מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove jewish filter jewish
- חפצים (10) Apply חפצים filter
- art (10) Apply art filter
- ceremoni (10) Apply ceremoni filter
- and (6) Apply and filter
- book (6) Apply book filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- franc (6) Apply franc filter
- item (6) Apply item filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- print (6) Apply print filter
- the (6) Apply the filter
Noticias reconditas do modo de proceder a Inquisição de Portugal com os seus presos, [ידיעות על אודות האופן בו האינקוויזיציה הפורטוגזית נוהגת עם האסירים שלה], מאת António Vieira. ליסבון, Imprensa Nacional, [תקפ"א] 1821. מהדורה ראשונה בפורטוגזית.
דו"ח ביקורתי חריף כנגד האינקוויזיציה הפורטוגזית והאופן בו היא רודפת את המומרים היהודים. הדו"ח הוכן ע"י הכומר הישועי António Vieira (1608-1697), לבקשת האפיפיור קלמנס העשירי.
Vieira, שישב במאסר במשך שלוש שנים וחווה בעצמו את עינויי האינקוויזיטורים, מציג בדו"ח שלפנינו את הרדיפה הבלתי פוסקת של האינקוויזיציה בפורטוגל את היהודים המומרים ובני משפחותיהם, הנחשדים בסטייה מחוקי הנצרות ובשמירה על מנהגים יהודיים. הוא מתאר בהרחבה את ההליך השרירותי בו מתבצעים המעצרים ואת תנאי המאסר המחפירים, את החרמת הרכוש, החקירות הארוכות והעינויים הקשים, השגת העדויות, הראיות וההודאות בכפייה, גזרי-הדין, ועוד. Vieira מציין את השאלות המוסריות-דתיות וכלכליות שהתנהלות זו מעוררת ודורש לחדול באופן מידי מהשימוש בשיטות אלו. כתוצאה ממסקנותיו של הדו"ח, השעה האפיפיור היורש אינוקנטיוס האחד-עשרה את פעילות האינקוויזיציה בפורטוגל למשך שבע שנים (1674-1681).
הדו"ח הופץ שנים רבות בכתבי-יד בלבד וזכה לפרסום מועט. בשנת 1808 נדפס הדו"ח בלונדון בתרגום לאנגלית; ובשנת 1821 נדפס הדו"ח לראשונה בשפת המקור, בליסבון, באותה השנה שבה בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגזית באופן סופי.
[5], 3-272 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.
וריאנט. בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף, הכרוך לאחר דף השער הראשון, ובו נוסח זהה לנוסח השער הראשון, עם סידור טקסט מעט אחר, ושם דפוס שונה – Impressão Regia (שמו של בית הדפוס המלכותי של פורטוגל בברזיל הקולוניאלית, שפעל בין השנים 1808-1821).
נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות.
"Aviso ao Público" [הודעה לציבור], כרזה מודפסת. ליסבון, Na officina de Simão Thaddeo Ferreira, "1084" [צ"ל 1804; תקס"ד]. פורטוגזית.
הודעה שפרסם הרופא José Joaquim de Castro, צאצא למשפחת אנוסים שהחזיקה בנוסחה להכנת התרופה Água de Inglaterra (פורטוגזית: "מים אנגליים") – הטיפול היחיד למחלת המלריה שהיה ידוע אותה העת.
בהודעה אזהרה מפני חיקויים וזיופים, הנחיות לזהות את התרופה המקורית והתראה לנוכלים המשתמשים בבקבוקים ריקים של התרופה וממלאים אותם בתרופות מזויפות. בשוליים מחירון לבקבוקי התרופה – גדול, קטן ופיקדון עבור בקבוקים ריקים.
