ספר משפטי שבועות וספר המקח והממכר, לרבינו האי גאון, עם "שיטה חדשה לבראשית רבה" וברייתא דמלאכת המשכן. ונציה, דפוס דניאל זניטי, [שס"ב 1602]. מהדורה ראשונה.

הגהות רבות בכתב-יד, בכתיבה אשכנזית עתיקה (מתקופת ההדפסה בקירוב), על ידי כותב לא מזוהה. רוב ההגהות נכתבו על הברייתא דמלאכת המשכן.
רישומים בכתב-יד (מאוחרים יותר) בדפי המגן ובדף השער, המתייחסים לתוכן הספר.

נה דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. סימונים רבים בכתב-יד בשולי הדפים, ובגוף הטקסט בחלק מהדפים. חותמות. כריכת עור ועץ עתיקה עם שרידי אבזמים, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה (שדרה קרועה).

מקור: מעזבונו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר תורת הבית הארוך להרשב"א, דיני איסור והיתר ונדה, עם משמרת הבית להרשב"א ועם בדק הבית להרא"ה. ונציה, דפוס זואן דגארה, [שס"ח 1607]. מהדורה ראשונה.

בדף השער חתימת רבי גור אריה הלוי: "הצעיר גור אריה לוי – ואני ידעתי גאל"י חי" (תחילת החתימה מחוקה בדיו, אך ניתן להבחין עדיין במילים). בפינת השער העליונה חתימה מסולסלת שלו בסגנון ספרדי: "גור אריה הלוי". בדף יא/1 – הגהה בכתב-ידו, חתומה "כנ"ל גאל"י" [=כך נראה לי גור אריה לוי].

הגאון המקובל רבי גור אריה הלוי פינצי – הרב גא"ל (נפטר תנ"ז, אוצר הרבנים 4370), מרבני מנטובה הידועים במאה ה-17. בן רבי משה הושעיה הלוי פינצי. נתמנה לדיין במנטובה בשנת תכ"ה (1665). התכתב בהלכה עם רבי שמואל אבוהב, ועשרות תשובות בשו"ת "דבר שמואל" מופנות אליו (סימנים: צז, קו-קכג, קלב-קלג, קמא-קמד, קנג-קנה, קסא-קסט, קעב-קעד, רי-ריא, ריז-רכ), עם רבי משה זכות (ראה שו"ת הרמ"ז, יו"ד סימן ב'; אהע"ז סימן א'), ועם תלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי (ראה שו"ת הרב"ך). היה גם גדול בחכמת הסוד והקבלה. החיד"א בספרו "שם הגדולים" (בערך הרמ"ז), מביא עדות בשם הרב גור אריה ששמע את ה"מגיד" מן השמים שדיבר עם הרמ"ז: "ושמעתי שהיה לו מגיד, והרב גור אריה שחיבר הגהות על הש"ע ונדפסו במנטובא סביב לש"ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ', אות קכא). הגהותיו על השולחן ערוך נדפסו לאחר פטירתו, במהדורת השולחן ערוך שנדפסה במנטובה (תפ"ב-תפ"ג), ע"י תלמידו רבי אברהם ידידיה באזילה, וע"י בן-אחיו רבי גור אריה בן רבי בנימין הלוי פינצי.

רישומי בעלות בכתיבה אשכנזית בדף השער ובמספר מקומות (חלקם מחוקים): "לה' הארץ ומלואה"ק יחזקיה העשל סג"ל מפירדא". רישומים מופיעים גם על כריכת הקלף, בהם: "שייך לר' איצק ליב אוטיץ". הגהה קצרה בכתיבה אשכנזית בדף קפא/2.
חתימת צנזור בדף קצא/2: "Camillo Jaghel 1611 lugo".
בשוליים התחתונים של דף השער, הודבקה פיסת נייר מודפסת (נדפסה במקום אחר, מאוחר יותר), עם הערה המתייחסת לאזכורי העכו"ם והנכרים שבספר.

קצא, [1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בדף השער ובדפים האחרונים סימני עש רבים). קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת קלף עתיקה ובלויה, עם פגמים.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר תמת ישרים, קובץ חיבורים בעריכת רבי בנימין מוטאל. ונציה, דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאיון, [שפ"ב] 1622.

הספר שלפנינו הוא קובץ הכולל ארבעה חיבורים מרכזיים, ומספר חיבורים קטנים נוספים, שנדפסו כאן לראשונה: "אהלי תם" – שאלות ותשובות מאת רבי תם ן' יחייא; "דרך תמים" – הגהות על הרי"ף ומפרשיו, מאת רבי תם ן’ יחייא ובנו רבי גדליה ן’ יחייא (שני החיבורים נדפסו בהשתדלות הנכד רבי תם בן רבי גדליה ן' יחייא; ההגהות כוללות גם את הגהותיהם של רבי בצלאל אשכנזי ורבי יצחק לוריא, וכן הגהות מספר הרי"ף של רבי אברהם טריוויש צרפתי); "תמים דעים" – אוסף של פסקים ופירושי סוגיות וכן השגות על הרי"ף, רובם מאת רבי אברהם ב"ר דוד מפושקייר – הראב"ד; "כללי שמואל" – כללי הלימוד מאת רבי שמואל סיריליו; וכן החיבור "הגהות ספרא" שנעתק על ידי העורך, רבי בנימין מוטאל, ומספר חיבורים קטנים נוספים.

