ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה.

סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
בכרך השלישי, רישום בעלות של "מ"ה מאיר בא"א מ"ה מרדכי ז"ל חתן הדאקטער"; בכרך הרביעי, חותמות של רבי "אהרן צבי ווייצנער, ראב"ד לינץ והגליל" (תרס"ו-תשס"ז; אב"ד פשמישל ומקומות נוספים).

חמישה כרכים. כרך ראשון – לבוש התכלת. כרך שני – לבוש החור. כרך שלישי – לבוש עטרת זהב. כרך רביעי – לבוש הבוץ וארגמן. כרך חמישי – לבוש עיר שושן.
חמישה כרכים. כרך ראשון (לבוש התכלת): סד דף. כרך שני (לבוש החור): [1], סה-ר דף. כרך שלישי (עטרת זהב): קפב דף. כרך רביעי (לבוש הבוץ וארגמן): [1], ל; לג-נב; נה-פח דף. כרך חמישי (לבוש עיר שושן): ח; יא-קמח; [12] דף (דף אחרון מסומן קפ). מספור דפים משובש ברוב הכרכים. 33-34 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בדפים האחרונים של הכרך החמישי סימני עש רבים). קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט בכרך הראשון ובכרך השני, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).

אוסף ספרים מדפוסי רוסיה-פולין, שנות התק"כ-תק"ע:

• שו"ת הגאונים בתראי, מאת התוס' יו"ט, הב"ח, הט"ז ועוד, חלק ראשון. טורקא, דפוס יהושע העשיל בן צבי הירש ושלמה בן הקדוש מאיר, [תקכ"ד 1764]. רישום בעלות וחותמת בשער.

• ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות. פולנאי בעיר חדש, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"א 1791]. רישום בעלות (מחוק) בשער.

• ספר החסידים, עם פירוש מאת רבי דוד אפטרוד. פולנאי עיר חדש, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"ב 1792]. חתימת "ישראל גליקמאן".

• ספר מהרי"ל. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן], תקס"ב [1802].

• ספר ראשון לציון, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים". פולנאה, [דפוס יוסף בן צבי הכהן], [הסכמה תקס"ט 1809].

• ספר כד הקמח, מאת רבינו בחיי. אוסטרהא, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקס"ד 1804].

• ספר טהרת הקודש. בליזורקע, דפוס מרדכי בן שמואל, תקס"ו [1806]. רישום בעלות (מחוק) בשער.

• ספר יראים. זאלקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804]. חתימות ורישומי בעלות רבים (בהם: "הספר הזה שייך להמרומם כ"ה אליעזר", "שייך לה"ה... כ"ה אנשיל כ"ץ", "הק' שמואל סג"ל רזענפעלד"). חותמות בשער: "מנחם יעקב סג"ל רויזענפעלד".

• ספר אמרות טהורות, מאת הרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה. מאהלוב, [דפוס צבי זאב בן דוד רבין שטיין, תק"ע 1810].

• ספר ילקוט חדש, מאת רבי ישראל מבלזיץ. ראדוויל, [דפוס יהונתן בן יעקב, תקע"ד-תקע"ח 1814-1818]. חותמות "משה ליב פרענקיל, ויען..."; "חותם בית המדרש בית יוסף אש... כולל קא[וי]דנאוו".

• ספר מעשה רוקח, על המשניות, מאת רבי אלעזר רוקח. מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817].

• ספר קול יעקב, מאת המגיד מדובנא. ווארשא, דפוס אביגדור בן יואל [לבנזון], תקע"ט-תק"ף [1819-1820]. חתימות וחותמות.

12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב בכתב ידו וחתימותיו של הגאון הצדיק רבי אליהו לווינזון. ממל (פרוסיה, כיום: ליטא), טבת תרכ"ד [1863].
נשלח לירושלים, לרעו וידידו הגאון רבי שמואל סלנט ולחבר בית דינו הגאון רבי בנימין דוד מווילנא. מכתב בעניין משלוחי כספים לירושלים, למוסדות הציבור ולאנשים פרטיים.
בשולי הדף מכתב נוסף, אף הוא בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו, אל דודו רבי יחיאל איכל שהתגורר בירושלים.

הגאון הצדיק רבי אליהו (אלינ'קה) מקראטינגה (תקפ"ב-תרמ"ח), בנערותו למד בעיר סלנט והיה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט. באותה תקופה התחבר והפך לתלמיד וידיד קרוב של שני חברים, שלמדו אז בחברותא בעיר סלנט ושמם נודע אח"כ לדורות: רבי ישראל מסלנט (סלנטר) ורבי שמואל סלנט. ר' אלי' היה כל ימיו מתלמידיו וממקורביו של רבי ישראל סלנטר, היה יד ימינו בפעילות ציבורית ומהתומכים הגדולים של "תנועת המוסר" שייסד רבי ישראל. התגורר בעיירה קרטינגה (Kretinga) בחבל זאמוט שבצפון-ליטא, ובהמשך עבר לעיר הנמל ממל, במדינת פרוסיה הסמוכה. למרות שהיה מגדולי התורה המפורסמים בדורו, לא הסכים ליטול על עצמו רבנות ועסק במסחר ובבנקאות בקורלנד (לטביה). רבי אלינ'קה היה מגדולי המנהיגים של הציבור היהודי ברוסיה, ועמד בראש פעילות השתדלנות בחלונות הגבוהים של השלטונות. למעלה מארבעים שנה היה גבאי ונאמן של המגביות לקופת ארץ ישראל.

