מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (67) Apply ספרי filter
- חסידות (54) Apply חסידות filter
- chassid (54) Apply chassid filter
- and (51) Apply and filter
- print (44) Apply print filter
- centuri (28) Apply centuri filter
- earli (28) Apply earli filter
- th (28) Apply th filter
- ותפילות (18) Apply ותפילות filter
- סידורים (18) Apply סידורים filter
- prayer (18) Apply prayer filter
- siddurim (18) Apply siddurim filter
- century) (17) Apply century) filter
- (16th (13) Apply (16th filter
- 16 (13) Apply 16 filter
- item (13) Apply item filter
- (17th (11) Apply (17th filter
- 17 (11) Apply 17 filter
- 18 (11) Apply 18 filter
- 18th (11) Apply 18th filter
- centuries) (11) Apply centuries) filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- in (7) Apply in filter
- kabbalist (7) Apply kabbalist filter
- וספרים (6) Apply וספרים filter
- שונים (6) Apply שונים filter
- יסוד (6) Apply יסוד filter
- classic (6) Apply classic filter
- communiti (6) Apply communiti filter
- franc (6) Apply franc filter
- jewish (6) Apply jewish filter
- miscellanea (6) Apply miscellanea filter
- netherland (6) Apply netherland filter
- portug (6) Apply portug filter
- portugal, (6) Apply portugal, filter
- the (6) Apply the filter
- (ear (4) Apply (ear filter
- 19 (4) Apply 19 filter
- 19th (4) Apply 19th filter
- eretz (4) Apply eretz filter
- israel (4) Apply israel filter
- poland (4) Apply poland filter
- russia (4) Apply russia filter
- russia-poland (4) Apply russia-poland filter
- russiapoland (4) Apply russiapoland filter
- דפוסי (3) Apply דפוסי filter
- polem (3) Apply polem filter
- slavita (3) Apply slavita filter
- zhitomir (3) Apply zhitomir filter
"Aviso ao Público" [הודעה לציבור], כרזה מודפסת. ליסבון, Na officina de Simão Thaddeo Ferreira, "1084" [צ"ל 1804; תקס"ד]. פורטוגזית.
הודעה שפרסם הרופא José Joaquim de Castro, צאצא למשפחת אנוסים שהחזיקה בנוסחה להכנת התרופה Água de Inglaterra (פורטוגזית: "מים אנגליים") – הטיפול היחיד למחלת המלריה שהיה ידוע אותה העת.
בהודעה אזהרה מפני חיקויים וזיופים, הנחיות לזהות את התרופה המקורית והתראה לנוכלים המשתמשים בבקבוקים ריקים של התרופה וממלאים אותם בתרופות מזויפות. בשוליים מחירון לבקבוקי התרופה – גדול, קטן ופיקדון עבור בקבוקים ריקים.
"מים אנגליים" היה כינויה של תרופה המבוססת על קליפת צמח הצינכונה – הטיפול היעיל היחיד שהיה ידוע אותה העת למחלת המלריה. הנוסחה לתרופה פותחה בידי הרופא הפורטוגזי Jacob de Castro Sarmento (1690-1762), היהודי הראשון לקבל תואר דוקטור לרפואה באנגליה, ונשמרה בסוד בקרב בני המשפחה במשך דורות.
אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית. עותקים בודדים ב-OCLC.
45X36 ס"מ בקירוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים. בשוליים התחתונים רצועה חלקה ללא הדפסה (כ-5 ס"מ), שכמחציתה חתוכה וחסרה (ללא פגיעה בהדפסה).
Ha-Lapid, O facho, Orgão da Comunidade Israelita do Porto ["הלפיד", כתב-עת מטעם הקהילה היהודית בפורטו], בעריכת אברהם ישראל בן-ראש. פורטו (פורטוגל), דפוס Empresa Diario do Porto, תרפ"ז-תש"ח 1927-1948. פורטוגזית.
כרך גליונות, הכולל 110 גליונות (גליונות מס' 3-110, 141-142), משנתו הראשונה של הגליון (1927), ועד לשנתו ה-15 (1941). שני גליונות נוספים משנתו ה-22 של העיתון (1948).
כתב העת יצא לאור בשנים 1927-1958, וכלל חדשות וידיעות מהנעשה בקהילה היהודית בפורטו ובקהילות יהודיות אחרות בעולם, מאמרים בנושאי יהדות, תצלומים שונים, ועוד. בראשיתו יצא כתב העת לאור פעם בחודש, אך החל מ-1929 ראה אור פעם בחודשיים (גליונותיו האחרונים של כתב-העת נדפסו פעם בחצי שנה).
