מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove the filter the
- and (15) Apply and filter
- of (9) Apply of filter
- ובית (6) Apply ובית filter
- הגר (6) Apply הגר filter
- מדרשו (6) Apply מדרשו filter
- מווילנא (6) Apply מווילנא filter
- הגרא (6) Apply הגרא filter
- הגר"א (6) Apply הגר"א filter
- book (6) Apply book filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- discipl (6) Apply discipl filter
- franc (6) Apply franc filter
- gaon (6) Apply gaon filter
- his (6) Apply his filter
- item (6) Apply item filter
- jewish (6) Apply jewish filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- print (6) Apply print filter
- vilna (6) Apply vilna filter
- azor (3) Apply azor filter
- gibraltar (3) Apply gibraltar filter
- jew (3) Apply jew filter
- ketubot (3) Apply ketubot filter
- manuscript (3) Apply manuscript filter
מסכת אבות, עם פירוש רש"י ופירוש הגר"א, אבות דרבי נתן, ומסכתות קטנות: סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה, דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מוגהים על פי נוסח הגאון רבינו אליהו מווילנא. שקלוב, דפוס אריה בן מנחם, אריה ליב בן שנייאור פייבוש, אברהם בן יעקב סג"ל ושבתי בן בן-ציון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם, ונערך על ידי תלמיד הגר"א, המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב. בתחילת הספר כתב רבי מנחם מנדל הקדמה חשובה, בה מוסר כמה עניינים מופלאים שזכה לשמוע מפי רבו הגר"א.
בדפים ג-כד נדפסה מסכת אבות, המשנה במרכז ומסביב לה, מצד אחד פירוש רש"י, "ומצד שני פירוש הגאון זלה"ה, שמה ימצא מעיין האמיתי פלאות רבות, איך שמראה כל דברי המשניות במקראות מפורשים". בדפים כה-נ נדפסה מסכת "אבות דרבי נתן" על פי נוסחאותיו והגהותיו של הגר"א. במרכז העמוד נדפס הנוסח המוגה ע"פ הגר"א, ובצדו נדפס הנוסח הישן הלא מוגה, "בכדי שידעו למראה עין ההבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב, ויתרון לזה מזה כיתרון האור מן החשך". בדפים נא-פב נדפסו המסכתות הקטנות באותה מתכונת, כאשר במרכז העמודים מופיע הנוסח המוגה, ובצדו הנוסח הישן.
בראש דף השער חתימה: "ישכר בער מווילנא" – יתכן וזו חתימתו של רבי ישכר בער מו"ץ בווילנה, תלמיד הגר"א, בעל "מעשה רב".
רבי ישכר בער (תקל"ט-תרט"ו), בן רבי תנחום רב העיר אורלע. בעקבות נישואיו לבתו של הנגיד רבי יעקב פרץ קלאצקי, מנכבדי וילנה, קבע את מקומו בקלויז של הגר"א, שם זכה לראות את פני הגר"א ולקבל תורה מפיו. בשנת תקע"ג התמנה לאחד מגבאי הקלויז, ונחשב לאחד מעמודי התווך שלו. הוא נהג למסור בקלויז שיעורים ברי"ף ובמשניות זרעים עם פירוש הר"ש. בשנת תקע"ז התמנה למו"ץ בעיר. בתחילה שימש כמו"ץ משנה לגדולי רבני וילנה: רבי אברהם אבלי פאסוועלר, רבי שאול קצנלבויגן, ורבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ובהמשך גדל מעמדו עד שנחשב ל"זקן ההוראה" בווילנה. נודע ביותר על שם הספר "מעשה רב", שכתב וערך לצד רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ובו נרשמו הנהגות רבו הגר"א. בנו רבי אליהו פרץ (תקס"ו-תרכ"ז), שימש כמו"ץ בווילנה לאחר פטירת אביו ועד סוף ימיו (להרחבה ראה: הרב ד' קמנצקי, "ספר 'מעשה רב'", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תשעד-תתלט).
