מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove and filter and
- book (51) Apply book filter
- letter (49) Apply letter filter
- print (43) Apply print filter
- manuscript (42) Apply manuscript filter
- of (25) Apply of filter
- ותפילות (18) Apply ותפילות filter
- סידורים (18) Apply סידורים filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- item (18) Apply item filter
- prayer (18) Apply prayer filter
- siddurim (18) Apply siddurim filter
- dean (16) Apply dean filter
- lithuania (16) Apply lithuania filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- russia (16) Apply russia filter
- yeshivah (16) Apply yeshivah filter
- lithograph (15) Apply lithograph filter
- the (15) Apply the filter
- central (14) Apply central filter
- document (14) Apply document filter
- esther (14) Apply esther filter
- europ (14) Apply europ filter
- germani (14) Apply germani filter
- hungari (14) Apply hungari filter
- hungary, (14) Apply hungary, filter
- im (14) Apply im filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- nevi (14) Apply nevi filter
- nevi'im (14) Apply nevi'im filter
- neviim (14) Apply neviim filter
- on (14) Apply on filter
- parchment (14) Apply parchment filter
- scroll (14) Apply scroll filter
- copi (12) Apply copi filter
- dedic (12) Apply dedic filter
- gloss (12) Apply gloss filter
- hand (12) Apply hand filter
- hand-written (12) Apply hand-written filter
- handwritten (12) Apply handwritten filter
- import (12) Apply import filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- signatures, (12) Apply signatures, filter
- written (12) Apply written filter
- (17th (11) Apply (17th filter
- 17 (11) Apply 17 filter
- 18 (11) Apply 18 filter
- 18th (11) Apply 18th filter
- centuri (11) Apply centuri filter
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא. כסלו תש"א [1940].
מכתב המלצה שנשלח אל נשיא הלשכה האורתודוקסית בבודפשט, במצורף לבקשה בענייני הצלה (כנראה מגיוס ל"מחנות עבודה"): "...אבקש לעשות הר"פ [הרצוף פה] את כל ונוכחת, כי ביודעי ומכירי קאמינא והוא פק"נ [פיקוח נפש] וכדאי שירוחם, ולחכם שכמותו די בזה... הק' מנחם מענדיל בהה"צ מהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-טבת תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
המכתב שלפנינו הוא מהתקופה האחרונה לחייו של האדמו"ר, כחודש לפני פטירתו בי"ג טבת תש"א.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן ראב"ד פאפא. פאפא, תש"ו [1945-1946].
חמש גביות עדות על נספי השואה, עליהן חתומים הרב ניימן ובית דינו. נכתבו ונחתמו לצורך היתרי נישואין ע"י "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" שנוסד בבודפשט לאחר השואה.
מצורף מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב ניימן, אודות נישואין שנערכו בפאפא ללא קבלת אישור מבית הדין (כולל חותמתו: "יעקב יצחק ניימאנן – אב"ד בק"ק פאפא – רצעללדאמאלק יע"א").
הדיין מפאפא – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה בדור האחרון. העמיד אלפי תלמידים במשך כשבעים שנה. כל ימיו היה תלמיד ונאמן של בית רבותיו רבני פאפא, מאז שנתמנה בשנת תרצ"ז לראש ישיבת פאפא ע"י רבו בעל "ויגד יעקב". אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, וכיהן כדיין אצל רבו. לאחר שר' יעקב יצחק הקים את ביתו מחדש עם בת רבו בעל "ויגד יעקב" (אחותו של ה"ויחי יוסף"), כיהן כאב"ד פאפא על מקום גיסו שעבר לסומבוטהלי. בראשית שנת תש"ז עבר בהוראת גיסו הרב מפאפא למחנות העקורים בגרמניה ושהה בפרנוולד, ואח"כ עברו יחד לאנטוורפן. בהמשך עבר ר' יעקב יצחק לכהן ברבנות הקהילה במלבורן (אוסטרליה), ובהמשך השנים עבר למונטריאול (קנדה), בה עמד בראש "קהל מחזיקי הדת" של חסידי בעלז ופאפא. כרבותיו היה מקושר לאדמור"י בעלזא. עמד בראשות הרבה ממוסדות התורה של בית פאפא ובית סקווירא. לאחר פטירתו נדפסו ע"י תלמידיו סדרת הספרים "אגורה באהלך עולמים", שלשת כרכי השו"ת וספר זכרונותיו.
6 דפים. כ-22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים קלים.
"שבועות'ל" / "רויזעלע", מגזרת נייר לחג השבועות, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], תרע"ד (1914).
