"שבועות'ל" / "רויזעלע", מגזרת נייר בדגם פרחים וציפורים לחג השבועות, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], תרס"ח (1908).
גזורה ביד וצבועה בצבעי מים. במרכזה שני ורדים המוקפים פרחים קטנים יותר, עלים וציפורים. במקורן של שתיים מהציפורים נתונים פתקים היוצרים יחד את הכתובת "את יום חג / השבועות הזה". בתחתית המגזרת סרט ועליו הכתובת "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים ב', א'). כתובת בעפרון בצדה האחורי: "תרסחי"ת" (שנת תרס"ח).
ראו גם שני פריטים קודמים וראו פריטים הבאים.

23X24 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבים בשוליים. מעט כתמים וקמטים. תיקונים קטנים בנייר דבק.

יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).

שתי תיקיות עם ליטוגרפיות מאת האמן היהודי-הולנדי דוד בלנס, המציגות מנהגים וחגים יהודים. חתומות בחתימת-ידו. [שנות ה-20?]:

1. "מצות" [מצוות] – סדרה בת חמש ליטוגרפיות המוקדשת למצוות יהודיות: "קידושין", "קידוש", "יאהרצייט", "ברית מילה", ו"תשעה באב", כולן חתומות בשוליים בחתימת האמן. עותק מספר 22 מתוך מהדורה מצומצמת בת 250 עותקים, נתון בתיקייה מקורית עם איור ליתוגרפי נוסף בחזית – דמות יהודי הקורא בספר תורה ומשני צדדיו נרות שבת (התיקייה חתומה אף היא בצדה הפנימי).
[5] לוחות הדפס. 4430X ס"מ. מצב טוב. בלאי קל בתיקייה. קרע לאורך נקודת החיבור של לוח התיקייה הקדמי, משוקם בנייר דבק נטול חומציות.

2. "יום טוב" – סדרה בת חמש ליטוגרפיות המוקדשת לחגים וימים טובים: "שופר", "סדר", "ארבע מינים", "שמחת תורה", ו"וידוי", כולן חתומות בשוליים בחתימת האמן. עותק מספר 5 מתוך מהדורה מצומצמת בת 250 עותקים, נתון בתיקייה מקורית עם איור ליתוגרפי נוסף – שולחן ערוך לסעודת שבת (התיקייה חתומה אף היא בצדה הפנימי).
[5] לוחות הדפס. 43.529.5X ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים קלים בתיקייה, משוקמים בנייר דבק נטול חומציות.

דוד בלנס (1896-1967, David Blanes). צייר, אמן ליטוגרפיה, ורשם יהודי-הולנדי, יליד אמשטרדם, אשר הרבה בעבודותיו לעסוק בנושאים יהודיים. בלנס השתלם באקדמיה המלכותית לאמנות באמשטרדם, חי ופעל באמשטרדם, באנטוורפן ובפריז.

דיוקן מנשה בן ישראל. תחריט מאת Salom Italia (שלום איטליה). [הולנד, ת"ב] 1642.
סביב דיוקנו של מנשה בן ישראל מופיעה הכתובת הלטינית "Menasseh ben Israel Theologus et Philisophus Hebraeus / Peregrinando Quaerimus" ותחתיו מופיע שיר בשבחו, אף הוא בלטינית.

מנשה בן ישראל (1604-1657) היה רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות ואנוסי ספרד ופורטוגל, לזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון. התחריט שלפנינו הנו דיוקנו המפורסם והחשוב ביותר.

החרט שלום בן מרדכי איטליה (גם: איטאליאה / ד'איטליה / איטליאה), שהגיע להולנד ממנטובה, נודע בעיקר כיוצרן וכמעטרן של כתובות ושל מגילות אסתר; כמו כן, התפרסם הודות ליצירת הדיוקן שלפנינו – דיוקן מנשה בן ישראל – ודיוקנו של יעקב יהודה ליאון. הוא נפטר בהולנד סביבות שנת 1655.

19X13.5 ס"מ. מצב טוב. עותק בהיר ויפה. מודבק ללוח נייר עבה (מהמאה ה-19?), 23X17 ס"מ, עם כתמים בפינותיו.

דיוקן שמואל דה ליאון בנוונטה. הדפס (מצוטינט) מאת Peter Schenk, בעקבות הצייר מיכיל ון מוסכר (Michiel van Musscher). [אמשטרדם?, תס"א בקירוב 1701 בקירוב].

דיוקן הרופא שמואל דה ליאון בנוונטה. סביב הדיוקן כיתוב בלטינית (שמו, מקצועו וגילו של בנוונטה), ותחתיו שלוש הקדשות בעברית, לטינית, והולנדית.
שמואל דה ליאון בנוונטה (1643-1723), רופא ומנתח יהודי; נודע במיוחד כמומחה להוצאת אבני כליה – ניתוח שביצעו רופאים מעטים בתקופתו בשל הסיכון לחיי החולה. בשולי ההדפס שורות שיר שחיבר לכבוד בנוונטה המשורר ההולנדי Hermanus Angelkot: "זהו בנוונטה שביד אמן... מסיר אבנים מהכליות ודאגה מהלב" (הולנדית).

28.5X19.5 ס"מ. מצב טוב. מספר נקבים. רישום בשוליים.

דיוקן הרב משה בן יואל נ"ש [ניקלשבורג], אב"ד שוואל (זוולה – Zwolle, הולנד). תחריט מעשה ידי A. Joëls, צבוע חלקית ביד. [הולנד, ראשית המאה ה-19].
בתחריט מופיע דיוקנו של ר' משה בן יואל נ"ש בתוך מסגרת עגולה הנשענת על שלושה ספרים מפרי-עטו. תחת הדיוקן נדפס הכיתוב "תאר יפעת פני החכם השלם והכולל / כבוד הרב המובהק והמפורסם / כמוהר"ר משה נ"ש נר"ו / אב"ד ור"מ דק"ק שוואל ואגפי' יע"א".

רבי משה בן יואל נ"ש (או: מנ"ש), שימש כמו"צ בנייאקערכן (נייקרק, חלדרלנד Nijkerk) כשלושים שנה. משנת תקס"ב החל לכהן כאב"ד שוואל (זוולה, מחוז אוברייסל). נפטר בחודש אלול תקס"ז. בהקדמה לספרו "ישמח משה" (ליידן, תקל"א) כתב בלשון מליצית את קורות חייו, שם הוא מספר כי בצעירותו שימש כדרשן ונדד מעיר לעיר "להורות העם דרך תשובה ולישר דרכם". באחת הפעמים העלילו עליו עלילה ובעקבותיה הושלך לכלא ע"י השלטונות, ולבסוף שוחרר רק לאחר התערבותם של רבי שאול אב"ד אמשטרדם וגיסו רבי שאול הלוי אב"ד האג: "ואחר ימים רבים עמדו עלי שני אנשים מצורעים... ושננו לשונם כמו נחש, וטפלו עלי שקר... לפני השררה... פערו פיהם.. לירד אותי אל ירכתי בור, וכל העם בוכים למשפחותיהם, וקראו את בגדיהם ויפלו על צוארי ויבכו עוד וצעקו בקול מר...". בהמשך, לאחר נישואיו, נתמנה למו"צ בעיר נייקערכן בקבלו היתר הוראה מרבי שאול אב"ד אמשטרדם, ובסוף ימיו כיהן כאב"ד שוואל. מלבד ספרו "ישמח משה" נדפס ממנו סדר תפילה לכבוד חנוכת בית הכנסת בנייאקערכן (מזמור שיר חנוכת הבית, אמשטרדם תקס"א). בתחריט שלפנינו מתועדים שלושה ספרים שחיבר, ושמותיהם: "ישמח משה", "ויואל משה" ו"ויסתר משה". מלבד חיבורו "ישמח משה" (שנדפס כאמור בשנת תקל"א) לא ידועים לנו היום חיבוריו האחרים.

תחריט 15X9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים בחלקו העליון של התחריט, משני צדי הדף, כתוצאה מהדבקה ישנה.