עח, פא-פב דף. חסרים דפים עט-פ. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים במספר דפים, וקרעים עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. חותמות. כריכה ישנה, עם פגמים וקרע בשדרה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 318.
ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר בער מו"ץ בווילנא. ווילנא והורודנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקצ"ב 1832]. מהדורה ראשונה.
במקור נדפס עם שני שערים. בעותק שלפנינו חסר דף השער הראשון.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי פאסוועלר ורבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אוהל רבו שנים רבות.
[1], 67 עמ'. חסר דף השער הראשון. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה ישנה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.
ארבעה מספרי הגר"א על המשניות והתוספתא:
• ספר שנות אליהו, משניות סדר זרעים, עם ביאורי הגר"א מווילנא. למברג (לבוב), דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקנ"ט 1799]. מהדורה ראשונה.
פירוש הגר"א מחולק לשניים: "פירוש הקצר" ו"פירוש הארוך".
בשער נכתב כי הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, אך למעשה מהדורה זו נדפסה על ידי גיסם – רבי משה מפינסק, חתן הגר"א. בעמוד שמעבר לשער נדפסו הסכמות ואזהרת בית הדין בווילנא שלא לפרסם דברים מהגר"א בדפוס בלא רשות, "שלא ישמע ולא יאמין שום אדם לדברי האומר בשם הגאון החסיד זצוק"ל... עד שיתברר בירור גמור שהם מכתבי הגאון הנ"ל... ופשיטא שלא להעלות דבר בדפוס ע"ש הגאון עד שיתברר...".
• ספר התוספתא, תוספתא על סדר זרעים, עם פירוש מאת רבי יונה בן גרשון מווילנא, המשלב בפירושו הגהות מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, דפוס ארי' ליב בן יחיאל לוריא ואחיו גרשון, וארי' ליב בן דוד רי"ט וגיסו משה בן מנחם מענדל, תקנ"ט [1799]. מהדורה ראשונה. סימני עובש קשים.
בשער הספר נדפס: "עם קצת הגהות אשר מצאתי... ששמעתי שהן מהמנוח הגאון הגדול החסיד המפורסם מ"ו אליהו ז"ל מקהילתנו...". וכך כתב גם בהקדמתו: "...שהקרה ה' לפני קצת הגהות כתיבת יד ושמעתי שהן מהמנוח הגאון הגדול... רבינו אליהו זצ"ל מקהילתינו...". ההגהות שולבו בתוך פירושו של רבי יונה ופותחות: "ה"ג בתוספתא כ"י". על הגהות אלה כתב ש' ליברמן, תוספתא כפשוטה, כרך א, נויארק תשט"ו, מבוא, עמ' טז: "ואין ספק שרובן ככולן יצאו מבית מדרשו של הגר"א...". הרב קלמן כהנא מעיר שממשפחת הגר"א לא יצא ערעור על מהדורה זו, ונראה שאף הם חשבו לנכון ליחס הגהות אלה לגר"א. אך רבי זונדל מסלנט סבר שאין כאן הגהות מהגר"א (ראה: אוצר ספרי הגר"א, עמ' 55; הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שצח-ת).
• ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. ברין, דפוס יאזעף ראסמאן, תקס"ב [1802]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי רבי מאיר משאד, שזכה ללמוד תורה מפי הגר"א. בהקדמתו לספר הוא מתאר כיצד ישב אצל הגר"א וכתב מפיו את הפירוש: "ואני בבואי הנה ואשב בבית הרב החסיד הגאון הגדול... הלא הוא רב הגולה נר ישראל... כבוד ק"ש מו"ה אלי' זלה"ה. ויהי כשבתי בביתו ואמצא חן לפניו ואשרתהו ואצק מים על ידי אליהו... והרב הגאון ז"ל בחסדו הטיבנו... וילמדני דעת מקרא ומשנה... זה לי ימים רבים אנכי בביתו לא אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה... גם אני חזרתי שניתי גם שלשתי לפני הרב גם משניות גם תוספתא... ואכתוב את דבריו על המשנה כאשר שמעתי מפיו...".
בראש הספר, אחרי ההסכמות, נדפסו מכתבי המלצה שכתבו למחבר הגר"א ואחיו רבי יששכר בער.
