מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove centuri filter centuri
- book (28) Apply book filter
- earli (28) Apply earli filter
- print (28) Apply print filter
- th (28) Apply th filter
- century) (17) Apply century) filter
- (16th (13) Apply (16th filter
- 16 (13) Apply 16 filter
- (17th (11) Apply (17th filter
- 17 (11) Apply 17 filter
- 18 (11) Apply 18 filter
- 18th (11) Apply 18th filter
- and (11) Apply and filter
- centuries) (11) Apply centuries) filter
- (ear (4) Apply (ear filter
- 19 (4) Apply 19 filter
- 19th (4) Apply 19th filter
- in (4) Apply in filter
- poland (4) Apply poland filter
- russia (4) Apply russia filter
- russia-poland (4) Apply russia-poland filter
- russiapoland (4) Apply russiapoland filter
ספר "עין יעקב" – "מאסף לכל האמונות ואגדות ומדרשים", מאת רבינו יעקב ן' חביב, שני חלקים. [שאלוניקי, דפוס יהודה גדליה, רע"ו-רפ"ב 1516-1522, בקירוב].
שני חלקי המהדורה הראשונה, בשני כרכים. החלק הראשון נדפס על ידי המחבר והחלק השני בהוצאת בן המחבר, הגאון מהרלב"ח – רבי לוי ן' חביב.
ספר "עין יעקב", המקבץ את אגדות חז"ל שבתלמוד בבלי (ומעט מתלמוד ירושלמי), עם ליקוטים מפירושי הראשונים, נתחבר על ידי הגאון רבי יעקב ן' חביב, מחכמי ספרד בדור הגירוש. רבי יעקב עזב את ספרד עם המוני הגולים והתיישב בשאלוניקי, שם הרביץ תורה לרבים. הוא הספיק להדפיס את החלק הראשון של החיבור, אך לא זכה להשלימו טרם שנפטר. את החלק השני השלים והדפיס בנו – הגאון מהרלב"ח. "עין יעקב" זכה לתפוצה רחבה, הפך לספר יסוד ונדפס במאות מהדורות. במהלך הדורות הוקמו בקהילות ישראל קבוצות מיוחדות ללימוד הספר (שכונו על פי רוב "חברת עין יעקב"), וחיבורים רבים נכתבו עליו.
שני החלקים נדפסו ללא שערים. בראש הקדמת המחבר שבחלק הראשון נכתב: "ספר מאסף לכל האמונות ואגדות ומדרשים... וקורא לו שם חדש אשר פי יי' יקוב – עין יעקב...". בראש החלק השני נדפסו "דברי המר לוי ן' חביב בן הרב המחבר תנצב"ה", המקונן על פטירת אביו. דברי הקדמה אלו מתחילים במילים "בית יעקב שמעו נא...", ועל פי התחלה זו כונה החלק השני בשם "בית יעקב" (זהו שם הכותר של החלק השני החל מן המהדורה הבאה, ונציה ש"ז, ובמהדורות שאחריה).
שני כרכים. כרך ראשון: ב-כו, ל-נז, [2], נח-קלח, קמ-קמד, קמו-קצח דף; שצב-שצד, שפה-שצ, תא-תג, שצו-תג עמ'. חסרים הדף הראשון ודפים כז-כט, עמ' שצד-שצה, תד-תה (ארבעתם מהספירה האחרונה), ו-[18] עמ' אחרונים. כרך שני: קמז-שי, שטו-תכא, [7] עמ' (העמ' האחרון ריק), [15] דף. חסרים עמ' א-קמו, שיא-שיד, ודף אחרון. בכרך השני נכרכו בין הדפים במספר מקומות דפים ריקים. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות קשים. בכרך השני עקבות רטיבות קשים, עם סימני פטריה ועובש רבים. בלאי רב. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (בכרך הראשון רצועות רבות של נייר-דבק). אחד מהדפים בכרך השני קרוע ומנותק. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותקים אחרים. כריכות ישנות (אינן אחידות) עם פגמים (שדרה של אחד מהכרכים קרועה).
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר ילקוט שמעוני, לקט מאמרי חז"ל, מאת רבי שמעון הדרשן, חלק ראשון על התורה. [שאלוניקי, דפוס משה שונצינו, רפ"ו-רפ"ז 1527]. חלק שני, על נביאים וכתובים. [שאלוניקי, דפוס דון יהודה לבית גדליה, רפ"א 1521]. שני כרכים.