[1] דף. 28 ס"מ. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

שלושה מכתבי שו"ת שנשלחו אל הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, אב"ד וראש ישיבת וולוז'ין.

• מכתב ארוך (4 עמ') אל הנצי"ב, מאת תלמידו רבי שלמה זלמן גינצבורג. [בעלינטש], "א' שלח" [ט"ו סיון] תרנ"א [1891]. הכולל שאלות הלכתיות בסוגיות שונות בהלכות שחיטה וטריפות. התלמיד מתנצל בתחילת דבריו על כך שהוא מטריח את רבו לענות לו על שאלותיו: "...אמנם ההכרח לא יגונה, כי אהיה מוכרח לקבל עלי עול ההוראה, ות"ל כי זכיתי לשמוע ולדבר עם כ"ג מו"ר שי' בהיותי בשבת תחכמוני היא ישיבתם הק' בוואלאזין, ע"כ נכספה וגם כלתה נפשי לאור באור החיים ליהנות גם עתה מתה"ק [מתורתו הקדושה]... כאן בהיותי כעת לרגלי מסחרי בעיר בילינטיש וצריך אנכי להתמהמה פה חודש ימים אמרתי עתה אציע לפני אדמו"ר ולשאול מכבוד הדרג"ת שנים ושלשה דברים בהל' טריפות...". ושואל התלמיד שואל בתוך דבריו האם נכונה השמועה שהנצי"ב חזר בו מאחד מפסקיו שכתב בספרו "העמק שאלה": "שמעתי כעת מרב א', כי אדמו"ר שליט"א חזרו עתה ממ"ש בס' 'העמק שאלה' הנ"ל... וא"כ הדבר? אמרתי אשאל זה מכבוד הדר"ג...".
[1] דף כפול (הכולל 4 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק. סימני עש, עם מעט פגיעות בטקסט.

• מכתב אל הנצי"ב מאת תלמידו רבי "אפרים בנימין באא"מ אברהם ז"ל" מהעיר אוזדא, הלומד בקהילת איוויא ושולח לרבו דברי תורה שהעלתה מצודתו בסוגיות ממסכת בבא בתרא. איוויא, [שנות התר"מ-תר"ן בקירוב]. עם קונטרס המצורף למכתב של חידושי תורה בעניין "העברת נחלה לאחד מהבנים" (תחילת הקונטרס חסרה ונותרו רק המכתב ושני עמודים אחרונים מהקונטרס).
[1] דף כפול (הכולל 3 עמ' כתובים), 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים וסימני קיפול.

• מכתב ארוך אל הנצי"ב, מאת רבי "לימא בן יעקב ז"ל פיטיקאווסקי ש"ץ ושו"ב פק"ק הנ"ל". טראכטענבערג (שלזיה), [תרנ"ב 1892]. שאלה הלכתית בדיני עבודה זרה, שנשאלה מפי איש עני בעירו, המייצר מצבות עבור הנכרים, ושואל אם מותר לו להעמיד על המצבה את הצלם של דת הנוצרים. בהמשך המכתב הוא כותב על ענייני שתדלנות וביטול גזרות קשות מעל אחב"י, ועל השתדלותו של הנצי"ב בזה.
[1] דף. 28.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק, בהם קרעים חסרים, עם מעט פגיעות בטקסט.

אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר מכתבים אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, יליסבטגרד וירושלים:

• מכתב בדברי תורה ובעניינים משפחתיים, מאת רבי צבי הירש ברלין, אל הגאון רבי חיים ברלין (נכד-אחיו רבי יעקב ברלין ממיר). מאהליב (מוהילוב), שבט תרל"א [1871]. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
רבי צבי הירש ברלין, מנכבדי הקהילה במוהילוב, אחיהם של רב העיר רבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב ושל רבי יעקב ברלין ממיר אבי הנצי"ב מוולוז'ין. אחד מחתניו היה רבי ליפמן ברלין אחי הנצי"ב (רשימה מעניינת לתולדות משפחת ברלין ממוהילוב, מופיעה במכתבו של קרובם רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה בן הנצי"ב, בהסכמתו לספר "תולדות אנשי שם", ווארשא, תרל"ה 1875).
• מכתב שו"ת בדיני סת"ם, מאת רבי יהודה ליב ב"ר יחיאל מיכל שו"ב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה. ארענבורג, ניסן תרמ"ב [1882].
• מכתב בדברי תורה ובעניינים שונים מאת רבי אלי' (ב"ר יהודה ליב) בכרך, אל הגאון רבי חיים ברלין. חאסלוביץ, [תרמ"ב 1882].
• מכתב מאת רבי ברוך מרדכי ב"ר משה אליעזר שו"ב ומו"צ בקהילת בירטא, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, אודות חיבורו "מאמר מרדכי" על שו"ע יורה דעה. בירטא, אייר תרמ"ב [1882].
• מכתב מאת רבי אברהם ירחמיאל בראהנבערג אב"ד פערליוו, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, אודות חיבוריו בכתב-יד "שדה אברהם" ו"מרגליות אברהם". פערליוו, [תרנ"ט 1899]. בראש הדף חישובי גימטריות בכתב ידו של רבי חיים ברלין.
• מכתב בדיני גיטין מאת רבי אשר יעקב שור אב"ד באבריניץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באבריניץ (פלך חרסון), תרס"ב [1902].
• מכתב בדברי תורה מאת [המדפיס] רבי חיים יעקב שעפטיל, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. קיוב, תרס"ד [1904].
• מכתב ארוך (3 עמ') בדיני "היתר מאה רבנים" מאת רבי יוסף (ב"ר אשר לעמל) זאסלאווסקע רב ומו"ץ מבאהסלב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באהסלב (פלך קיוב), תרס"ה [1905].
• מכתב ארוך (4 עמ') בדברי תורה, מאת רבי חיים יהודה קאהן אב"ד קריטשאוו, אל הגאון רבי חיים ברלין. קריטשוב, שבט תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה (2 עמ') מאת רבי אליהו זלמן ווידרין, אל הגאון רבי חיים ברלין. מוסקבה, תרס"ט [1909]. תשובות להערות הגר"ח על ספרו "אור זרוע – מגדל עוז" (ווילנא, תרס"ה).
• מכתב ארוך (5 עמ') מאת רבי יעקב זלמן ליפשיץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, בענייני המגביות לישיבת וולוז'ין ובדברי תורה. [בריסק?], תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה, מאת רבי משה גולדשמיד, אל הגאון רבי חיים ברלין. 4 עמ' מתוך מכתב ארוך יותר.
• מכתב מאת רבי ישראל משה (ב"ר שניאור זלמן) ברלין, אל קרוב משפחתו הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. זעמבין (פלך מינסק), תרס"ג [1903].
• מכתב מאת רבי חיים עוזר לעבאניסקיע (לבאנסקי) מו"ץ דבילאזור, אל הגאון רבי חיים ברלין. [בילאזור, שנות התר"נ-תר"ס בקירוב].
• מכתב רבי שמשון טשערקיס אב"ד חאטין, אל בית הדין בירושלים. חאטין, שבט תער"ג [1913].
• מכתב מאת רבי שמואל מרדכי מהרש"ק אב"ד קאמינקא, אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה (לימים מרבני ניו יורק). קאמינקא, תרס"ט [1909].
• מכתב מאת רבי אברהם מתתיהו חלפן (בעל "בית האוצר", אודסה תר"נ), אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה. [קרופיבניצקי, תרע"ג 1913].
• מכתב מאת רבי צבי יעקב (ב"ר יחיאל אליקים) בליימאן אב"ד קראסבאזאר, אל רבי יצחק בלאזער. [קרסובזר, שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי יעקב בנימין (ב"ר יהושע אלעזר) חאדאראב רב ומו"צ בבאהאפאל. בוהופלי, תמוז תרס"ב [1902].
• מכתב מאת רבי יהושע יוסף במהר"א בראדסקי אב"ד פיקוב וקאלינובקה. [קאלינובקה (פודוליה), שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי ירחמיאל גינצבורג "רב מטעה"מ [מטעם הממשלה] דפסקאוו". פסקוב, תר"ע [1910].
• מכתב הגבאים דקופת ארץ ישראל בכפר פריוואלנאיע. תרל"ג [1873].
• שני מכתבים מרבי מאיר צבי קורמאן, מהגבאים של "קופת רמבה"נ... ע"מ [עיר מלוכה] פעטערבורג". סנקט-פטרבורג, ערב ראש השנה תרמ"ד [אלול תרמ"ג 1883] / שימיאנעסקאי, תרנ"ה [1895].
• לוח העיבור וקביעות השנים. שלשה עמודים בכתב יד, עם חותמת רבי "יעקב ב"ר דוד ז"ל קלעמעס – חופ"ק מאסקאווא".
• כתב סמיכה להוראה, מאת רבי אליעזר ראגין אב"ד אריאל. אוראל (קזחסטן), סיון תר"צ [1930].
• שלשה מכתבים מאת רבי שמואל מנחם (ב"ר יצחק אביגדור) ליעוו אב"ד קרמנצוג ("רב לעדת אשכנזים"), בעניני עליה לארץ ישראל. קרמנצ'וג, סיון תרצ"ו [1936]/שבט תרצ"ז 1937. עברית ורוסית.
• מכתב רבי אהרן יוסף שאמעס אב"ד ראקיטנא מחוז סארנא, אל רבי שלמה אהרונסון הרב הראשי לתל אביב, בעניני עלייה לארץ ישראל. ראקיטנא (ווהלין), טבת תרצ"ה [דצמבר 1934].

30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.