מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove the filter the
- and (15) Apply and filter
- of (9) Apply of filter
- ובית (6) Apply ובית filter
- הגר (6) Apply הגר filter
- מדרשו (6) Apply מדרשו filter
- מווילנא (6) Apply מווילנא filter
- הגרא (6) Apply הגרא filter
- הגר"א (6) Apply הגר"א filter
- book (6) Apply book filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- discipl (6) Apply discipl filter
- franc (6) Apply franc filter
- gaon (6) Apply gaon filter
- his (6) Apply his filter
- item (6) Apply item filter
- jewish (6) Apply jewish filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- print (6) Apply print filter
- vilna (6) Apply vilna filter
- azor (3) Apply azor filter
- gibraltar (3) Apply gibraltar filter
- jew (3) Apply jew filter
- ketubot (3) Apply ketubot filter
- manuscript (3) Apply manuscript filter
כתובה לנישואי החתן רפאל מסעוד הלוי בן ר' שלמה בן ר' אברהם בן טובו, עם הכלה אסתר בת ר' יצחק בת ר' יעקב חסאן. גיברלטר, תמוז תרס"ו [1906].
כתובה על יריעת קלף גדולה. מעוטרת במסגרת מוזהבת, באיורי פרחים וענפים נאים, עם ציפור הניצבת על אחד הענפים.
נוסח הכתובה בכתיבה ספרדית בינונית-נאה. במרכז הנוסח מודגשת בהגדלה המילה "חי".
בשולי נוסח הכתובה חתומים החתן (פעמיים) ושני העדים: "רחמ"ן נאים יצ"ו" [רבי רפאל חיים משה בן נאים אב"ד גיברלטר]; "ע"ה יהושע גבאי ס"ט".
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" – מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתקנו להיות ביניהם הקהלות הקדושות המגורשים מקאשטילייא זיע"א...".
67X55 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. מספר נקבים.
כתובה לנישואי החתן משה בן יהודה (בן-שבת) אמזאלג, עם הכלה אורובידה בת יעקב סיקירה. ליסבון ("ליזבואה"), תמוז תרפ"ד [1924].
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, בכתיבה ספרדית בינונית, מעוטרת בצבעים (חום, זהב, ירוק, אדום, צהוב וכחול).
בדומה לכתובות אחרות המתועדות מליסבון, עיטוריה מזכירים את עיטורי הכתובות מגיברלטר: בראשה כתר גדול (כתר ממלכת ספרד), מקושט זהב, וסביבו ברכות. טקסט הכתובה מוקף במסגרת מסוגננת, המעוטרת בפרחים ובסרטים: חלקה התחתון דמוי מגילה, ממנה עולים ענפים, שיבולים וזרי פרחים. במרכז הטקסט מודגשת בהגדלה המילה "חי". בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימת האמן: D. M. Benabu. Gibraltar; כפי הנראה הכתובה הוכנה בגיברלטר לרגל החתונה שנערכה בליסבון (לכתובות נוספות שיצר בן-עבו, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, פריט B97.0443; "קדם", מכירה 67, 18 בספטמבר 2019, פריט 15).
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" (מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר), שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתקנו הקהלות הקדושות המגורשות מקאסטילייא ה' ינקום נקמתם ויחון ויחוס ויחמול וירחם על שארית פליטתם וישמרם וינצרם...".
בשולי נוסח הכתובה חתימת החתן "המודה ע"כ הנז"ל [על כל הנזכר לעיל], משה ן' שבת אמזאלק", וחתימות העדים.
החתן, פרופ' משה בן-שבת אמזאלג (1892-1978), דמות ציבורית בולטת בפורטוגל, ונשיא הקהילה היהודית במדינה במשך למעלה מיובל שנים. אמזאלג היה כלכלן בעל שם עולמי ועמד בראש האקדמיה למדעים של פורטוגל. שימש כעורך ראשי של כתבי-עת אקדמיים, ופרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בכלכלה ובנושאים שונים ומגוונים – בהם גם היסטוריה, תרבות והגות יהודית, ספרות, מוסיקה ועוד. שימש במגוון תפקידים ממשלתיים בכירים בפורטוגל והיה ממנסחי החוקים הפיננסיים של המדינה. זכה להערכה רבה בכל רחבי העולם, קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מ-12 אוניברסיטאות ושימש כמרצה-אורח בכמה אוניברסיטאות, וכן קיבל אותות הוקרה וכבוד מממשלות אירופאיות רבות. הוא כיהן כנשיא הקהילה היהודית בפורטוגל במשך 52 שנה, עד לפטירתו. בתקופת מלחמת העולם השניה השפיע על שליט פורטוגל להעניק מקלט לפליטים יהודיים מאירופה, ובכך הציל מן השואה עשרות אלפי יהודים.
70X60 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים.
סידור כמנהג הספרדים. [מהדורה לא מזוהה, כנראה ליוורנו, שנות הת"ק], עם השלמות ותוספות בכתב-יד. אנגרה (Angra), האי טרסיירה (Terceira), האיים האזוריים, 1838-1872 (תקצ"ח-תרל"ב).
עם הסידור הנדפס נכרכו, במקומות שונים, למעלה מחמישים דפים בכתב-יד, עם הוספות שונות, של תפילות, מזמורים, פיוטים ועוד. הכותב הוא רבי מימון בר אברהם אבוחבוט, מקהילת אנגרה דו אירואיז'מו (Angra do Heroísmo, ובקיצור: אנגרה), באי טרסיירה שבאיים האזוריים (באוקיינוס האטלנטי), שחתם את שמו ואת שם מקומו בדפים רבים (לדוגמה: "כתבתי פה אנגר טריסירא 20 די נובימברו 1872 הצעיר ע"ה מימון בר אברהם אבוחבוט ס"ט"), במספר מקומות כתב את תאריכי הכתיבה (החל מ-1838 ועד 1872).
בחלק הבקשות לפני תפילת שחרית נכרך דף עם "שויתי" ומנורת "למנצח" (בשוליו נכתב: "...יד הכותיב לחיים ע"ה מימון אבוחבחט ס"ט, טריסירא אנגרא 5 די פיברירו 1869"). דף דומה נכרך באמצע פסוקי דזמרה (בשוליו: "כתבתי זה המנורה פה טריסירא אין זאנירו 1869 ע"ה הקטן מימון בר אברהם אבוחבוט ס"ט"). בתפילת מנחה ליום חול נכרכו מספר דפים עם "תפלה על הפרנסה" ועוד, וגם שם מופיעה מנורת "למנצח" (עם השנה 1843).
במספר דפים הודבקו פיסות נייר עם ציורי "ידי כהן" (כנראה מפני שהכותב היה כהן).
בשני מקומות מופיעה רשימה בלאדינו ובעברית, על נסים שנעשו לכותב ("...וקבלתי עלי בכל שנה בזה הזמן לתת צדקה ושמן למאור... עשיתי זאת זכירה... 14 די סטימברו 1840 ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט").
הדפים בכתב-יד כוללים תוספות של פיוטים, בהם פיוטים מחכמי צפון אפריקה ואחרים. בין המזמורים למוצאי שבת, נכרכו דפים עם מזמורים נוספים, וכן הפיוטים "אשרי אדם אשר משכים ומעריב" מאת רבי שלמה יעיש בן ישי מעיר מדינה, והפיוט "אהלל שם אדוני האדונים" על עשרת הדברות, ואחריו הפיוט "היא תורה לנו נתנה", הכתוב בעברית ובלאדינו; בזמירות למוצאי שבת נוספה קבוצת דפים עם פיוטים נוספים למוצ"ש, בהם הפיוט להבדלה "אברך את שם האל הגדול והנורא", הכולל את י"ג עיקרי האמונה; ופיוטים לברית מילה, ביניהם "יגיל וישמח קהלינו" מאת רבי יעקב אבן צור. בפיוטים לפורים נדפסו דפים עם פיוטים נוספים, בהם: "פיוט לפורים, שיסד החכם הדיין והכולל כמוהר"ר יעקבא אלמאליח דרבאט", ועוד.
בדפים אחרים שנכרכו בסדר מוצאי שבת, מופיעה ברכת "מי שברך" לקהל וברכת "מי שברך" לבני הכותב – יעקב ויצחק יוסף אבוחבוט, ולתלמידיו – "מימון בן דוד בוחבוט", "משה בר תגביר חיים אנהורי" ו"אברהם בן יעקב אבוחבוט".
מספר הגהות בדפי הסידור הנדפס.
רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך-תרל"ה), יליד מוגאדור שבמרוקו, הקים בית כנסת באנגרא, באי טרסיירה שבאיים האזוריים, ושימש שם כרב, שוחט, מלמד תינוקות, שליח צבור ומוהל. ידועים מספר כתבי-יד שכתב בטרסיירה, בשנים תר"א-תר"ו, בהם: סדר ברית מילה וסדר נישואין (כת"י מכון בן צבי 2879); "הנהגות הבוקר" (כת"י מכון בן צבי 2879.2); "פזמונים למילה" (כת"י מכון בן צבי 2879.10); דרוש הספד על פטירת רבי חיים פינטו ממוגאדור (כת"י הספריה הלאומית ירושלים 6798).
[52] דפים בכתב-יד, כרוכים עם הסידור המודפס (החסר שער, ודפים אחרונים). 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.001.