מהדורות ראשונות של שני החלקים. החלק השני על נביאים וכתובים נדפס לפני החלק הראשון על התורה.
שני החלקים חסרים (חלק שני נדפס ללא שער, אך חסר בראשו).
לפנינו המהדורה הראשונה של "ילקוט שמעוני". במהדורה זו צוינו בתוך הטקסט "רמזים", ממוספרים באותיות. תפקיד הרמזים לא הובן על-ידי מדפיסי הספר בהוצאות הבאות, וסדרם, מיקומם ומיספורם השתבשו. השיבוש נעשה כבר במהדורה השנייה (ונציה שכ"ו). משמעותם של הרמזים התגלתה על-ידי הרב ח"ז פינקל שקבע "שאין זו חלוקה לפי פסוקים אף לא לפי מאמרים או ענינים", כפי שחשבו בעבר, אלא שציוני ה"רמזים" באו "כדי לרמוז שהכתוב... שייך גם למקום נוסף או למקומות נוספים בהתאם להפניות... בשאר המקומות בילקוט... בכדי להקל על המחפש למצא את המאמר או את הפסוק הנדרש בנקל..." (ראה בהרחבה: הרב ח"ז פינקל, ילקוט שמעוני ופשר רמזיו, מוריה, שנה ז, תשל"ח, עמ' פו-פז). כאמור, ה"רמזים" מופיעים בסדר ובמיקום הנכון רק במהדורה הראשונה, ועל כך כתב הרב פינקל (שם): "ומה מאירים הדברים כשמעיינים ב'ילקוט' דפוס הראשון... שרוב רובן של האותיות – המספרים האלה, באים דוקא באמצע המאמרים או בסופם... בהתאם לביאורנו".
הגהות במספר מקומות (בעיקר בכרך השני), וכן סימונים בכתב-יד בחלק מהדפים.
שני כרכים. כרך ראשון (תורה): ב-סה; שעב דף. לאחר דף סה נכרך [1] דף חלק. חסרים 7 דפים: דף השער ודפים שעג-שעח (הושלמו בצילום). כרך שני (נביאים וכתובים): ב-[קמ]; סח; [קמא]-רלו דף. חסר הדף הראשון (הושלם בצילום; לצדו הושלמו בצילום גם דפים ב-ד, עקב קרעים חסרים גדולים בדפים המקוריים). סח דף של ספר תהלים נכרכו בין דפים [קמ]-[קמא] (מסומנים קלח-קלט). 29 ס"מ בקירוב. כרך ראשון במצב בינוני, כרך שני במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים, ועקבות רטיבות עם סימני פטריה. בלאי (בכרך השני בלאי רב). סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים (במיוחד בכרך השני), בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (בדפים הראשונים בכרך השני קרעים חסרים גדולים עם פגיעה רבה בטקסט), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים רבים בשני הכרכים הושלמו ככל הנראה מעותקים אחרים (שולי חלק מהדפים בכרך השני הושלמו במילוי נייר). כריכות קלף חדשות.
על שינויים בין הטפסים של החלק הראשון, ראה: רפאל נ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' כט-ל.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר שאלות ותשובות מהרי"ק, מאת רבי יוסף קולון. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, רע"ט 1519. מהדורה ראשונה]. חסרים שער ודפים ראשונים.
קולופון בעמוד האחרון: "והיתה השלמת הספר יום ד' כב אדר רע"ט על ידי האחים מזרע ישראל בני ברוך אדי"ל קינ"ד במצות ובבי'[ת] אדונינו דניאל בומבירגא מאנווירשה".
רבי יוסף קולון – מהרי"ק (ק"פ בערך-ר"מ), גדול רבני איטליה במאה ה-15 ומגדולי הפוסקים שבכל הדורות. נולד בצרפת לאביו רבי שלמה, שנקרא בפיו "מופת הדור", וייחוסו מגיע לרש"י. מצעירותו נדד בכמה מקהילות איטליה, התחיל את דרכו כמלמד דרדקי, אך כבר אז החל להשיב לשאלות בהלכה. ראשית רבנותו הייתה בקהילות פיימונטי, שם אף יסד ישיבה. לאחר שעבר במספר קהילות נוספות, הגיע בסביבות שנת ר"ל למנטובה. מגדולי תלמידיו היו רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דילמדיגו, רבי ישראל אשכנזי, רבי עזריאל דאיינה ועוד. ספרייתו של מהרי"ק הייתה גדולה ביותר, הוא החזיק בידו קבצי תוספות וספרי ראשונים שאינם ידועים, וככלל הוא מזכיר ספרים רבים וגרסאות שונות יותר מכל פוסק אחר.
הגהות קצוצות במספר מקומות, ממספר כותבים (כנראה מחכמי ארץ ישראל והסביבה במאה ה-18; יתכן שאחת מהן בכתיבת החיד"א). באחד הדפים שריד מחתימה, שנחתך ממנה שם החותם: "[אני/שלי?] הצעיר [---] סט"ו [לא] ימושו מפיו ומפי זרעו אנס"ו"
חתימות בשולי הדף הראשון: "הצעיר יעקב דוויק הכהן ס"ט"; "גואל אחרון הצעיר אהרן דוויך ס"ט".
בראש הספר נכרכו שני דפי מפתחות, בכתיבה מזרחית מאוחרת.
רלג דף. חסרים [10] דפים ראשונים, הכוללים את דף השער ורשימת ה"שורשים" של התשובות. נכרך בראשו עם שני דפים בכתב-יד, ובהם רשימת מקורות מתוך ספר משנה תורה לרמב"ם ורישומים נוספים. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים מעטים, בהם קרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (בחלק מהדפים סימני עש רבים בשוליים הפנימיים). כריכה ישנה עם שדרת עור. בלאי, קרעים ופגמים רבים בכריכה.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר נהר פישון, דרושים על התורה והתלמוד, מאת רבי יצחק אבוהב (השני). קושטא, דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו, שבט רצ"ח [1538]. מהדורה ראשונה.
התאריך בשער מורה על ראשית ההדפסה: "היום יום ה' ב' ימים לחדש שבט שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ושמנה לבריאת עולם". בדף האחרון דברי המביא לדפוס (עם פגיעות מעטות בטקסט), רבי יעקב אבוהב בנו של המחבר, הכותב כי הביא את החיבור לדפוס "מאמרותיו הטהורות אשר העתיקו תלמידיו". ובתחתיתו של הדף קולופון על סיום ההדפסה: "ותהי השלמת זה הספר ביום ה' ג' ימים לחדש סיון שנת צדיק כתמר יפרח [=רצ"ח]".
חתימה ספרדית בדף השער: "הצעיר במ"א[?]".
[80] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, ופגיעות קלות בטקסט במספר מקומות נוספים, משוקמים במילוי והדבקות נייר (עם השלמה של מסגרת השער). סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ספר אליה מזרחי, פירוש על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי אליהו מזרחי. ונציה, דפוס דניאל בומברג, על ידי קורנילייו אדיל קינד, ש"ה [1545]. מהדורה שניה.
בדף רפ/2, איור מודפס של מפת ארץ ישראל.
קולופון בדף האחרון: "עד הנה הגיע שיעור הדפסת הספר המפואר הזה... והשבח לשלם האמתי ית' וית' על ידי קורנילייו ב"ר ברוך אדיל קינד בבית דניאל בומבירגי...".
תיקוני טעויות דפוס בכתב-יד, באחד מהדפים.
שכ דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים בשולי דף השער, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. סימני עש במספר דפים. קונטרס דפים ראשון מעט רופף. רישום בדף השער. כריכה עתיקה, עם פגמים וסימני עש.
שני ספרים (חסרים) מדפוסי שנות הש', כרוכים בכרך אחד, בכריכה עתיקה ומפוארת:
ספר יוסיפון, מאת יוסף בן גוריון. [ונציה, דפוס זואני די פארי ואחיו, ש"ד 1544].
כרוך עם: ספר ביאורים על פירוש רש"י לחמישה חומשי תורה, מאת רבי ישראל איסרלן. ונציה, דפוס מארקו אנטוניאו יושטיניאנו, ש"ה [1544].
הגהות ורישומים רבים בכתב-יד (לטינית ועברית) בשולי הדפים של ספר יוסיפון, הנוגעים לשינויי נוסח (כנראה בהשוואה למהדורת באזל ש"א). כותרות הפרקים נמחקו, ונוסף מיספור חדש התואם למהדורה הלטינית של Johann Friedrich Breithaupt, גותה, 1707.
