ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).

המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
חתימה בדף סה/1: "פסח יהודא בן חי' דבורה".
חותמות ורישומי צנזורה בדף השער ובדף שאחריו.

[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות נייר רבות בדף השער ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה ישנה.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. 32.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).

ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".

מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
חתימות עתיקות בראש דף השער ובדף שאחריו.

העותק שלפנינו היה שייך לרבי דוד שפרבר – הגאון מבראשוב (ראו אודותיו להלן). בדף המגן שלפני השער – חתימת ידו. בדפי הספר הגהות רבות (למעלה מ-150 הגהות) בכתב-ידו, חלקן ארוכות. כמה מהן קצוצות במקצת.

[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בדף השער ובמספר דפים. הפינה השמאלית התחתונה של דף השער המאוייר חסרה, עם פגיעה באיור השער, מושלמת בצילום. כתמים, כתמי רטיבות כהים. סימני עש במספר דפים. הספר מפורק לשני חלקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.

הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, ותלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" וספרים נוספים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ ישראל. נכדו הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר.

שו"ת מחנה חיים, אורח חיים – חלק שני, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ב 1871. מהדורה ראשונה של הכרך השני, מסדרת ספרי השו"ת מחנה חיים.
בראש השער, הקדשה (קצוצה) בכתב-יד וחתימת המחבר, שנתן את הספר כמתנת נישואין לאחד מתלמידי ישיבתו: "דורן דרשה לתלמידי הב' החתן החרוץ כמה"ו ר' מאיר מאשקאוויץ נ"י, הק' חיים סופר". בדף המגן הקדמי הקדשה עצמית בכתב-יד מקבל הספר, רבי מאיר מושקוביץ: "הספר הלז קבלתי לדורן דרשה מאת אדומ"ו הגאון בעמ"ח ספר הזה כקש"ת מו"ה חיים סופר אבדק"ק מונקאטש נ"י, אני תלמידו מאיר מאשקאוויטש המתגורר לע"ע בכפר הענצאוויטג[?]". לאחר רישום זה נוסף רישום בכתיבה אחרת, ובו צוין כי רבי מאיר מושקוביץ עבר לכהן כרב בכפר דליא: "ועכשיו הוא דר בכפר דלי"א[?] והוא אב"ד דשם". בדף המגן האחורי רישום על רבי מאיר מושקוביץ, כי הוא "מילדי מונקאטש יע"א".

הגאון המפורסם רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר" בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל ב"ר זוסמאן סופר מפרשבורג, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע כעילוי ונכנס ללמוד בישיבת ה"חתם סופר". כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. במהלך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.

[7], נד, [1] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. חותמות. כריכת עור חדשה.