מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove letter filter letter
- and (49) Apply and filter
- manuscript (28) Apply manuscript filter
- חסידות (17) Apply חסידות filter
- מכתבים (17) Apply מכתבים filter
- chassidut (17) Apply chassidut filter
- dean (16) Apply dean filter
- lithuania (16) Apply lithuania filter
- of (16) Apply of filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- russia (16) Apply russia filter
- yeshivah (16) Apply yeshivah filter
- central (14) Apply central filter
- document (14) Apply document filter
- eretz (14) Apply eretz filter
- europ (14) Apply europ filter
- germani (14) Apply germani filter
- hungari (14) Apply hungari filter
- hungary, (14) Apply hungary, filter
- israel (14) Apply israel filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- chabad (10) Apply chabad filter
- rebb (10) Apply rebb filter
- erit (5) Apply erit filter
- hapletah (5) Apply hapletah filter
- holocaust (5) Apply holocaust filter
- item (5) Apply item filter
- print (5) Apply print filter
- she (5) Apply she filter
- she'erit (5) Apply she'erit filter
- sheerit (5) Apply sheerit filter
אוסף בן 41 גלויות שנשלחו אל הרב ד"ר חיים ברודי רבה של פראג – עם 54 חתימות רבנים שהצטרפו ל"היתר מאה רבנים" – רבנים ובתי דין מארצות שונות ברחבי אירופה. ניסן-אלול תרפ"ב [1922].
גלויות-משוב בהדפסה ליטוגרפית, בה נכתב: "ב"ה, גם אני מסכים/אנחנו מסכימים להתיר להבעל שמואל צבי בן דוד לישא אשה על אשתו, בצירוף ק"ר [=ק' רבנים], אחר שישליש גט לאשתו שרה בת מרדכי ישראל כתקון חכמינו ז"ל עמודי ההוראה, ולראי' בעה"ח פק"ק...". בצדה החיצוני של הגלויה נדפס רישום הנמען: שמו וכתובתו של רבי חיים ברודי.
בין החותמים על מכתבי הגלויות, אנו מוצאים את הרבנים: רבי איסר זלמן מלצר ובית דינו. סלוצק; רבי שלמה גרינפעלד ובית דינו. מונקאטש; בד"צ לונדון עם ששה חותמים: הרב הראשי יוסף צבי הערץ, רבי משה אביגדור חייקין, רבי שמואל יצחק הילמאן, ועוד; רבי יוסף צבי קרליבך. המבורג; רבי אהרן נייווירטה (נויבירט). הלברשטאט; רבי פנחס וולף ובית דינו. קלוניא (קלן, גרמניה); רבי מאיר הילדסהיימר. ברלין; רבי יוסף וולגמוט. ברלין; רבי יעקב פוזנא. "ורנקפורט ע"נ מוין" (פרנקפורט דמיין, גרמניה); רבי בנימין מייא. "ורנקפורט על נהר מוין"; רבי יששכר בעהר. פרענצלויא (גרמניה); רבי ישראל ברודא. מיהלאוויץ; רבי אברהם אריה קו"ז מפ"ב [קורצוויל מפרשבורג]. ברטניץ (מורביה); רבי זלמן יאקאבאוויטש. לאקנבך; רבי יוסף ראזענפעלד. טשערנוביץ; רבי אריה ליביש ליכטיג. המבורג; רבי יצחק ראזעל. טילזיט; ד"ר נפתלי אפט. אללינשטיין; רבי גבריאל קעלל לוי. לייטשוי (סלובקיה); רבי שמעון סגל אדלער. אנטוורפן; רבי יעקב פריימאנן. פוזנן; רבי חיים פלעש. קוניץ; רבי שמעון האנאווער ובית דינו. ווירצבורג; רבי אליעזר לייטער. פרעמבוולא; רבי ישראל נאבעל. שניידעמיהל; רבי טוביה לווינשטיין. ציריך (שוויץ); רבי משה יהודה הופמן. ברסלוי; רבי יעקב יוסף לנדא. סעניצא; ועוד.
"היתר מאה רבנים" נעשה במקרים שיש צורך להתיר לבעל את איסור "חרם דרבינו-גרשום" שלא לשאת אשה שניה על פני אשתו הראשונה. היתר זה ניתן רק במקרים הבעל הוכיח את עיגונו (כגון שאשתו נשתטית או שמרדה וברחה ממנו), ויש לו תנאים הלכתיים נוספים (השלשת גט וסכום כתובתה, ועוד). אחד מתנאי ההיתר הוא, שההיתר יקבל הסכמה של מאה רבנים, והרבנים המתירים יהיו מארצות שונות.
רבי חיים ברודי, רבה הראשי של פראג, עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מרחבי תבל, ועקב כך פנה לעשרות רבנים מארצות שונות במכתב שו"ת מפורט לסיבת היתר זה, אליו צורפה גלויית משוב להצטרפות להיתר.
הנמען של הגלויות שלפנינו, הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד, ובשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את "המכון לחקר השירה העברית" שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן.
41 גלויות. 9X14 ס"מ. מצב משתנה. בחלקן בולים וחותמות דואר. בחלק מהגלויות קרעים חסרים (עקב תלישת הבולים), עם פגיעות בטקסט.
אוסף מגוון של למעלה מארבעים מכתבי רבנים, מארצות שונות: גרמניה, הונגריה, פולין, גליציה, ארה"ב ומדינות שונות. [תרכ"א-תשכ"א בקירוב].
• מכתב המלצה לבחור ישיבה, מאת רבי מענדל קורץ דומ"ץ במיקלאש. מיקלוש, אייר תרכ"א [1861].
