אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר מכתבים אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, יליסבטגרד וירושלים:

• מכתב בדברי תורה ובעניינים משפחתיים, מאת רבי צבי הירש ברלין, אל הגאון רבי חיים ברלין (נכד-אחיו רבי יעקב ברלין ממיר). מאהליב (מוהילוב), שבט תרל"א [1871]. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
רבי צבי הירש ברלין, מנכבדי הקהילה במוהילוב, אחיהם של רב העיר רבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב ושל רבי יעקב ברלין ממיר אבי הנצי"ב מוולוז'ין. אחד מחתניו היה רבי ליפמן ברלין אחי הנצי"ב (רשימה מעניינת לתולדות משפחת ברלין ממוהילוב, מופיעה במכתבו של קרובם רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה בן הנצי"ב, בהסכמתו לספר "תולדות אנשי שם", ווארשא, תרל"ה 1875).
• מכתב שו"ת בדיני סת"ם, מאת רבי יהודה ליב ב"ר יחיאל מיכל שו"ב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה. ארענבורג, ניסן תרמ"ב [1882].
• מכתב בדברי תורה ובעניינים שונים מאת רבי אלי' (ב"ר יהודה ליב) בכרך, אל הגאון רבי חיים ברלין. חאסלוביץ, [תרמ"ב 1882].
• מכתב מאת רבי ברוך מרדכי ב"ר משה אליעזר שו"ב ומו"צ בקהילת בירטא, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, אודות חיבורו "מאמר מרדכי" על שו"ע יורה דעה. בירטא, אייר תרמ"ב [1882].
• מכתב מאת רבי אברהם ירחמיאל בראהנבערג אב"ד פערליוו, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, אודות חיבוריו בכתב-יד "שדה אברהם" ו"מרגליות אברהם". פערליוו, [תרנ"ט 1899]. בראש הדף חישובי גימטריות בכתב ידו של רבי חיים ברלין.
• מכתב בדיני גיטין מאת רבי אשר יעקב שור אב"ד באבריניץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באבריניץ (פלך חרסון), תרס"ב [1902].
• מכתב בדברי תורה מאת [המדפיס] רבי חיים יעקב שעפטיל, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. קיוב, תרס"ד [1904].
• מכתב ארוך (3 עמ') בדיני "היתר מאה רבנים" מאת רבי יוסף (ב"ר אשר לעמל) זאסלאווסקע רב ומו"ץ מבאהסלב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באהסלב (פלך קיוב), תרס"ה [1905].
• מכתב ארוך (4 עמ') בדברי תורה, מאת רבי חיים יהודה קאהן אב"ד קריטשאוו, אל הגאון רבי חיים ברלין. קריטשוב, שבט תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה (2 עמ') מאת רבי אליהו זלמן ווידרין, אל הגאון רבי חיים ברלין. מוסקבה, תרס"ט [1909]. תשובות להערות הגר"ח על ספרו "אור זרוע – מגדל עוז" (ווילנא, תרס"ה).
• מכתב ארוך (5 עמ') מאת רבי יעקב זלמן ליפשיץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, בענייני המגביות לישיבת וולוז'ין ובדברי תורה. [בריסק?], תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה, מאת רבי משה גולדשמיד, אל הגאון רבי חיים ברלין. 4 עמ' מתוך מכתב ארוך יותר.
• מכתב מאת רבי ישראל משה (ב"ר שניאור זלמן) ברלין, אל קרוב משפחתו הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. זעמבין (פלך מינסק), תרס"ג [1903].
• מכתב מאת רבי חיים עוזר לעבאניסקיע (לבאנסקי) מו"ץ דבילאזור, אל הגאון רבי חיים ברלין. [בילאזור, שנות התר"נ-תר"ס בקירוב].
• מכתב רבי שמשון טשערקיס אב"ד חאטין, אל בית הדין בירושלים. חאטין, שבט תער"ג [1913].
• מכתב מאת רבי שמואל מרדכי מהרש"ק אב"ד קאמינקא, אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה (לימים מרבני ניו יורק). קאמינקא, תרס"ט [1909].
• מכתב מאת רבי אברהם מתתיהו חלפן (בעל "בית האוצר", אודסה תר"נ), אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה. [קרופיבניצקי, תרע"ג 1913].
• מכתב מאת רבי צבי יעקב (ב"ר יחיאל אליקים) בליימאן אב"ד קראסבאזאר, אל רבי יצחק בלאזער. [קרסובזר, שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי יעקב בנימין (ב"ר יהושע אלעזר) חאדאראב רב ומו"צ בבאהאפאל. בוהופלי, תמוז תרס"ב [1902].
• מכתב מאת רבי יהושע יוסף במהר"א בראדסקי אב"ד פיקוב וקאלינובקה. [קאלינובקה (פודוליה), שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי ירחמיאל גינצבורג "רב מטעה"מ [מטעם הממשלה] דפסקאוו". פסקוב, תר"ע [1910].
• מכתב הגבאים דקופת ארץ ישראל בכפר פריוואלנאיע. תרל"ג [1873].
• שני מכתבים מרבי מאיר צבי קורמאן, מהגבאים של "קופת רמבה"נ... ע"מ [עיר מלוכה] פעטערבורג". סנקט-פטרבורג, ערב ראש השנה תרמ"ד [אלול תרמ"ג 1883] / שימיאנעסקאי, תרנ"ה [1895].
• לוח העיבור וקביעות השנים. שלשה עמודים בכתב יד, עם חותמת רבי "יעקב ב"ר דוד ז"ל קלעמעס – חופ"ק מאסקאווא".
• כתב סמיכה להוראה, מאת רבי אליעזר ראגין אב"ד אריאל. אוראל (קזחסטן), סיון תר"צ [1930].
• שלשה מכתבים מאת רבי שמואל מנחם (ב"ר יצחק אביגדור) ליעוו אב"ד קרמנצוג ("רב לעדת אשכנזים"), בעניני עליה לארץ ישראל. קרמנצ'וג, סיון תרצ"ו [1936]/שבט תרצ"ז 1937. עברית ורוסית.
• מכתב רבי אהרן יוסף שאמעס אב"ד ראקיטנא מחוז סארנא, אל רבי שלמה אהרונסון הרב הראשי לתל אביב, בעניני עלייה לארץ ישראל. ראקיטנא (ווהלין), טבת תרצ"ה [דצמבר 1934].