"מים אנגליים" היה כינויה של תרופה המבוססת על קליפת צמח הצינכונה – הטיפול היעיל היחיד שהיה ידוע אותה העת למחלת המלריה. הנוסחה לתרופה פותחה בידי הרופא הפורטוגזי Jacob de Castro Sarmento (1690-1762), היהודי הראשון לקבל תואר דוקטור לרפואה באנגליה, ונשמרה בסוד בקרב בני המשפחה במשך דורות.
אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית. עותקים בודדים ב-OCLC.
45X36 ס"מ בקירוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים. בשוליים התחתונים רצועה חלקה ללא הדפסה (כ-5 ס"מ), שכמחציתה חתוכה וחסרה (ללא פגיעה בהדפסה).
Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בעריכת אברהם ישראל בן-ראש. פורטו (פורטוגל), דפוס Empresa Diario do Porto, תרפ"ז-תש"ח 1927-1948. פורטוגזית.
כרך גליונות, הכולל 110 גליונות (גליונות מס' 3-110, 141-142), משנתו הראשונה של הגליון (1927), ועד לשנתו ה-15 (1941). שני גליונות נוספים משנתו ה-22 של העיתון (1948).
כתב העת יצא לאור בשנים 1927-1958, וכלל חדשות וידיעות מהנעשה בקהילה היהודית בפורטו ובקהילות יהודיות אחרות בעולם, מאמרים בנושאי יהדות, תצלומים שונים, ועוד. בראשיתו יצא כתב העת לאור פעם בחודש, אך החל מ-1929 ראה אור פעם בחודשיים (גליונותיו האחרונים של כתב-העת נדפסו פעם בחצי שנה).
העורך, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto, 1887-1961), בשמו העברי, אברהם ישראל בן-ראש. קצין בדרגת קפיטאו (סרן) בצבא פורטוגל, אשר לחם במהפכת 1910 ובמלחמת העולם הראשונה; נודע כמחדש הקהילה היהודית בפורטו, וכמי שהשיב לחיק היהדות אלפי צאצאי אנוסים פורטוגזים. בארוש באשטו נולד בצפון פורטוגל וקיבל חינוך קתולי; בגיל צעיר נודע לו כי הוא נצר ליהודים אנוסים, וכאשר בגר למד באופן עצמאי על מנהגי היהדות, התגייר כדין, ונישא לבתו של אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בליסבון. מטרת פעילותו הציבורית הענפה הייתה לחדש את הקהילה היהודית בפורטו, מאות שנים לאחר חורבנה בעקבות גירוש יהודי פורטוגל. במסגרת מאמציו, ובמקביל לקריירה הצבאית שלו, ייסד בארוש באשטו כתב עת בשם "הלפיד" (1927), ופרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בנושאי יהדות, וייסד ישיבה בשם "ראש פינה".
לשם איתור צאצאי אנוסים ("מאראנוס"), נהג בארוש באשטו לרכוב על סוסו באזורים הכפריים שבקרבת פורטו, מלווה ברופא מוהל, וכאשר איתר "מאראנוס" שהראו נכונות לשוב ליהדותם הציע להם לערוך ברית מילה.
בראשית שנות ה-20 עלה בידו לייסד קהילה יהודית בפורטו, תחילה סביב בית כנסת שהוקם בדירה קטנה, ובהמשך במבנה בית כנסת גדול ממדים ומפואר, בית הכנסת כדורי ("מקור חיים"), אשר הקמתו מומנה מכספיהם של הברון אדמונד דה רוטשילד והברון לורנס כדורי (נחנך בשנת 1938).
פעילותו הענפה לחידוש החיים היהודיים בפורטוגל – ובעיקר טקסי ברית המילה – עוררה את זעמן של הכנסייה ושל הרשויות במשטרו הרודני של סלזאר. על רקע אנטישמי זה נטפלו עליו האשמות קשות, הוא הועמד למשפט, ובשנות ה-40 סולק משורות הצבא על לא עוול בכפו, ועל כן נודע בשם "דרייפוס הפורטוגוזי". נפטר בשנת 1961 ונטמן בעיר הולדתו אמארנטה. בראשית שנות האלפיים טוהר שמו של בארוש באשטו, והוא שוב הוכר כגיבור לאומי של פורטוגל.