• מכתב רבי משה הלוי זילברמן (בן הגה"צ רבי נפתלי הרצקא מראצפערט). רצפרט, תשרי תרע"א [1910].
• מכתב רבי שלמה צבי הכהן שטרסר אב"ד הקהילה האורתודוכסית בדברצין (בן-בתו של ה"כתב סופר"). דברצין, תרפ"ה 1925.
• מכתב רבי אהרן אויש אב"ד לופעני (חתן האדמו"ר מליסקא בעל ה"טל חיים"). גרוסווארדיין, [לאחר השואה, תש"ו-תש"ז בקירוב].
• מכתב ארוך מרבי יואל וואלף גלאטטשטיין אב"ד העלמץ. העלמץ, תרצ"ט [1939].
• מכתב רבי משה שפיצר דומ"צ במונקאטש (מחברי בית דינו של ה"דרכי תשובה"). מונקאטש, תר"ע [1910].
• מכתב רבי צבי הירש פרלס אב"ד קיצע. קיצע (קאפצשען), [שנות התר"פ בקירוב].
• מכתב רבי פישל סופר-זוסמן דיין בבודפשט, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יצחק אהרן רוזנברג. פעסט (בודפשט), כסלו תרפ"ה [1924].
• מכתב רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא. טורקא, תר"פ [1920].
• שני מכתבים מרבי חיים טייטלבוים אב"ד זאקליטשין. זאקליטשין, [תרצ"ד 1934].
• מכתב רבי יונה טננבוים (בן ה"דברי מלכיאל" אב"ד לומז'ה). קרטוז-בערעזע, [תרנ"ו] 1896.
• מכתב רבי מרדכי דוב איידלברג אב"ד פלאצק. פלוצק, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי אלטר משה יוסף הכהן (בעל "מסורת הברית"). סאניק (פולין), [תר"ס 1900].
• מכתב רבי יהודה ליב צירלסון אב"ד קישנוב – על גבי העתקה של מכתב רבי חיים עוזר מווילנא. קישנוב, אלול תרח"ץ [1938].
• מכתב רבי חיים מרדכי רולער אב"ד ניאמץ. ניאמץ, חשוון תרצ"א [1930].
• מכתב רבי משה בריק – ברכת שנה טובה אל רבי אלי גויטיין אב"ד העדיאס. סרדהלי, אלול תרנ"ז [1897].
• מכתב רבי משה טוביה טל אב"ד האג. האג (הולנד), אלול תרנ"ח [1898].
• מכתב רבי יצחק שמואל ראב"ד אוסלו. אוסלו, תרצ"ג 1933.
• מכתב רבי משה שלאס – אל הרב כהן מאנסבך. [תרס"ט 1907].
• מכתב רבי דוב בער צייטלין. פריס. תרנ"א [1891].
• מכתב רבי יאיר פטרזייל, רב קהל אנשי פולין בברלין. ירושלים, חצר"ת [1938].
• מכתב רבי דוד כ"ץ נייווירטה (נויבירט) דומ"ץ עפעריעס. פרעשוב, תרפ"ז [1927].
• מכתב רבי דוד פלדמן רב "עדת יראים" בלייפציג. לייפציג, תרפ"א [1921].
• מכתב רבי יוסף גלרנטר אב"ד בריסל. בריסל, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי חיים יעקב ווידרעוויץ ממוסקבה "רב הכולל" בניו יורק. ניו יורק [תר"ע] 1909.
• מכתב רבי שלום איזראעלזאן רב בשיקאגו. קליוולנד, אהיא, תרע"א [1911].
• מכתב רבי יהודה ליב לווין. דטרויט (ארה"ב), חשוון תרע"ד [1913].
• מכתב רבי שלמה יצחק לווין אב"ד אינדינפוליס (אינדיאנה, ארה"ב). אלול תר"פ [1920].
• מכתב רבי אלטר שאול פפר רב בית המדרש הגדול. ניו יורק. תרפ"ד [1924].
• מכתב רבי משה שמעון זיוויטץ אב"ד פיטסבורג. פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), תרפ"ח [1928].
• מכתב רבי שמואל הלוי לווין. מרבני המלטון (קנדה), חשוון תרצ"ו [1935].
• מכתב רבי יוסף פיימער (השני) מסלוצק, מרבני בורו פארק, ברוקלין, אלול תרצ"ב [1932].
• מכתב רבי שלמה יהודה ליב הלוי לעוויטאן. ראק איילנד, אילל. ארה"ב, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי שאול ליב מורגנשטרן. רב בליברטי, ניו יורק, תרח"צ [1938].
• מכתב רבי יקותיאל יהודה גרינוולד. קולומבוס (אוהיו, ארה"ב), [שנות הת"ש בקירוב].
• מכתב רבי יצחק שפירא אב"ד גאלאץ – אל רבי משולם ראטה אב"ד שאץ. גלץ, [תרצ"ה 1935].
• מכתב רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד טארנאלא. אלול תש"י [1950].
• מכתב רבי יהושע סג"ל דייטש רב בשכונת קטמון. ירושלים, תשכ"א [1961].
42 מכתבים. חלקם הגדול על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים.
אוסף מכתבים מגוון – למעלה משלושים מכתבים מעניינים, מרבנים שונים שכיהנו בקהילות הונגריה, רומניה ומדינות האיזור. [שנות התר"נ-הת"ש – המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
באוסף:
• מכתב רבי משה הרש פוקס אב"ד גרוסווארדיין – המלצה לרבי מרדכי לוריא מצפת, מתושבי גרוסוורדיין לפני עלייתו לארץ ישראל. גרוסוורדיין, תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי קאפל קרויס אב"ד אטש – אל חתנו רבי משה ווייס אב"ד קוסטולן, בענינים משפחתיים ובדברי תורה. אטש (אץ'), תרנ"ה [1895].