30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי; עם תוספת מספר שורות בכתב-יד ובחתימת הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי. ווילנא, ד' אדר א' תרע"ג [1913].

נשלח לברלין, אל שליחי ה"ועד הכללי" הרב צבי הירש סלנט והרב ריבלין. רבי חיים עוזר כותב להם: "הנני להודיע, הממונה הרב רחיי"א מישקאווסקי הי"ו נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו". בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר ברמיזה ובקצרה על כמה עניינים שטיפל בהם, כפי הנראה גם הם לטובת קופת ארץ ישראל: "עם ש"ב הגבירה הכבודה דברתי והחרישה, ועוד אדבר עם אחיה. ע"ד הקדימה נראה אי"ה ברשימה הבאה. וד' ירחיב את גבולו ויביאהו אל המנוחה. כנפשו היקרה, חיים עוזר גראדזענסקי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו שנכתב עוד בהיות רח"ע צעיר לימים (מתחת לגיל 50), ניכר כיצד בכוח סמכותו ורוב-אחריותו השפיע רבי חיים עוזר אף על עניינים ציבוריים בארץ ישראל.

הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי (תרמ"ד-תשרי תש"ז), אב"ד קריניק. גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים (בתקופה זו נכתב המכתב שלפנינו). בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל (על אף שרח"ע כותב עליו במכתב שלפנינו שהוא "נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו") ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק. ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה" ולתקומת התורה ברחבי תבל.

גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר (בול אחד נתלש).

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, סיון תרצ"ו [1936]; אדר תרצ"ז [1937].