העורך, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto, 1887-1961), בשמו העברי, אברהם ישראל בן-ראש. קצין בדרגת קפיטאו (סרן) בצבא פורטוגל, אשר לחם במהפכת 1910 ובמלחמת העולם הראשונה; נודע כמחדש הקהילה היהודית בפורטו, וכמי שהשיב לחיק היהדות אלפי צאצאי אנוסים פורטוגזים. בארוש באשטו נולד בצפון פורטוגל וקיבל חינוך קתולי; בגיל צעיר נודע לו כי הוא נצר ליהודים אנוסים, וכאשר בגר למד באופן עצמאי על מנהגי היהדות, התגייר כדין, ונישא לבתו של אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בליסבון. מטרת פעילותו הציבורית הענפה הייתה לחדש את הקהילה היהודית בפורטו, מאות שנים לאחר חורבנה בעקבות גירוש יהודי פורטוגל. במסגרת מאמציו, ובמקביל לקריירה הצבאית שלו, ייסד בארוש באשטו כתב עת בשם "הלפיד" (1927), ופרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בנושאי יהדות, וייסד ישיבה בשם "ראש פינה".
לשם איתור צאצאי אנוסים ("מאראנוס"), נהג בארוש באשטו לרכוב על סוסו באזורים הכפריים שבקרבת פורטו, מלווה ברופא מוהל, וכאשר איתר "מאראנוס" שהראו נכונות לשוב ליהדותם הציע להם לערוך ברית מילה.
בראשית שנות ה-20 עלה בידו לייסד קהילה יהודית בפורטו, תחילה סביב בית כנסת שהוקם בדירה קטנה, ובהמשך במבנה בית כנסת גדול ממדים ומפואר, בית הכנסת כדורי ("מקור חיים"), אשר הקמתו מומנה מכספיהם של הברון אדמונד דה רוטשילד והברון לורנס כדורי (נחנך בשנת 1938).
פעילותו הענפה לחידוש החיים היהודיים בפורטוגל – ובעיקר טקסי ברית המילה – עוררה את זעמן של הכנסייה ושל הרשויות במשטרו הרודני של סלזאר. על רקע אנטישמי זה נטפלו עליו האשמות קשות, הוא הועמד למשפט, ובשנות ה-40 סולק משורות הצבא על לא עוול בכפו, ועל כן נודע בשם "דרייפוס הפורטוגוזי". נפטר בשנת 1961 ונטמן בעיר הולדתו אמארנטה. בראשית שנות האלפיים טוהר שמו של בארוש באשטו, והוא שוב הוכר כגיבור לאומי של פורטוגל.
110 גליונות. גליון אחד מנותק. ספירות דפים רבות. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם מעט קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.
חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוג זה.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי. בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום. האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.
[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.
ספר אורות המצות, פירושים וחידושים על טעמי המצות, על פי סדר פרשיות התורה, עם ספר עמק בנימין – שו"ת, פסקי הלכה ודינים, מאת רבי בנימין דיאס-בראנדון (מרבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם). אמשטרדם, דפוס יהאן יאנסון, [תקי"ג 1753]. מהדורות ראשונות של שני החיבורים.
דף שער נפרד לספר עמק בנימין (ספר זה נדפס גם בנפרד). בראש ספר אורות המצות הסכמות ושירים רבים בשבח המחבר וספרו, מאת חכמי אמשטרדם והמבורג.
בספר עמק בנימין, סימנים טו-טז, נדפסה התכתבות הלכתית בענייני ירושה בין המחבר לרבי אהרן לידישמא מסורינאם (דרום אמריקה). במפתח שבעמוד האחרון מוזכר גם מקומו מושבו של רבי אהרן: "שאלה ט"ו – שאלתיה להחכם השלם אב ב"ד ור"מ דק"ק שורינ"ם כה"ר אהרן לידישמה י"ץ...". זוהי הפעם הראשונה בספרות השו"ת בה מופיעה פנייה של רב מאירופה לרב באמריקה (ראה: י. ד. אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, "שאלות ותשובות באמריקא", עמ' 340).
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "קניתי יו'[ם] ג' מרחשון תקפ"ד ל'[פ"ק] הקטן מרדכי בן כ' וואלף בו[-?] ז"ל". רישום בשער: "ר' מן פאלאק".
[18], קג, [1]; [2], כב דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור עתיקה, חלקה הקדמי רופף, עם פגמים.
