מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, מתקופת כהונתו כאב"ד חוסט (כשנתיים לפני שעלה לכהן כגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים). חוסט, אדר תרצ"א [1931].
נשלח אל ידידו ותלמידו רבי נפתלי קרויס [מפרעשוב], שבנו היה מתלמידי ישיבת המהרי"צ (וכנראה הצליח לקבל פטור מגיוס לצבא): "קיבלתי שורותיו עם בשורה טובה אודות בנו תלמידי חביבי נ"י, כן יגמור ד' בעדו לטובה ומע"כ ירווה נחת עם כל יו"ח". בהמשך המכתב הוא מדריך את תלמידו וכותב לו: "ואבקשהו לקבל ע"ע [על עצמו] עול מלכות שמים". בהמשך המכתב מודה המהרי"צ לרבי נפתלי על משלוח חיטים ו"יין טוב ומשובח" לקראת חג הפסח והוא מברכו "על מחשבתו הטובה", בברכת: "יהי ה' עמו בבני, חיי ומזוני, ויריק לו ברכה ושפע רב... ידידו דו"ש אוהבו בלונ"ח, יוסף צבי דושינסקיא". בשולי המכתב הוא מוסיף דרישת שלום "לבניו תלמידי חביבים ויקרים נ"י".

הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ח-תש"ט), מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד, כרב ראשי לעדה החרדית בירושלים והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן. היה קשור לאלפי תלמידיו כאב לבניו באהבת נפש, כפי שניכר גם במכתב שלפנינו.

גלויית דואר רשמית של המהרי"ץ דושינסקי. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי.

אוסף בן 41 גלויות שנשלחו אל הרב ד"ר חיים ברודי רבה של פראג – עם 54 חתימות רבנים שהצטרפו ל"היתר מאה רבנים" – רבנים ובתי דין מארצות שונות ברחבי אירופה. ניסן-אלול תרפ"ב [1922].
גלויות-משוב בהדפסה ליטוגרפית, בה נכתב: "ב"ה, גם אני מסכים/אנחנו מסכימים להתיר להבעל שמואל צבי בן דוד לישא אשה על אשתו, בצירוף ק"ר [=ק' רבנים], אחר שישליש גט לאשתו שרה בת מרדכי ישראל כתקון חכמינו ז"ל עמודי ההוראה, ולראי' בעה"ח פק"ק...". בצדה החיצוני של הגלויה נדפס רישום הנמען: שמו וכתובתו של רבי חיים ברודי.

בין החותמים על מכתבי הגלויות, אנו מוצאים את הרבנים: רבי איסר זלמן מלצר ובית דינו. סלוצק; רבי שלמה גרינפעלד ובית דינו. מונקאטש; בד"צ לונדון עם ששה חותמים: הרב הראשי יוסף צבי הערץ, רבי משה אביגדור חייקין, רבי שמואל יצחק הילמאן, ועוד; רבי יוסף צבי קרליבך. המבורג; רבי אהרן נייווירטה (נויבירט). הלברשטאט; רבי פנחס וולף ובית דינו. קלוניא (קלן, גרמניה); רבי מאיר הילדסהיימר. ברלין; רבי יוסף וולגמוט. ברלין; רבי יעקב פוזנא. "ורנקפורט ע"נ מוין" (פרנקפורט דמיין, גרמניה); רבי בנימין מייא. "ורנקפורט על נהר מוין"; רבי יששכר בעהר. פרענצלויא (גרמניה); רבי ישראל ברודא. מיהלאוויץ; רבי אברהם אריה קו"ז מפ"ב [קורצוויל מפרשבורג]. ברטניץ (מורביה); רבי זלמן יאקאבאוויטש. לאקנבך; רבי יוסף ראזענפעלד. טשערנוביץ; רבי אריה ליביש ליכטיג. המבורג; רבי יצחק ראזעל. טילזיט; ד"ר נפתלי אפט. אללינשטיין; רבי גבריאל קעלל לוי. לייטשוי (סלובקיה); רבי שמעון סגל אדלער. אנטוורפן; רבי יעקב פריימאנן. פוזנן; רבי חיים פלעש. קוניץ; רבי שמעון האנאווער ובית דינו. ווירצבורג; רבי אליעזר לייטער. פרעמבוולא; רבי ישראל נאבעל. שניידעמיהל; רבי טוביה לווינשטיין. ציריך (שוויץ); רבי משה יהודה הופמן. ברסלוי; רבי יעקב יוסף לנדא. סעניצא; ועוד.

