מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove copi filter copi
- import (26) Apply import filter
- chassidut (14) Apply chassidut filter
- and (12) Apply and filter
- dedic (12) Apply dedic filter
- gloss (12) Apply gloss filter
- hand (12) Apply hand filter
- hand-written (12) Apply hand-written filter
- handwritten (12) Apply handwritten filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- signatures, (12) Apply signatures, filter
- written (12) Apply written filter
ספר תורת משה, ביאורים ודרושים על פסוקי התנ"ך ומדרשים, וחידושי ש"ס, מאת רבי משה קרנר מזלאטווי (בעל "זרע קודש"). נאווי דווהאר (נובידבור), דפוס יוהן אנטון קריגר, [תקמ"ו 1786]. מהדורה יחידה ונדירה.
העותק של הגאון רבינו עקיבא איגר. בשער הספר, רישום בעלות (מעט קצוץ ומטושטש) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם איגר, בנו הבכור של רבי עקיבא איגר: "שייך לה"ה כבוד אדומ"ו הרב המאור הגאון הגדול מו"ה עקי[בא איגר נ"י] מא"ש ולע"ע אב"ד דק"ק מארקיש פרידלאנד יע"א, ולראבע"ה [=ולראיה באתי על החתום] בנו עבדו הקטון והצעיר אברהם – נקנה בעד גג"ט [=ג' ג"ט], ו' עש"ק כ"ו למב"י תק[נ"ח?] לפ"ק".
הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד וייסד שם ישיבה.
בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם ייסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. מצאצאיו נודעו כגדולי דורם: בנו בכורו הגאון רבי אברהם אייגר (תקמ"ב-תרי"ד 1781-1853) מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" – אמר אברהם בן הרב המחבר); בנו הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ"ו-תרי"ב) – מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
בספר שלפנינו, מובאות שמועות רבות בשם גדולי דורו, חסידים ומקובלים שונים. בשער מוזכר רק כי מובאים בו חידושים מתורתו של "אדמ"ו הרב הגאון המפורסם" רבי צבי הירש אב"ד פוזנא ופיורדא, אולם בספר עצמו מובאות שמועות רבות מגדולי הקבלה והחסידות: רבי שמשון מאוסטרופלי; רבי דוב בער המגיד ממזריטש – "הרב החסיד המפורסם מה"ו בעריש זצוק"ל"; רבי שמלקא מניקלשבורג; רבי לוי יצחק מברדיטשוב "אב"ד פינסק"; רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב; המגיד מקרעמניץ; רבי טעבלי מליסא; רבי יהונתן אייבשיץ; רבי חיים צאנזיר מבראדי; רבי פייבל אב"ד ירוסלב; "הגאון המפורסם מופת הדור" רבי יונה מלוברטוב; רבי אליעזר המגיד מלוברטוב; רבי פרץ מלוברטוב; רבי אייזיק מלוברטוב; רבי נתן כ"ץ מזאמוטש; רבי ליבש מחלם; רבי מרדכי מפוזנא אב"ד צעמפולבורג; רבי יעקב אב"ד מרגלין; רבי בערמן מראוויטש; רבי אברהם אבלי אב"ד דרישקפאלי; רבי יעקב פייבל אב"ד זלוטווי בעל "בית יעקב אש"; רבי אברהם אב"ד זלוטווי; רבי זכריה מענדיל ר"מ וראב"ד בזלוטווי; ועוד.
[1], ב-לח, [2] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע חסר בשער, עם פגיעה בטקסט המודפס וברישום הבעלות (עם שיקום ישן במילוי נייר). כריכה חדשה.
ספר שיח ספונים על המגילות, מאת רבי אליעזר כהנא מקרלין-פינסק – חלק ראשון על מגילת שיר השירים, חלק שלישי על מגילת אסתר, וחלק רביעי על מגילת רות. לבוב (למברג), דפוס Josef Schneider, [תרי"א] 1850. מהדורה שניה. שלשת החלקים בשלשה כרכים.
