ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר בער מו"ץ בווילנא. ווילנא והורודנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקצ"ב 1832]. מהדורה ראשונה.
במקור נדפס עם שני שערים. בעותק שלפנינו חסר דף השער הראשון.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי פאסוועלר ורבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אוהל רבו שנים רבות.

[1], 67 עמ'. חסר דף השער הראשון. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה ישנה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.

אוסף ספרי שולחן ערוך עם ביאור הגר"א מווילנא:

• ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה וביאור הגר"א. הוראדנא, דפוס יחזקאל בן משה, שמחה זימל בן מנחם נחום ושמחה זימל בן יחזקאל, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה. במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".

בדף השער (ובדף יח/1), רישום בעלות בכתיבה מזרחית: "למד'[רש] מע'[לת] הג'[ביר] ג'י[יליבי] יוסף חלפון עטייה ס"ט" [הרב יוסף חלפון עטייה מדמשק, העמיד ישיבה בביתו והחזיק ספריה גדולה. הוא קנה את ספרייתו של רבי ישראל משה חזן – הרב המשי"ח, ולאחר מכן עברה הספריה לרשות הגאון המקובל רבי שלמה אליעזר אלפנדארי; ראה: בניהו, ספר זכרון להרב יצחק נסים, ב, עמ' קצו; קטלוג הספריה בכתב-יד – בה נזכר גם הכרך שלפנינו – נמצא בכת"י אוסף בניהו מס' H 61].

הגהה אחת בכתיבה מזרחית (קנח/1).

כג, [1], כד-קעו דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בפיסות נייר. במספר מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.

• ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקע"ב-תקע"ט 1819]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה. הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מההדפסה הראשונה (והנדירה), בה שולבו הדפים שנדפסו בשנת תקע"ב, עם הדפים שנדפסו בתקע"ט.

חתימה בשער "מרדכי ב...[?] מראסין". חותמות של רבי "שלמה בר"ש ז"ל קליינפלאץ אבד"ק מאלקין".

כד, כג-נה; קפח דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עקבות עובש?). בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה מקורית, עם קרעים ופגמים.

• ספר מגיני ארץ, שולחן ערוך אורח חיים, עם מגן דוד (טורי זהב) ומגן אברהם, ביאור הגר"א וחידושי רבי עקיבא איגר. חלק א-ב. יאהאנניסבורג, דפוס Georg Stein, תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה של חידושי רבי עקיבא איגר. שני כרכים. כרך לכל חלק. הכרכים שלפנינו נכרכו בנוסף גם עם שערי מעטפת (שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה).

חלק א (סי' א-תכח): [5], שיח דף; חלק ב (סי’ תכט-תרצז): [3], ריז, [1] דף. 38.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים (עם פגיעה במסגרת של שער המעטפת של החלק הראשון), משוקמים בחלקם בפיסות נייר. חותמות. כריכות ישנות, בלויות וקרועות. בחלק הראשון, הכריכה מנותקת וללא שדרה.

קונטרס מודפס, "אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תוב"ב, לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", מאת רבי ישראל משקלוב, ראש קהילת האשכנזים בצפת. [אמשטרדם, ללא שם מדפיס, תקצ"א 1830].
כרוך עם מעטפת נייר-צבעוני מקורית.

