מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (67) Apply book filter
- חסידות (54) Apply חסידות filter
- chassid (54) Apply chassid filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- kabbalist (7) Apply kabbalist filter
- וספרים (6) Apply וספרים filter
- יסוד (6) Apply יסוד filter
- שונים (6) Apply שונים filter
- and (6) Apply and filter
- classic (6) Apply classic filter
- miscellanea (6) Apply miscellanea filter
חמשת דפי השער של כרכי החומש "באר מים חיים", עם אונקלוס ופירוש רש"י, ועם פירוש "באר מים חיים" מאת הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב-סדילקוב, חסר שם מדפיס, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
לפנינו דפי השער לחומשים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
מצורף גם דף ההסכמות מאת רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד והאדמו"ר רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב).
[6] דף. 20-21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד בחלק מהדפים). רישומים וחותמות.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חתימה בדף השער: "הק' אברהם...", וחותמת: "אברהם יצחק וויינבערגער בעה"ק ירושלם...".
י, קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. סימני עש קלים במספר דפים. רישומים בכתב-יד (רישום וחותמת צנזורה מעבר לדף השער). כריכה חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא. [סדילקוב, ללא שם מדפיס, תקפ"ה-תקפ"ו 1825-1826]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
[2], צח; מא דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בדפים האחרונים סימני עש רבים). קרעים קטנים בשולי הדפים, בהם קרע חסר באחד הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמת צנזורה גדולה בדף השער. רישומים. כריכה חדשה.
ידועות שתי מהדורות מקבילות של הספר. בין המהדורות ישנם מספר הבדלים טיפוגרפיים. ליברמן קובע כי אחת מהן היא מהדורה ראשונה והשניה "מהדורת ביניים" (ראו: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373; בעקבותיו נרשם כך במפעל הביבליוגרפיה). על פי ההבדלים שמנה ליברמן – הכרך שלפנינו הוא מהמהדורה הראשונה.
ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ"ג 1833].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כא; טו, [1] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמים כהים גדולים ברבים מן הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בשער: [תקס"ב] "1802", ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ופרטי השנה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "ישראל ויהודה יחד" (ללא ו' החיבור), "ויבשר לגאולה", העולות בגימטריה תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 108, מס' 47].
ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשויב. לבוב, [תקצ"ב 1832]. מהדורה ראשונה.
הספר נחלק לשני חלקים: חלק ראשון, "סור מרע", וחלק שני "ועשה טוב". במהדורות הבאות נקרא הספר בשם "סור מרע ועשה טוב".
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספר "פרי קדש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כה דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע חסר קטן בשולי דף השער. כריכת עור חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בדפוסת בלועזית "1804", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה והתאריך מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת ההקדמה, "שנת רצון וקץ הגאולה לפ"ק", העולות בגימטריה תקצ"ב. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 44].
ספר הקדמה ודרך לעץ החיים, הנקרא בשם סור מרע ועשה טוב, על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, עם "הוספות מהרצ"א" – הנהגות והוספות מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. [לבוב, ללא שם מדפיס, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה של ההוספות מבעל ה"בני יששכר".
ל דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמת ורישומים בשער. כריכה חדשה.
ספר בני יששכר, מאמרי חסידות וקבלה על מועדי וחודשי השנה, חלק ראשון, על השבת ועל החודשים ניסן-אלול, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב. זולקווא, תר"י 1850. מהדורה ראשונה.
לפנינו חלק א' בלבד, על חודשים ניסן-אלול, ובראשו "מאמרי השבתות". חלק ב', ובו מאמרים לחדשים תשרי-אדר, נדפס בנפרד בלבוב באותה השנה ואינו נמצא לפנינו (במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי מאחר שאותיות הדפוס שונות בחלק ב', ומכיוון שישנו עמוד ריק בסוף חלק א', ניתן לשער כי חלק ב' נדפס בנפרד).
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ופעם כשרצה לשאול את רבו המובהק, החוזה מלובלין, על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז, שפעם בראש השנה, לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
[1], כד; עב דף. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרעים גדולים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום במספר מקומות). סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר דפים סימני עש קשים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, דפוס Franz Galinski, [תרי"א] 1851. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה – כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור – חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה – טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).
רישום בדף השער שהספר שייך ל"כש"ת מו"ה אברהם ב"ר ישראל מקאליש סגל". רישום בדף סה: "שייך להק' צבי בה"ר אברהם מקאליש ז"ל היושב בעיה"ק צפת תובב"א".
[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני שריפה בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
ספר אור החיים, תוכחות מוסר לעוסקים בחקירות באמונה ובלימוד פילוסופיה, מאת רבי יוסף יעבץ – "החסיד יעבץ", עם ביאורים והרחבות בשם "מעין גנים", מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל ה"בני יששכר". זולקווא, [תר"ח] 1848. מהדורה ראשונה של הפירוש "מעין גנים".
המחבר, רבי יוסף יעבץ (ר'?-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש הייתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה – על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים והנוטים ללכת בעקבותיהם.
כפי הנראה, זהו החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לאחר פטירת המחבר בעל "בני יששכר" (שנפטר בטבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: "זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה". אמר לו רבי דוד: "אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר 'מעין גנים'. אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה – ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים" (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב', מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).
[1], לב, [2] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער. סימני עש בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. חותמות "בית המדרש החדש סאמבאטהעלי". רישומים. כריכה חדשה.
שמונה מספרי האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר", חלקם במהדורות ראשונות:
• ספר ריח דודאים, ביאורים על מסכת מגילה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ט 1879. מהדורה ראשונה. חותמת ורישום בעלות של רבי אברהם אשר זעליג שטיין אב"ד סעקעלי אודווארהעלי והגליל.
• ספר ברכה משולשת, פירוש על משניות (מסכת שבת-מעילה), מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט וואלף, תרנ"ז 1896. מהדורה ראשונה. קרע חסר בדף השער (עם השלמה בצילום).
• ספר והיה ברכה, על משניות ברכות ותוספתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, [תרל"ה 1875]. מהדורה ראשונה. פרט השנה בשער הוא תרל"ב, אך הספר נדפס בתרל"ה, ולמעשה מדובר בשער מזוייף, שכולו הטעיות מכוונות: ראשית, הושמטה זהותו האמיתית של המחבר ותחת זאת נכתב כי מדובר באחד מתלמידי הב"ח: "מכבוד הרב הגאון... מו"ר ר' צבי זצ"ל תלמיד הרב בעל בית חדש". בנוסף, נכתב כי הספר כבר נדפס לראשונה בקראקא, בשנת ת"ו. כחלק מן הזיוף, הושמטו מטופס זה גם ההסכמות שניתנו על הספר בשנים תרל"ד-תרל"ה. לא ברור מה היתה הסיבה לזיוף זה. שער זה נדיר ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר והיה ברכה, ביאורים על משניות זרעים ומסכת שבת, עם שתי תשובות בענין עגונה ושבויה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האממערשמידט, תרמ"ח [1888].
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה – פירוש מאת רבינו אליעזר בעל הרוקח, עם הגהות מהרצ"א מדינוב. בסוף הספר: ליקוטים והוספות לספרי רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב: דרך עדותיך ודרך פיקודך (ללא ההוספות על אגרא דכלה). פרמישלה, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. מהדורות ראשונות. בסוף הכרך רשימה ארוכה של "שמות הפרענומעראנטין", על פני [5] דפים (במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [2] דפים בלבד של שמות המנויים, והדפים שלפנינו שונים מהדפים בעותקים הידועים).
• ספר חדושי מהרצ"א על הלכות חנוכה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיט, תרמ"ו 1885. בהוצאת נכד המחבר רבי משה שפירא מפרמישלה. מהדורה שניה מתוקנת, בהשמטת "לוח התיקונים והשמטות" (כאן תוקנו השיבושים, וההשמטות הוכנסו בפנים הספר).
• ספר חכמת הנפש, דברי קבלה על נפש האדם, מאת רבי אלעזר מגרמייזא, עם פירוש טעמי המצוות, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"ו 1876. מהדורה ראשונה. חתימות בדף השער: "הק' יוסף חיים פרענקיל".
• ספר חכמת הנפש, לאחד קדוש קדמון [רבי אלעזר מגרמייזה בעל הרוקח], עם ביאורי האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (בעל ה"בני יששכר"), ובסופו טעמי המצוות, מאת מהרצ"א מדינוב. צפת, דפוס "הגליל", תרע"ג [1913]. הובא לבית הדפוס ע"י האברך ר' אברהם אלטרמן, בהסכמות רבני צפת וטבריה.
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא בעל ה"בני יששכר" (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר עמוד התורה, מאמרים בדרך הקבלה והחסידות, מאת הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדאל, חתן האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בסוף הספר נדפס מכתב מאלמנת המחבר, "שרה בת הרב הקדוש המפורסים מהור"ר צבי הירש זצוק"ל מזידיטשוב יצ"ו", עם הכותרת: "דברי בת אדוננו הקדוש זצוק"ל, היא האשה הנעצבת אלמנת הרב המחבר הקדוש זצוק"ל – אשר הביאה מחברת הלז לבית הדפוס".
[1], פט, צב-צג דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג (לבוב), דפוס Loebl Balaban, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר"
האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[2], קנח דף [צ"ל קנז; ספירת הדפים משובשת]. דף נד מופיע פעמיים, פעם אחת עם טעות בהדפסה (עמוד השייך להמשך הספר), ופעם כתקנו. דפים עא-עב כרוכים שלא כסדרם. חיתוך שוליים עקום בדף השער ובמספר דפים. 35.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בדפים הראשונים). קמטים בדף השער. בלאי וקרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.