רישומי בעלות וחתימות בדפי הבטנה ודפי המגן הקדמיים והאחוריים (בהם רישום על קניית הספר מכומר נוצרי): "יונתן בר שלמה הלוי קניתי זה הספר מגלח פופן הויזן [Poppenhausen]..."; "זה הספר קניתי מן הר"ר יוסף [---] (נמחק) בעד... נאם הק' אלי' בר משולם זוסל שלי"ט א"ס מווירמיישא"; "קניתי זאת מן הבחור אלי' בן זוסיל קומא והחזרתיו לו קרנו[?] ... נא' יואל בן לא"א הר"ר מאיר חזן זצלה"ה". בסוף הספר רישום בגרמנית על רבי אליהו הנ"ל (בו נכתב שהוא מפרנקפורט; אביו רבי משולם זוסל קומא מוורמס נפטר בפרנקפורט בשנת תס"ב, ראה אבני זכרון, פרנקפורט תרס"א, עמ' 147). רישומי בעלות בשער ספר ביאורים.
יוסיפון: ד-קנה דף. חסרים 4 דפים ראשונים (הושלמו בצילום). ביאורים על פירוש רש"י: כ דף. חסרים 4 דפים אחרונים (הושלמו בצילום). כרוכים עם עשרות דפים ריקים מתקופת ההדפסה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה עתיקה ומפוארת, עץ מחופה עור, עם עיטורים. פגמים בכריכה.
ספר מערכת האלקות, עניני אמונה, קבלה ופילוסופיה יהודית, מיוחס לרבי פרץ בן יצחק מגירונדי, עם פירוש רבי יהודה חייט ופ"ז ז"ל [פירוש זולתו זכרונו לברכה]. מנטובה, דפוס מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו, [ראש חודש אדר שני שי"ח – פברואר 1558].
מהדורה זו נדפסה כארבעה חדשים לאחר הדפסת המהדורה הראשונה בפיררה בחודש חשון של אותה שנה [אוקטובר 1557]. ההבדל בין המהדורות הוא בפירוש השני, "פירוש זולתו ז"ל", שבמהדורה הראשונה נדפס תחת השם "פירוש לא נודע שם מחברו". במהדורה זו הושמטו קטעים רבים מן הפירוש הבנויים על דברי הפילוסופים היווניים, ומאידך נוספו קטעים רבים של ביאורים ממחברים אחרים.
בשולי הדפים נוספו בכתב-יד מראי מקומות למובאות מספר הזהר ותיקוני זהר. במספר דפים סימונים בגוף הטקסט והגהות מעטות בלטינית.
ד, רח דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות מחוקות. רישומי בעלות בדף השער. כריכת עור חדשה.
ספר שאלות ותשובות מאת המהר"ם מרוטנבורג. קרימונה, דפוס וויצינצו קונטי, שי"ז-[שי"ח 1557]. מהדורה ראשונה.
מסגרת שער מאוירת.
בדף כה/1 הגהה בכתיבה אשכנזית (מתקופת ההדפסה בקירוב). הגהה נוספת קצרה בדף סט/2.
עו, פא-קח, [15] דף. חסרים 4 דפים (עז-פ). 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בשולי הדפים. כריכה חדשה.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר מלחמות השם, חיבור פילוסופי בן ששה מאמרים, מאת רבי לוי בן גרשם – הרלב"ג. ריווא דטרינטו, [דפוס יעקב מרקריאה ואנטוני ברואין], ש"כ-[שכ"א 1560]. מהדורה ראשונה.
בדף השער: "ספר מלחמות השם... סולת מתוך ספרי ארסטו ושאר פלוסופי[ם] אש[ר] מעולם אנשי שם". מהדורה ראשונה של החיבור (מהדורה שניה נדפסה למעלה משלוש מאות שנה מאוחר יותר).
שער עם מסגרת מעוטרת, ועם דגלו של המדפיס והרופא יעקב מרקריאה, הכולל את סמלו של החשמן קרישטופיל מאדרוץ (ראו: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, מס' 28; הערה בעמוד 135).
מעבר לעמוד השער, נדפסו דברים מאת המו"ל הרופא יעקב מרקריאה, המזכיר את הפולמוס נגד ספרו זה של הרלב"ג: "...ספר מלחמות השם... ואף כי נראין בדבריו סותרים לתורתינו וחכמי אומתינו... וכן רבים יכנוהו מלחמות עם השם... הלא הוא התנצל על ככה בהקדמת הספר...".
חותמות "הצעיר יצחק ב[ן] המ"ר חים".
עה דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים בשולי הדפים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בהדבקות נייר, וקרעים קטנים בשולי חלק מהדפים. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי מסגרת השער. כריכה חדשה.
שני כרכי טור עם בית יוסף, ממהדורות "בית יוסף" שנדפסו בחיי המחבר:
• ספר טור יורה דעה, עם בית יוסף. [ונציה, דפוס יואני גריפיאו, שכ"ד 1564]. מהדורה שנייה של ה"בית יוסף", שנדפסה בחיי המחבר מרן רבי יוסף קארו.
כרך זה הגיע ללוב, ומופיעות בו חתימות של רבני טריפולי וחותמות מן העיר בנגאזי.
רישום בדף א/1: "מקנת כספי לעבודת בור[אי] הקטן דוד בלא"א כמוהר"ר שבתי טייאר זללה"ה" – רבי דוד טייאר (ת"נ-תקכ"ג), מגדולי חכמי ודייני טריפולי ואב"ד העיר. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת. חתום על תקנת הגאבילה בטריפולי בשנת תק"כ (נדפסה בספר מעשה רוקח, ח"ב, ליוורנו תרכ"ב, דף קנז). ראה אודותיו: מרציאנו, מלכי חי"ל (חכמי לוב) – פנקס בית דין בטריפולי, ירושלים תשס"ח, עמ' 40.
תחתיו רישום נוסף: "קניתי אותו מיד אברהם בוחניך סרסור דמרת דייאנא אשת מוהר"ר דוד הנז'... הצעיר חיים בלא"א כמוהר"ר בנימן ואתורי זלה"ה" – רבי חיים ואתורי (נפטר תקס"ב), מרבני ודייני קהילת טריפולי. חתום על חידוש תקנת הגאבילה בשנת תקל"ח (שם); ראה אודותיו: מרציאנו, מלכי חי"ל (חכמי לוב) – פנקס בית דין בטריפולי, ירושלים תשס"ח, עמ' 30.
מספר הגהות בודדות (כנראה מאת אחד מן החכמים הנ"ל).
בדפים רבים רישומים עם שמות בני משפחת לביא (כנראה מטריפולי). בחלק מהדפים רישום (או חתימה): "אליהו לביא", ובדפים אחרים – באותה כתיבה: "אליהו בכר יצחק לביא", "יוסף בכר יצחק לביא", "אברהם בכר יצחק לביא" ו"יצחק בכר אליהו לביא".
בדפים רבים חותמות של "Leone M. Cohen, Bengasi" – חותמתו של יהודה בן מרדכי הכהן מבנגזי (כנראה בנו של רבי מרדכי הכהן מטריפולי, מחבר הספר "הגיד מרדכי" על תולדות יהודי לוב, מכון בן צבי, ירושלים, תשל"ט).
שצח, [25] דף. חסרים [6] דף עם השער, ההקדמות ותחילת המפתח. הדפים מופיעים בצורה משובשת: הקונטרסים (בני 6 דפים כל אחד) נכרכו בסדר הפוך (משמאל לימין – בסדר קונטרסים עולה, כמו בספר לטיני, הנפתח מצדו השמאלי). 37 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים וכתמי פטריה. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. שני דפים מנותקים ממקומם. כריכה מאוחרת, שנעשתה במחנה העקורים פרמונטי באיטליה (ראה להלן). פגמים ובלאי בכריכה.
• ספר טור אבן העזר, עם "בית יוסף". ונציה, דפוס זואן די גארא "עם דפוסי ואותיות הבומבירגי", שכ"ה [1565]. מהמהדורות שנדפסו בחיי מרן המחבר, אשר שמו בשער, בברכת החיים: "עם פירושי וחדושי מופת הדור הגאון כמהר"ר יוסף קארו יזיי"א" [=יראה זרע יאריך ימים, אמן].
חתימה בשער, בכתיבה איטלקית: "יחיאל בכמהר"ר רפאל שמחה לוי זצוק"ל". מספר הגהות בכתיבה איטלקית.
חותמות של "Leone M. Cohen", מבנגאזי, לוב.
מחיקות צנזור במספר דפים, בהן מחיקות הקשורות לענייני אישות, השונות מהמחיקות הרגילות בענייני "גוים" (על הגהות דומות בענייני ביאה "שלא כדרכה" במשנה תורה לרמב"ם, ראו: ד"צ הילמן, 'מפגעי הצנזורא שלא נודעו לרבים', צפונות, ד, תשמ"ט, עמ' סה-סז).