• מכתב רבי יואל וואלף גלאטטשטיין אב"ד העלמץ וגלילות באדראג – אודות חברת "תומכי תורה" בעירו. העלמעץ, תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי שלמה יהודה ווינברגר אב"ד ניר באגאד – אודות מינוי רבי אברהם פראנקיל לנשיא "כולל שומרי החומות" במדינת הונגריה. באגאט, תרפ"ט [1929].
• מכתב רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן – אודות מינוי שד"ר לישיבת שוראן. שוראן, תרח"ץ [1938].
• מכתב רבי קאפל רייך ראב"ד בודפסט – אודות דין תורה בין חתנו לבין הדיין רבי יעקב שלום סופר מבודפסט.
• מכתב רבי חיים יהודה עהרנרייך אב"ד דעווא – אודות הדפסת חיבורו על האבודרהם. דעווא, [תרפ"ז בקירוב 1927].
• מכתב רבי משה אריה ראטה אב"ד פאפא – אל רבי אברהם יוחנן בלומנטל מירושלים. [פאפא], תרס"ד [1904].
• ששה מכתבים מאת רבי יחזקאל בנעט אב"ד ס'-וואראהל (סעיני) – אל בן-דודו רבי חיים ברודי [אב"ד פראג; שניהם היו בני-בנותיו של רבי שלמה גנצפריד בעל קיצור שולחן ערוך]. ס'-וואראהל, תרנ"ה-תרס"ט [1895-1909].
• מכתב בדברי תורה מאת רבי אלימלך פרידלנדר (בנו של רבי יהודה פרידלנדר אב"ד בארגא-פרונד). בארגא-פרונד, תרס"ג [1903].
• מכתב רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקע – הזמנה לברית מילה. דרצ'קה, תרס"ט [1909].
• מכתב רבי חיים יוסף גרינבוים (לימים אב"ד בלוזנדורף; בנו של רבי אברהם גרינבוים אב"ד האסאסא) – אל רבי פסח זינגר אב"ד קירכדורף. האסאסא (הוסאסו), תרנ"ו [1896].
• מכתב רבי יהושע פאלק זאב וולפסון אב"ד פאלטישאן. [פלטישאני, תרס"ב? 1902?].
• מכתב רבי אברהם אריה רוזן אב"ד פאלטישאן – אל ד"ר שמואל גרינברג מברלין. פלטישאני, [תרצ"א 1931].
• מכתב רבי חיים מרדכי רולער אב"ד ניאמץ – אל ד"ר שמואל גרינברג מברלין. ניאמץ, תרפ"ה [1925].
• מכתב רבי יצחק שפירא אב"ד גאלאץ – ברכה למינוי רבי משולם ראטה לאב"ד צ'רנוביץ'. גאלאץ, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי משה סופר "בהגאון ראחד"ס זצ"ל", מראשי "כולל גליציה". בוריסלוב, תרצ"ז [1937].
• מכתב רבי משה דייטש (בן הגאון מבוניהאד בעל "פרי השדה"). סובאטיצא (סאבאדקא), תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יצחק מיכאל דושינסקי אב"ד ראקושפלטא. תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יהודה ליב הכהן פישמאן [מיימון; לימים שר הדתות במדינת ישראל]. מארקולשטי (בסרביה), תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי משה ברגר אב"ד בוקרשט בעל "בר ליואי" – אל הרב הראשי לתל אביב רבי משה אביגדור עמיאל. בוקרשט, תרצ"ז [1937].
• מכתב רבי גבריאל צבי הכהן שטיינער – אל רבי פישל סופר דומ"צ פעסט. פאקס, [שנות התר"ע-תר"צ בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי בנימין זאב בנדיקט אב"ד שעגאלטערנשול וביהכנ"ס מונטיפיורי בווינה. האחד נשלח אל הרב הראשי לאנגליה ד"ר יוסף הערץ – אודות עלייתו לארץ ישראל, לאחר שגלה מאוסטריה לסלובקיה. פרשבורג, חשוון תרצ"ט [1938]; השני נשלח אל הרב הראשי לא"י הגריא"ה הרצוג, בבקשה להיתר עליה לא"י עבור אביו רבי שמואל יוסף בנדיקט רבה של קהילת "עדת ישורון" בוינה. פרשבורג, כסלו תרצ"ט [1938].
• מכתב רבי יוחנן סופר – ברכת שנה טובה שנשלחה אל רבי משה נתן שיק וחברי הבד"צ בעיר בודפשט. ערלוי (עגער), [אלול תש"ה, ספטמבר 1945, בקירוב]. בחתימתו הוא מזכיר את אביו בברכת החיים [מכיון שעדיין לא נודע לו אז כי אביו נרצח בשואה, הי"ד]: "הק' יוחנן סופר בהג' מהר"מ נ"י", והוא פורש שלום בשם אחיו הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר [שנפטר בבחרותו בשנת תש"ח].
• מכתב רבי זאב וואלף הלוי סאמעט דומ"צ קליינוורדיין – שאלה הלכתית בדיני מקוואות. [קליינוורדיין, תש"ו בקירוב 1946?].
• מכתב רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט (5 עמ' בדברי תורה) – הערות לספרו של הרב הרצוג. ירושלים, תש"י [1950].