גזורה ביד, צבועה בצבעי מים ומעוטרת בזהב. במרכז מופיע המשפט "לכבוד חג השבועות זמן מתן תורתנו" באותיות זהובות; סביב האותיות ובתוכן שזורים ענפים נושאי פרחים, ניצנים ועלים, עליהם יושבות ציפורים. כתובת בעפרון בצדה האחורי: "נעשה שנת תרע"ד".
אמנות מגזרת הנייר היא ענף האמנות היהודית העממית האירופית המובהק ביותר. מגזרות הנייר היהודיות המזרח-אירופיות לבשו צורות רבות והציגו עושר רב של מוטיבים על פי שימושיהן השונים. עם הסוגים השונים נמנים מגזרות "מזרח" ו"שויתי", לוחות "יארצייט", "שיר המעלות'ל" לשמירה על היולדת והיילוד, "רויזאלאך" [שושנים] לעיטור הבית לרגל חג השבועות, אושפיזין לסוכות ועוד. המגזרת שלפנינו היא וריאציה ארץ-ישראלית לשושני חג השבועות; היא איננה סימטרית כמוהן ואיננה ערוכה במתכונת מגזרות הנייר המזרח-אירופיות (ולא במתכונתן של שושני-שבועות אחרות, מסורתיות יותר, מעשה ידי גייגר), אולם היא דומה למגזרות "מזרח" ו"שויתי" ויוצרה – יוסף צבי גייגר – חי ופעל בישוב הישן בצפת, שבניו הביאו עמם את מסורות קהילותיהם שבמזרח אירופה.
ראו הפריטים הבאים.
23.5X24 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבים בשוליים. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים. תיקונים קטנים בנייר דבק.
יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
"שבועות'ל" / "רויזעלע", מגזרת נייר לחג השבועות, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], סיוון תרע"ה [1915].
מגזרת סימטרית, גזורה ביד, צבועה בצבעי מים ומעוטרת בזהב. במרכזה כוכב מתומן בעל צלעות מקושתות, הכלוא בתוך מעגל. שטח הפנים והפינות גזורים כולם בדגמי פרחים, ענפים ועלים; במרכז הכוכב כד צבעוני ממנו עולים ענפים ופרחים וסביבו זוג ציפורים. כתובת זהובה מופיעה על העלים המקיפים את הכד ואת הציפורים: "תורת ה' / תמימה / משיבת / נפש: / פקודי ה' / ישרים / משמחי / לב:". מתוארת ומתוארכת בעפרון בצדה האחורי: "נעשה סיון שנת תרע"ה, עת המלחמה הכללית / שנת מלחמות רוב העולם, שנת מוריטוריום".
ראו גם פריט קודם וראו פריטים הבאים.
23.5X24 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבים בשוליים. מעט כתמים וקמטים. תיקונים קטנים בנייר דבק.
יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
"שבועות'ל" / "רויזעלע", מגזרת נייר בדגם פרחים וציפורים לחג השבועות, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], תרס"ח (1908).
גזורה ביד וצבועה בצבעי מים. במרכזה שני ורדים המוקפים פרחים קטנים יותר, עלים וציפורים. במקורן של שתיים מהציפורים נתונים פתקים היוצרים יחד את הכתובת "את יום חג / השבועות הזה". בתחתית המגזרת סרט ועליו הכתובת "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים ב', א'). כתובת בעפרון בצדה האחורי: "תרסחי"ת" (שנת תרס"ח).
ראו גם שני פריטים קודמים וראו פריטים הבאים.
23X24 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבים בשוליים. מעט כתמים וקמטים. תיקונים קטנים בנייר דבק.
יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
"שבועות'ל" / "רויזעלע", מגזרת נייר לחג השבועות, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], תרס"ג (1903).
מגזרת סימטרית, גזורה ביד וצבועה בצבעי מים. במרכזה פרח גדול, ממוקם בראש אילן ממנו צומחים עלים וענפים עם פרחים וניצנים; משני צדי האילן צמד איילים. מתוארת ומתוארכת בעפרון בצדה האחורי: "נעשה בשנת תרס"ג לכבוד חג השבועות".
ראו גם פריטים קודמים.
23.5X21 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבים בשוליים. מעט כתמים וקמטים. מספר קרעים קלים.
יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
פריט 357 דוד בלנס (1896-1967) – שתי תיקיות הדפסים ליטוגרפיים, חתומים בחתימת-ידו – "מצות" / "יום טוב"
שתי תיקיות עם ליטוגרפיות מאת האמן היהודי-הולנדי דוד בלנס, המציגות מנהגים וחגים יהודים. חתומות בחתימת-ידו. [שנות ה-20?]:
1. "מצות" [מצוות] – סדרה בת חמש ליטוגרפיות המוקדשת למצוות יהודיות: "קידושין", "קידוש", "יאהרצייט", "ברית מילה", ו"תשעה באב", כולן חתומות בשוליים בחתימת האמן. עותק מספר 22 מתוך מהדורה מצומצמת בת 250 עותקים, נתון בתיקייה מקורית עם איור ליתוגרפי נוסף בחזית – דמות יהודי הקורא בספר תורה ומשני צדדיו נרות שבת (התיקייה חתומה אף היא בצדה הפנימי).
[5] לוחות הדפס. 4430X ס"מ. מצב טוב. בלאי קל בתיקייה. קרע לאורך נקודת החיבור של לוח התיקייה הקדמי, משוקם בנייר דבק נטול חומציות.
2. "יום טוב" – סדרה בת חמש ליטוגרפיות המוקדשת לחגים וימים טובים: "שופר", "סדר", "ארבע מינים", "שמחת תורה", ו"וידוי", כולן חתומות בשוליים בחתימת האמן. עותק מספר 5 מתוך מהדורה מצומצמת בת 250 עותקים, נתון בתיקייה מקורית עם איור ליתוגרפי נוסף – שולחן ערוך לסעודת שבת (התיקייה חתומה אף היא בצדה הפנימי).
[5] לוחות הדפס. 43.529.5X ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים קלים בתיקייה, משוקמים בנייר דבק נטול חומציות.
דוד בלנס (1896-1967, David Blanes). צייר, אמן ליטוגרפיה, ורשם יהודי-הולנדי, יליד אמשטרדם, אשר הרבה בעבודותיו לעסוק בנושאים יהודיים. בלנס השתלם באקדמיה המלכותית לאמנות באמשטרדם, חי ופעל באמשטרדם, באנטוורפן ובפריז.
שני דפי אינקונבולה תואמים; דף ממהדורת הפוליו ודף ממהדורת הקוורטו של "כרוניקת נירנברג" להרטמן שדל, ובהם חיתוכי עץ המתארים את שריפת היהודים במאה ה-14:
1. דף מס' CCXX מתוך המהדורה הגרמנית של "כרוניקת נירנברג" (Weltchronik). נירנברג, Anton Koberger, 1493. גרמנית.
41 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
2. דף קטן, צבוע ביד, מתוך מהדורת הקוורטו של "כרוניקת נירנברג" (Liber Chronicarum), המכונה ה"שדל הקטן". אאוגסבורג, Johann Schönsperger, 1497. לטינית.
31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים, קצתם חסרים.
ספר האינקונבולה "כרוניקת נירנברג" – מהספרים היפים ביותר של תקופת דפוסי הערש ומהראשונים לשלב איורים בגוף הטקסט. חיתוכי העץ המעטרים את הספר נוצרו בידי הצייר ואמן ההדפס מיכאל וולגמוט (Michael Wohlgemut, 1434/37-1519), שבין שוליותיו היה גם אלברכט דירר, אשר חלק מהחוקרים מייחסים לו כמה מן האיורים.
ה"שדל הקטן" (Kleine Schedel) – מהדורה קטנה בפורמט רבע-גליון של הכרוניקה, אשר ראתה אור בבית הדפוס של יוהאן שנשפרגר (Schönsperger, מחשובי המדפיסים בגרמניה ומדפיסו של הקיסר מקסימיליאן הראשון). המהדורה נדפסה באותיות דפוס זהות, קטנות יותר, לאלו של המהדורה המקורית, בלוויית גרסאות מיניאטוריות של חיתוכי העץ. על מנת להוזיל את מחירה, נדפסה המהדורה על נייר באיכות פחותה, ועותקים מעטים בלבד מתוכה שרדו עד ימינו.
דיוקן מנשה בן ישראל. תחריט מאת Salom Italia (שלום איטליה). [הולנד, ת"ב] 1642.
סביב דיוקנו של מנשה בן ישראל מופיעה הכתובת הלטינית "Menasseh ben Israel Theologus et Philisophus Hebraeus / Peregrinando Quaerimus" ותחתיו מופיע שיר בשבחו, אף הוא בלטינית.
מנשה בן ישראל (1604-1657) היה רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות ואנוסי ספרד ופורטוגל, לזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון. התחריט שלפנינו הנו דיוקנו המפורסם והחשוב ביותר.
החרט שלום בן מרדכי איטליה (גם: איטאליאה / ד'איטליה / איטליאה), שהגיע להולנד ממנטובה, נודע בעיקר כיוצרן וכמעטרן של כתובות ושל מגילות אסתר; כמו כן, התפרסם הודות ליצירת הדיוקן שלפנינו – דיוקן מנשה בן ישראל – ודיוקנו של יעקב יהודה ליאון. הוא נפטר בהולנד סביבות שנת 1655.