בני הגר"א ערערו על מהימנותו של פירוש זה בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס). לטענתם הדברים מועתקים מפירוש סדר טהרות אשר כתב תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב. לדבריהם, רבי מאיר משאד שאל מרבי מנחם מנדל את כתב-היד ומסרו להעתקה בחפזון והדבר גרם לטעויות ושיבושים, וכי בידיהם נמצא הפירוש המדויק. לעומת זאת, רנ"נ רבינוביץ כותב בהקדמתו לספר "גאון יעקב" (לבוב תרכ"א) כי את הספר כתב הגאון רבי יעקב כהנא (תלמיד הגר"א וחתנו של אחי הגר"א רבי יששכר בער), על פי רשימות קצרות שכתב רבי מאיר משאד כשישב לפני הגר"א.
רישום בעלות בדף המגן: "שייך להרב' המופל' בתורה וביראה כמה"ו הירש צוקרמן מברעסלא", ורישום למדני ארוך נוסף.
• ספר טהרת הקודש, פירוש "זר זהב" על התוספתא סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, תקס"ד [1804]. מהדורה ראשונה. הסכמות מאת רבי מרדכי בנעט ורבני זולקווא, גלוגא ופוזנא. חסרים דפים סט-ע.
מהדורה זו נערכה ונדפסה ע"י תלמיד הגר"א רבי מאיר משאד. בהקדמתו לספר כותב רבי מאיר: "...והנה לא משתי מתוך אהלה של תורה בבית רבינו הגאון האמתי החסיד המפורסם מ"ו אליהו מווילנא זלה"ה, אשר הרוה צמאוני בלמדי אצלו משניות סדר טהרות, עם כל התוספתא של סדר הנ"ל…". בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס) ביקרו בני הגר"א בחריפות את רבי מאיר משאד (בלי להזכיר את שמו). הם טענו כי ביאור הגר"א למשניות סדר טהרות שהיה בידי רבי מאיר (ונדפס לאחר מכן בברין תקס"ב) הוא העתקה משובשת של הפירוש המקורי (ראה פריט 28). הם כותבים כי רבי מאיר פרץ את ה"גדר אשר גדרו בד"ר [בי דינא רבא] דמחנינו יצ"ו… להדפיס שלא מדעתן…". לפנינו חיבור נוסף שהדפיס רבי מאיר משאד ללא הסכמת בית הדין בווילנא ובני הגר"א.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ספרי שולחן ערוך עם ביאור הגר"א מווילנא:
• ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה וביאור הגר"א. הוראדנא, דפוס יחזקאל בן משה, שמחה זימל בן מנחם נחום ושמחה זימל בן יחזקאל, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה. במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
בדף השער (ובדף יח/1), רישום בעלות בכתיבה מזרחית: "למד'[רש] מע'[לת] הג'[ביר] ג'י[יליבי] יוסף חלפון עטייה ס"ט" [הרב יוסף חלפון עטייה מדמשק, העמיד ישיבה בביתו והחזיק ספריה גדולה. הוא קנה את ספרייתו של רבי ישראל משה חזן – הרב המשי"ח, ולאחר מכן עברה הספריה לרשות הגאון המקובל רבי שלמה אליעזר אלפנדארי; ראה: בניהו, ספר זכרון להרב יצחק נסים, ב, עמ' קצו; קטלוג הספריה בכתב-יד – בה נזכר גם הכרך שלפנינו – נמצא בכת"י אוסף בניהו מס' H 61].
הגהה אחת בכתיבה מזרחית (קנח/1).
כג, [1], כד-קעו דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בפיסות נייר. במספר מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.
• ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקע"ב-תקע"ט 1819]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה. הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מההדפסה הראשונה (והנדירה), בה שולבו הדפים שנדפסו בשנת תקע"ב, עם הדפים שנדפסו בתקע"ט.
חתימה בשער "מרדכי ב...[?] מראסין". חותמות של רבי "שלמה בר"ש ז"ל קליינפלאץ אבד"ק מאלקין".