32 מכתבים. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים וחלקם על גבי גלויות דואר. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול ומגוון של למעלה מחמישים מכתבים על גבי גלויות, בכתב ידם וחתימתם של רבנים ותלמידי חכמים מהונגריה וסביבותיה (רומניה, טראנסילבניה, צ'כוסלובקיה, ומרכז אירופה). שנות הת"ר וראשית שנות הת"ש [המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
בין הפריטים באוסף, מכתבים מאת הרבנים:
• רבי שלום ווידר אב"ד נירדהאז. • האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ. בוקרשט. • רבי יצחק פרענקיל מחוסט, מדייני ירושלים. • רבי יואל צבי רוט (מכתב על כרטיס שנה טובה), קישקוורדא (קליינורדיין). • רבי יצחק צבי סופר מפאקש (מכתב אל שלמה בובר). • רבי יצחק טיגרמן אב"ד בעקעש-טשאבא. • רבי חיים מרדכי ראלער אב"ד ניאמץ. • רבי אשר אנשיל גרינוואלד מאונגוואר בעל "מטה אשר". • רבי יוסף הכהן שווארץ מגראסוורדיין בעל ה"וילקט יוסף" (4 מכתבים). • רבי יעקב הלוי האבערפעלד אב"ד פאפא. • רבי שלמה זלמן ברודא דומ"צ באונגוואר – חתן רבי שלמה גאנצפריד (4 מכתבים). • רבי ברכיה שיק אב"ד טימישוואר ובנו רבי מאיר שיק. • רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא (שני מכתבים). • רבי מרדכי דייטש אב"ד וועליאטיץ. • רבי אפרים זוסמאן סופר מבודפסט. • רבי יעקב יצחק ניימן ראב"ד פאפא ואנטוורפן. • רבי אברהם לייכטאג וואכסמאנן דומ"צ נייפסט. • רבי גרשון שטטנר אב"ד שאץ. • רבי ישראל מאיר גליק אב"ד קעזמארק. • רבי חיים יהודה עהרנרייך אב"ד הומנא. • רבי שלמה שפיטצר אב"ד טיסא באנדאן. • רבי יהודא כהן קרויס אב"ד לקנבך (2 מכתבים). • רבי שמעון קרויס אב"ד אטש (3 מכתבים). • רבי יעקב סג"ל לעבוביטש אב"ד קאפיש ומרבני בודפסט. • רבי שאול הכהן מונק מפרנקפורט דמיין. • רבי שמעון צבי הורוויץ. טשערנוביץ (2 מכתבים). • רבי שמחה אבלס אב"ד ברוקלין. • רבי מנחם קלערמאנן. גערלא (Szamosújvár). • ועוד מכתבים רבים.
55 מכתבים על גבי גלויות דואר. גודל ומצב משתנה.
שיר בכתב-יד, לכבוד "הגביר המפורסם כהר"ר הירץ", נכתב על ידי רבי נתן פייטל ב"ר יצחק מווילנא. [ווילנא, תקע"ט 1819].
נכתב על דף כפול. בעמוד החיצוני מסגרת בעלת עיטורים נאים, עשויה בהטבעה. במרכז העמוד איור לוחות הברית ו"כתר תורה" עשוי עבודת מיקרוגרפיה. בתחתית העמוד, באותיות זעירות קולופון הכותב: "לפרט ע'ט'רת זהב בר'אש'ם לפ"ק [=תקע"ט], אני הכותב הקטן נתן פייטל בלא"א מהור"ר יצחק סופר סתם מק"ק ווילנא הבירה".
בעמוד הפנימי מופיע שיר, המתחיל במילים: "המתחיל במצוה וגומר / גן נעול פרי עץ הדר..". השיר בנוי על האקרוסטיכון: "הגביר המפורסם כהרר הירץ".
לא ידוע לנו מיהו הגביר שלכבודו הוכן השיר, ואף אין בידינו פרטים אודות הכותב.
[1] דף כפול. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים זעירים. נתון במארז חדש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.009.
![מכתב בכתב ידו וחתימותיו של הגאון הצדיק רבי אליהו לווינזון. ממל (פרוסיה, כיום: ליטא), טבת תרכ"ד [1863]. נשלח לירושלים, לר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/296.jpg "מכתב רבי אליהו מקראטינגה (תלמיד ומקורב לרבי ישראל מסלנט) – ממל, תרכ\"ד")
מכתב בכתב ידו וחתימותיו של הגאון הצדיק רבי אליהו לווינזון. ממל (פרוסיה, כיום: ליטא), טבת תרכ"ד [1863].
נשלח לירושלים, לרעו וידידו הגאון רבי שמואל סלנט ולחבר בית דינו הגאון רבי בנימין דוד מווילנא. מכתב בעניין משלוחי כספים לירושלים, למוסדות הציבור ולאנשים פרטיים.
בשולי הדף מכתב נוסף, אף הוא בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו, אל דודו רבי יחיאל איכל שהתגורר בירושלים.
הגאון הצדיק רבי אליהו (אלינ'קה) מקראטינגה (תקפ"ב-תרמ"ח), בנערותו למד בעיר סלנט והיה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט. באותה תקופה התחבר והפך לתלמיד וידיד קרוב של שני חברים, שלמדו אז בחברותא בעיר סלנט ושמם נודע אח"כ לדורות: רבי ישראל מסלנט (סלנטר) ורבי שמואל סלנט. ר' אלי' היה כל ימיו מתלמידיו וממקורביו של רבי ישראל סלנטר, היה יד ימינו בפעילות ציבורית ומהתומכים הגדולים של "תנועת המוסר" שייסד רבי ישראל. התגורר בעיירה קרטינגה (Kretinga) בחבל זאמוט שבצפון-ליטא, ובהמשך עבר לעיר הנמל ממל, במדינת פרוסיה הסמוכה. למרות שהיה מגדולי התורה המפורסמים בדורו, לא הסכים ליטול על עצמו רבנות ועסק במסחר ובבנקאות בקורלנד (לטביה). רבי אלינ'קה היה מגדולי המנהיגים של הציבור היהודי ברוסיה, ועמד בראש פעילות השתדלנות בחלונות הגבוהים של השלטונות. למעלה מארבעים שנה היה גבאי ונאמן של המגביות לקופת ארץ ישראל.
