מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (67) Apply book filter
- חסידות (54) Apply חסידות filter
- chassid (54) Apply chassid filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- kabbalist (7) Apply kabbalist filter
- וספרים (6) Apply וספרים filter
- יסוד (6) Apply יסוד filter
- שונים (6) Apply שונים filter
- and (6) Apply and filter
- classic (6) Apply classic filter
- miscellanea (6) Apply miscellanea filter
ספר נתיב מצותיך, הקדמות וביאורים בענייני אמונה, עבודת ה' וייחודים, עם ספר אוצר החיים "חלק ראשון בראשית" – על תרי"ג מצוות בדרך פרד"ס, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא. לבוב (למברג), דפוס Michael F. Poremba, תרי"ח 1858. מהדורה ראשונה.
שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור "אוצר החיים" – קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת דברי הסוד שבפירושיו ואת קדושתם.
ל, [1], לד-מ, [1]; כו, [1] דף. חסרים דפים לא-לב מהספירה הראשונה (חלקו הראשון של הספר). 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
אוסף ספרים מספרי אדמו"רי רופשיץ, בחלקם מהדורות ראשונות:
• ספר לחם שמנה, חידושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנשה רובין מרופשיץ. לבוב (למברג), תרל"ו 1876. מהדורה ראשונה. ללא דף השער הראשון (על פי מפעל הביבליוגרפיה, השער השני שלפנינו נוסף לאחר ההדפסה).
• ספר אילה שלוחה – חידושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ז 1876. מהדורה שניה. רישום בעלות בדף השני: "לד' הארץ ומלואה הק' אריה מרדכי ---".
• ספר אור ישע, דרושי חסידות מאת האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער, [תרנ"ט 1889]. מהדורה שניה.
• ספר זרע קודש, דרושי חסידות, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים, מאת האדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. פרמישלה, דפוס חיים קנאללער ובנו, [תרס"ו] 1906. שני כרכים.
• ספר תולדות יעקב, מאמרי חסידות על התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי יעקב רובין מבארנוב. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ח [1908]. מהדורה ראשונה.
• ספר אהל נפתלי, סיפורים ומעשיות על רבי נפתלי מרופשיץ. [וורשא, ללא שם מדפיס, אחר תרע"א 1911]. דפוס סטראוטיפי של מהדורות לבוב תרע"א. רישום בעלות בשולי דף השער: "א' שמות י"ז טבת בעת"ר מונקאטש משולם זושא ---".
• סדר הקפות לשמיני עצרת ולשמחת תורה, כפי אשר מקובל מהאדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. וינה, דפוס ציגעלהיים, [תר"פ 1920, בערך]. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מאוסף פרטי.
• ספר אילה שלוחה, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, עם קונטרס לקוטי מהר"ם, מאת רבי מנחם מנדל מליסקא, אביו של המחבר. [בודפשט], דפוס משולם קאטצבורג, תש"ג [1943]. דף שער צבעוני ומאויר.
8 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראה להלן.
המחבר, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עז מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
חתימה בדף האחרון: "משה קאזיווער מאניסטריש".
[2], קנ, קנג-קפב דף. חסרים דפים קנא-קנב. 23 ס"מ. נייר כחלחל. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור ישנה, עם שדרת עור חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. [לבוב, ללא שם מדפיס, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה הסכמת ה"דברי חיים" מצאנז.
בתחילת הספר נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...". במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום".
הספר נערך והובא לדפוס על ידי חתן המחבר רבי מנחם מנדל רובין אב"ד גלוגוב. בהקדמתו הוא כותב כי "בעת יצאו הדברים מפיו הקדוש כמעט נתבטל ממציאות הגשמיות, ושכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דבריו הק'[דושים] הי'[ה] מה שנשפע לו משמים בעת ההיא, כאשר שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים. אשרי עין אשר ראו זיו והדרת אור השכינה שהי' שורה על פניו הק', ואשרי אוזן ששמעו דבריו הק' היוצאים בקדושה ובטהרה".
[1], עד, עז-עח, [1], עח-פא, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר דברי צדיקים, חידושים על התורה וליקוטים על נ"ך ומסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי דב בעריש פרומר מאושפיצין. זולקווא, דפוס Moses Meyerhoffer, [תר"ה 1845, בערך]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הרה"ק רבי דוב בעריש פרומר (נפטר תקצ"ח), תלמידם של "החוזה" מלובלין ורבי שלמה אב"ד קראשנוב. הסתופף גם בצל בעל ה"אור לשמים" מאפטא, בעל ה"מאור ושמש" וה"ארי' דבי עילאי". רבו, רבי שלמה מקראשנוב, העיד עליו שלמד מה"חוזה" את מידת התפשטות הגשמיות, ואילו הרה"ק רבי משה מלעלוב העיד עליו שיש לו את כל המדרגות של ה"חוזה", ושאין כמותו בכל גדולי הדור. בסוף ימיו התמנה לאב"ד אושפיצין (עפ"י מהדורת אהבת שלום, ירושלים תשמ"ו).
בדפים האחרונים נקטעו ה"לקוטים" באמצע (מסיבה שאינה ברורה), ונדפסו בשנית "דברי המסדר המביא לבית הדפוס", וכן שער הספר וההסכמה. בין השער וההסכמה שנדפסו בשנית, וכן לאחר ההסכמה, נדפסו המשך הלקוטים.
[2], לב, [4] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
תאריך ההדפסה בשער: 1826 [תקפ"ו] אינו נכון, שכן המחבר נזכר בשער בברכת המתים והוא נפטר ביום כ' כסלו תקצ"ח, כמובא בהקדמות של ההוצאות הבאות. גם המסכים, רבי משה יעקב שארף, נתמנה לראב"ד באושפיצין רק אחר שנת ת"ר.
ספר שפתי צדיקים, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי פנחס לרנר מדינוביץ. עם ליקוטים יקרים מגדולי החסידות, ומאמרים רבים בשם מורו ורבו הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" – רבי אברהם יהושע העשיל הרב מאפטא. לבוב (למברג), דפוס הירש שפערלינג ודוב בעריש לוריא, [תרכ"ד] 1863. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות, בהן הסכמות האדמו"רים בני רבי ישראל מרוז'ין: רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי מנחם נחום משטפנשט ורבי דוד משה מפאטיק [ומטשורטקוב].
בשער מתואר המחבר: "הרב הצדיק המופלג בתורה בנגלה ובנסתר החסיד ועניו המנוח מוהר"ר פנחס שהיה אב"ד ומו"צ בדינאוויץ". בספר מובאים דברי תורה רבים ששמע המחבר מפי רבו המובהק ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש.
[8], ה-נב, נא-עד דף (מיספור דפים משובש). 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם ברצועות נייר-דבק גדולות. כריכה חדשה.
דפים נד-עד אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה ובסטפנסקי חסידות.
ספר תורת אמת, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, על פי כתבים של רבי יששכר בער אב"ד פרשעדבורז וראדעשיץ, תלמיד האדמו"ר מאפטא. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "הכת"י קודש הלז מועתק ממכתבי הרב הקדוש... מו"ה יששכר בער... שהיה תלמוד[!] מובהק להרב המחבר זי"ע ובעצמו זכה לשמוע אלו דברים חיים רמזי וסתרי תורה מפה הקדוש של הרב המחבר זצלה"ה".
[1], לט דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים וחותמות. סימני עש קלים. נייר-דבק לחיזוק בשולי שני הדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.
על הקשר בין ספר זה ובין ספרו "אוהב ישראל", ראה: י' אלפסי, על הספר "אוהב ישראל" להרב מאפטא, ארשת א (תשי"ט), עמ' 481-483; ג' נגאל, הערות אחדות על דרשותיו של בעל ספר "אוהב ישראל", קרית ספר נ (תשל"ה), עמ' 337-339.
ספר אור הגנוז – חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני – ספר וזאת ליהודה – חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני "וזאת ליהודה".
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
כרוך עם: ספר מחצית השקל, חלק שני על הלכות נדה, מאת רבי שמואל קעלין. [לבוב, דפוס M. F. Poremba, תרכ"א 1860]. חסר התחלה.
[1], יב; פד; לג דף. ספר מחצית השקל: ב-מ דף (חסרים שני הדפים הראשונים). 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו שחורים וגדולים. בלאי. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. בספר השני קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרע חסר גדול באחד מהדפים, משוקם בהדבקת נייר). רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
ספר פרי עץ, דרושי חסידות על התורה ומועדים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, עם העתקת צוואתו. ז'יטומיר, דפוס י' מ' באקשט, תרל"ד 1874. מהדורה ראשונה.
בשער מוזכר כי הספר נעתק מכתב-יד שהיה בגנזי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל, שנשלח אליו מעיה"ק ירושלים. ספר זה הוא מהדורה שונה של החיבור "עץ פרי" שנדפס מאוחר יותר בלבוב, תר"מ 1880, עפ"י כתב-יד מדויק יותר.
בעמ' 3: "העתק... וצוואה שצוה [מורינו ר' מנחם מענדיל מוויטעפסק זי"ע] לבנו לפני מותו, אשר נשארו בכתובים ולא באו בדפוס".
המחבר, הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק (ת"צ-תקמ"ב), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ממנהיגי החסידות בליטא וברוסיה הלבנה ("רייסין"), וראש עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777). בצעירותו היה אחד מבני היכלא קדישא של הבעש"ט, ולאחר פטירת הבעש"ט, הפך לאחד מתלמידיו החשובים של המגיד ממזריטש, אשר בצוואתו מינהו לממלא מקומו בהנהגת החסידים ברוסיה הלבנה. תלמידיו הגדולים מבית מדרשו של המגיד הם: רבי אברהם מקליסק, רבי ישראל מפולוצק, רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, רבי ברוך מקוסוב, ועוד. בשנת תקל"ז עמד בראש השיירה החסידית, שכללה שלוש מאות איש, שעלתה לארץ ישראל. התיישב בטבריה וייסד את היישוב החסידי בגליל. אף ביושבו בארץ-ישראל עמד בקשרים הדוקים עם חסידיו בגולה באמצעות אגרות ושד"רים. מקום קבורתו בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין הישן בטבריה. עיקרי תורתו מכונסים בספריו "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), "פרי עץ" (זיטומיר, תרל"ד) ו"לקוטי אמרים" (לבוב, תרע"א). כמה מאגרותיו ששלח מארץ ישראל אל חסידיו בגולה, להורות להם את תורת החסידות ודרכיה, נדפסו בספר "אגרת הקודש" (מזירוב, תקנ"ד).
30 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני עש קלים. הדבקת נייר בשולי הדף האחרון. רישומים. כריכת עור חדשה.
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו "בית אהרון": "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [5] עמ'. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. אחד מהדפים מנותק. חותמות. כריכה חדשה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [4], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין העותקים השונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת ספה"ק בית אהרן והדפסת, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
[1], צו, צט-קפח דף. חסרים דפים צז-צח. 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד, וחותמות רבות בדף השער ובדפים נוספים, בהן חותמות של "עקד ישיבת חכמי לובלין". כריכה חדשה.
ששה ספרים מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ, בנו וממלא מקומו של "המגיד מקוז'ניץ":
• ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. יוזפוף, דפוס ברוך זעצר, תרמ"ג 1883. מהדורה שניה. חתימות וחותמות בדף השער.
• ספר בינת משה, "והוא אחד משבעים פנים לתורה", מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. קראקא, דפוס יוסף פישער, [תרמ"ט] 1888. מהדורה ראשונה.
• ספר מטה משה, פירוש על מגילת שיר השירים, עם ספר אמרי שבחי ארץ-ישראל, וליקוטים, מאת רבי משה עליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תר"ס 1900. מהדורה שניה.
• ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה).
• ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, [תרפ"ד] 1924. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה). מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
• ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז – ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), הוצאת אלטיר ברוך ווידער, בדפוס "נקודה", [תרפ"ט 1929].
האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". בין ספריו: "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.