העותקים של האחים הקדושים בני האדמו"ר הראשון מסאדיגורא – הרה"ק רבי יצחק מבויאן והרה"ק רבי ישראל מסדיגורא. בשערי שלשת הכרכים מופיעות חותמות בעלות של שניהם (עם איור אריה במרכז החותמות): "ישראל פרידמאן I. Frid Man" ורבי "יצחק פרידמאן I. Frid Man". חותמות אלו דומות לחותמת של אחיהם רבי "שלמה פרידמאן", וחותמות גיסם רבי "נחום דובער פרידמאן".
האחים האדמורי"ם – הרה"ק רבי יצחק פרידמן ה"פחד יצחק" מבויאן (תר"י-תרע"ז) והרה"ק רבי ישראל מסדיגורא (תרי"ב-תרס"ז), בניו הקדושים של האדמו"ר רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא. לאחר פטירת אביהם בשנת תרמ"ג, כיהנו שניהם יחד באדמורו"ת בעיר סדיגורא. לאחר שלש שנים עבר רבי יצחק לעיר באיאן והקים בה את בית מדרשו.
שלשה כרכים: [4], ה-כח דף; [1], ב-כב, כה-כח, [12] דף (מספור דפים משובש); [8] (מספור דפים משובש), ט-יא, [9] דף (מספור דפים משובש). 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשער חלק שלישי. חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.
ספר חסדי דוד על התוספתא, מאת הגאון רבי דוד פארדו – שלשה החלקים: ליוורנו, דפוס Carlo Giorgi ורבי יעקב נוניס ואיס, תקל"ו 1776; ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, תק"נ 1790; ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין, תר"נ [1890]. מהדורות ראשונות. שלשת החלקים בשלשה כרכים.
בשני הכרכים הראשונים – רישומי בעלות וחותמות של האדמו"ר רבי נחום דוב בער פרידמן מסדיגורא. בדף המגן הקדמי של שני הכרכים רישומים בחתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדפי השער, שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער (ר' בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי-יד וספרים עתיקים והחזיק ספרייה גדולה (ראו: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34; הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תיט-תלט). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות: ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
2 כרכים שנדפסו בליוורנו: [1], ב-ד, קסז דף; [2], קז דף; 35 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים. כריכות ישנות, מנותקות וללא שדרות. הכרך השלישי שנדפס בירושלים: [1], קמו דף. 37.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. קרעים ובלאי. בארבעת הדפים האחרונים קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה ומנותקת, ללא שדרה.
ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבינו יצחק הלוי מדורא. "נדפס פה ק"ק זאסלב בעיר מיידן", דפוס אליעזר בן יעקב רובלינקער ודוד בן משה מזאסלב, [תקס"ז 1807]. הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והסכמות מרבנים נוספים.
בדף עא שתי חותמות (שונות) של הרב הקדוש רבי "נתן דוד בהרב זצל מפרשוסחא" – האדמו"ר רבי נתן דוד (הראשון) משידלובצא, בנו של הרה"ק רבי ירחמיאל מפשיסחא ובן-בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
חתימות בשער (חלקן מחוקות): "שייך לר' מיכל... אשר..."; "אברהם יצחק", ועוד. חותמת רבי אברהם ווערנער מהעיר צפת. בדף השער ובדפים נוספים רישומי בעלות של "הקלויז מסא"ג" / "הקלויז מסאדגארי". בדף האחרון רישום בעלות עתיק של "הרב הנגיד מו"ה יחיאל מיכל במו"ה צבי הירש משאריגראד".
הרה"ק רבי נתן דוד (הראשון) רבינוביץ (תשרי תקע"ד-חשון תרל"ו), מגדולי האדמו"רים בפולין. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי ירחמיאל מפשיסחא (תקמ"ד-תקצ"ד; בנו של הרה"ק רבי יעקב יצחק "היהודי הקדוש" מפשיסחא). תלמיד אביו הקדוש ותלמידו המובהק של רבי יששכר בער מראדושיץ. בשנת תקצ"ד נתמנה כממלא מקום אביו באדמו"רות בעיר פשיסחא, ובשנת תר"י עבר לעיר שידלובצא, בה זכה לפרסום רב כ"בעל מופת" ואלפי חסידים נהרו להסתופף בצילו, בהם חסידיו ובני המשפחה של רבו הגדול רבי בער מראדושיץ. רבי נתן דוד היה נערץ אצל גדולי החסידות, בהם בעל ה"דברי חיים" מצאנז שערך לכבוד בואו סעודה בשרית ב"תשעת הימים" והאדמו"ר בעל חידושי הרי"מ שכינה אותו בתואר "כתר שם טוב". כל בניו נהגו באדמו"רות, בהם בנו רבי יעקב יצחק בעל ה"דברי בינה" האדמו"ר הראשון מביאלה, והאדמו"ר רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלוברזיג (חמיו הראשון של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש). ליקוטים מתורתו נדפסו לאחרונה בספר "תורת רבי נתן דוד" (ירושלים, תשנ"ח).
ב, [2], עב, עב-פב, [1] דף. ספירת-דפים משובשת. 31 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי פטריה. בלאי רב וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (שיקומים ומילוי נייר בשולי דף השער). סימני עש וחיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מיידאן היא פרבר של זסלב (איזיאסלב Zasław – עיר במערב אוקראינה, על גדת הנהר הורין).
ספר אילמה רבתי, חכמת הקבלה, מאת המקובל רבינו משה קורדבירו מצפת – הרמ"ק. ברודי ולבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט ודפוס יעקב ערנפרייז, [תרמ"א] 1881. מהדורה ראשונה, עפ"י כתב-יד רבי דוד הכהן מחברון.
העותק של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין ופוריסוב. בדף השער רישום בעלות: "שייך לכ"ק אדומו"ר הה"ק הצדיק שליט"א מגארוולין", וחותמות בעלות בשער ובדפי הספר: "הרב מאיר שלום ראבינאוויטש". בתחתית דף השער, חותמת המו"ל: "חיים נחום בהרב ר' אהרן ז"ל לענדקאף – קרעמענצוק".
האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפוריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפוריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש" (הוא עצמו היה מספר על גילויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו). מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר "דרך צדיקים" (פיעטרקוב, תרע"ב).
בדף [1] של לוח התיקון "כפי מה שהגהתי מכ"י הנמצא ביד כ"ק הרב הגאון הצדיק המפורסם... אב"ד בעלז שליט"א".
[4], קמט, [5] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר בדף השער, עם מילוי בהדבקת נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
בדף האחרון (דף [5]) דברי סיום מהמדפיס רבי אורי זאב וואלף [סאלאט] מרבני לבוב, הכותב על הדפסת הספר בשלשה בתי הדפוס. י"ג הגליונות הראשונים של הספר נדפסו בבראדי; דף השער נדפס אצל יעקב ערנפרייז בלבוב "יען כי דימה בנפשו כי יתנוהו להדפיס על ידו וחרת את שמו על השער, אמנם ד' לא כן ציוה"; ושאר הספר נערך ונדפס ע"י ר' אורי סאלאט מלבוב, "...ואתה קורא נעים אם תשים מעינך בספר הקדוש הזה, תברך גם את נפש מדפיסו אשר עמל ויגע הרבה להגיהו מכתב ספרדי...".
ספר פנים יפות, חידושי הלכה ואגדה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה". [לבוב, תרי"א 1851]. מהדורה שניה, ומהדורה ראשונה של החיבור לבדו בלא חומש. שני החלקים בשני כרכים.
העותק של האדמו"ר הקדוש רבי משה הגר מראדוביץ, צפת וחיפה, עם חותמותיו מתקופות שונות: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט"; "משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת); "M. Hager – Radautz"; "משה הקטן מעיר הקודש חיפה תובב"א" (עם איור מגן-דוד במרכז החותמת).
בדף המגן של הכרך השני, רישום קבלי בכתב-יד – כל צירופי השמות האפשריים של אותיות השם "ישראל", עם כותרת מעניינת: "ב"ה, והוי מקבל את כל ישראל בספר פנים יפות".
האדמו"ר רבי משה הגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר הגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת (בהמשך עבר אביו הקדוש לחיפה וקברו נמצא בבית הקברות העתיק בחיפה). בשנת תרנ"ז השתקע רבי משה בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ – בני ברק, תש"ס).
שני כרכים: [1], ק דף; [1], ב-קסד, [1] דף. בסוף כרך ב' חסרים 2 דפים (קסה-קסו). 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. בכרך הראשון קרע חסר בחיתוך ראש דף ק, עם פגיעה בטקסט. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים. כריכות חדשות, עם שדרות עור.
ספר שו"ת פני יצחק, על ארבעה חלקי השלחן ערוך, מאת הגאון רבי יצחק חריף אב"ד אוליינאב וסאמבור. יאראסלויא (ירוסלב), דפוס ל' סטירנא, [תרס"ה] 1905. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר הקדוש מביקאווסק רבי מאיר יהודה שפירא (בנו של ה"צמח דוד" מדינוב ובן-בנו של ה"בני יששכר"). במרכז דף השער חתימת ידו: "מאיר יהודא שפירא מביקאוסק". חותמות בעלות של רבי "נפתלי הורוויץ, מורה ודיין ק"ק פרישטאק". בדף המגן הקדמי, רישום ארוך בכתב-יד, ובו עדות על נתינת הספר מידי האדמו"ר מביקאווסק לידי רבי נפתלי הורביץ הנ"ל: "לד' הארץ ומלואה, זה הספר נתן כ"ק אדומו"ר הצדיק מבקאווסק שליט"א לכבוד הרב חו"ב חו"פ פה"ד מו"ה [חריף ובקי חסידא ופרישא פאר הדור מורנו הרב] נפתלי הירש יצ"ו, נתן לו במתנה גמורה וחלוטה עדי עד מכ"ק אדומו"ר מבקאווסק שליט"א חונה בעיר לינסק לאויו"ש, בנחת בטוב ובנעימים, כה יתן השי"ת וכה יוסיף".
האדמו"ר רבי מאיר יהודה שפירא אב"ד בוקווסק (תר"ו-תרס"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' סו-סז), בנו של האדמו"ר בעל ה"צמח דוד" מדינוב, ונכדו של בעל ה"בני יששכר". חתן האדמו"ר רבי יוסף אלתר האגר מראדוביץ, ובזוו"ש חתן רבי ישראל מקרמניץ (חתן האדמו"ר רבי חיים האגר מקוסוב). הוכתר לאדמו"ר בשנת תרל"ד ורבים מחסידי דינוב קבלו את מרותו. מחבר ספר "אור למאיר" על התורה (פשמישל תרע"ג). ביתו היה פתוח לעניים ונדכאים ואלו היו מאוכלי שולחנו הקבועים. היה לחסידיו כאב רחמן, נהג לרשום להם תרופות והם לא הוצרכו לילך לרופאים. מסופר עליו שהיה פועל ישועות לחולים באמצעות חפצים של צדיקים שהיו ברשותו (ראה: "נפלאות רבי יהושע מדינוב", ירושלים תשנ"ב, עמ' יט).
[7], ה; כ; יח, [7] דף. 32 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים. חותמות. כריכת עור חדשה.
![ספר באורי מהרא"י על התורה, מאת רבינו ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן, טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרט"ז]](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/157.jpg "ביאורי מהרא\"י – טשרנוביץ, תרט\"ז - העותק של רבי צבי מאיר מראדומסק, בנו")
ספר באורי מהרא"י על התורה, מאת רבינו ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן, טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרט"ז] 1856.
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער: "שייך לי לשמי צבי מאיר הכהן ראבינאווי[ץ] מראדמסק", ורישום קצוץ באותיות לטיניות: "Rabinowicz Rabiner..." [רבינוביץ – רב]. חותמת "עקד ישיבת חכמי לובלין" וחותמת משרד הדתות: "ספרי קודש משרידי יהדות פולין שנצלו בע"ה מהשמדה בשנות השואה...".
הרה"ק רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י בהתלהבות עצומה. מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
[1], ב-ח; ו; ד; ד; ד דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, מאת הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, ודפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מלעלוב וסוסנוביץ. בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חותמותיו (חותמת בצורת חתימת ידו): "אלטר בהרה"צ הקדוש ר' אליעזר מנחם זצ"להה".
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. כשנה וחצי לאחר פטירתו, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים (ביום כ' בכסלו תרצ"ה). את מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו (בן אחיו) רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף. שנה וחצי לאחר פטירתו הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. אנשי החברה קדישא העידו שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם.
[4], 96, 240, [1] עמ'. ללא [9] עמ' בסוף, עם שמות הפרענומערנטין. 26.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב. כתמים. חותמת מסחרית בדף השער. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר כפות תמרים וספר שמות בארץ, מאת רבי משה אבן חביב. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תקצ"ג 1832.
העותק של הרה"ק רבי נחמיה אלטער מגור, בנו של ה"שפת אמת".
בדף השער חתימות "יחזקאל ב"ר יצחק מאיר נ"י בראהן פה ורשה...", וחותמות "נפתלי הערצקי בראהן, גור קאלוואריע". בשלושה מקומות תחת חותמות אלו, רישומי בעלות בכתב-יד וחתימת רבי נחמיה אלטער מגור: "קניתי מהנ"ל נאום נחמי' אלטער".
חתימת רבי "יעקב דוד יודקעוויטש חפ"ק סעראצק" וחותמתו: "יעקב דוד במור"י ז"ל יודקעוויטש אבד"ק גרוצא" – הגאון רבי יעקב דוד יודקביץ (נפטר חשון תרנ"ד 1893), אב"ד גריצא (פולין). כיהן לפני כן כאב"ד סרצק וזוכוביץ. בן רבי יחיאל הלפרין [מקאליש]. השאיר אחריו כתבי יד רבים: שו"ת, חידושים על הש"ס ועל שו"ע, על התורה ועל נ"ך, ודרושים באגדה. מהם נדפס רק הספר "יד הקטנה" (וורשא, תרס"ט). בנו רבי אלכסנדר דן יודקביץ, מחבר הספר "ארח מישור" (לודז', תרצ"ג).
הגהה בכתב-יד בדף א.
רישומים מאוחרים יותר של "שלמה מרגליות" וחותמות.
הגאון הקדוש רבי נחמיה אלטר (תרל"ה-נספה בשואה תש"ב), בנו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת", אחיו של האדמו"ר בעל "אמרי אמת" וחמיו של האדמו"ר בעל "לב שמחה". גאון מופלג בנגלה ובנסתר. חתן האדמו"ר רב צבי הירש מלומאז'-קוצק. לאחר מלחמת העולם הראשונה עזב את העיר גור והתיישב באוטבוצק. בשנת תרפ"ה עלה לצפת ובשנת תרפ"ז עבר לירושלים ועמד בראשות ישיבת "שפת אמת". בשנת תרצ"א שב לפולין וכיהן כחבר "ועד הרבנים" בלודז'. הוברח בשנת תש"א מגיטו לודז' לגיטו וורשא. שרידים מדברי תורתו נדפסו בספר "חידושי רבי נחמיה" (ירושלים, תשמ"ג). רוב צאצאיו נספו בשואה, מלבד בתו הבכירה הרבנית יוטא הניא [אמו של כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א].
[1], עו דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.
שלשה ספרים (מהדורות ראשונות) מתורתו של האדמו"ר הראשון מקוסון – הרה"ק רבי יהוסף הלוי רוטנברג אב"ד קוסון. עותקים מיוחסים עם חתימות וחותמות של צאצאי המחבר אדמו"רי קוסון: בנו האדמו"ר רבי משה שמואל הלוי רוטנברג, בני-בנו רבי אפרים אשר הלוי רוטנברג ורבי פנחס שלום רוטנברג, ונכד-בנו רבי משולם פייש רוטנברג:
• ספר בני שִלֵשִים, דרושים – חלק ראשון הכולל שלשה ספרים: ויפתח יוסף – על התורה; ויזכר יוסף – על מועדי השנה; וילקט יוסף – ליקוטי דרשות ורמזים, מאת האדמו"ר הקדוש רבי "יהוסף הצדיק אב"ד קאסאן והגליל". סוואליווע (סבליבה, Szolyva), דפוס חיים יהודה גאלדענבערג ויוסף העכט, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה. בראש הספר הקדמת "שער האמת והצדק", מאת בנו רבי חיים שלמה ר"ב [רוטנברג] אב"ד קאסאן והגליל.
בשער הספר חתימת-יד בן-המחבר רבי "משה שמואל", ובדף [2] חותמותיו: "משה שמואל הלוי ראטטענבערג בהגה"צ זלל"הה מקאסאן ...Kisvarda"; "קליינווארדיינער קאסנוער רבי – הרב משה שמואל הלוי ראטטענבערג". בין דפי הספר פיסת נייר "קוויטל" שקיבל האדמו"ר מהעיר דעברצין.
[7], ב-קלב, [4] דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים והדבקות נייר ישנות. כריכה חדשה.
• ספר בני שִלֵשִים, דרושים למועדי השנה – חלק [שני] הכולל שלשה ספרים: יד יוסף לשבת הגדול; דברי יוסף – לשבת תשובה; עדות ביהוסף – לראש השנה, יום כיפור והושענא רבא, מאת האדמו"ר הקדוש "מרן יהוסף צדיקא... אבדק"ק קאסאני". ווייטצען, דפוס מערכת ה"תל תלפיות" Katzburg, תרע"ח [1918]. מהדורה ראשונה. בראש הספר הקדמה מאת בנו המו"ל רבי חיים שלמה ר"ב [רוטנברג] אב"ד קאסאן והגליל.
בשער הספר חתימת-יד בן-המחבר רבי "משה שמואל ר"ב" ובדף המגן הקדמי רישום בכתב יד וחתימת בנו של רבי משה שמואל: "מעזבון אבי מורי הרה"צ מוהר"ר משה שמואל זצ"ל בן המחבר... אפרים אשר הלוי רוטנברג נכד המחבר הקדוש זצ"ל".
[9], ב-קכה עמ'; [8] עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה. בסוף הספר [עמ' 7-8] מופיעות "השמטות" שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר וַיִצבֹּר יוסף, חידושים וליקוטים מתורת רבי "יהוסף צדיקא... בעל המחבר ספר בני שלשים האב"ד דק"ק קאסאן", על חומש בראשית, תהילים, שער ק"ש, שער התפלה, ליקוטים ושער הכולל. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרע"ה [1915]. מהדורה ראשונה.
ספר זה היה שייך לרבי פנחס שלום רוטנברג ורבי אפרים אשר רוטנברג מארה"ב, בניו של האדמו"ר רבי משה שמואל רוטנברג. בדף המגן רישום בעלות שהספר "שייך להרה"צ ר"פ שליט"א מקוו"ד [מקליינווארדיין] ומקאסאני". בדפי הספר חותמות רבות (באנגלית) של רבי פנחס שלום רוטנברג (מתקופת מגוריו בברונקס ניו יורק). בדף המגן הקדמי, חתימת בנו של רבי פנחס שלום: "משולם פייש ר"ב". בשער הספר חתימת אחיו רבי אפרים אשר: "אפא"ר הלוי", ובדף המגן חתימתו של רבי אפרים באנגלית.
[5], ב-מח דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. כריכה חדשה.
המחבר, האדמו"ר הראשון מקוסון – הגאון הקדוש רבי יוסף (יהוסף) הלוי רוטנברג (תרי"ג-חשוון תרע"ב), מצאצאי האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב" מסיגט. משנת תרל"ה כיהן כרב וכאדמו"ר בעיר טאהש על מקום חותנו רבי משולם פייש לאווי האדמו"ר הראשון מטאהש. בהמשך עבר לכהן ברבנות ניר-מאדע ודברצין, ובשנת תרנ"ז עבר לכהן בעיר קוסון (שברוסיה הקרפטית). איש קדוש ופועל ישועות. נודע בצדקותו הרבה ובמנהגי קדושה וטהרה, והירבה בסיגופים ובתעניות.
בנו השני, הרה"ק רבי משה שמואל הלוי רוטנברג (תרל"ב-תש"ו), כיהן כאדמו"ר בקליינוורדיין (קישווארדה), ולאחר שהיגר לארה"ב כיהן באדמו"רות בלוס אנג'לס. בניו כיהנו אף הם ברבנות ובאדמו"רות בארה"ב: רבי אפרים אשר הלוי רוטנברג האדמו"ר מקוסון-לוס אנג'לס, כיהן ברבנות קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס, קליפורניה; ואחיו רבי פנחס שלום הלוי רוטנברג (תרנ"ב-תשכ"ב) האדמו"ר מקוסון בברונקס ובבורו פארק ניו יורק. בניו של רבי פנחס שלום, רבי ישראל מנחם (תרפ"ח-תשס"ג) ורבי משולם פייש (תרצ"ב-תשע"ד) מילאו את מקומו באדמו"רות קוסון בבורו פארק.
ספר בני יששכר, מאמרי חסידות למועדי וחדשי השנה, שני חלקים – מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא מדינוב. לבוב (למברג), בהוצאת אברהם ניסן זיס סגל, דפוס F. Galinski u. S. L. Flecker, כת"ר 1860. מהדורה שניה. שער נפרד לכל חלק. שני החלקים בכרך אחד.
העותק של האדמו"ר רבי מרדכי זאב הלברשטאם אב"ד גריבוב וצאנז. בשער החלק הראשון רישום בעלות בחתימת יד-קדשו: "לד' הארץ ומלואה, שייך לי לשמי, הק' מרדכי זאב הלברשטאם..."; חותמות בעלות שלו מתקופת כהונתו כאב"ד גריבוב.
רישום בעלות נוסף של מי שקיבל את הספר במתנה מיד האדמו"ר: "ניתן לי במתנה מכת"ה, הק' אביגדור ט"ב" [טייטלבוים], ורישומי בעלות של הבחור יוסף סג"ל ניטבארגער.
האדמו"ר מצאנז-גריבוב – הגה"ק רבי מרדכי זאב הלברשטאם הי"ד (תרמ"ב-נספה בשואה תש"ב; אוצר הרבנים 14157; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' רלד), בן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מצאנז, ונכד בעל ה"דברי חיים" מצאנז. חתן רבי חיים מאיר אפשטיין מניישטט. כיהן כרב בגריבוב, ונבחר בחיי אביו לכהן כרב בצאנז. עם הגעת הנאצים לצאנז ברח לטארנוב, שם יצא ליער עטור בטלית ובתפילין, ונספה עם שאר בני קהילתו.
מקבל הספר הוא בן-אחותו של רבי מרדכי זאב הלברשטאם – הגאון הקדוש רבי אביגדור טייטלבוים הי"ד (נספה בשואה, הי"ד), אב"ד פיבניטשנא ודומ"ץ בצאנז אצל דודו אחי-אמו. בנו של רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ [בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. מצאצאי ה"ייטב לב" מסיגט וה"דברי חיים" מצאנז].
[1], א, [2], ה-פח דף (מיספור דפים משובש); [1], פח דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. הדבקת נייר בשולי השער הראשון. כריכה ישנה, מנותקת.