[1] דף. 28 ס"מ. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
![מכתב (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב יאסעף הרב הכֹּלל". ניו יורק, תר"נ [1890].נכתב אל הגאון רבי עז](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/297_1.jpg "מכתב רבי יעקב יוסף \"הרב הכולל\" – ניו יורק, תר\"נ")
![מכתב (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב יאסעף הרב הכֹּלל". ניו יורק, תר"נ [1890].נכתב אל הגאון רבי עז](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/297_2.jpg "מכתב רבי יעקב יוסף \"הרב הכולל\" – ניו יורק, תר\"נ")
מכתב (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב יאסעף הרב הכֹּלל". ניו יורק, תר"נ [1890].
נכתב אל הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, לרגל יובלו השבעים. רבי יעקב יוסף מברכו "בשיבה טובה". בתוך הדברים הוא מספר על פטירת רבי הירש זאק "הנשיא הצדיק" של "אגודת הקהילות" בני יורק: "...איש תם וישר וירא אלוקים בכל לב, קבע עתים לתורה ונשא ונתן באמונה, והי' מפזר ממונו לצדקות שונות וגם מתן בסתר לא מנע... והוא היה האבן פנה לאגודת הקהלות, את הוצאות נסיעתי ושילום חובותי ברוסיא אשר מפני זה נסעתי לכאן, הי' הרוב מכיסו....". בהמשך המכתב הוא עוסק במינוי איש נאמן למשגיח כשרות, שיעמוד על ימינו לתקן את מערכת הכשרות בארה"ב.
הגאון המפורסם רבי יעקב יוסף (תר"א-תרס"ב), מגדולי גאוני ליטא ובסוף ימיו "הרב הכולל" לאגודת הקהילות בניו יורק (הרב הראשון והאחרון שמונה לכהונת רב-ראשי לניו יורק ולמדינות ארה"ב). מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשל גאונותו הרבה נודע בדורו בשם "ר' יעק'לי חריף".
כיהן ברבנות העיירות: ווילאן, יורבורג וזאגער-חדש. בקיץ תרמ"ג נתמנה למגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בעיר ווילנא. התפרסם בדרשותיו כנואם בחסד עליון, ורבים היו נוהרים לשמוע את דבריו, בהם היה שוזר מתורת המוסר של רבו הגרי"ס.
ספר דרשותיו "לבית יעקב" נדפס בחייו בכמה מהדורות. בשנת תרמ"ח נתקבל ל"רב הכולל" של ניו יורק, ע"י "אגודת הקהילות", שפנו לחפש אישיות מורמת מעם, במטרה לחזק ולבסס את שמירת היהדות בארה"ב.
עם הגיעו לארה"ב הקים וביסס את כל עניני הדת של הקהילה היהודית: כשרות ושחיטה, בתי דין ורבנות, חינוך תורני והקמת הישיבה הראשונה בארה"ב. בסופו של דבר נפל למשכב, עקב מאבקים קשים עם בעלי מפעלי הבשר, שלא ראו בעין יפה את פעולותיו בתחום הכשרות.
נפטר בשנת תרס"ב ובמותו עשו לו כבוד גדול. הלוויתו, בה השתתפו עשרות אלפי יהודים, הייתה ההלוויה היהודית הגדולה ביותר שראתה ארה"ב באותה תקופה. קברו בבית החיים יוניאן פילד בניו יורק מהוה עד היום מוקד לתפילה ולישועה, וביום השנה לפטירתו מגיעים לפקוד את קברו אלפי יהודים מכל החוגים של היהדות החרדית בארה"ב. סיפורים רבים נודעו על ישועות שנושעו המתפללים על קברו, בבריאות, פרנסה ומציאת זיווג (האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היה מעודד אנשים ללכת להתפלל על קברו, ורגיל היה לספר על אנשים שזכו לישועה במקום קדוש זה).
מאמרים וחיבורים רבים נכתבו לתולדותיו. המפורסם שבהם הוא הספר "The Rav Hakolel and his Generation", שתורגם מיידיש לאנגלית.
[1] דף כפול (הכולל [3] עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב.
שלושה מכתבי שו"ת שנשלחו אל הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, אב"ד וראש ישיבת וולוז'ין.
• מכתב ארוך (4 עמ') אל הנצי"ב, מאת תלמידו רבי שלמה זלמן גינצבורג. [בעלינטש], "א' שלח" [ט"ו סיון] תרנ"א [1891]. הכולל שאלות הלכתיות בסוגיות שונות בהלכות שחיטה וטריפות. התלמיד מתנצל בתחילת דבריו על כך שהוא מטריח את רבו לענות לו על שאלותיו: "...אמנם ההכרח לא יגונה, כי אהיה מוכרח לקבל עלי עול ההוראה, ות"ל כי זכיתי לשמוע ולדבר עם כ"ג מו"ר שי' בהיותי בשבת תחכמוני היא ישיבתם הק' בוואלאזין, ע"כ נכספה וגם כלתה נפשי לאור באור החיים ליהנות גם עתה מתה"ק [מתורתו הקדושה]... כאן בהיותי כעת לרגלי מסחרי בעיר בילינטיש וצריך אנכי להתמהמה פה חודש ימים אמרתי עתה אציע לפני אדמו"ר ולשאול מכבוד הדרג"ת שנים ושלשה דברים בהל' טריפות...". ושואל התלמיד שואל בתוך דבריו האם נכונה השמועה שהנצי"ב חזר בו מאחד מפסקיו שכתב בספרו "העמק שאלה": "שמעתי כעת מרב א', כי אדמו"ר שליט"א חזרו עתה ממ"ש בס' 'העמק שאלה' הנ"ל... וא"כ הדבר? אמרתי אשאל זה מכבוד הדר"ג...".