"היתר מאה רבנים" נעשה במקרים שיש צורך להתיר לבעל את איסור "חרם דרבינו-גרשום" שלא לשאת אשה שניה על פני אשתו הראשונה. היתר זה ניתן רק במקרים הבעל הוכיח את עיגונו (כגון שאשתו נשתטית או שמרדה וברחה ממנו), ויש לו תנאים הלכתיים נוספים (השלשת גט וסכום כתובתה, ועוד). אחד מתנאי ההיתר הוא, שההיתר יקבל הסכמה של מאה רבנים, והרבנים המתירים יהיו מארצות שונות.

רבי חיים ברודי, רבה הראשי של פראג, עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מרחבי תבל, ועקב כך פנה לעשרות רבנים מארצות שונות במכתב שו"ת מפורט לסיבת היתר זה, אליו צורפה גלויית משוב להצטרפות להיתר.

הנמען של הגלויות שלפנינו, הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד, ובשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את "המכון לחקר השירה העברית" שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן.

41 גלויות. 9X14 ס"מ. מצב משתנה. בחלקן בולים וחותמות דואר. בחלק מהגלויות קרעים חסרים (עקב תלישת הבולים), עם פגיעות בטקסט.

אוסף מכתבים מגוון – למעלה משלושים מכתבים מעניינים, מרבנים שונים שכיהנו בקהילות הונגריה, רומניה ומדינות האיזור. [שנות התר"נ-הת"ש – המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
באוסף:

• מכתב רבי משה הרש פוקס אב"ד גרוסווארדיין – המלצה לרבי מרדכי לוריא מצפת, מתושבי גרוסוורדיין לפני עלייתו לארץ ישראל. גרוסוורדיין, תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי קאפל קרויס אב"ד אטש – אל חתנו רבי משה ווייס אב"ד קוסטולן, בענינים משפחתיים ובדברי תורה. אטש (אץ'), תרנ"ה [1895].
• מכתב רבי יואל וואלף גלאטטשטיין אב"ד העלמץ וגלילות באדראג – אודות חברת "תומכי תורה" בעירו. העלמעץ, תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי שלמה יהודה ווינברגר אב"ד ניר באגאד – אודות מינוי רבי אברהם פראנקיל לנשיא "כולל שומרי החומות" במדינת הונגריה. באגאט, תרפ"ט [1929].
• מכתב רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן – אודות מינוי שד"ר לישיבת שוראן. שוראן, תרח"ץ [1938].
• מכתב רבי קאפל רייך ראב"ד בודפסט – אודות דין תורה בין חתנו לבין הדיין רבי יעקב שלום סופר מבודפסט.
• מכתב רבי חיים יהודה עהרנרייך אב"ד דעווא – אודות הדפסת חיבורו על האבודרהם. דעווא, [תרפ"ז בקירוב 1927].
• מכתב רבי משה אריה ראטה אב"ד פאפא – אל רבי אברהם יוחנן בלומנטל מירושלים. [פאפא], תרס"ד [1904].
• ששה מכתבים מאת רבי יחזקאל בנעט אב"ד ס'-וואראהל (סעיני) – אל בן-דודו רבי חיים ברודי [אב"ד פראג; שניהם היו בני-בנותיו של רבי שלמה גנצפריד בעל קיצור שולחן ערוך]. ס'-וואראהל, תרנ"ה-תרס"ט [1895-1909].
• מכתב בדברי תורה מאת רבי אלימלך פרידלנדר (בנו של רבי יהודה פרידלנדר אב"ד בארגא-פרונד). בארגא-פרונד, תרס"ג [1903].
• מכתב רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקע – הזמנה לברית מילה. דרצ'קה, תרס"ט [1909].
• מכתב רבי חיים יוסף גרינבוים (לימים אב"ד בלוזנדורף; בנו של רבי אברהם גרינבוים אב"ד האסאסא) – אל רבי פסח זינגר אב"ד קירכדורף. האסאסא (הוסאסו), תרנ"ו [1896].
• מכתב רבי יהושע פאלק זאב וולפסון אב"ד פאלטישאן. [פלטישאני, תרס"ב? 1902?].
• מכתב רבי אברהם אריה רוזן אב"ד פאלטישאן – אל ד"ר שמואל גרינברג מברלין. פלטישאני, [תרצ"א 1931].
• מכתב רבי חיים מרדכי רולער אב"ד ניאמץ – אל ד"ר שמואל גרינברג מברלין. ניאמץ, תרפ"ה [1925].
• מכתב רבי יצחק שפירא אב"ד גאלאץ – ברכה למינוי רבי משולם ראטה לאב"ד צ'רנוביץ'. גאלאץ, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי משה סופר "בהגאון ראחד"ס זצ"ל", מראשי "כולל גליציה". בוריסלוב, תרצ"ז [1937].
• מכתב רבי משה דייטש (בן הגאון מבוניהאד בעל "פרי השדה"). סובאטיצא (סאבאדקא), תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יצחק מיכאל דושינסקי אב"ד ראקושפלטא. תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יהודה ליב הכהן פישמאן [מיימון; לימים שר הדתות במדינת ישראל]. מארקולשטי (בסרביה), תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי משה ברגר אב"ד בוקרשט בעל "בר ליואי" – אל הרב הראשי לתל אביב רבי משה אביגדור עמיאל. בוקרשט, תרצ"ז [1937].
• מכתב רבי גבריאל צבי הכהן שטיינער – אל רבי פישל סופר דומ"צ פעסט. פאקס, [שנות התר"ע-תר"צ בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי בנימין זאב בנדיקט אב"ד שעגאלטערנשול וביהכנ"ס מונטיפיורי בווינה. האחד נשלח אל הרב הראשי לאנגליה ד"ר יוסף הערץ – אודות עלייתו לארץ ישראל, לאחר שגלה מאוסטריה לסלובקיה. פרשבורג, חשוון תרצ"ט [1938]; השני נשלח אל הרב הראשי לא"י הגריא"ה הרצוג, בבקשה להיתר עליה לא"י עבור אביו רבי שמואל יוסף בנדיקט רבה של קהילת "עדת ישורון" בוינה. פרשבורג, כסלו תרצ"ט [1938].
• מכתב רבי יוחנן סופר – ברכת שנה טובה שנשלחה אל רבי משה נתן שיק וחברי הבד"צ בעיר בודפשט. ערלוי (עגער), [אלול תש"ה, ספטמבר 1945, בקירוב]. בחתימתו הוא מזכיר את אביו בברכת החיים [מכיון שעדיין לא נודע לו אז כי אביו נרצח בשואה, הי"ד]: "הק' יוחנן סופר בהג' מהר"מ נ"י", והוא פורש שלום בשם אחיו הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר [שנפטר בבחרותו בשנת תש"ח].
• מכתב רבי זאב וואלף הלוי סאמעט דומ"צ קליינוורדיין – שאלה הלכתית בדיני מקוואות. [קליינוורדיין, תש"ו בקירוב 1946?].
• מכתב רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט (5 עמ' בדברי תורה) – הערות לספרו של הרב הרצוג. ירושלים, תש"י [1950].

32 מכתבים. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים וחלקם על גבי גלויות דואר. גודל ומצב משתנים.