שלושה צווים ומסמכים הנוגעים למעמדם האזרחי ולזכויותיהם של יהודי צרפת. צרפת, 1790. צרפתית.
הצווים התפרסמו זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, בתקופה בה התחוללו בצרפת שינויים קיצוניים בסדרי החברה והממשל. בראשית המהפכה אולץ המלך לואי ה-16 להיעתר לתביעותיה של האסיפה הלאומית החדשה, משטר זכויות היתר המעמדי הוחלף בגופים נבחרים וחוברו הצהרת זכויות האדם והאזרח.
• Adresse à l'Assemblée Nationale [פנייה לאסיפה הלאומית], פריז, דפוס האסיפה הלאומית (l'Assemblée nationale), 1789 [צ"ל: ינואר 1790].
עתירה שהגישה הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בעיר בורדו לאסיפה הלאומית המהפכנית בצרפת, בענין מעמדם האזרחי ומתן שוויון זכויות. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 863, no. 61.
8 עמודים (דף כפול ומקופל). 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים עם פגיעה בטקסט.
• Proclamation du roi, sur un décret de l'assemblée nationale, concernant les Juifs, du 16 Avril 1790 [הכרזת המלך על צו של האספה הלאומית בדבר היהודים, 16 באפריל 1790]. פריז, הוצאת L'Imprimerie Royale, 1790.
"...האסיפה הלאומית מעמידה את יהודי אלזס ושאר מחוזות הממלכה תחת הגנת החוק: אוסרת על כל פגיעה בביטחונם; מורה לעיריות ולמשמר הלאומי להגן בכל כוחם על אנשיהם ורכושם...".
צו הגנה שהתקבל באספה הלאומית המהפכנית של צרפת, וקיבל את אישורו של המלך לואי השישה עשר. הצו מעמיד את היהודים האשכנזים במחוזות אלזס ולורן תחת הגנת החוק ומעניק להם זכויות אזרחיות. הצו מורה על הרשויות ועל המשמר הלאומי להגן על היהודים במחוזותיהם, ולשמור על חייהם ועל רכושם. בראש הדף נדפס חיתוך עץ.
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקו הקפל.
• Lettres patentes du Roi, sur le décret de l'Assemblée nationale, du 20 juillet dernier, portant suppression des droits d'habitation, de protection, de tolérance et de redevances semblables sur les Juifs, données à Saint-Claude le 7 août 1790. לה רושל, צרפת, המדפיס המלכותי P. L. Chauvet, 1790.
צו רשמי מטעם מלך צרפת לואי ה-16, המבטל את המס השנתי בסך 20,000 ליבר שהוטל על יהודי מץ, וכן מיסים אחרים שהוטלו על יהודי צרפת, על-פי החלטת האספה הלאומית הצרפתית מיום 20 ביולי 1790. בראש העמוד הראשון נדפס חיתוך עץ. ראה: Szajkowski, Jews and the French Revolutions (1970) p. 881, no. 237.
4 עמודים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כרוך במעטפת נייר אדומה.
ספר ויקרא, חלק שלישי מן חמשה חומשי תורה, עם ההפטרות, פירוש רש"י, בעל הטורים ושפתי חכמים, ועם פירושי החיד"א "נחל קדומים" על התורה ו"נחל שורק" על ההפטרות. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקצ"ג 1833].
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
זהו הספר השני או השלישי שהדפיס רבי ישראל ב"ק בצפת. החלקים האחרים של החומש מדפוס זה אינם ידועים, ונראה כי ספר ויקרא נדפס לבדו. במקביל הדפיס ב"ק מהדורה נוספת ללא פירושי החיד"א (על מהדורה זו ראה: מ' בניהו, בית דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת, ארשת, ד, עמ' 278-277; י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 30, מס' 58, על מהדורה אחרת שנדפסה בצפת במקביל).
חתימה בשער: "הצעיר עזרא דוויך הכהן ה"י ס"ט" [משפחת דוויךּ, משפחת כהנים מיוחסת בארם צובא, ממנה יצאו גדולי תורה, רבנים ומורי הוראה].
קלז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (עם סימני פטריה קלים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, וקרע חסר גדול בדף האחרון (כחצי מהדף חסר), משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. בדף השער צביעה בדיו סביב הכותר ומקום הדפוס. כריכה חדשה.
ספר כנסיה לשם שמים, נגד מעשי הכשפים של הנשים העורכות שולחן ותקרובת לשדים, מאת רבי מנשה מטלוב סתהון אב"ד ארם צובה וראב"ד צפת. ירושלים, דפוס אליהו ומשה ששון, תרל"ד 1874. מהדורה יחידה.
העותק של בן המחבר רבי חיים סתהון אב"ד צפת – בראש השער רישום בעלות בכתב-ידו: "שייך לי הצעיר חיים בן הרה"ג כקש"ת מנשה מטלוב סתהון זצ"ל, הרב המחבר".
המחבר, הגאון רבי מנשה מטלב סתהון (נפטר תרל"ו) רבה של ארם צובה שעלה לצפת וכיהן בה כראב"ד בסוף ימיו. בנו הגאון רבי חיים סתהון (תרל"א-תרע"ו), נולד בצפת והתייתם בילדותו מאביו הגדול. נתגדל בין חכמי צפת האשכנזים והספרדים, ולימים כיהן כרבה של הקהילה הספרדית בעיר. מחבר הספר "ארץ חיים" על מנהגי צפת ארץ ישראל ומנהגי ארם צובה (ירושלים, תרס"ח).
הספר "כנסיה לשם שמים" חובר כנגד תופעות של מעשי כישוף שפשטו בקרב נשים יהודיות בירושלים, בחַאלבּ ובארצות נוספות, ונלמדו כנראה מהנשים הערביות. הכוונה במיוחד היא ל"אינדולקו" – טקס "המתקה" לשדים שנעשה לשם ריפוי חולים, פקידת עקרות וביטול גזירות שונות, במהלכו היו הנשים מפנות את בתיהן ומניחות דברי מתיקה בשביל לפייס את השדים. תיאור הטקס וחומרת האיסור לעשותו מפורטים בספר, ונדפסו בו הסכמות מאת עשרות רבנים מארץ ישראל ומסביבותיה, האוסרים את הדבר.
[2], צג דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. סימני עש. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.
ש' הלוי, מס' 210.
קונטרס מודפס, "קול מהיכל", דברי פולמוס כנגד אנשי הישוב החדש, שהתנגדו להמשך חלוקת כספי המגביות שנאספו בגולה למען יושבי ארץ ישראל. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ה 1885]. נדפס ללא שער.
על הקונטרס חתומים בדפוס כשמונים אנשים, "ראשי זקני מנהלי ויחי"ס דכוללות ק"ק אשכנזים פרושים וחסידים", הכוללים את: "אנשי מחוז ווילנא" (ובראשם: הדיין רבי בנימין דוד ווילנר, רבי אייזיק יפה מדרויא ורבי יהודה יודל הרב דראדין), "מחוז זאמוט" (ובראשם רבי זאב ב"ר מרדכי המו"צ מטעלז ורבי מאיר מאניקשט), "מחוז רייסין" (ובראשם רבי משה נחמיה כהנוב ורבי שאול חיים הלוי אב"ד דוברובנא), "מחוז מינסק" (ובראשם רבי בנימין אב"ד סטויפץ ורבי שלמה זלמן פרוש), "מחוז סובלק" (ובראשם רבי יצחק צבי הלוי, חתן רבי אייזיק חבר), "מחוז ווארשא" (ובראשם הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב ורבי אברהם אליעזר אב"ד יוזפוף), "מחוז הוראדנא" (ובראשם רבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש בעל "משכן בצלאל", רבי אברהם אייזנשטיין ורבי זבולון מביאליסטוק), "מדינת אונגארן" (ובראשם רבי איצק בעהם מקראל ורבי משה נחום וולנשטיין) ו"חסידי וואלין".
מחבר הקונטרס הוא כנראה, הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר בעל "אבן ספיר" [שנפטר באותה שנה, בתמוז תרמ"ה]. הכותב מתאר את התועלת הרבה לכלכלת הארץ ע"י אנשי הישוב הישן מקבלי "החלוקה" של קופות ה"כוללים", לעומת אזלת ידם של המתיישבים החדשים הנהנים מהמגביות של חברות "ישוב ארץ ישראל" וחברת "כי"ח". בהמשך הדברים הוא מספר על העול הכספי שגדל והכביד על קופות "החלוקה" בירושלים, בעקבות העולים שנמלטו מרוסיה ורומניה לאחר הפוגרומים בשנת תרמ"א.
חוברת זו עוררה בשעתו ענין רב, והיא התגובה הרשמית של היישוב הישן לפולמוס שהיה בשעתו נגד מוסדות "החלוקה". בעיתון "הצבי" נכתב בשעתו: "קונט' קול מהיכל אשר הדפיסו הממונים ע"ד החלוקה וישוב א"י היה עתה ענין למה"ע [למכתבי העת] בחו"ל ולסופריהם, גם בהמגיד וגם בהמליץ באו דברים על אודותיו..." (הצבי, שנה א, גליון כב, ד' בניסן תרמ"ה, עמ' צו).
ח עמ'. 20-21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי וקרעים רבים, בעיקר בשני הדפים האחרונים. כמה תיקונים בכתב-יד. דפים מנותקים, ללא כריכה.
ש' הלוי, מס' 529 (כותבת: "חוברת יקרת-מציאות ביותר").
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום.
אוסף ספרים מדפוסי ירושלים הראשונים בתקופה העות'מאנית, בשנות התר"כ-תר"ס:
• ספר חמדה גנוזה, תשובות הגאונים. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, תרכ"ג [1863]. ש' הלוי, מס' 82.
• ספר מכניע זדים, פולמוס נגד האפיקורסות וההשכלה, מלוקט מספרי רבי נחמן מברסלב. "נדפס פה עה"ק ירושלים תובב"א", [ירושלים?/למברג?], [תרל"ד 1874]. קרע חסר בדף השער (עם פגיעה בשם הספר, מסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף). לדעת פרידברג ב"בית עקד ספרים" הספר נדפס בירושלים, אולם לפי צורת האותיות הספר נדפס בלמברג או בדפוס מזרח-אירופי אחר (ראה: נפתלי בן מנחם, בשערי ספר, עמ' 153).
• ספר אם למסורות, על עניני מסורות כתיבת התורה, מאת רבי אריה ליב חריף, עם ספר זכרון ירושלים מנכדו רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מענדיל (מנדלוביץ). ירושלים, דפוס ניסן ב"ק ונכדו חיים צבי, תרל"ו [1876]. ש' הלוי, מס' 266.
• ספר מנחה חדשה, חדושים על מסכתות ברכות, סוטה ומכות, מאת רבי נפתלי חיים הורוויץ מדז'יקוב. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני וחבריו ודפוס ישראל ב"ק, תר"מ 1880]. מהדורה ראשונה. ש' הלוי, מס' 348 ("נדפס לסירוגין ובאופן מבולבל בדפוס גאשצינני ובדפוס ב"ק"). ידועים שינויים בין עותקי הספר. בעותק שלפנינו לא נזכרו כלל שם המדפיס, מקום ושנת הדפוס.
• ספר נחלה לישראל, חלק ראשון על קדושות ומעלות ארץ ישראל, מאת רבי ישראל זאב הורוויץ. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמן, [תרמ"ב 1882]. ש' הלוי, מס' 406.
• המסדרונה, "קונטרס הכתוב לחיים, קבוצת כללים ויסודות בהלכה ואגדה ודקדוק והגיון הלשון, ומסורות, ודרכי המחברים וספריהם וסדריהם...", בעריכת חיים הירשענזאהן. ירושלים, תרמ"ז [1887]. שנה שניה: חוברת ששית. ש' הלוי, מס' 509.
• ספר טוב הארץ, על מעלת ארץ ישראל, ביאור משניות דעשר קדושות ותיקונים, מאת רבי נתן שפירא. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרנ"א [1891].
• הלולא רבא, עם יעלזו חסידים, סדר תפילות על קברי צדיקים בארץ ישראל, עפ"י רבי ישראל בעש"ט והאר"י הקדוש. בהוצאות הרה"ח ר' חיים חייקיל שפירא נ"י בהרה"ג מראחמוסטרובקא זצ"ל מעה"ק צפת תובב"א. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, תרנ"א [1891]. רישומים בדף השער, ביניהם: "שייך להרב ר' משה קזארנאווסקי".
• ספר חק עולם, "משפטי צדק מפסב"ד [מפסקי בית דין] הגדול שבירושלים". ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, תרנ"ב [1892]. בדבר המחלוקת על הנהגת "כולל וואלין". הכותבים תומכים באדמו"ר רבי יצחק פרידמאן מבויאן.
• ספר כתר תורה, על כבוד התורה ומעלתה, מאת רבי פינחס בן יהודה אב"ד פאלצק. ירושלים, הוצאת יעקב קליין בדפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרנ"ו [1896].
• ספר חיבת הארץ, ליקוטים מספרים שונים על מעלת וקדושת ארץ ישראל, מאת רבי ברוך דוד כהנא. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ז [1897]. בסוף הספר נדפסו מכתבים מאת אדמו"רים רבים.
• ספר עבודה תמה, ביאור סדר העבודה ומוסף יום הכיפורים, מאת רבי יהושע רפאל בנבנישתי. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי, תרס"ג [1903]. ש' הלוי, מס' 430.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.