110 גליונות. גליון אחד מנותק. ספירות דפים רבות. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם מעט קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.
חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוג זה.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי. בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום. האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.
[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.
ספר אורות המצות, פירושים וחידושים על טעמי המצות, על פי סדר פרשיות התורה, עם ספר עמק בנימין – שו"ת, פסקי הלכה ודינים, מאת רבי בנימין דיאס-בראנדון (מרבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם). אמשטרדם, דפוס יהאן יאנסון, [תקי"ג 1753]. מהדורות ראשונות של שני החיבורים.
דף שער נפרד לספר עמק בנימין (ספר זה נדפס גם בנפרד). בראש ספר אורות המצות הסכמות ושירים רבים בשבח המחבר וספרו, מאת חכמי אמשטרדם והמבורג.
בספר עמק בנימין, סימנים טו-טז, נדפסה התכתבות הלכתית בענייני ירושה בין המחבר לרבי אהרן לידישמא מסורינאם (דרום אמריקה). במפתח שבעמוד האחרון מוזכר גם מקומו מושבו של רבי אהרן: "שאלה ט"ו – שאלתיה להחכם השלם אב ב"ד ור"מ דק"ק שורינ"ם כה"ר אהרן לידישמה י"ץ...". זוהי הפעם הראשונה בספרות השו"ת בה מופיעה פנייה של רב מאירופה לרב באמריקה (ראה: י. ד. אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, "שאלות ותשובות באמריקא", עמ' 340).
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "קניתי יו'[ם] ג' מרחשון תקפ"ד ל'[פ"ק] הקטן מרדכי בן כ' וואלף בו[-?] ז"ל". רישום בשער: "ר' מן פאלאק".
[18], קג, [1]; [2], כב דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור עתיקה, חלקה הקדמי רופף, עם פגמים.
שלושה צווים ומסמכים הנוגעים למעמדם האזרחי ולזכויותיהם של יהודי צרפת. צרפת, 1790. צרפתית.
הצווים התפרסמו זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, בתקופה בה התחוללו בצרפת שינויים קיצוניים בסדרי החברה והממשל. בראשית המהפכה אולץ המלך לואי ה-16 להיעתר לתביעותיה של האסיפה הלאומית החדשה, משטר זכויות היתר המעמדי הוחלף בגופים נבחרים וחוברו הצהרת זכויות האדם והאזרח.
• Adresse à l'Assemblée Nationale [פנייה לאסיפה הלאומית], פריז, דפוס האסיפה הלאומית (l'Assemblée nationale), 1789 [צ"ל: ינואר 1790].
עתירה שהגישה הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בעיר בורדו לאסיפה הלאומית המהפכנית בצרפת, בענין מעמדם האזרחי ומתן שוויון זכויות. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 863, no. 61.
8 עמודים (דף כפול ומקופל). 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים עם פגיעה בטקסט.
• Proclamation du roi, sur un décret de l'assemblée nationale, concernant les Juifs, du 16 Avril 1790 [הכרזת המלך על צו של האספה הלאומית בדבר היהודים, 16 באפריל 1790]. פריז, הוצאת L'Imprimerie Royale, 1790.
"...האסיפה הלאומית מעמידה את יהודי אלזס ושאר מחוזות הממלכה תחת הגנת החוק: אוסרת על כל פגיעה בביטחונם; מורה לעיריות ולמשמר הלאומי להגן בכל כוחם על אנשיהם ורכושם...".
צו הגנה שהתקבל באספה הלאומית המהפכנית של צרפת, וקיבל את אישורו של המלך לואי השישה עשר. הצו מעמיד את היהודים האשכנזים במחוזות אלזס ולורן תחת הגנת החוק ומעניק להם זכויות אזרחיות. הצו מורה על הרשויות ועל המשמר הלאומי להגן על היהודים במחוזותיהם, ולשמור על חייהם ועל רכושם. בראש הדף נדפס חיתוך עץ.
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקו הקפל.
• Lettres patentes du Roi, sur le décret de l'Assemblée nationale, du 20 juillet dernier, portant suppression des droits d'habitation, de protection, de tolérance et de redevances semblables sur les Juifs, données à Saint-Claude le 7 août 1790. לה רושל, צרפת, המדפיס המלכותי P. L. Chauvet, 1790.
צו רשמי מטעם מלך צרפת לואי ה-16, המבטל את המס השנתי בסך 20,000 ליבר שהוטל על יהודי מץ, וכן מיסים אחרים שהוטלו על יהודי צרפת, על-פי החלטת האספה הלאומית הצרפתית מיום 20 ביולי 1790. בראש העמוד הראשון נדפס חיתוך עץ. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 881, no. 237.
4 עמודים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כרוך במעטפת נייר אדומה.
זוג "רימונים" לספר תורה. רומניה, 1926-1937.
כסף יצוק ורקוע (חתום); פיליגרן; הזהבה.
זוג "רימונים" גדולים, כבדים ומאסיביים. בעלי גוף מתומן בן שתי קומות, המורכב מלוחיות פיליגרן מלבניות המעוטרות בפרחים ובחלונות מקושתים. בקומה התחתונה מרפסת מוקפת גדר ובחלונותיה ממוקמות שמונה ציפורים האוחזות במקוריהן פעמונים (הציפורים מקובעות על גבי קפיצים המאפשרים את תנועתן). בראש הקומה השנייה עטרת עלי-פיליגרן, מעליה שמונה ציפורים נוספות ערוכות במעגל (עם נקבים לפעמונים במקורים) ועיטור גדול בצורת כתר, עם פעמון גדול במרכזו ופרח עם גולה בראשו. ניצבים על רגליים גליליות גדולות, ההולכות ומתרחבות כלפי הבסיס.
חפצי קודש רומניים מכסף אינם נפוצים במיוחד, ובמיוחד כאלה אשר נוצרו ברומניה עצמה (פעמים רבות נעשה ברומניה שימוש בחפצים מתוצרת אוסטרו-הונגרית).
באוסף משפחת מולדובן זוג זהה של רימונים, מאוקראינה, נושאים כתובת הקדשה משנת תר"ן [1890]; ראו: חיים יהודיים בראי אמנות יהודית: מבחר מאוסף משפחת מולדובן, תל אביב, 1999, פריט 40.
גובה: 37 ס"מ. מצב כללי טוב. כיפופים ומספר שברים בפיליגרן. פעמונים חסרים (בעיקר בתחתית, בשולי המרפסת).
מקור: עזבון הרב זאב וולף גוטליב (1983-1910, גיסו של הרב ד"ר דוד משה רוזן, הרב הראשי ליהודי רומניה).
מנורת חנוכה זקופה. [מוצא לא ידוע, אמצע המאה ה-20 בקירוב].
כסף (חתום: 835).
למנורה בסיס עגול העולה לקנה מרכזי. בקצה הקנה עיטור נשר/עיט. שמש נשלף תלוי על הקנה המרכזי; כד קטן לשמן – נשלף אף הוא – תלוי בצדו השני של הקנה. בזיכים עם מכסים, נשלפים.
קוטר הבסיס: 16 ס"מ; גובה מקסימלי: 42 ס"מ; רוחב מקסימלי: 43 ס"מ. משקל: 1.92 ק"ג. מצב טוב. פגמים קלים. סדק ושבר קטן במרכז הקנה המרכזי.
כלי לבשמים (להבדלה). רוטרדם, הולנד, 1837. כתובת הקדשה (כנראה מאמשטרדם) משנת תר"נ [1890].
כסף יצוק, חרוט, מנוקב וחקוק (חתום, חותמות איכות, שנה ויצרן – JGG – Jan George Grebe Jr., פעל ברוטרדם בשנים 1827-1861).
כלי כסף לזריית סוכר (Caster), אשר הוסב לשימוש ככלי לבשמים. בעל בסיס עגול וגוף דמוי כד; בראשו מכסה נשלף, עם חרירים המאפשרים להריח את הבשמים. בראש המכסה עיטור בצורת כף יד המאגרפת משקולת. על גוף הכלי חקוקה כתובת הקדשה: "ת'ר'נ' לפ"ק / אהבת חסד / Aangeboden / door de Vereeniging" – מוגש על ידי ארגון "אהבת חסד".
באוסף ספריית רוזנטליאנה שמורים שני כתבי יד של חברה קדישא "אהבת חסד ומנחם אבלים" מאמשטרדם מהמחצית הראשונה של המאה ה-19; ייתכן כי גם הכלי שלפנינו קשור לארגון זה.
לכלים הולנדיים דומים לבשמים, ראו: המוזיאון היהודי באמשטרדם, פריטים M001387, M001323, M010676, M010674 M010675, M011862.
גובה: 12.5 ס"מ בקירוב; קוטר מירבי: 5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. תיקוני הלחמה וכיפופים קלים.
פמוט לנר הבדלה. סחונהובן (Schoonhoven), הולנד, [1924-1930 בקירוב].
כסף חרוט (חתום, חותמת איכות וחותמת היצרן – PW6 – Pleijt & de Wilde).
פמוט לנר-הבדלה, שהיה בשימוש אצל משפחה יהודית-הולנדית ממוצא פורטוגזי. ניצב על בסיס עגול. בראש הפמוט בזיך בתוכו ממוקם בית-נר נשלף, גדור בארבעה מוטות כסף המיועדים להחזקת נר ההבדלה. מוטות הכסף מוקפים בחוט-כסף לולייני שבקצהו עיטור דמוי עלה.
להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי באמשטרדם, פריטים M001319, M015141; ראו גם פריט הבא.
גובה: 18 ס"מ. מצב טוב. שאריות הדבקה או צבע בחלקו הפנימי של הבסיס.
פמוט לנר הבדלה. אמשטרדם, הולנד, תר"צ 1930.
כסף חרוט (חתום, חותמות השנה, האיכות והיצרן: AF4 – A. Chr. Fontani Jr.); גבס.
פמוט קטן לנר-הבדלה, שהיה בשימוש אצל משפחה יהודית-הולנדית ממוצא פורטוגזי. ניצב על בסיס עגול עם שוליים מגורענים. בקצהו העליון ארבעה מוטות כסף המיועדים להחזקת הנר, מוקפים בחוט-כסף לולייני שבקצהו עיטור דמוי עלה. הבסיס מוכבד (באמצעות יציקת גבס).
להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי באמשטרדם, פריט M015141 (החוט הלולייני מעוצב כנחש); וראו גם פריט M001319.
גובה: 14.5 ס"מ. מצב טוב.
זוג פמוטים לנרות, מעשה ידי הנס יעקב אטלינגר. ישראל, [שנות ה-50 בקירוב].
כסף חרוט, מנוסר ומולחם (חתום: הי"א ירושלם, 925, Hand Made).
פמוטים גבוהים בעלי צורה חרוטית. ניצבים על בסיס רחב וגבוה, אשר מנוסרת בו הכתובת "לכבוד שבת ויום טוב".
הצורף הנס יעקב אטלינגר למד במחלקה למתכת ב"בצלאל החדש" בשנים 1937-1940 (ובהמשך, כנראה, עד שנת 1942), בראשותם של לודוויג יהודה וולפרט ודוד היינץ גומבל. השפעתם של מוריו ניכרת באיכותם המודרניסטית של הפמוטים כמו גם בשימוש בטיפוגרפיה העברית כאלמנט עיצובי.
גובה: 23 ס"מ. מצב טוב.