כד, כג-נה; קפח דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עקבות עובש?). בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה מקורית, עם קרעים ופגמים.
• ספר מגיני ארץ, שולחן ערוך אורח חיים, עם מגן דוד (טורי זהב) ומגן אברהם, ביאור הגר"א וחידושי רבי עקיבא איגר. חלק א-ב. יאהאנניסבורג, דפוס Georg Stein, תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה של חידושי רבי עקיבא איגר. שני כרכים. כרך לכל חלק. הכרכים שלפנינו נכרכו בנוסף גם עם שערי מעטפת (שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה).
חלק א (סי' א-תכח): [5], שיח דף; חלק ב (סי’ תכט-תרצז): [3], ריז, [1] דף. 38.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים (עם פגיעה במסגרת של שער המעטפת של החלק הראשון), משוקמים בחלקם בפיסות נייר. חותמות. כריכות ישנות, בלויות וקרועות. בחלק הראשון, הכריכה מנותקת וללא שדרה.
![ספר אלפי מנשה, מאת רבי מנשה מאיליה. ווילנא, [תקפ"ב 1822]. מהדורה ראשונה. חיבור פילוסופי שמגמתו "תיקון עולם". ב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/87.jpg "ספר אלפי מנשה – מאת רבי מנשה מאיליה, מרואי פני הגר\"א הקבועים – ווילנא,")
ספר אלפי מנשה, מאת רבי מנשה מאיליה. ווילנא, [תקפ"ב 1822]. מהדורה ראשונה. חיבור פילוסופי שמגמתו "תיקון עולם". בסוף הספר הדפיס המחבר מחידושיו על הש"ס, בהם הביא מדברי רבו הגר"א.
רישום בעלות בדף השער: "הרב מוהר"ר אליעזר סופר נר"ו". במספר דפים הגהות בכתב-ידו של רבי אליעזר סופר, אחת מהן חתומה בשמו. רישומים נוספים, ביניהם: "זאב ---".
רבי אליעזר סופר (בן רבי גרונם סופר מנאווהרדאק), אב"ד זאסלאב, בעל ספר "באר אליעזר", וורשא תרל"ב.
[2], צב דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.
רבי מנשה מאיליה – תלמיד הגר"א שניסה להשכין שלום בין חסידים למתנגדים
הגאון רבי מנשה מאיליה (תקכ"ז-תקצ"א), מענקי הרוח בליטא, דמות ייחודית ומקורית, גאון מופלג שהיה מ"רואי פני הגר"א" הקבועים. חלק ניכר מדרכו המיוחדת בלימוד קיבל מהגר"א. כיהן תקופה קצרה כאב"ד בעיר הולדתו סמורגון, אך עקב התנגדותו להנהגת הקהילות ששיתפו פעולה עם גזירת ה"קנטוניסטים", התפטר מן הרבנות ומסרה לתלמידו הגדול רבי אריה ליב שפירא.
חיבוריו הייחודיים וחשיבתו המקורית עוררו עליו ביקורת לא מעטה. בחיבוריו ניסה לפעול ל"תיקון עולם", להטבת מצב היהודים ברוסיה, לשיפור מצבם הכלכלי, להשכנת שלום בין הבריות. ספרו הראשון "פשר דבר" (ווילנא, תקס"ז), בו מובאים רעיונות שונים בדבר השלום והאחדות, נועד "לפשר בין הצדיקים" בדורו. חזונו היה להשכין שלום בין ה"מתנגדים" וה"חסידים". על אף שלא הזכיר במפורש את מחלוקת החסידים והמתנגדים בספרו, כוונתו הובנה היטב, והדבר עורר עליו כעס בקרב אנשים מסוימים מחוג תלמידי הגר"א. הוא נרדף בעקבות זאת, ספרו הנ"ל נידון לשריפה ורוב עותקיו הועלו באש. מספרים שבאחת מאסיפות הרבנים אף ניסו להחרימו, אולם רבי יהושע צייטלין משקלוב, מבאי ביתו של הגר"א מנע את הדבר.
רבי מנשה היה ידוע כחכם בחכמות העולם השונות. מסופר עליו כי פיתח כמה המצאות, ביניהן: מכונת חרישה משוכללת ומכונה לשחיקת טבק. עוד מסופר כי כתב פעם ספר העוסק במתמטיקה ובהנדסה צבאית, בכדי להוכיח לשלטונות הרוסים שהאזרחים היהודיים אינם מחוסרי השכלה.
ספרו "אלפי מנשה" נועד לשטוח בהרחבה את משנתו, לאחר שלא הובן בספריו הקודמים, אך גם ספר זה לא התקבל בהבנה. מסופר כי הגרסה הראשונה של חיבור זה נשרפה בבית הדפוס, בעקבות מחאה של קנאי שהציץ בכתב היד קודם ההדפסה, ורבי מנשה נאלץ לשחזר את הספר מזכרונו.
מתלמידיו וממשיכי דרכו נודעו הגאונים גדולי הדור: רבי ליבלי שפירא אב"ד סמורגון וקובנא ("רבי ליבלי קאוונער"), רבי אריה ליב הומינר מרבני מינסק (בעל "באר היטב" על התורה), רבי דוד לוריא – הרד"ל, והגאון רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב.
פריט 88 "אגרת השלוחה" – אגרת לעשרת השבטים על גבול תימן, מאת תלמידי הגר"א בארץ ישראל – אמשטרדם, תקצ"א
קונטרס מודפס, "אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תוב"ב, לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", מאת רבי ישראל משקלוב, ראש קהילת האשכנזים בצפת. [אמשטרדם, ללא שם מדפיס, תקצ"א 1830].
כרוך עם מעטפת נייר-צבעוני מקורית.
אגרת זו נשלחה בידי רבי ברוך בן רבי שמואל, שנשלח כשד"ר מטעם עדת הפרושים בצפת, בשנת תקצ"א. לצד משימתו לאסוף כספים הוטלה עליו שליחות נוספת – למצוא את עשרת השבטים במדבר שעל גבול תימן. לצורך כך ניתנה לו אגרת מיוחדת זו מאת רבי ישראל משקלוב מנהיג הפרושים בצפת, עליה חתמו גם יתר מנהיגי הפרושים והחסידים בירושלים ובצפת. באיגרת מופיעה סקירה על מצב הישוב בארץ ישראל ומוזכרות ידיעות שהתקבלו מעשרת השבטים בתקופות שונות. לאחר מכן מתאר הכותב את מצב עם ישראל בגולה, מתאר את השתלשלות התורה שבעל-פה מן המשנה ועד הגר"א, ובסיום האיגרת מבקש מספר בקשות מבני עשרת השבטים. העתק של האיגרת נשלח אל "הפקידים והאמרכלים" – ראשי המרכז לתרומות ארץ ישראל באמשטרדם, שם נדפסה והופצה האיגרת לאחר שעשתה רושם רב. רבי ברוך בן רבי שמואל הגיע לצנעא באב תקצ"ג, כשנתיים לאחר צאתו לדרך, אך לאחר שנחשד בריגול נרצח על ידי האימאם אל-מאהדי באב תקצ"ד (ראו: א' יערי, 'שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים' [ד], סיני, ו, ת"ש, עמ' שמח-שנב).
ד דף. נדפס בלא שער. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעטפת נייר צבעוני, מקורית.
Noticias reconditas do modo de proceder a Inquisição de Portugal com os seus presos, [ידיעות על אודות האופן בו האינקוויזיציה הפורטוגזית נוהגת עם האסירים שלה], מאת António Vieira. ליסבון, Imprensa Nacional, [תקפ"א] 1821. מהדורה ראשונה בפורטוגזית.
דו"ח ביקורתי חריף כנגד האינקוויזיציה הפורטוגזית והאופן בו היא רודפת את המומרים היהודים. הדו"ח הוכן ע"י הכומר הישועי António Vieira (1608-1697), לבקשת האפיפיור קלמנס העשירי.
Vieira, שישב במאסר במשך שלוש שנים וחווה בעצמו את עינויי האינקוויזיטורים, מציג בדו"ח שלפנינו את הרדיפה הבלתי פוסקת של האינקוויזיציה בפורטוגל את היהודים המומרים ובני משפחותיהם, הנחשדים בסטייה מחוקי הנצרות ובשמירה על מנהגים יהודיים. הוא מתאר בהרחבה את ההליך השרירותי בו מתבצעים המעצרים ואת תנאי המאסר המחפירים, את החרמת הרכוש, החקירות הארוכות והעינויים הקשים, השגת העדויות, הראיות וההודאות בכפייה, גזרי-הדין, ועוד. Vieira מציין את השאלות המוסריות-דתיות וכלכליות שהתנהלות זו מעוררת ודורש לחדול באופן מידי מהשימוש בשיטות אלו. כתוצאה ממסקנותיו של הדו"ח, השעה האפיפיור היורש אינוקנטיוס האחד-עשרה את פעילות האינקוויזיציה בפורטוגל למשך שבע שנים (1674-1681).
הדו"ח הופץ שנים רבות בכתבי-יד בלבד וזכה לפרסום מועט. בשנת 1808 נדפס הדו"ח בלונדון בתרגום לאנגלית; ובשנת 1821 נדפס הדו"ח לראשונה בשפת המקור, בליסבון, באותה השנה שבה בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגזית באופן סופי.
[5], 3-272 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.
וריאנט. בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף, הכרוך לאחר דף השער הראשון, ובו נוסח זהה לנוסח השער הראשון, עם סידור טקסט מעט אחר, ושם דפוס שונה – Impressão Regia (שמו של בית הדפוס המלכותי של פורטוגל בברזיל הקולוניאלית, שפעל בין השנים 1808-1821).
נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות.
!["Aviso ao Público" [הודעה לציבור], כרזה מודפסת. ליסבון, Na officina de Simão Thaddeo Ferreira, "](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/186.jpg "\"הודעה לציבור\" – הרופא היהודי חוזה דה קסטרו, ליסבון, תקס\"ד 1804 – תרופ")
"Aviso ao Público" [הודעה לציבור], כרזה מודפסת. ליסבון, Na officina de Simão Thaddeo Ferreira, "1084" [צ"ל 1804; תקס"ד]. פורטוגזית.
הודעה שפרסם הרופא José Joaquim de Castro, צאצא למשפחת אנוסים שהחזיקה בנוסחה להכנת התרופה Água de Inglaterra (פורטוגזית: "מים אנגליים") – הטיפול היחיד למחלת המלריה שהיה ידוע אותה העת.
בהודעה אזהרה מפני חיקויים וזיופים, הנחיות לזהות את התרופה המקורית והתראה לנוכלים המשתמשים בבקבוקים ריקים של התרופה וממלאים אותם בתרופות מזויפות. בשוליים מחירון לבקבוקי התרופה – גדול, קטן ופיקדון עבור בקבוקים ריקים.
"מים אנגליים" היה כינויה של תרופה המבוססת על קליפת צמח הצינכונה – הטיפול היעיל היחיד שהיה ידוע אותה העת למחלת המלריה. הנוסחה לתרופה פותחה בידי הרופא הפורטוגזי Jacob de Castro Sarmento (1690-1762), היהודי הראשון לקבל תואר דוקטור לרפואה באנגליה, ונשמרה בסוד בקרב בני המשפחה במשך דורות.
אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית. עותקים בודדים ב-OCLC.
45X36 ס"מ בקירוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים. בשוליים התחתונים רצועה חלקה ללא הדפסה (כ-5 ס"מ), שכמחציתה חתוכה וחסרה (ללא פגיעה בהדפסה).
![Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בערי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/187_1.jpg "\"הלפיד\" – כתב עת מטעם הקהילה היהודית בפורטוגל – כרך עם 110 גיליונות –")
![Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בערי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/187_2.jpg "\"הלפיד\" – כתב עת מטעם הקהילה היהודית בפורטוגל – כרך עם 110 גיליונות –")
Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בעריכת אברהם ישראל בן-ראש. פורטו (פורטוגל), דפוס Empresa Diario do Porto, תרפ"ז-תש"ח 1927-1948. פורטוגזית.
כרך גליונות, הכולל 110 גליונות (גליונות מס' 3-110, 141-142), משנתו הראשונה של הגליון (1927), ועד לשנתו ה-15 (1941). שני גליונות נוספים משנתו ה-22 של העיתון (1948).
כתב העת יצא לאור בשנים 1927-1958, וכלל חדשות וידיעות מהנעשה בקהילה היהודית בפורטו ובקהילות יהודיות אחרות בעולם, מאמרים בנושאי יהדות, תצלומים שונים, ועוד. בראשיתו יצא כתב העת לאור פעם בחודש, אך החל מ-1929 ראה אור פעם בחודשיים (גליונותיו האחרונים של כתב-העת נדפסו פעם בחצי שנה).
העורך, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto, 1887-1961), בשמו העברי, אברהם ישראל בן-ראש. קצין בדרגת קפיטאו (סרן) בצבא פורטוגל, אשר לחם במהפכת 1910 ובמלחמת העולם הראשונה; נודע כמחדש הקהילה היהודית בפורטו, וכמי שהשיב לחיק היהדות אלפי צאצאי אנוסים פורטוגזים. בארוש באשטו נולד בצפון פורטוגל וקיבל חינוך קתולי; בגיל צעיר נודע לו כי הוא נצר ליהודים אנוסים, וכאשר בגר למד באופן עצמאי על מנהגי היהדות, התגייר כדין, ונישא לבתו של אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בליסבון. מטרת פעילותו הציבורית הענפה הייתה לחדש את הקהילה היהודית בפורטו, מאות שנים לאחר חורבנה בעקבות גירוש יהודי פורטוגל. במסגרת מאמציו, ובמקביל לקריירה הצבאית שלו, ייסד בארוש באשטו כתב עת בשם "הלפיד" (1927), ופרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בנושאי יהדות, וייסד ישיבה בשם "ראש פינה".
לשם איתור צאצאי אנוסים ("מאראנוס"), נהג בארוש באשטו לרכוב על סוסו באזורים הכפריים שבקרבת פורטו, מלווה ברופא מוהל, וכאשר איתר "מאראנוס" שהראו נכונות לשוב ליהדותם הציע להם לערוך ברית מילה.
בראשית שנות ה-20 עלה בידו לייסד קהילה יהודית בפורטו, תחילה סביב בית כנסת שהוקם בדירה קטנה, ובהמשך במבנה בית כנסת גדול ממדים ומפואר, בית הכנסת כדורי ("מקור חיים"), אשר הקמתו מומנה מכספיהם של הברון אדמונד דה רוטשילד והברון לורנס כדורי (נחנך בשנת 1938).
פעילותו הענפה לחידוש החיים היהודיים בפורטוגל – ובעיקר טקסי ברית המילה – עוררה את זעמן של הכנסייה ושל הרשויות במשטרו הרודני של סלזאר. על רקע אנטישמי זה נטפלו עליו האשמות קשות, הוא הועמד למשפט, ובשנות ה-40 סולק משורות הצבא על לא עוול בכפו, ועל כן נודע בשם "דרייפוס הפורטוגוזי". נפטר בשנת 1961 ונטמן בעיר הולדתו אמארנטה. בראשית שנות האלפיים טוהר שמו של בארוש באשטו, והוא שוב הוכר כגיבור לאומי של פורטוגל.
110 גליונות. גליון אחד מנותק. ספירות דפים רבות. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם מעט קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.
חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוג זה.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי. בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום. האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.
[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.
ספר אורות המצות, פירושים וחידושים על טעמי המצות, על פי סדר פרשיות התורה, עם ספר עמק בנימין – שו"ת, פסקי הלכה ודינים, מאת רבי בנימין דיאס-בראנדון (מרבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם). אמשטרדם, דפוס יהאן יאנסון, [תקי"ג 1753]. מהדורות ראשונות של שני החיבורים.
דף שער נפרד לספר עמק בנימין (ספר זה נדפס גם בנפרד). בראש ספר אורות המצות הסכמות ושירים רבים בשבח המחבר וספרו, מאת חכמי אמשטרדם והמבורג.
בספר עמק בנימין, סימנים טו-טז, נדפסה התכתבות הלכתית בענייני ירושה בין המחבר לרבי אהרן לידישמא מסורינאם (דרום אמריקה). במפתח שבעמוד האחרון מוזכר גם מקומו מושבו של רבי אהרן: "שאלה ט"ו – שאלתיה להחכם השלם אב ב"ד ור"מ דק"ק שורינ"ם כה"ר אהרן לידישמה י"ץ...". זוהי הפעם הראשונה בספרות השו"ת בה מופיעה פנייה של רב מאירופה לרב באמריקה (ראה: י. ד. אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, "שאלות ותשובות באמריקא", עמ' 340).
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "קניתי יו'[ם] ג' מרחשון תקפ"ד ל'[פ"ק] הקטן מרדכי בן כ' וואלף בו[-?] ז"ל". רישום בשער: "ר' מן פאלאק".
[18], קג, [1]; [2], כב דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור עתיקה, חלקה הקדמי רופף, עם פגמים.
שלושה צווים ומסמכים הנוגעים למעמדם האזרחי ולזכויותיהם של יהודי צרפת. צרפת, 1790. צרפתית.
הצווים התפרסמו זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, בתקופה בה התחוללו בצרפת שינויים קיצוניים בסדרי החברה והממשל. בראשית המהפכה אולץ המלך לואי ה-16 להיעתר לתביעותיה של האסיפה הלאומית החדשה, משטר זכויות היתר המעמדי הוחלף בגופים נבחרים וחוברו הצהרת זכויות האדם והאזרח.
• Adresse à l'Assemblée Nationale [פנייה לאסיפה הלאומית], פריז, דפוס האסיפה הלאומית (l'Assemblée nationale), 1789 [צ"ל: ינואר 1790].
עתירה שהגישה הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בעיר בורדו לאסיפה הלאומית המהפכנית בצרפת, בענין מעמדם האזרחי ומתן שוויון זכויות. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 863, no. 61.
8 עמודים (דף כפול ומקופל). 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים עם פגיעה בטקסט.
• Proclamation du roi, sur un décret de l'assemblée nationale, concernant les Juifs, du 16 Avril 1790 [הכרזת המלך על צו של האספה הלאומית בדבר היהודים, 16 באפריל 1790]. פריז, הוצאת L'Imprimerie Royale, 1790.
"...האסיפה הלאומית מעמידה את יהודי אלזס ושאר מחוזות הממלכה תחת הגנת החוק: אוסרת על כל פגיעה בביטחונם; מורה לעיריות ולמשמר הלאומי להגן בכל כוחם על אנשיהם ורכושם...".
צו הגנה שהתקבל באספה הלאומית המהפכנית של צרפת, וקיבל את אישורו של המלך לואי השישה עשר. הצו מעמיד את היהודים האשכנזים במחוזות אלזס ולורן תחת הגנת החוק ומעניק להם זכויות אזרחיות. הצו מורה על הרשויות ועל המשמר הלאומי להגן על היהודים במחוזותיהם, ולשמור על חייהם ועל רכושם. בראש הדף נדפס חיתוך עץ.
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקו הקפל.
• Lettres patentes du Roi, sur le décret de l'Assemblée nationale, du 20 juillet dernier, portant suppression des droits d'habitation, de protection, de tolérance et de redevances semblables sur les Juifs, données à Saint-Claude le 7 août 1790. לה רושל, צרפת, המדפיס המלכותי P. L. Chauvet, 1790.
צו רשמי מטעם מלך צרפת לואי ה-16, המבטל את המס השנתי בסך 20,000 ליבר שהוטל על יהודי מץ, וכן מיסים אחרים שהוטלו על יהודי צרפת, על-פי החלטת האספה הלאומית הצרפתית מיום 20 ביולי 1790. בראש העמוד הראשון נדפס חיתוך עץ. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 881, no. 237.
4 עמודים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כרוך במעטפת נייר אדומה.