[1] דף כפול (הכולל 4 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק. סימני עש, עם מעט פגיעות בטקסט.
• מכתב אל הנצי"ב מאת תלמידו רבי "אפרים בנימין באא"מ אברהם ז"ל" מהעיר אוזדא, הלומד בקהילת איוויא ושולח לרבו דברי תורה שהעלתה מצודתו בסוגיות ממסכת בבא בתרא. איוויא, [שנות התר"מ-תר"ן בקירוב]. עם קונטרס המצורף למכתב של חידושי תורה בעניין "העברת נחלה לאחד מהבנים" (תחילת הקונטרס חסרה ונותרו רק המכתב ושני עמודים אחרונים מהקונטרס).
[1] דף כפול (הכולל 3 עמ' כתובים), 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים וסימני קיפול.
• מכתב ארוך אל הנצי"ב, מאת רבי "לימא בן יעקב ז"ל פיטיקאווסקי ש"ץ ושו"ב פק"ק הנ"ל". טראכטענבערג (שלזיה), [תרנ"ב 1892]. שאלה הלכתית בדיני עבודה זרה, שנשאלה מפי איש עני בעירו, המייצר מצבות עבור הנכרים, ושואל אם מותר לו להעמיד על המצבה את הצלם של דת הנוצרים. בהמשך המכתב הוא כותב על ענייני שתדלנות וביטול גזרות קשות מעל אחב"י, ועל השתדלותו של הנצי"ב בזה.
[1] דף. 28.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק, בהם קרעים חסרים, עם מעט פגיעות בטקסט.
אוסף של למעלה משלושים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים. רבים מהם עוסקים בדברי תורה ובשאלות הלכתיות וציבוריות.
בין המכתבים:
• מכתב מאת רבי אברהם הופנברג אב"ד וואשקי ("וואסקיא דמתקר' קאנסטאנטינאָווא"), דברי קינה על פטירת רבו הנצי"ב מוולוז'ין. וואשקי (פלך פוניבז'), [אלול תרנ"ג 1893].
• מכתב (על גבי גלויית דואר רשמית) מאת רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. [טבת תרס"ה 1904].
• מכתב (3 עמ') שאלה בהלכות טריפות, מאת רבי משה יעקב גרינבארג אב"ד ראדזין. ראדזין, תרו"ם [1886].
• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני ממונות, מאת רבי בן ציון רב ומו"ץ בעיר ראדזין, [תרמ"א 1881].
• שאלה בדיני טריפות, מאת השו"ב רבי מנחם נחום בר"ש יוזילמאן משקלוב. תרמ"א [1881].
• מכתב שאלה הלכתית מאת רבי גרשון ב"ר ראובן ("גב"ר") אב"ד קובא (אזרביגאן), חשון תרמ"א [1880].
• גלויית דואר ושלשה מכתבים ארוכים בדברי תורה מאת רבי מרדכי פרידמן ממזריטש דליטא [בעל קונטרס "פותח דבר"]. באחד מהם הוא מעורר את רבי חיים ברלין לתקן את מקום הנחת המזוזות בבית אביו הנצי"ב. מזריטש, [תרמ"ט-תר"נ 1888-1889/תרס"ה 1904].
• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בהלכות טריפות, מאת רבי יהודה ליב הכהן אב"ד יאנאווא. [תרנ"ז 1896].
• שאלה בדיני אישות, מאת רבי יהודה ליברמן, סאמארא, [שנות התר"מ-תר"נ בקירוב].
• מכתב (2 עמ' ללא דף החתימה), בענייני קבלת רבי חיים ברלין לרבנות קוברין. [שנות התר"ן 1893 בקירוב].
• שני מכתבים על גבי גלויות דואר, מאת רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ה [1895].
• מכתב בעניין דין תורה, מאת רבי יוסף הכהן פענדליר אב"ד דינאוויץ פלך פודוליה. אייר תרס"א [1901].
• מכתב עדות בעניני עגונה, מאת רבי אריה ליב פרומקין ורבי יצחק סובאלסקי. ניסן תרס"ב [1902].
• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני אישות, מאת רבי יהודה יודל נאסטאסקין אב"ד סמילא (אוקראינה), [כסלו תרס"ד 1903].
• מכתב מאת רבי יוסף רוטמן (בנו של רבי משה אב"ד הורודישץ, אוקראינה). [סמילא, תרנ"ט 1899].
• מכתב מאת רבי אהרן הלוי גולדמן רבה של המושבה "קרית משה" (מוזסוויל) בארגנטינה, אודות הפולמוס על מסורת העופות הטהורים. ארגנטינה, תרס"ט [1909].
• קונטרס (10 עמ') ומכתב בהלכות קישורי תנאים וחרם, מאת רבי לוי יצחק הכהן נאווידאוויץ אב"ד ראשקי, [שנות התר"נ בקירוב].
• מכתב (2 עמ') בדברי תורה, מאת רבי זאב וואלף ווישניאק. מוסקבה, תרס"ב [1902].
• שני מכתבים בדברי תורה, מאת רבי "אלטער העללער בהגאון הרי"ף שליט"א" ברודא. ווארשא, [תרנ"ה 1895].
• מכתב הערות על שו"ת משיב דבר מהנצי"ב, מאת רבי אברהם ב"ר משה טעמקין. שעדליץ, תרס"ג [1903].
• מכתב בעניין מצות יד ומצות מכונה, מאת רבי ישראל משה גולדברג אב"ד מירהאראד (פלך חרסון), אדר תרס"ג [1903].
• שטר מכירת חמץ בכתב ידו של רבי חיים ברלין, יעליסאוועטגראד, ניסן תרס"ה [1905].
• מכתב מאת רבי מאיר פריימאן (בנושאים שונים: פעילות הרידב"ז למען שמירת שמיטה בארץ ישראל, הקמת ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, ושאלה בדברי תורה), ניו יורק, תר"ע [1910].
• ועוד מכתבים והעתקות מכתבים.
למעלה מ-30 מכתבים הכוללים למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
![אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/300_1.jpg "אוסף מכתבים גדול – רבני רוסיה ואוקראינה – בהם מכתבים אל רבי חיים ברלין")
![אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/300_2.jpg "אוסף מכתבים גדול – רבני רוסיה ואוקראינה – בהם מכתבים אל רבי חיים ברלין")
![אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/300_3.jpg "אוסף מכתבים גדול – רבני רוסיה ואוקראינה – בהם מכתבים אל רבי חיים ברלין")
![אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/300_4.jpg "אוסף מכתבים גדול – רבני רוסיה ואוקראינה – בהם מכתבים אל רבי חיים ברלין")
![אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/300_5.jpg "אוסף מכתבים גדול – רבני רוסיה ואוקראינה – בהם מכתבים אל רבי חיים ברלין")
![אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/300_6.jpg "אוסף מכתבים גדול – רבני רוסיה ואוקראינה – בהם מכתבים אל רבי חיים ברלין")
אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר מכתבים אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, יליסבטגרד וירושלים:
• מכתב בדברי תורה ובעניינים משפחתיים, מאת רבי צבי הירש ברלין, אל הגאון רבי חיים ברלין (נכד-אחיו רבי יעקב ברלין ממיר). מאהליב (מוהילוב), שבט תרל"א [1871]. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
רבי צבי הירש ברלין, מנכבדי הקהילה במוהילוב, אחיהם של רב העיר רבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב ושל רבי יעקב ברלין ממיר אבי הנצי"ב מוולוז'ין. אחד מחתניו היה רבי ליפמן ברלין אחי הנצי"ב (רשימה מעניינת לתולדות משפחת ברלין ממוהילוב, מופיעה במכתבו של קרובם רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה בן הנצי"ב, בהסכמתו לספר "תולדות אנשי שם", ווארשא, תרל"ה 1875).
• מכתב שו"ת בדיני סת"ם, מאת רבי יהודה ליב ב"ר יחיאל מיכל שו"ב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה. ארענבורג, ניסן תרמ"ב [1882].
• מכתב בדברי תורה ובעניינים שונים מאת רבי אלי' (ב"ר יהודה ליב) בכרך, אל הגאון רבי חיים ברלין. חאסלוביץ, [תרמ"ב 1882].
• מכתב מאת רבי ברוך מרדכי ב"ר משה אליעזר שו"ב ומו"צ בקהילת בירטא, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, אודות חיבורו "מאמר מרדכי" על שו"ע יורה דעה. בירטא, אייר תרמ"ב [1882].
• מכתב מאת רבי אברהם ירחמיאל בראהנבערג אב"ד פערליוו, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, אודות חיבוריו בכתב-יד "שדה אברהם" ו"מרגליות אברהם". פערליוו, [תרנ"ט 1899]. בראש הדף חישובי גימטריות בכתב ידו של רבי חיים ברלין.
• מכתב בדיני גיטין מאת רבי אשר יעקב שור אב"ד באבריניץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באבריניץ (פלך חרסון), תרס"ב [1902].
• מכתב בדברי תורה מאת [המדפיס] רבי חיים יעקב שעפטיל, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. קיוב, תרס"ד [1904].
• מכתב ארוך (3 עמ') בדיני "היתר מאה רבנים" מאת רבי יוסף (ב"ר אשר לעמל) זאסלאווסקע רב ומו"ץ מבאהסלב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באהסלב (פלך קיוב), תרס"ה [1905].
• מכתב ארוך (4 עמ') בדברי תורה, מאת רבי חיים יהודה קאהן אב"ד קריטשאוו, אל הגאון רבי חיים ברלין. קריטשוב, שבט תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה (2 עמ') מאת רבי אליהו זלמן ווידרין, אל הגאון רבי חיים ברלין. מוסקבה, תרס"ט [1909]. תשובות להערות הגר"ח על ספרו "אור זרוע – מגדל עוז" (ווילנא, תרס"ה).
• מכתב ארוך (5 עמ') מאת רבי יעקב זלמן ליפשיץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, בענייני המגביות לישיבת וולוז'ין ובדברי תורה. [בריסק?], תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה, מאת רבי משה גולדשמיד, אל הגאון רבי חיים ברלין. 4 עמ' מתוך מכתב ארוך יותר.
• מכתב מאת רבי ישראל משה (ב"ר שניאור זלמן) ברלין, אל קרוב משפחתו הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. זעמבין (פלך מינסק), תרס"ג [1903].
• מכתב מאת רבי חיים עוזר לעבאניסקיע (לבאנסקי) מו"ץ דבילאזור, אל הגאון רבי חיים ברלין. [בילאזור, שנות התר"נ-תר"ס בקירוב].
• מכתב רבי שמשון טשערקיס אב"ד חאטין, אל בית הדין בירושלים. חאטין, שבט תער"ג [1913].
• מכתב מאת רבי שמואל מרדכי מהרש"ק אב"ד קאמינקא, אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה (לימים מרבני ניו יורק). קאמינקא, תרס"ט [1909].
• מכתב מאת רבי אברהם מתתיהו חלפן (בעל "בית האוצר", אודסה תר"נ), אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה. [קרופיבניצקי, תרע"ג 1913].
• מכתב מאת רבי צבי יעקב (ב"ר יחיאל אליקים) בליימאן אב"ד קראסבאזאר, אל רבי יצחק בלאזער. [קרסובזר, שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי יעקב בנימין (ב"ר יהושע אלעזר) חאדאראב רב ומו"צ בבאהאפאל. בוהופלי, תמוז תרס"ב [1902].
• מכתב מאת רבי יהושע יוסף במהר"א בראדסקי אב"ד פיקוב וקאלינובקה. [קאלינובקה (פודוליה), שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי ירחמיאל גינצבורג "רב מטעה"מ [מטעם הממשלה] דפסקאוו". פסקוב, תר"ע [1910].
• מכתב הגבאים דקופת ארץ ישראל בכפר פריוואלנאיע. תרל"ג [1873].
• שני מכתבים מרבי מאיר צבי קורמאן, מהגבאים של "קופת רמבה"נ... ע"מ [עיר מלוכה] פעטערבורג". סנקט-פטרבורג, ערב ראש השנה תרמ"ד [אלול תרמ"ג 1883] / שימיאנעסקאי, תרנ"ה [1895].
• לוח העיבור וקביעות השנים. שלשה עמודים בכתב יד, עם חותמת רבי "יעקב ב"ר דוד ז"ל קלעמעס – חופ"ק מאסקאווא".
• כתב סמיכה להוראה, מאת רבי אליעזר ראגין אב"ד אריאל. אוראל (קזחסטן), סיון תר"צ [1930].
• שלשה מכתבים מאת רבי שמואל מנחם (ב"ר יצחק אביגדור) ליעוו אב"ד קרמנצוג ("רב לעדת אשכנזים"), בעניני עליה לארץ ישראל. קרמנצ'וג, סיון תרצ"ו [1936]/שבט תרצ"ז 1937. עברית ורוסית.
• מכתב רבי אהרן יוסף שאמעס אב"ד ראקיטנא מחוז סארנא, אל רבי שלמה אהרונסון הרב הראשי לתל אביב, בעניני עלייה לארץ ישראל. ראקיטנא (ווהלין), טבת תרצ"ה [דצמבר 1934].
30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.
![מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ, שנות התר"צ].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/301.jpg "מכתב ברכה ותודה מהגאון רבי ברוך בער ליבוביץ – קמניץ, שנות התר\"צ")
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ, שנות התר"צ].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב, בתודה על משלוח "צווי מאל ח"י (36) דאלאר" לישיבה הקדושה. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, מצב הלימודים בישיבה, ועל כך שהגיעו תלמידים רבים מאמריקה ללמוד בישיבה, ומהם כאלו העתידים להיות גאוני הדור הבא.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-6 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך ווינש אייך מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית זאל לעבין אללע ברכות והצלחות דיא תורה דיא הייליגע זאל אייך בענטשין אונד היטין ווא איר גייט, אונד איהר זאלט זיין געבענטשט מיט דער ברכה וועלכע זיא איז מפורש בתורה 'ברוך אשר יקים' וויא עס ווינשט אויך [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה, בכל הברכות וההצלחות והתורה הקדושה תברך ותשמור אתכם בכל אשר תפנו, ותתברכו בברכה המפורשת בתורה 'ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת', כשאיפת לבכם], דברי המברככם, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק". בשולי הדברים מוסיף הגרב"ד בכתב ידו: "אייער געהערטין ברי"פ האב איך ערהאלטין, דער אויבערשטער זאל אייך מצליח זיין אונד מאריך ימים ושנים זיין" [=קיבלתי מכתבכם היקר, והקב"ה יצליח דרככם ויאריך ימיכם ושנותיכם].
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי; עם תוספת מספר שורות בכתב-יד ובחתימת הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי. ווילנא, ד' אדר א' תרע"ג [1913].
נשלח לברלין, אל שליחי ה"ועד הכללי" הרב צבי הירש סלנט והרב ריבלין. רבי חיים עוזר כותב להם: "הנני להודיע, הממונה הרב רחיי"א מישקאווסקי הי"ו נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו". בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר ברמיזה ובקצרה על כמה עניינים שטיפל בהם, כפי הנראה גם הם לטובת קופת ארץ ישראל: "עם ש"ב הגבירה הכבודה דברתי והחרישה, ועוד אדבר עם אחיה. ע"ד הקדימה נראה אי"ה ברשימה הבאה. וד' ירחיב את גבולו ויביאהו אל המנוחה. כנפשו היקרה, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו שנכתב עוד בהיות רח"ע צעיר לימים (מתחת לגיל 50), ניכר כיצד בכוח סמכותו ורוב-אחריותו השפיע רבי חיים עוזר אף על עניינים ציבוריים בארץ ישראל.
הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי (תרמ"ד-תשרי תש"ז), אב"ד קריניק. גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים (בתקופה זו נכתב המכתב שלפנינו). בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל (על אף שרח"ע כותב עליו במכתב שלפנינו שהוא "נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו") ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק. ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה" ולתקומת התורה ברחבי תבל.
גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר (בול אחד נתלש).