19X13.5 ס"מ. מצב טוב. עותק בהיר ויפה. מודבק ללוח נייר עבה (מהמאה ה-19?), 23X17 ס"מ, עם כתמים בפינותיו.
דיוקן הרב יעקב יהודה לאון "טמפלו". תחריט מאת Conrad Buno, מתוך הספר De Templo Hierosolymitano מאת יעקב יהודה אריה לאון טמפלו. [הלמשטדט (גרמניה), תכ"ה 1665].
דיוקן הרב יעקב יהודה לאון, אוחז בידו מגילה.
בשוליים התחתונים וינייטה קטנה המציגה את תוכן המגילה שאוחז בידו יהודה ליאון: משכן בני ישראל במדבר ובית המקדש בירושלים, שביניהם דמות זעירה – משה רבנו הרואה את הארץ (כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא, דברים ל"ב, נ"ב). סביב הדיוקן כתובת לטינית: "Effigies uiri doctissimi et clarissimi Jacobi Yehudæ Leonis Hebræi autoris Structuræ templi Salomonici facti anno 1641". חתום בדפוס.
תחריט זה מבוסס על דיוקן הרב לאון "טמפלו" שיצר רבי שלום איטליה כעשרים שנה לפני כן, בשנות ה–40 של המאה ה–17.
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה-17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
28X18 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים קלים. נקב זעיר.
דיוקן שמואל דה ליאון בנוונטה. הדפס (מצוטינט) מאת Peter Schenk, בעקבות הצייר מיכיל ון מוסכר (Michiel van Musscher). [אמשטרדם?, תס"א בקירוב 1701 בקירוב].
דיוקן הרופא שמואל דה ליאון בנוונטה. סביב הדיוקן כיתוב בלטינית (שמו, מקצועו וגילו של בנוונטה), ותחתיו שלוש הקדשות בעברית, לטינית, והולנדית.
שמואל דה ליאון בנוונטה (1643-1723), רופא ומנתח יהודי; נודע במיוחד כמומחה להוצאת אבני כליה – ניתוח שביצעו רופאים מעטים בתקופתו בשל הסיכון לחיי החולה. בשולי ההדפס שורות שיר שחיבר לכבוד בנוונטה המשורר ההולנדי Hermanus Angelkot: "זהו בנוונטה שביד אמן... מסיר אבנים מהכליות ודאגה מהלב" (הולנדית).
28.5X19.5 ס"מ. מצב טוב. מספר נקבים. רישום בשוליים.
The Most Learned Aaron Hart, Rabbi, Aged 81. דיוקן הרב אהרן הרט. הדפס מזוטינט מאת James McArdell, על פי ציור מאת Bartholomew Dandridge. נדפס עבור G. Pulley, לונדון, [תקי"א] 1751.
דיוקן איכותי בו נראה הרב אהרן הרט בגיל 81; ידו הימנית מונחת על ספרו של חמיו, "בית שמואל", ובכף ידו הוא אוחז מסמך מקופל עליו מופיעה המלה העברית "גט".
הרב אהרן (אורי פייבוש) הרט (1756-1670), המכונה גם "המבורגר", הרב הראשי הראשון של ממלכת בריטניה וממייסדי בית הכנסת הגדול בלונדון (אחיו, משה ארט, מימן את הקמת המבנה החדש של בית הכנסת בשנת תפ"ב); נולד בברסלאו לאביו, הגביר רבי נפתלי הירץ המבורגר, ונשא לאשה את בתו השניה של רבי שמואל בעל "בית שמואל", שהיה אב"ד פיורדא בין השנים תנ"א-תנ"ד. לאחר שעבר ללונדון, בשנת תס"ד נתמנה לרב הראשי ובכך היה לרב הראשי הראשון של בריטניה. במשרה זו כיהן עד לפטירתו, יותר מיובל שנים. חיבר את קונטרס "אורים ותומים" – על פולמוס הגט בלונדון – אשר נחשב לספר העברי הראשון שנדפס באנגליה (לונדון, תס"ז 1706). המסמך עם הכתובת "גט" המופיע בהדפס שלפנינו מתייחס לפרשה זו, בה נקלע לפולמוס חריף עם כמה מגדולי הרבנים בתקופתו.
35.5X25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים וקמטים קלים בשוליים.
מודבק ללוח קרטון ישן: 36.5X26.5 ס"מ, במצב בינוני, עם קרעים בשוליים ופינות חסרות.