מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove item filter item
- and (18) Apply and filter
- print (18) Apply print filter
- book (13) Apply book filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- franc (6) Apply franc filter
- jewish (6) Apply jewish filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- the (6) Apply the filter
- erit (5) Apply erit filter
- hapletah (5) Apply hapletah filter
- holocaust (5) Apply holocaust filter
- letter (5) Apply letter filter
- she (5) Apply she filter
- she'erit (5) Apply she'erit filter
- sheerit (5) Apply sheerit filter
- eretz (4) Apply eretz filter
- israel (4) Apply israel filter
- polem (3) Apply polem filter
![ספר אש דת, "קנאת ה'... [נגד] נחמיה חייא חיון, עובר ועוכר ועוקר עיקרי תורתנו", מאת רבי דוד ניטו. לונדריש (לונדון), ד](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/182.jpg "אש דת – רבי דוד ניטו – לונדון, תע\"ה 1715 – פולמוס שבתאות – העותק של רב")
ספר אש דת, "קנאת ה'... [נגד] נחמיה חייא חיון, עובר ועוכר ועוקר עיקרי תורתנו", מאת רבי דוד ניטו. לונדריש (לונדון), דפוס טומאש אייליף, תע"ה [1715].
ספר פולמוס המכיל שני "ויכוחים" נגד כת שבתי צבי ונגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם.
רבי דוד ניטו (תי"ד-תפ"ח), גאון בתורה ובמדעים. דיין, דרשן ורופא בליוורנו ולאחר מכן רבה הראשון של קהלת הספרדים בלונדון. מחבר הספרים "כוזרי שני" ו"מטה דן". מגדולי הלוחמים בשבתאות.
נחמיה חייא חיון (תט"ו-ת"ץ בערך). חכם ומקובל שבתאי, כנראה גדול השבתאים לאחר מות שבתי צבי.
העותק של רבי אלישע פונטרימולי. רישום בכתב-ידו בדף השער: "ב"ה לי למקנה אלף זעירא, י"ב אדר ראשון שנת תקפ"א". מספר תיקונים באחד הדפים, כנראה בכתב-ידו.
רבי אלישע פונטרימולי (תקל"ט-תרי"ב), מחכמי איטליה. רבי מרדכי שמואל גירונדי בספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (עמ' 41) כותב עליו: "כמוהר"ר אלישע פונטרימולי אור תורתו זורח במדינת פיאימונטי בזמנינו...". חיבורים רבים שכתב נותרו בכתבי-יד (מרביתם היו באוספו של הביבליוגרף חיים מיכל, ראה: קטלוג אוצרות חיים, המבורג תר"ח, עמ' 321). היה חותם בכינוי "אל"ף זעירא".
[1], לח דף. [אינו כולל את הספר בתרגום ספרדי, Es Dat, ò Fuego Legal, שנדפס עמו]. 17 ס"מ בקירוב. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. קרעים, בהם קרע בשולי השער וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
לשעבר מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן.
"פתשגן הכתב להנתן דעת..." – כרוז מודפס מטעם האחים לבית פרופס, המדפיסים מאמשטרדם, המודיעים על סיום המחלוקת עם ר' זלמן מדפיס מזולצבאך. אמשטרדם, תמוז תקכ"ה [1765].
דף מודפס מצדו האחד. בחלקו העליון של הדף מכתב האחים המדפיסים מאמשטרדם, עם חתימה בכתב-יד (כנראה של אחד האחים, שחתם גם בשביל אחיו): "הק' יוסף יעקב ואברהם בני המנוח כהר"ר שלמה פרופס כ"ץ זצ"ל". לאחר מכתב האחים נדפס (באותיות "רש"י") אישור "נאמני הקהילה" באמשטרדם, ואחריו אישור בית הדין באמשטרדם.
האחים לבית פרופס מודיעים כי לאחר הפשרה ביניהם, ולאחר שר' ליפמאן, בנו של המדפיס ר' זלמן מזולצבאך, החליט לפצות אותם כספית, ניתנת הרשות למדפיס מזולצבאך להשלים את מהדורת התלמוד שלו, מבלי לפגוע בזכות ההדפסה של מהדורתם.
מהדורת התלמוד שנדפסה בזולצבאך בשנים תקט"ו-תקכ"ג עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך, והתירו לו את החרם. בשנת תקכ"ד הודיע ר' זלמן כי הוא מתחיל להדפיס את התלמוד בשנית, אז התפתח הפולמוס בשנית. הדבר גרר את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים. בסופו של דבר הוסכם על פשרה, לפיה האחים פרופס יקבלו סכום כסף כפיצוי על הנזק שנגרם להם מהשגת הגבול של המדפיס מזולצבאך, ובמקביל תימשך הדפסת המהדורה בזולצבאך (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכד). מהדורת זולצבאך זו, המכונה אצל רבינוביץ (שם) "דפוס זולצבאך ג", נדפסה בין השנים תקכ"ו-תק"ל, לאחר ובעקבות הפשרה הנ"ל (בשל השערים שנדפסו כולם בשחור, כונתה המהדורה אצל מוכרי הספרים והקונים בשם "זולצבאך שחור").
[1] דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
אוסף ספרים וחוברות, מחיבורי שלמה יהודה ליב פרידלנדר, הזייפן הנודע של "תלמוד ירושלמי" על סדר קדשים:
• ששה סדרי תוספתא, סדר זרעים וסדר נשים, עם פירוש חשק שלמה מאת שלמה ליב פריעדלענדער, מק"ק מילהוזען בעלזאס המדינה. שני חלקים: חלק ראשון, פרשבורג, דפוס דוד לוי ואברהם דוד אלקאלאי; חלק שני בדפוס אברהם ן' דוד אלקאלאי, תרמ"ט-תר"נ 1889-1890. עם שערים בצרפתית, ומבוא על כתבי היד הרבים שמהם קבע את נוסח התוספתא.
החיבור הראשון שהוציא לאור שלמה פרידלנדר. כבר בחיבורו זה החל במעשי זיוף, כאשר הוא מתבסס כביכול על כתבי-יד, שלא היו ולא נבראו (ראה אודות התוספתא שלפנינו במאמרי הביקורת של רבי יעקב צבי יאנובסקי בקובץ "כנסת הגדולה", שנה ג, תרנ"א, 1890, ובחוברת מיוחדת בשם: "מכת פירושים", [וורשה] 1890. ומאמר נוסף בשם "מכת פירושים", שנדפס לאחר הוצאת סדר נשים, בברדיטשוב, תרנ"ו 1896).
• קשר בוגדים, מאמר נגד הד"ר שווארץ בקארלסרוהע, מאת שלמה פרידלנדר. פרשבורג, דפוס אברהם ן' דוד אלקאלאי, תרנ"א [1891]. מאמר נגד רבי אריה שווארץ, שפרסם דברים כנגד פירוש "חשק שלמה" לתוספתא, בהקדמה לספרו "התוספתא לפי סדר המשניות", חלק ראשון, ווילנא תר"נ.
• מבוא לתוספתא עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה פרידלנדר, בהוצאת בנו מאיר פרידלנדר. טירנוי, דפוס ליפמאן הכהן קאטצבורג, תר"צ [1930].
פרידלנדר הספיק להוציא לאור בחייו רק חלק מחיבורו "חשק שלמה", ובנו, מאיר פרידלנדר, ביקש להוציא לאור את החיבור במלואו. במסגרת זו הוציא לאור את המבוא לתוספתא שלפנינו, עם כמה הוספות. בתחילת הספר נדפסו ההסכמות שניתנו לחלקים הראשונים, מאת רבי דוד פרידמן מקרלין, רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברז'אן ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר.
• תלמוד ירושלמי (המזויף), סדר קדשים, עם פירוש חשק שלמה, מהמו"ל שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער. חלק ראשון: זבחים וערכין, חלק שני: חולין ובכורות. ס'-וואראהל (סאיני), [תרס"ו]-תרס"ט 1909-[1906]. שני הכרכים. בדף השער של הכרך הראשון רישום בעלות: "מספרי הרב הגאון אב"ד דפה איהומן, מרן ישראל יונתן ירושלימסקי שליט"א" [תר"כ-תרע"ז; בנו של "הצדיק ממוש" רבי יעקב משה דירקטור וחתנו של הגאון רידב"ז מפרש הירושלמי ואב"ד סלוצק וצפת. חותנו של הגאון בעל ה"חזון יחזקאל" על התוספתא].
תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס. פרידלנדר (שאימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית) העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב-יד ישן נושן את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל את רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם, שאף כתב הגהות לספר, שנתפרסמו בכל חלקיו, ה"חפץ חיים" שהתחיל להניח תפילין דרבנו תם עפ"י הנכתב בספר, ועוד. מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", הגאון מרוגאטשוב ואחרים, שגילו את הזיוף וחשפו זאת ברבים. פולמוס הירושלמי ארך מספר שנים, במהלכן התפרסמו ספרים לכאן ולכאן (רוב הפרסומים בעד הירושלמי נכתבו על-ידי פרידלנדר תחת שמות בדויים שונים). לאחר שהתברר הזיוף נגנזו רוב העותקים.
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. בלאי וקרעים. כריכות בלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
Noticias reconditas do modo de proceder a Inquisição de Portugal com os seus presos, [ידיעות על אודות האופן בו האינקוויזיציה הפורטוגזית נוהגת עם האסירים שלה], מאת António Vieira. ליסבון, Imprensa Nacional, [תקפ"א] 1821. מהדורה ראשונה בפורטוגזית.
דו"ח ביקורתי חריף כנגד האינקוויזיציה הפורטוגזית והאופן בו היא רודפת את המומרים היהודים. הדו"ח הוכן ע"י הכומר הישועי António Vieira (1608-1697), לבקשת האפיפיור קלמנס העשירי.
Vieira, שישב במאסר במשך שלוש שנים וחווה בעצמו את עינויי האינקוויזיטורים, מציג בדו"ח שלפנינו את הרדיפה הבלתי פוסקת של האינקוויזיציה בפורטוגל את היהודים המומרים ובני משפחותיהם, הנחשדים בסטייה מחוקי הנצרות ובשמירה על מנהגים יהודיים. הוא מתאר בהרחבה את ההליך השרירותי בו מתבצעים המעצרים ואת תנאי המאסר המחפירים, את החרמת הרכוש, החקירות הארוכות והעינויים הקשים, השגת העדויות, הראיות וההודאות בכפייה, גזרי-הדין, ועוד. Vieira מציין את השאלות המוסריות-דתיות וכלכליות שהתנהלות זו מעוררת ודורש לחדול באופן מידי מהשימוש בשיטות אלו. כתוצאה ממסקנותיו של הדו"ח, השעה האפיפיור היורש אינוקנטיוס האחד-עשרה את פעילות האינקוויזיציה בפורטוגל למשך שבע שנים (1674-1681).
הדו"ח הופץ שנים רבות בכתבי-יד בלבד וזכה לפרסום מועט. בשנת 1808 נדפס הדו"ח בלונדון בתרגום לאנגלית; ובשנת 1821 נדפס הדו"ח לראשונה בשפת המקור, בליסבון, באותה השנה שבה בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגזית באופן סופי.
[5], 3-272 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.
וריאנט. בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף, הכרוך לאחר דף השער הראשון, ובו נוסח זהה לנוסח השער הראשון, עם סידור טקסט מעט אחר, ושם דפוס שונה – Impressão Regia (שמו של בית הדפוס המלכותי של פורטוגל בברזיל הקולוניאלית, שפעל בין השנים 1808-1821).
נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות.
!["Aviso ao Público" [הודעה לציבור], כרזה מודפסת. ליסבון, Na officina de Simão Thaddeo Ferreira, "](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/186.jpg "\"הודעה לציבור\" – הרופא היהודי חוזה דה קסטרו, ליסבון, תקס\"ד 1804 – תרופ")
"Aviso ao Público" [הודעה לציבור], כרזה מודפסת. ליסבון, Na officina de Simão Thaddeo Ferreira, "1084" [צ"ל 1804; תקס"ד]. פורטוגזית.
הודעה שפרסם הרופא José Joaquim de Castro, צאצא למשפחת אנוסים שהחזיקה בנוסחה להכנת התרופה Água de Inglaterra (פורטוגזית: "מים אנגליים") – הטיפול היחיד למחלת המלריה שהיה ידוע אותה העת.
בהודעה אזהרה מפני חיקויים וזיופים, הנחיות לזהות את התרופה המקורית והתראה לנוכלים המשתמשים בבקבוקים ריקים של התרופה וממלאים אותם בתרופות מזויפות. בשוליים מחירון לבקבוקי התרופה – גדול, קטן ופיקדון עבור בקבוקים ריקים.
"מים אנגליים" היה כינויה של תרופה המבוססת על קליפת צמח הצינכונה – הטיפול היעיל היחיד שהיה ידוע אותה העת למחלת המלריה. הנוסחה לתרופה פותחה בידי הרופא הפורטוגזי Jacob de Castro Sarmento (1690-1762), היהודי הראשון לקבל תואר דוקטור לרפואה באנגליה, ונשמרה בסוד בקרב בני המשפחה במשך דורות.
אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית. עותקים בודדים ב-OCLC.
45X36 ס"מ בקירוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים. בשוליים התחתונים רצועה חלקה ללא הדפסה (כ-5 ס"מ), שכמחציתה חתוכה וחסרה (ללא פגיעה בהדפסה).
![Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בערי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/187_1.jpg "\"הלפיד\" – כתב עת מטעם הקהילה היהודית בפורטוגל – כרך עם 110 גיליונות –")
![Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בערי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/187_2.jpg "\"הלפיד\" – כתב עת מטעם הקהילה היהודית בפורטוגל – כרך עם 110 גיליונות –")
Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בעריכת אברהם ישראל בן-ראש. פורטו (פורטוגל), דפוס Empresa Diario do Porto, תרפ"ז-תש"ח 1927-1948. פורטוגזית.
כרך גליונות, הכולל 110 גליונות (גליונות מס' 3-110, 141-142), משנתו הראשונה של הגליון (1927), ועד לשנתו ה-15 (1941). שני גליונות נוספים משנתו ה-22 של העיתון (1948).
כתב העת יצא לאור בשנים 1927-1958, וכלל חדשות וידיעות מהנעשה בקהילה היהודית בפורטו ובקהילות יהודיות אחרות בעולם, מאמרים בנושאי יהדות, תצלומים שונים, ועוד. בראשיתו יצא כתב העת לאור פעם בחודש, אך החל מ-1929 ראה אור פעם בחודשיים (גליונותיו האחרונים של כתב-העת נדפסו פעם בחצי שנה).
העורך, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto, 1887-1961), בשמו העברי, אברהם ישראל בן-ראש. קצין בדרגת קפיטאו (סרן) בצבא פורטוגל, אשר לחם במהפכת 1910 ובמלחמת העולם הראשונה; נודע כמחדש הקהילה היהודית בפורטו, וכמי שהשיב לחיק היהדות אלפי צאצאי אנוסים פורטוגזים. בארוש באשטו נולד בצפון פורטוגל וקיבל חינוך קתולי; בגיל צעיר נודע לו כי הוא נצר ליהודים אנוסים, וכאשר בגר למד באופן עצמאי על מנהגי היהדות, התגייר כדין, ונישא לבתו של אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בליסבון. מטרת פעילותו הציבורית הענפה הייתה לחדש את הקהילה היהודית בפורטו, מאות שנים לאחר חורבנה בעקבות גירוש יהודי פורטוגל. במסגרת מאמציו, ובמקביל לקריירה הצבאית שלו, ייסד בארוש באשטו כתב עת בשם "הלפיד" (1927), ופרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בנושאי יהדות, וייסד ישיבה בשם "ראש פינה".
לשם איתור צאצאי אנוסים ("מאראנוס"), נהג בארוש באשטו לרכוב על סוסו באזורים הכפריים שבקרבת פורטו, מלווה ברופא מוהל, וכאשר איתר "מאראנוס" שהראו נכונות לשוב ליהדותם הציע להם לערוך ברית מילה.
בראשית שנות ה-20 עלה בידו לייסד קהילה יהודית בפורטו, תחילה סביב בית כנסת שהוקם בדירה קטנה, ובהמשך במבנה בית כנסת גדול ממדים ומפואר, בית הכנסת כדורי ("מקור חיים"), אשר הקמתו מומנה מכספיהם של הברון אדמונד דה רוטשילד והברון לורנס כדורי (נחנך בשנת 1938).
פעילותו הענפה לחידוש החיים היהודיים בפורטוגל – ובעיקר טקסי ברית המילה – עוררה את זעמן של הכנסייה ושל הרשויות במשטרו הרודני של סלזאר. על רקע אנטישמי זה נטפלו עליו האשמות קשות, הוא הועמד למשפט, ובשנות ה-40 סולק משורות הצבא על לא עוול בכפו, ועל כן נודע בשם "דרייפוס הפורטוגוזי". נפטר בשנת 1961 ונטמן בעיר הולדתו אמארנטה. בראשית שנות האלפיים טוהר שמו של בארוש באשטו, והוא שוב הוכר כגיבור לאומי של פורטוגל.
110 גליונות. גליון אחד מנותק. ספירות דפים רבות. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם מעט קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.
חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוג זה.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי. בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום. האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.
[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.
ספר אורות המצות, פירושים וחידושים על טעמי המצות, על פי סדר פרשיות התורה, עם ספר עמק בנימין – שו"ת, פסקי הלכה ודינים, מאת רבי בנימין דיאס-בראנדון (מרבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם). אמשטרדם, דפוס יהאן יאנסון, [תקי"ג 1753]. מהדורות ראשונות של שני החיבורים.
דף שער נפרד לספר עמק בנימין (ספר זה נדפס גם בנפרד). בראש ספר אורות המצות הסכמות ושירים רבים בשבח המחבר וספרו, מאת חכמי אמשטרדם והמבורג.
בספר עמק בנימין, סימנים טו-טז, נדפסה התכתבות הלכתית בענייני ירושה בין המחבר לרבי אהרן לידישמא מסורינאם (דרום אמריקה). במפתח שבעמוד האחרון מוזכר גם מקומו מושבו של רבי אהרן: "שאלה ט"ו – שאלתיה להחכם השלם אב ב"ד ור"מ דק"ק שורינ"ם כה"ר אהרן לידישמה י"ץ...". זוהי הפעם הראשונה בספרות השו"ת בה מופיעה פנייה של רב מאירופה לרב באמריקה (ראה: י. ד. אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, "שאלות ותשובות באמריקא", עמ' 340).
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "קניתי יו'[ם] ג' מרחשון תקפ"ד ל'[פ"ק] הקטן מרדכי בן כ' וואלף בו[-?] ז"ל". רישום בשער: "ר' מן פאלאק".
[18], קג, [1]; [2], כב דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור עתיקה, חלקה הקדמי רופף, עם פגמים.
שלושה צווים ומסמכים הנוגעים למעמדם האזרחי ולזכויותיהם של יהודי צרפת. צרפת, 1790. צרפתית.
הצווים התפרסמו זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, בתקופה בה התחוללו בצרפת שינויים קיצוניים בסדרי החברה והממשל. בראשית המהפכה אולץ המלך לואי ה-16 להיעתר לתביעותיה של האסיפה הלאומית החדשה, משטר זכויות היתר המעמדי הוחלף בגופים נבחרים וחוברו הצהרת זכויות האדם והאזרח.
• Adresse à l'Assemblée Nationale [פנייה לאסיפה הלאומית], פריז, דפוס האסיפה הלאומית (l'Assemblée nationale), 1789 [צ"ל: ינואר 1790].
עתירה שהגישה הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בעיר בורדו לאסיפה הלאומית המהפכנית בצרפת, בענין מעמדם האזרחי ומתן שוויון זכויות. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 863, no. 61.
8 עמודים (דף כפול ומקופל). 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים עם פגיעה בטקסט.
• Proclamation du roi, sur un décret de l'assemblée nationale, concernant les Juifs, du 16 Avril 1790 [הכרזת המלך על צו של האספה הלאומית בדבר היהודים, 16 באפריל 1790]. פריז, הוצאת L'Imprimerie Royale, 1790.
"...האסיפה הלאומית מעמידה את יהודי אלזס ושאר מחוזות הממלכה תחת הגנת החוק: אוסרת על כל פגיעה בביטחונם; מורה לעיריות ולמשמר הלאומי להגן בכל כוחם על אנשיהם ורכושם...".
צו הגנה שהתקבל באספה הלאומית המהפכנית של צרפת, וקיבל את אישורו של המלך לואי השישה עשר. הצו מעמיד את היהודים האשכנזים במחוזות אלזס ולורן תחת הגנת החוק ומעניק להם זכויות אזרחיות. הצו מורה על הרשויות ועל המשמר הלאומי להגן על היהודים במחוזותיהם, ולשמור על חייהם ועל רכושם. בראש הדף נדפס חיתוך עץ.
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקו הקפל.
• Lettres patentes du Roi, sur le décret de l'Assemblée nationale, du 20 juillet dernier, portant suppression des droits d'habitation, de protection, de tolérance et de redevances semblables sur les Juifs, données à Saint-Claude le 7 août 1790. לה רושל, צרפת, המדפיס המלכותי P. L. Chauvet, 1790.
צו רשמי מטעם מלך צרפת לואי ה-16, המבטל את המס השנתי בסך 20,000 ליבר שהוטל על יהודי מץ, וכן מיסים אחרים שהוטלו על יהודי צרפת, על-פי החלטת האספה הלאומית הצרפתית מיום 20 ביולי 1790. בראש העמוד הראשון נדפס חיתוך עץ. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 881, no. 237.
4 עמודים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כרוך במעטפת נייר אדומה.
ספר ויקרא, חלק שלישי מן חמשה חומשי תורה, עם ההפטרות, פירוש רש"י, בעל הטורים ושפתי חכמים, ועם פירושי החיד"א "נחל קדומים" על התורה ו"נחל שורק" על ההפטרות. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקצ"ג 1833].
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
זהו הספר השני או השלישי שהדפיס רבי ישראל ב"ק בצפת. החלקים האחרים של החומש מדפוס זה אינם ידועים, ונראה כי ספר ויקרא נדפס לבדו. במקביל הדפיס ב"ק מהדורה נוספת ללא פירושי החיד"א (על מהדורה זו ראה: מ' בניהו, בית דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת, ארשת, ד, עמ' 278-277; י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 30, מס' 58, על מהדורה אחרת שנדפסה בצפת במקביל).
חתימה בשער: "הצעיר עזרא דוויך הכהן ה"י ס"ט" [משפחת דוויךּ, משפחת כהנים מיוחסת בארם צובא, ממנה יצאו גדולי תורה, רבנים ומורי הוראה].
קלז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (עם סימני פטריה קלים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, וקרע חסר גדול בדף האחרון (כחצי מהדף חסר), משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. בדף השער צביעה בדיו סביב הכותר ומקום הדפוס. כריכה חדשה.
ספר כנסיה לשם שמים, נגד מעשי הכשפים של הנשים העורכות שולחן ותקרובת לשדים, מאת רבי מנשה מטלוב סתהון אב"ד ארם צובה וראב"ד צפת. ירושלים, דפוס אליהו ומשה ששון, תרל"ד 1874. מהדורה יחידה.
העותק של בן המחבר רבי חיים סתהון אב"ד צפת – בראש השער רישום בעלות בכתב-ידו: "שייך לי הצעיר חיים בן הרה"ג כקש"ת מנשה מטלוב סתהון זצ"ל, הרב המחבר".
המחבר, הגאון רבי מנשה מטלב סתהון (נפטר תרל"ו) רבה של ארם צובה שעלה לצפת וכיהן בה כראב"ד בסוף ימיו. בנו הגאון רבי חיים סתהון (תרל"א-תרע"ו), נולד בצפת והתייתם בילדותו מאביו הגדול. נתגדל בין חכמי צפת האשכנזים והספרדים, ולימים כיהן כרבה של הקהילה הספרדית בעיר. מחבר הספר "ארץ חיים" על מנהגי צפת ארץ ישראל ומנהגי ארם צובה (ירושלים, תרס"ח).
הספר "כנסיה לשם שמים" חובר כנגד תופעות של מעשי כישוף שפשטו בקרב נשים יהודיות בירושלים, בחַאלבּ ובארצות נוספות, ונלמדו כנראה מהנשים הערביות. הכוונה במיוחד היא ל"אינדולקו" – טקס "המתקה" לשדים שנעשה לשם ריפוי חולים, פקידת עקרות וביטול גזירות שונות, במהלכו היו הנשים מפנות את בתיהן ומניחות דברי מתיקה בשביל לפייס את השדים. תיאור הטקס וחומרת האיסור לעשותו מפורטים בספר, ונדפסו בו הסכמות מאת עשרות רבנים מארץ ישראל ומסביבותיה, האוסרים את הדבר.
[2], צג דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. סימני עש. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.
ש' הלוי, מס' 210.
קונטרס מודפס, "קול מהיכל", דברי פולמוס כנגד אנשי הישוב החדש, שהתנגדו להמשך חלוקת כספי המגביות שנאספו בגולה למען יושבי ארץ ישראל. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ה 1885]. נדפס ללא שער.
על הקונטרס חתומים בדפוס כשמונים אנשים, "ראשי זקני מנהלי ויחי"ס דכוללות ק"ק אשכנזים פרושים וחסידים", הכוללים את: "אנשי מחוז ווילנא" (ובראשם: הדיין רבי בנימין דוד ווילנר, רבי אייזיק יפה מדרויא ורבי יהודה יודל הרב דראדין), "מחוז זאמוט" (ובראשם רבי זאב ב"ר מרדכי המו"צ מטעלז ורבי מאיר מאניקשט), "מחוז רייסין" (ובראשם רבי משה נחמיה כהנוב ורבי שאול חיים הלוי אב"ד דוברובנא), "מחוז מינסק" (ובראשם רבי בנימין אב"ד סטויפץ ורבי שלמה זלמן פרוש), "מחוז סובלק" (ובראשם רבי יצחק צבי הלוי, חתן רבי אייזיק חבר), "מחוז ווארשא" (ובראשם הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב ורבי אברהם אליעזר אב"ד יוזפוף), "מחוז הוראדנא" (ובראשם רבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש בעל "משכן בצלאל", רבי אברהם אייזנשטיין ורבי זבולון מביאליסטוק), "מדינת אונגארן" (ובראשם רבי איצק בעהם מקראל ורבי משה נחום וולנשטיין) ו"חסידי וואלין".
מחבר הקונטרס הוא כנראה, הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר בעל "אבן ספיר" [שנפטר באותה שנה, בתמוז תרמ"ה]. הכותב מתאר את התועלת הרבה לכלכלת הארץ ע"י אנשי הישוב הישן מקבלי "החלוקה" של קופות ה"כוללים", לעומת אזלת ידם של המתיישבים החדשים הנהנים מהמגביות של חברות "ישוב ארץ ישראל" וחברת "כי"ח". בהמשך הדברים הוא מספר על העול הכספי שגדל והכביד על קופות "החלוקה" בירושלים, בעקבות העולים שנמלטו מרוסיה ורומניה לאחר הפוגרומים בשנת תרמ"א.
חוברת זו עוררה בשעתו ענין רב, והיא התגובה הרשמית של היישוב הישן לפולמוס שהיה בשעתו נגד מוסדות "החלוקה". בעיתון "הצבי" נכתב בשעתו: "קונט' קול מהיכל אשר הדפיסו הממונים ע"ד החלוקה וישוב א"י היה עתה ענין למה"ע [למכתבי העת] בחו"ל ולסופריהם, גם בהמגיד וגם בהמליץ באו דברים על אודותיו..." (הצבי, שנה א, גליון כב, ד' בניסן תרמ"ה, עמ' צו).
ח עמ'. 20-21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי וקרעים רבים, בעיקר בשני הדפים האחרונים. כמה תיקונים בכתב-יד. דפים מנותקים, ללא כריכה.
ש' הלוי, מס' 529 (כותבת: "חוברת יקרת-מציאות ביותר").
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום.