נוספת ללא פירושי החיד"א (על מהדורה זו ראה: מ' בניהו, בית דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת, ארשת, ד, עמ' 278-277; י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 30, מס' 58, על מהדורה אחרת שנדפסה בצפת במקביל).
חתימה בשער: "הצעיר עזרא דוויך הכהן ה"י ס"ט" [משפחת דוויךּ, משפחת כהנים מיוחסת בארם צובא, ממנה יצאו גדולי תורה, רבנים ומורי הוראה].
קלז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (עם סימני פטריה קלים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, וקרע חסר גדול בדף האחרון (כחצי מהדף חסר), משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. בדף השער צביעה בדיו סביב הכותר ומקום הדפוס. כריכה חדשה.
ספר כנסיה לשם שמים, נגד מעשי הכשפים של הנשים העורכות שולחן ותקרובת לשדים, מאת רבי מנשה מטלוב סתהון אב"ד ארם צובה וראב"ד צפת. ירושלים, דפוס אליהו ומשה ששון, תרל"ד 1874. מהדורה יחידה.
העותק של בן המחבר רבי חיים סתהון אב"ד צפת – בראש השער רישום בעלות בכתב-ידו: "שייך לי הצעיר חיים בן הרה"ג כקש"ת מנשה מטלוב סתהון זצ"ל, הרב המחבר".
המחבר, הגאון רבי מנשה מטלב סתהון (נפטר תרל"ו) רבה של ארם צובה שעלה לצפת וכיהן בה כראב"ד בסוף ימיו. בנו הגאון רבי חיים סתהון (תרל"א-תרע"ו), נולד בצפת והתייתם בילדותו מאביו הגדול. נתגדל בין חכמי צפת האשכנזים והספרדים, ולימים כיהן כרבה של הקהילה הספרדית בעיר. מחבר הספר "ארץ חיים" על מנהגי צפת ארץ ישראל ומנהגי ארם צובה (ירושלים, תרס"ח).
הספר "כנסיה לשם שמים" חובר כנגד תופעות של מעשי כישוף שפשטו בקרב נשים יהודיות בירושלים, בחַאלבּ ובארצות נוספות, ונלמדו כנראה מהנשים הערביות. הכוונה במיוחד היא ל"אינדולקו" – טקס "המתקה" לשדים שנעשה לשם ריפוי חולים, פקידת עקרות וביטול גזירות שונות, במהלכו היו הנשים מפנות את בתיהן ומניחות דברי מתיקה בשביל לפייס את השדים. תיאור הטקס וחומרת האיסור לעשותו מפורטים בספר, ונדפסו בו הסכמות מאת עשרות רבנים מארץ ישראל ומסביבותיה, האוסרים את הדבר.
[2], צג דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. סימני עש. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.
ש' הלוי, מס' 210.
קונטרס מודפס, "קול מהיכל", דברי פולמוס כנגד אנשי הישוב החדש, שהתנגדו להמשך חלוקת כספי המגביות שנאספו בגולה למען יושבי ארץ ישראל. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ה 1885]. נדפס ללא שער.
על הקונטרס חתומים בדפוס כשמונים אנשים, "ראשי זקני מנהלי ויחי"ס דכוללות ק"ק אשכנזים פרושים וחסידים", הכוללים את: "אנשי מחוז ווילנא" (ובראשם: הדיין רבי בנימין דוד ווילנר, רבי אייזיק יפה מדרויא ורבי יהודה יודל הרב דראדין), "מחוז זאמוט" (ובראשם רבי זאב ב"ר מרדכי המו"צ מטעלז ורבי מאיר מאניקשט), "מחוז רייסין" (ובראשם רבי משה נחמיה כהנוב ורבי שאול חיים הלוי אב"ד דוברובנא), "מחוז מינסק" (ובראשם רבי בנימין אב"ד סטויפץ ורבי שלמה זלמן פרוש), "מחוז סובלק" (ובראשם רבי יצחק צבי הלוי, חתן רבי אייזיק חבר), "מחוז ווארשא" (ובראשם הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב ורבי אברהם אליעזר אב"ד יוזפוף), "מחוז הוראדנא" (ובראשם רבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש בעל "משכן בצלאל", רבי אברהם אייזנשטיין ורבי זבולון מביאליסטוק), "מדינת אונגארן" (ובראשם רבי איצק בעהם מקראל ורבי משה נחום וולנשטיין) ו"חסידי וואלין".
מחבר הקונטרס הוא כנראה, הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר בעל "אבן ספיר" [שנפטר באותה שנה, בתמוז תרמ"ה]. הכותב מתאר את התועלת הרבה לכלכלת הארץ ע"י אנשי הישוב הישן מקבלי "החלוקה" של קופות ה"כוללים", לעומת אזלת ידם של המתיישבים החדשים הנהנים מהמגביות של חברות "ישוב ארץ ישראל" וחברת "כי"ח". בהמשך הדברים הוא מספר על העול הכספי שגדל והכביד על קופות "החלוקה" בירושלים, בעקבות העולים שנמלטו מרוסיה ורומניה לאחר הפוגרומים בשנת תרמ"א.
חוברת זו עוררה בשעתו ענין רב, והיא התגובה הרשמית של היישוב הישן לפולמוס שהיה בשעתו נגד מוסדות "החלוקה". בעיתון "הצבי" נכתב בשעתו: "קונט' קול מהיכל אשר הדפיסו הממונים ע"ד החלוקה וישוב א"י היה עתה ענין למה"ע [למכתבי העת] בחו"ל ולסופריהם, גם בהמגיד וגם בהמליץ באו דברים על אודותיו..." (הצבי, שנה א, גליון כב, ד' בניסן תרמ"ה, עמ' צו).
ח עמ'. 20-21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי וקרעים רבים, בעיקר בשני הדפים האחרונים. כמה תיקונים בכתב-יד. דפים מנותקים, ללא כריכה.
ש' הלוי, מס' 529 (כותבת: "חוברת יקרת-מציאות ביותר").
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום.
אוסף ספרים מדפוסי ירושלים הראשונים בתקופה העות'מאנית, בשנות התר"כ-תר"ס:
• ספר חמדה גנוזה, תשובות הגאונים. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, תרכ"ג [1863]. ש' הלוי, מס' 82.
• ספר מכניע זדים, פולמוס נגד האפיקורסות וההשכלה, מלוקט מספרי רבי נחמן מברסלב. "נדפס פה עה"ק ירושלים תובב"א", [ירושלים?/למברג?], [תרל"ד 1874]. קרע חסר בדף השער (עם פגיעה בשם הספר, מסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף). לדעת פרידברג ב"בית עקד ספרים" הספר נדפס בירושלים, אולם לפי צורת האותיות הספר נדפס בלמברג או בדפוס מזרח-אירופי אחר (ראה: נפתלי בן מנחם, בשערי ספר, עמ' 153).
• ספר אם למסורות, על עניני מסורות כתיבת התורה, מאת רבי אריה ליב חריף, עם ספר זכרון ירושלים מנכדו רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מענדיל (מנדלוביץ). ירושלים, דפוס ניסן ב"ק ונכדו חיים צבי, תרל"ו [1876]. ש' הלוי, מס' 266.
• ספר מנחה חדשה, חדושים על מסכתות ברכות, סוטה ומכות, מאת רבי נפתלי חיים הורוויץ מדז'יקוב. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני וחבריו ודפוס ישראל ב"ק, תר"מ 1880]. מהדורה ראשונה. ש' הלוי, מס' 348 ("נדפס לסירוגין ובאופן מבולבל בדפוס גאשצינני ובדפוס ב"ק"). ידועים שינויים בין עותקי הספר. בעותק שלפנינו לא נזכרו כלל שם המדפיס, מקום ושנת הדפוס.
• ספר נחלה לישראל, חלק ראשון על קדושות ומעלות ארץ ישראל, מאת רבי ישראל זאב הורוויץ. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמן, [תרמ"ב 1882]. ש' הלוי, מס' 406.
• המסדרונה, "קונטרס הכתוב לחיים, קבוצת כללים ויסודות בהלכה ואגדה ודקדוק והגיון הלשון, ומסורות, ודרכי המחברים וספריהם וסדריהם...", בעריכת חיים הירשענזאהן. ירושלים, תרמ"ז [1887]. שנה שניה: חוברת ששית. ש' הלוי, מס' 509.
• ספר טוב הארץ, על מעלת ארץ ישראל, ביאור משניות דעשר קדושות ותיקונים, מאת רבי נתן שפירא. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרנ"א [1891].
• הלולא רבא, עם יעלזו חסידים, סדר תפילות על קברי צדיקים בארץ ישראל, עפ"י רבי ישראל בעש"ט והאר"י הקדוש. בהוצאות הרה"ח ר' חיים חייקיל שפירא נ"י בהרה"ג מראחמוסטרובקא זצ"ל מעה"ק צפת תובב"א. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, תרנ"א [1891]. רישומים בדף השער, ביניהם: "שייך להרב ר' משה קזארנאווסקי".
• ספר חק עולם, "משפטי צדק מפסב"ד [מפסקי בית דין] הגדול שבירושלים". ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, תרנ"ב [1892]. בדבר המחלוקת על הנהגת "כולל וואלין". הכותבים תומכים באדמו"ר רבי יצחק פרידמאן מבויאן.
• ספר כתר תורה, על כבוד התורה ומעלתה, מאת רבי פינחס בן יהודה אב"ד פאלצק. ירושלים, הוצאת יעקב קליין בדפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרנ"ו [1896].
• ספר חיבת הארץ, ליקוטים מספרים שונים על מעלת וקדושת ארץ ישראל, מאת רבי ברוך דוד כהנא. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ז [1897]. בסוף הספר נדפסו מכתבים מאת אדמו"רים רבים.
• ספר עבודה תמה, ביאור סדר העבודה ומוסף יום הכיפורים, מאת רבי יהושע רפאל בנבנישתי. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי, תרס"ג [1903]. ש' הלוי, מס' 430.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מכתב לקהילת מנטובה, בעניין קניית לולבים ואתרוגים לחג הסוכות עבור בני הקהילה, מאת בן ציון מנורצי. פיררה, ש"מ [1580].
מכתב שנשלח אל "אנשי חיל יראי אלקי' ממוני ק"ק מנטובה...". הכותב מספר כי קיבל מכתב מראשי קהילת מנטובה, ולאחר מכן מכתב נוסף מאת רבי יהודה פרווינצאלו, "על עסקי הלולבים". הוא מבטיח כי יעמוד בהתחייבותו לשלוח לולבים ואתרוגים למנטובה: "...האיש יביא למעכ"ת ק"ל אתרוגים ולולבים סתומים וסגורים בתיבה בפני עצמה אשר לא ישלח איש ידו בה כי אם אתם השרים...". בשולי המכתב מקום ותאריך הכתיבה – פיררה "כ"ד לוליו [יולי] ש"מ", והוא חותם "העבד הנאמן למכ"ת בן ציון יצ"ו מנורצי...".
[1] דף כפול (בצדו החיצוני – כתובת הנמענים באיטלקית). 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ובמרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט).
מכתב זה תועד אצל: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, עמ' 255, הערה 115.
כתב-יד, "כתובה לחג שבועות". פיסארו (איטליה), תנ"ח [1698].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת ברובה. שער מעוטר בעמוד הראשון, ובו נכתב בראשי תיבות שם הכותב: "ע"י הכותב מש' מכ' מר' [=משה מכבי מרקאנטי]". בשער נכתבה השנה תכ"א, המתייחסת כנראה לשנה בה הועתק כתב-יד דומה בפיזארו, וממנו הועתק זה שלפנינו: "ונכתב ונחתם להפקת גבירי ויחידי סגולה... שנת התכ"א, פה פיסארו בבית... יורשי הזקן ... שמואל מוונדולפו[!] זצוק"ל", מעבר לדף השער נכתב: "והנה עתה מחדש ולהפקת רצון גבירי ויחידי סגולה נכתב ונחתם פעם שנית ע"י הכותב הנ"ל ביום זה יום חמישי בשבת חמשה לחו'[דש] סיון שנת ה' תנ"ח... פה פיסארו".
בסוף כתב-היד איור סמל משפחה – מגינית ובתוכה מגן דוד עם דמות אריה והכיתובים "ואתה יי' מגן בעדי", "גור אריה יהודה". מעל המגינית איור תרנגול אוחז בגבעול חיטה, עם הכיתוב "ברוך הנותן לשכוי בינה...". מתחת למגינית שלוש אותיות מ', כשבכל אחת מהן משולבת אות נוספת – ראשי תיבות שם הכותב: משה שמואל מכבי פינצי מריקאנטי (אותיות כאלה משולבות גם בסמל המגן דוד).
בכתב היד הועתקו שתי נוסחאות "כתובה" לחג השבועות. האחת פותחת: "ירד דודי לגנו". בראשה מצויין "כתובה לחג שבועות היא מוצבת מספר זמירות ישראל מעשה ידי ... כמוהר"ר ישראל נאגרה זלה"ה שאומרי' אותה עם הוצאת ספר תורה בעיר הקדש ירושלם תוב"ב ובהרבה מקומות", עם ציון הלחן על פי פיוט אחר. בסופה נוספה מחרוזת שתחילתה "מלך שוכן השחקים הצילנו מחדק" ובראשו מצויין "ויש בק"ק שמוסיפין זה הבית השר[!] נמצא כ"י".
אחריה הועתקה: "כתובה לחג שבועות שחל להיות ביום שבת קדש אשר נמצא בכתיבת יד" (דף ה ע"ב). פותחת: "השמע עם קול אלקים חיים", ללא ציון שם המחבר.