בדפים האחרונים חתימות צנזורים: Fra Hippolitus Ferrariensis, 1601; Gio. Dom. Vistorini, 1609.
רנח דף. 35 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי פטריה. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. רישומים. כריכה מאוחרת, שנעשתה במחנה העקורים פרמונטי באיטליה (ראה להלן). פגמים ובלאי בכריכה.
כריכותיהם של שני הכרכים נעשו במחנה העקורים בפרמונטי (Ferramonti di Tarsia), שבדרום-איטליה. מחנה זה שימש כמחנה ריכוז בתקופת הכיבוש הנאצי, ולאחר המלחמה הוסב למחנה עקורים. בפנים הכריכה הודבקה תווית נייר, עם כיתוב באנגלית, שהכריכה נעשתה על ידי קבוצת "עמל" – מחלקת כריכות ספרים, אשר נוסדה על ידי שרגא קון (Shraga Kohn) ושלמה ווייס (Shlomo Weiss).
מקור: מעזבונו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר שו"ת מהרלב"ח – שאלות ותשובות מאת מורנו הרב רבי לוי ן' חביב. ונציה, ללא שם מדפיס, שכ"ה [1565]. מהדורה ראשונה.
בדפים רעז-שכח נדפס "קונטרס הסמיכה" על פולמוס הסמיכה המפורסם: "ויכוח שעבר בין חכמי צפת [ובראשם רבי יעקב בירב] וחכמי ירושלים [ובראשם המחבר] מענין הסמיכה".
רישומי בעלות בדף השער (מחוקים בחלקם בדיו): "הגיע לחלקי אני ראובן יוסף מונדווי בשנת תצ"ח"; "קנין כספי אליעזר...".
חתימת צנזור בדף שכח/2, ומחיקות צנזורה במספר דפים.
[4], רט, [1], ריז-שכח, [2] דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדפים האחרונים, עם סימני פטריה בשני הדפים האחרונים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש מעטים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ידועים מספר וריאנטים של מהדורה זו, בחלקם הושמטו או קוצרו הערות המגיה האנונימי שהוסיף את הערותיו לחיבור. תוך כדי הדפסת המהדורה נעשו בה שינויים וחלק מהדפים הודפסו מחדש. ראה על כך: י' ריבקינד, דקדוקי ספרים, קרית ספר, י, תרצ"ג-תרצ"ד, עמ' 492-493, מס' 8; הנ"ל, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, נוירק תש"י, עמ' תיט-תך, מס' 23; י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 119-120, מס' 715.
De auro dialogi tres, In quibus non solum de auri in re medica facultate [שלושה דיאלוגים על שימושיו הרפואיים של הזהב], מאת רבי אברהם הרופא פורטלאונה (שער אריה). ונציה, דפוס Io. Baptistam à Porta, [שד"מ] 1584. לטינית. מהדורה ראשונה.
החיבור כולל שלושה דיאלוגים, בהם אחד מהדוברים הוא בן דמותו של המחבר. הדיאלוגים עוסקים בסגולות הרפואיות שייחסו הרופאים הקדמונים לזהב. על פי עדות המחבר (בספרו "שלטי הגיבורים", בחתימת הספר), הספר שלפנינו נכתב על פי בקשתו של דוכס מנטובה גוליילמו גונזאגה, ואכן מופיעה בראש הספר הקדשה מודפסת אליו, מאת המחבר.
רבי אברהם הרופא משער אריה – פורטלאונה (1542-1612), רב ורופא איטלקי, יליד מנטובה. תלמידו של רבי אברהם פרובינציאלו. למד והוסמך לרפואה באוניברסיטת פאביה. חיבר מספר ספרים, בהם ספרי רפואה נוספים, וכן חיבורו הנודע "שלטי הגיבורים" (מנטובה שע"ב).
בעמ' 12 תחריט נאה ובו סמלו של המחבר, במרכזו אריה המוקף במגינית, ולצדו שלט עליו מתנוסס הכיתוב: "Adivtor Non Timebo" ["עוזר לא אירא"], ציטוט חלקי מהפסוק "ה' לי עוזר לא אירא" (תהלים, קיח, ו, בשינוי נוסח) מתרגום הוולגטה.
הדף אחרון בעותק שלפנינו, עם לוח תיקוני הטעויות, נוסף לאחר ההדפסה רק לחלק מן העותקים.
[8], 178, [24], [2] עמ'. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. רישומי בעלות בדף השער. כריכת קלף מקורית, עם פגמים.