עורך הספר, רבי בנימין מוטאל (אוצר הרבנים 3727), מחכמי קושטא. ערך והוציא לאור מספר חיבורים נוספים.
רישום בדף המגן הקדמי: "גם בזה חננו ה' לאדמ"ו מה"ו אברהם טיקטין נר"ו יאיר לנצח ולע"ע [=ולעולמי עולמים] כ"ד תלמידו המעתיר בעד אריכת ימיו שמואל הלוי".
רישום נוסף מעבר לדף השער: "בק"ק גריניגען קנין כספו של אדמ"ו הגאון אב"ד נר"ו, תלמידו שמואל הלוי בשנת וא'לוקי'ם' ב'ר'ך' את א'ב'ר'ה'ם' ב'כ'ל' [=תקע"ג]".
לא התברר לנו אם רבי אברהם טיקטין הנזכר כאן (בין היתר בכינוי "הגאון אב"ד") הוא הגאון הנודע רבי אברהם ב"ר גדליה טיקטין, רבה של ברסלאו, בעל "פתח הבית" וידידם של רבי עקיבא איגר ושל רבי יעקב מליסא, שכן לא ידוע לנו על שהייתו בעיר גריניגן, המוזכרת ברישומי הבעלות, וכן אין בידינו מידע על הכותב – תלמידו "שמואל הלוי".

קיד; קך; צד; סו דף. דף פח (מסומן בטעות מז) מהספירה השניה, נכרך שלא במקומו, לאחר דף עט. 18.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, ארבעה דפים באמצע הספר והדפים האחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות קשים עם סימני פטריה בדפים קיז-קכ מהספירה השניה (דפים אלו הושלמו ככל הנראה מעותק אחר). שוליו של דף השער נחתכו סביב כל צדדיו, ומסגרת השער הודבקה על נייר אחר. סימני עש. בדפים האחרונים סימני עש וקרעים קטנים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם פגמים, וקרע חסר בשדרה.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר פירוש על המסורה, מאת רבי יעקב בן יצחק מצויזמיר. אמשטרדם, דפוס יהודא בן מרדכי ושמואל בר משה הלוי, [חנוכה ת"י 1649].

הספר נדפס לראשונה בלובלין שע"ו, ולאחר מכן עם תוספות מבן המחבר בלובלין ת"ד. מרבית הטפסים של מהדורת לובלין נשמדו בגזירות ת"ח ות"ט. לפנינו מהדורה שלישית, עם הוספות נוספות שהדפיס המחבר באמשטרדם. הסכמות רבי יום טוב ליפמן העליר (בעל "תוספות יום טוב") ורבי אליעזר בן רבי שמואל מאפטא הועתקו ממהדורת ת"ד, אך פרט השנה שונה לשנת ת"ט.

פרט השנה בדף השער, בהקדמת המחבר ובקולופון הסיום, רומזים לתקוות לגאולה שפיעמו באותם ימים בקרב היהודים. פרט השנה בשער: "בזכות זה אתם תזכו מהרה לגאולת משיחכם לפ"ק"; בהקדמת בן המחבר: "...תושע יהודה בישועות אליהו משיח לפ"ק"; ובקולופון: "תם ונשלם היום יום ב' ראשון דחנוכה בשנת אליה"ו משי"ח לפ"ק".

יב דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים (בדף השער ובדפים נוספים הודבקו פיסות נייר לאורך השוליים החיצוניים). כריכה חדשה.

Espejo de la vanidad del mundo ["מראת ההבל של העולם"], מאת אברהם פריירה. אמשטרדם, דפוס Alexandro Ianse, תל"א [1671]. מהדורה ראשונה. ספרדית, עם מלים מעטות בעברית.
ספר מוסר ואמונה הכולל חמישה חלקים, ועוסק בנושאים הבאים: טבעה של הנשמה, חובת קיום המצוות, יראת ואהבת האלוהים, העונשים שבגיהינום והגמול הניתן בגן-עדן.
הספר כולל את הסכמתם של שלושה מרבני אמשטרדם, רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, רבי משה רפאל דה-אגילר ורבי יאשיהו פארדו. כמו כן נוספו דברי שבח מאת רבי יצחק אורביו די קסטרו, ושיר בשבח המחבר מאת המשורר דניאל הלוי דה באריוס.

המחבר, אברהם פריירה (Abraham Pereyra, נפטר בשנת 1699), צאצא למשפחת אנוסים וסוחר עשיר ורב השפעה, חי באמשטרדם במחצית השניה של המאה ה-17, והיה ממנהיגי הקהילה היהודית שם. את החיבור שלפנינו כתב לשם האדרת כוחה של האמונה היהודית, תוך שהוא עושה שימוש רב בפרקים מן ההגות הפוליטית והקתולית הספרדית.

[16] דף, 568 עמ', [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בדף השער (הדף הודבק על נייר לחיזוק). קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים (משוקם בהדבקת נייר), וקרע חסר גדול בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.