כתב-היד נכרך מחדש עם כריכת קרטון מקורית, שכנראה שימשה לכריכת כתב-היד שלפנינו עם כתב-יד נוסף. בפנים הכריכה הקדמית רישום על קניית כתב-היד (הנוסף, שאינו לפנינו) בשנת תנ"ט על ידי משה שמואל מכבי מריקאנטי: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו... כתבתי על ספרי הלזה שמי משה שמואל מכבי פינצי יצ"ו מריקאנאטי בר יוסף זלה"ה מתושבי פה פיסארו... וקניתי... מן הנעלה... סופר מהיר ובקי כמר עשהאל פולינייו יצ"ו ביום זה של ערב שבועות שנת ה' תכ"ט... גייונייו א' תרס"ט למניינים [=1669]". אחריו מופיע רישום עם פסוקים מתהלים המיועדים לשמות "משה" ו"שמואל", ואחריו רישום נוסף מאותו כותב, המספר על כתיבת והוספת כתב-היד שלפנינו לכתב-היד הנ"ל: "והנה גם הלום ראיתי לחבר ולקשור בזה... הכתובה לחג שבועות והכתובה... כ"י שהיא כשחל להיות ביש"ק, ואגב גם ראיתי לכתוב בזה את מגילת רות... וזאת המלאכה מלאכת שמים היתה להפקת רצון גבירי ויחידי סגולה... בערב שבועות ה' תנ"ח...". בחלקה האחורי של הכריכה רישום דומה באיטלקית על קניית כתב-היד בשנת 1669.
ב-ז, [1] דף. 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה. נכרך עם כריכת הקרטון המקורית. סימני עש ופגמים בכריכה הישנה, עם פגיעות ברישומי הבעלות על הכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.017.
"עת לטעת מטעי כרם המעלות" – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יצחק בן שבתי מאריני עם הכלה יודיטה (יהודית) בת מנחם מאיטליה, מאת רבי ישעיהו באסאן. מנטובה, [תפ"ד 1724 בערך].
בראש הדף תחריט עם דמויות מלאכים נושאות כתר, ענפים וכלי נגינה. בכותרת השיר מופיעים פרטי החתן והכלה. השיר מתחיל: "כל איש ואיש רואה פני רעהו". בשולי הדף: "פה מנטובה", וחתימה (בדפוס) של המחבר: "אלה כאב תעופינה, ישעיהו באסאן".
רבי ישעיהו באסאן (תל"ג-תצ"ט), רב בפדובה ולאחר מכן בריג'יו, רבו המובהק של הרמח"ל.
החתן, רבי יצחק בן שבתי מאריני, היה מידידיו הקרובים של הרמח"ל, והיה מן השבעה הראשונים בחבורת לימוד הזוהר שיסד הרמח"ל. לחתונתו כתב גם רמח"ל שני שירים, האחד "ממשברי ימים אדירים המו" – נשמר בכתיבת ידו של רמח"ל (כת"י פרנקפורט דמיין, Ms. Oct. 15), ונדפס מספר פעמים; וכן שיר וחידה שנדפסו בדף נפרד במנטובה (השיר פותח: "קומו בנות שיר מהרו אתיו"; את השיר השני פרסם יערי, בקרית ספר, ח, עמ' 266-270).
[1] דף. 46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושימור.
עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים (לשעבר מאוסף ולמדונה; ראה: The Writing on the Wall: A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, 2015, p. 151 no. 9).
"בנישואי הבחור המפואר..." – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יהושע בן יצחק ריקאנאטי עם הכלה אסתר שרה בת רפאל ריקאנאטי, מאת רבי ישראל בנימין באסאן. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ו] 1746.
השיר מתחיל: "עוטה כסות קרה בבית החרף", והוא כולל כ"ד בתים. בשולי הדף פרטי הדפוס ושנת ההדפסה, וחתימה (בדפוס) של המחבר: "מושך בקסת לתומו, צפצפה שמו, ישראל בנימין באסאן".
באוסף ברגינסקי נמצאת כתובה מפוארת מחתונתם של בני הזוג, שנערכה בליוורנו, י"ג סיון תק"ו (1746).
השיר נדפס בשנית אצל רבי אברהם ברוך פיפירנו, קול עגב, ליוורנו תר"ו, עמ’ ג-ז.
רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), בנו של רבי ישעיהו באסאן וחברו של הרמח"ל. רב בריג'יו על מקום אביו.
[1] דף. 54 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. מספר קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושיקום.
עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים, אך הוא פגום (קרעים עם חסרון ופגיעה בשם המחבר ובחלק נוסף של הטקסט).