נכתבו אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), בנו של הנצי"ב (שהיה רבו של רבי איסר זלמן בישיבת וולוזי'ן). המכתב הראשון עוסק בהכנסות למוסד "התאחדות הרבנים" ע"י השד"רים שנשלחו לאפריקה [דרום אפריקה], הרב ידידיה גורונייסקי והרב יואל יאחנין. המכתב השני עוסק בעניני הגהת והדפסת הספר "משפט כהן" [שנדפס באותה שנה ע"י "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ז"ל"].

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.

[2] דף. נייר מכתבים רשמי. גודל 28 / 14 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. במכתב השני קרעים בנקבי התיוק עם פגיעה בטקסט.

תעודה לתלמיד "חיים בהרב ר' שמואל גרינימן". ישיבת תפארת ציון, בני ברק, אלול תרצ"ו [1936].

תעודת ציונים בבחינה הכללית, בה ניתן לתלמיד ציון "מצוין" בהבנה וציון "טוב מאד" בידיעה, בהתמדה ובהנהגה. בחתימת רבני "הועד הבוחן" וחברי הנהלת הישיבה: רבי "יעקב ישראל קניבסקי" [הסטייפלר, שהיה גם דודו של הגר"ח גרינימן], רבי "אברהם יצחק גרשונוביץ רב דזבינקא וכעת ר"מ דפה" ורבי "יעקב שניידמן".

הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.

הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ (תרמ"ח-תשי"ד), רבה של זאבינקה שבמחוז בריסק (פולין-ליטא). בסתיו תרצ"ו (1935) עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת "תפארת ציון" שבבני ברק. בנו הוא הגה"צ רבי ראובן יוסף גרשנוביץ מראשי ישיבת "הנגב", וחתנו הנודע הוא הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ מראשי ישיבת "תפארת ציון" וישיבת פוניבז'.

הילד מקבל התעודה, רבי חיים שאול גרינימן (תרפ"ו-תשע"ה), שנודע לימים כאחד מגדולי הדור – בעל ה"חידושים וביאורים". בן-אחותו של ה"חזון איש". בזמן כתיבת תעודה זו, הוא היה ילד בן עשר וחצי, וכבר אז נודע בכשרונותיו הגאוניים ובהבנתו המעמיקה.

[1] דף. 25 ס"מ. דף מודפס, מילוי בכתב יד, עם חותמת הישיבה. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, פגמים קלים בקווי הקיפול.

מכתב מאת הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. פריז, תשל"ב [1972].

נדפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הקדושה 'אור יוסף' בצרפת", וחתום בחתימת ראש הישיבה רבי "גרשון ליבמן".
המכתב נשלח אל "כ"ק האדמו"ר הקוה"ט [קדוש וטהור], יחיד בדורו... רשכבה"ג האדמו"ר ר' יואל טייטלבוים שליט"א".
רבי גרשון מדווח לאדמו"ר על הקמת מוסדות בצרפת להצלה מהמיסיון של ילדי משפחות מצוקה מארץ ישראל: "...שב"ה הצלחנו בזמן האחרון לארגן מפעל הצלת ילדים מארץ ישראל, וחפץ ה' בידינו הצליח להוציא עד עכשיו כחמישים ילדים מעיר חיפה, ממש הצלה מאבדון רח"ל וב"ה הצליחו כאן להפליא בין ברוח ובין בלימוד ונעשו לבריה חדשה". רבי גרשון מספר על התסיסה שהדבר עורר במדינת ישראל: "אך גם השטן לא טמן ידו בצלחת ועורר תסיסה גדולה ורעש בארץ ישראל אצל הרשעים שעשו כל הכוחות לעכב את זה, ועד כנסת המינים שלהם הגיע הדבר, וב"ה זכינו לניסים שלא יכלו לעכב...". רבי גרשון מבקש מהאדמו"ר מסאטמר תמיכה במפעליו אלו ומסיים בדברי ברכה להאדמו"ר: "בריות גופא ונהורא מעליא ואריכות ימים ושנים מתוך נחת וכל טוב עד ביאת ינון אמן".

הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.