אגרת זו נשלחה בידי רבי ברוך בן רבי שמואל, שנשלח כשד"ר מטעם עדת הפרושים בצפת, בשנת תקצ"א. לצד משימתו לאסוף כספים הוטלה עליו שליחות נוספת – למצוא את עשרת השבטים במדבר שעל גבול תימן. לצורך כך ניתנה לו אגרת מיוחדת זו מאת רבי ישראל משקלוב מנהיג הפרושים בצפת, עליה חתמו גם יתר מנהיגי הפרושים והחסידים בירושלים ובצפת. באיגרת מופיעה סקירה על מצב הישוב בארץ ישראל ומוזכרות ידיעות שהתקבלו מעשרת השבטים בתקופות שונות. לאחר מכן מתאר הכותב את מצב עם ישראל בגולה, מתאר את השתלשלות התורה שבעל-פה מן המשנה ועד הגר"א, ובסיום האיגרת מבקש מספר בקשות מבני עשרת השבטים. העתק של האיגרת נשלח אל "הפקידים והאמרכלים" – ראשי המרכז לתרומות ארץ ישראל באמשטרדם, שם נדפסה והופצה האיגרת לאחר שעשתה רושם רב. רבי ברוך בן רבי שמואל הגיע לצנעא באב תקצ"ג, כשנתיים לאחר צאתו לדרך, אך לאחר שנחשד בריגול נרצח על ידי האימאם אל-מאהדי באב תקצ"ד (ראו: א' יערי, 'שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים' [ד], סיני, ו, ת"ש, עמ' שמח-שנב).

ד דף. נדפס בלא שער. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעטפת נייר צבעוני, מקורית.

כתובה לנישואי החתן משה בן יהודה (בן-שבת) אמזאלג, עם הכלה אורובידה בת יעקב סיקירה. ליסבון ("ליזבואה"), תמוז תרפ"ד [1924].
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, בכתיבה ספרדית בינונית, מעוטרת בצבעים (חום, זהב, ירוק, אדום, צהוב וכחול).

בדומה לכתובות אחרות המתועדות מליסבון, עיטוריה מזכירים את עיטורי הכתובות מגיברלטר: בראשה כתר גדול (כתר ממלכת ספרד), מקושט זהב, וסביבו ברכות. טקסט הכתובה מוקף במסגרת מסוגננת, המעוטרת בפרחים ובסרטים: חלקה התחתון דמוי מגילה, ממנה עולים ענפים, שיבולים וזרי פרחים. במרכז הטקסט מודגשת בהגדלה המילה "חי". בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימת האמן: D. M. Benabu. Gibraltar; כפי הנראה הכתובה הוכנה בגיברלטר לרגל החתונה שנערכה בליסבון (לכתובות נוספות שיצר בן-עבו, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, פריט B97.0443; "קדם", מכירה 67, 18 בספטמבר 2019, פריט 15).
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" (מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר), שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתקנו הקהלות הקדושות המגורשות מקאסטילייא ה' ינקום נקמתם ויחון ויחוס ויחמול וירחם על שארית פליטתם וישמרם וינצרם...".
בשולי נוסח הכתובה חתימת החתן "המודה ע"כ הנז"ל [על כל הנזכר לעיל], משה ן' שבת אמזאלק", וחתימות העדים.

החתן, פרופ' משה בן-שבת אמזאלג (1892-1978), דמות ציבורית בולטת בפורטוגל, ונשיא הקהילה היהודית במדינה במשך למעלה מיובל שנים. אמזאלג היה כלכלן בעל שם עולמי ועמד בראש האקדמיה למדעים של פורטוגל. שימש כעורך ראשי של כתבי-עת אקדמיים, ופרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בכלכלה ובנושאים שונים ומגוונים – בהם גם היסטוריה, תרבות והגות יהודית, ספרות, מוסיקה ועוד. שימש במגוון תפקידים ממשלתיים בכירים בפורטוגל והיה ממנסחי החוקים הפיננסיים של המדינה. זכה להערכה רבה בכל רחבי העולם, קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מ-12 אוניברסיטאות ושימש כמרצה-אורח בכמה אוניברסיטאות, וכן קיבל אותות הוקרה וכבוד מממשלות אירופאיות רבות. הוא כיהן כנשיא הקהילה היהודית בפורטוגל במשך 52 שנה, עד לפטירתו. בתקופת מלחמת העולם השניה השפיע על שליט פורטוגל להעניק מקלט לפליטים יהודיים מאירופה, ובכך הציל מן השואה עשרות אלפי יהודים.

70X60 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים.