ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשת החלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש הכרך הראשון, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
רישום בכתב-יד בדף השער של הכרך השני: "קניתי מהוני הק' יהושוע קליין, יום א' פרשת ויגש תרל"ח לפ"ק, פה מ. סיגעטה".

חמישה חלקים בשני כרכים. כרך ראשון (חלק ראשון ושני): [3], קמא, [2]; צא, [1] דף. כרך שני (חלקים שלישי-חמישי): [3], נה, [1]; [1], פ, [1]; [1], נב, נה-ע, [1] דף. 25-25.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. מרבית הדפים בכרך הראשון במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כרך שני במצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים הראשונים בכרך הראשון, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכות חדשות (אחידות).

שני ספריו של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה:

• ספר אמרי אלימלך, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.

כרוך עם: ספר מגיד דבריו ליעקב, מאת המגיד רבי דב בר ממעזריטש. סאטמאר, דפוס אברהם באראש ונתן מנחם איסטרייכער, [תרס"ה 1905].
בשולי השער של הספר הראשון חותמת המו"ל: "דוד במ"י וואלף".

אמרי אלימלך: [6], 208, 340-217, [2] עמ'. חסרים עמ' 209-216 (4 דפים). מגיד דבריו ליעקב: מא דף. 24.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר בספר השני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. הדבקות נייר בשולי דף השער והדפים הראשונים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בדף השער של הספר השני, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.

עם [2] דפים בראש ספר אמרי אלימלך ובהם הסכמות מאת רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורא ורבי אברהם טברסקי מטריסק, וכן עם [1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות, שנוספו רק לחלק מן הטפסים.

• ספר דברי אלימלך, על התורה והמועדים, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא, וחלק שני על ספרים במדבר-דברים, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער / האחים שולדבערג, תר"נ-תרנ"א 1890-1891. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
חתימה (בעיפרון; קצוצה מעט) בדף השער של החלק הראשון: "ישעי[ה] במו"ה ישראל...".

240, [2], 504-241 עמ'. 26 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.

עשרה ספרים מספרי חסידות טשכנוב, חיבורים מאת ואודות הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים – מהדורות ראשונות:

• ספר תולדות אברהם, הספד על פטירת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב, מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ'. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ה 1875.

• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892.

• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. רישום בעלות בדף המגן: "שייך לשמחה בונם מארגענשטערן לודז'", ורישומים נוספים.

• ספר אהבת חסד, חלק אחד ממחברת חסד אברהם, ספר ראשון כולל חידושי הלכות בסדר נשים וטהרות, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים לנדא מטשכנוב, בעריכת נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרנ"ז] 1897.

• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. חותמות "משה מרדכי בארענשטיין, לאדז".

• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900.

• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.

• ספר דורש טוב, מהדורא תנינא, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אברהם יצחק האלטער, תרע"ד 1914.

• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים מזאווירצא. לודז', סודר בדפוס מ. ליבסקינד (דפוס (I. Landaw, תרצ"ו [1936].

• הגדה של פסח, עם פירוש חסד לאברהם, מאת האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, ופירוש עטרת זקנים, מאת נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. לודז', הוצאת "מסורה", תרצ"ט 1939. יערי 2274; אוצר ההגדות 3686.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.

10 ספרים. גודל ומצב משתנים.

אוסף ספרי ה"שפת אמת":

• ספר שפת אמת, על התורה, חמישה חלקים. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה-תרס"ו 1905-1906; קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ז-תרס"ח 1906-1908.
בכרכים א' וד', חתימות וחותמות של "אברהם מרדכי בן ר' משה בצלאל אלטער מגער", חותמות של "יצחק פישל אלטר"; בכרך ג, חתימה וחותמות של "יעקב יודל קאהן, לאדז"; חותמת של "סיני יאמניק"; בכרך ה, חותמות של "יהושע מארקאוויטץ, שו"ב".

• ספר שפת אמת – ליקוטים. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן (Sz. Sikora i I. Milner), תרצ"ד-תרצ"ו [1936-1934]. שני כרכים. בכרך הראשון, חתימת "מרדכי זאב ריבאק".

• שפת אמת, חלק רביעי. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ה 1925 בערך[. דף שער מוזהב. חתימות "ליפמן אלתר/אלטר" [כנראה רבי אליעזר ליפמן אלטר, אחי ה"שפת אמת"].

• ספר תהלים, עם פירוש עץ הדעת טוב מאת רבי חיים ויטאל, ופירוש שפת אמת. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ח 1928, בערך].

• מסכת אבות, עם פירוש שפת אמת. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן חתן ר"י צעדערבוים, [תרצ"ג] 1933.

• ספר שפת אמת, על מסכתות הש"ס. סדר קדשים. וורשא, דפוס Sikora i Mylner, תרפ"ה [1925]. מועד א (שבת, עירובין וליקוטים מסדר זרעים). וורשא, דפוס האחים וואיציקעוויטש, תרפ"ז. [1927]; מועד ב (מסכתות פסחים, ביצה, ראש השנה), מועד ג (יומא, סוכה, תענית, מגילה, מועד קטן וחגיגה): וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרצ"א 1931]. ארבעה כרכים.

המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" על התורה, נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות שעל סדר הפרשיות. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.

14 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף תשעה ספרים – מחיבוריהם של רבני משפחת פאנעט לדורותיהם: הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג ומדינת זיבנבירגן (תלמידו הגדול של רבי מנחם מנדל מרימנוב ומוציא ספרו "מנחם ציון"); בניו הרה"ק רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד (תלמיד ה"חתם סופר"), והרה"ק רבי מנחם מנדל פנט אב"ד דעעש (האדמו"ר הראשון מדעעש; מתלמידיו של ה"חתם סופר"); נינו הרה"ק רבי יחזקאל ב"ר משה פאנעט אב"ד דעעש (האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי דעעש).

• שו"ת מראה יחזקאל ושערי ציון, על שו"ת ועל סוגיות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג. מ.-סיגעט, בית-דפוס המשותפת, [תרל"ה] 1875.

• ספר מראה יחזקאל, על התורה, עם שארית ציון על המועדים, מאת האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג. דעעש, דפוס רבקה בערנאט, תרנ"ד 1894. חותמות "אפרים יוסף דוב אשכנזי, סאטמר" [רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, תרע"ב-תשס"ב; משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר במשך כשישים שנה].

• ספר שערי צדק, תשובות ופלפולים בסוגיות הש"ס, על אורח חיים ויורה דעה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש – בנו של ה"מראה יחזקאל". מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ג-תרמ"ד] 1883-1884. שני כרכים. חתימה וחותמות של "הק' נתן גליק".

• ספר אבני צדק, תשובות ופלפולים בסוגיות הש"ס, על אבן העזר, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ו 1885.

• ספר משפט צדק, תשובות ופלפולים בסוגיות הש"ס, על חושן משפט, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ד] 1884.

• ספר מעגלי צדק, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ד] 1884. חתימות של "הק' חיים אברהם זאלטץ"; "בעריש זאלטץ".

• ספר דרך יבחר, שו"ת וחידושים על סוגיות הש"ס ודרושים, מאת הרה"ק רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד – בנו בכורו של ה"מראה יחזקאל". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, [תרנ"ד] 1894. חתימת "הק' חיים ראזענברגער".

• ספר כנסת יחזקאל, על התורה ודרושים, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי יחזקאל בן רבי משה פאנעט אב"ד דעעש. קלוזש, דפוס יואל זיסמאן שפיטצער, דעעש, תרצ"א [1931]. שני חלקים בכרך אחד. חתימות רבות ורישומים של "הרב יוסף הלוי טירנאער, רב דק"ק ראדויץ והגליל". חתימת "ה"ק יהושיע פער".

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות, חלקן כריכות עור. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.