מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove and filter and
- book (51) Apply book filter
- letter (49) Apply letter filter
- print (43) Apply print filter
- manuscript (42) Apply manuscript filter
- of (25) Apply of filter
- ותפילות (18) Apply ותפילות filter
- סידורים (18) Apply סידורים filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- item (18) Apply item filter
- prayer (18) Apply prayer filter
- siddurim (18) Apply siddurim filter
- dean (16) Apply dean filter
- lithuania (16) Apply lithuania filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- russia (16) Apply russia filter
- yeshivah (16) Apply yeshivah filter
- lithograph (15) Apply lithograph filter
- the (15) Apply the filter
- central (14) Apply central filter
- document (14) Apply document filter
- esther (14) Apply esther filter
- europ (14) Apply europ filter
- germani (14) Apply germani filter
- hungari (14) Apply hungari filter
- hungary, (14) Apply hungary, filter
- im (14) Apply im filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- nevi (14) Apply nevi filter
- nevi'im (14) Apply nevi'im filter
- neviim (14) Apply neviim filter
- on (14) Apply on filter
- parchment (14) Apply parchment filter
- scroll (14) Apply scroll filter
- copi (12) Apply copi filter
- dedic (12) Apply dedic filter
- gloss (12) Apply gloss filter
- hand (12) Apply hand filter
- hand-written (12) Apply hand-written filter
- handwritten (12) Apply handwritten filter
- import (12) Apply import filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- signatures, (12) Apply signatures, filter
- written (12) Apply written filter
- (17th (11) Apply (17th filter
- 17 (11) Apply 17 filter
- 18 (11) Apply 18 filter
- 18th (11) Apply 18th filter
- centuri (11) Apply centuri filter
ספר תמת ישרים, קובץ חיבורים בעריכת רבי בנימין מוטאל. ונציה, דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאיון, [שפ"ב] 1622.
הספר שלפנינו הוא קובץ הכולל ארבעה חיבורים מרכזיים, ומספר חיבורים קטנים נוספים, שנדפסו כאן לראשונה: "אהלי תם" – שאלות ותשובות מאת רבי תם ן' יחייא; "דרך תמים" – הגהות על הרי"ף ומפרשיו, מאת רבי תם ן’ יחייא ובנו רבי גדליה ן’ יחייא (שני החיבורים נדפסו בהשתדלות הנכד רבי תם בן רבי גדליה ן' יחייא; ההגהות כוללות גם את הגהותיהם של רבי בצלאל אשכנזי ורבי יצחק לוריא, וכן הגהות מספר הרי"ף של רבי אברהם טריוויש צרפתי); "תמים דעים" – אוסף של פסקים ופירושי סוגיות וכן השגות על הרי"ף, רובם מאת רבי אברהם ב"ר דוד מפושקייר – הראב"ד; "כללי שמואל" – כללי הלימוד מאת רבי שמואל סיריליו; וכן החיבור "הגהות ספרא" שנעתק על ידי העורך, רבי בנימין מוטאל, ומספר חיבורים קטנים נוספים.
עורך הספר, רבי בנימין מוטאל (אוצר הרבנים 3727), מחכמי קושטא. ערך והוציא לאור מספר חיבורים נוספים.
רישום בדף המגן הקדמי: "גם בזה חננו ה' לאדמ"ו מה"ו אברהם טיקטין נר"ו יאיר לנצח ולע"ע [=ולעולמי עולמים] כ"ד תלמידו המעתיר בעד אריכת ימיו שמואל הלוי".
רישום נוסף מעבר לדף השער: "בק"ק גריניגען קנין כספו של אדמ"ו הגאון אב"ד נר"ו, תלמידו שמואל הלוי בשנת וא'לוקי'ם' ב'ר'ך' את א'ב'ר'ה'ם' ב'כ'ל' [=תקע"ג]".
לא התברר לנו אם רבי אברהם טיקטין הנזכר כאן (בין היתר בכינוי "הגאון אב"ד") הוא הגאון הנודע רבי אברהם ב"ר גדליה טיקטין, רבה של ברסלאו, בעל "פתח הבית" וידידם של רבי עקיבא איגר ושל רבי יעקב מליסא, שכן לא ידוע לנו על שהייתו בעיר גריניגן, המוזכרת ברישומי הבעלות, וכן אין בידינו מידע על הכותב – תלמידו "שמואל הלוי".
קיד; קך; צד; סו דף. דף פח (מסומן בטעות מז) מהספירה השניה, נכרך שלא במקומו, לאחר דף עט. 18.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, ארבעה דפים באמצע הספר והדפים האחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות קשים עם סימני פטריה בדפים קיז-קכ מהספירה השניה (דפים אלו הושלמו ככל הנראה מעותק אחר). שוליו של דף השער נחתכו סביב כל צדדיו, ומסגרת השער הודבקה על נייר אחר. סימני עש. בדפים האחרונים סימני עש וקרעים קטנים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם פגמים, וקרע חסר בשדרה.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר אות אמת, הגהות ומראי מקומות לספרי המדרשים השונים ולילקוט שמעוני, וכן לסידור התפילה, מאת רבי מאיר בנבנישתי. פראג, דפוס אברהם בן שמעון היידא, שפ"ד [1624]. מהדורה שניה.
חיבור המאגד מאות הגהות על מהדורות הדפוס של ספרי המדרש (מכילתא, סיפרא, סיפרי, מדרש רבה, מדרש תנחומא וילקוט שמעוני), וכן על קטעים מסידור התפילה ("סדר קדושה", עם הגהות שהועתקו מסידורו של רבי שלמה אלקבץ), בהתבסס על כתבי-יד ונוסחאות מדויקות.
הספר נדפס לראשונה בשאלוניקי שכ"ה, והסדר הפנימי במהדורה שלפנינו מעט שונה מהסדר במהדורה הראשונה.
רישומים בדף השער, בכתיבה אשכנזית עתיקה: "ר' איצק חתן ר' בער מבעלזא"; "נאום שמעון בן לא"א הר"ר שמעריל יר"ו [=יבואוני רחמיך ואחיה]". חתימה נוספת: "דניאל [--]".
פט, [1] דף. 30.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בדף השער וקרעים חסרים במספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור עתיקה. פגמים וקרעים בכריכה ובשדרה.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר פירוש על המסורה, מאת רבי יעקב בן יצחק מצויזמיר. אמשטרדם, דפוס יהודא בן מרדכי ושמואל בר משה הלוי, [חנוכה ת"י 1649].
הספר נדפס לראשונה בלובלין שע"ו, ולאחר מכן עם תוספות מבן המחבר בלובלין ת"ד. מרבית הטפסים של מהדורת לובלין נשמדו בגזירות ת"ח ות"ט. לפנינו מהדורה שלישית, עם הוספות נוספות שהדפיס המחבר באמשטרדם. הסכמות רבי יום טוב ליפמן העליר (בעל "תוספות יום טוב") ורבי אליעזר בן רבי שמואל מאפטא הועתקו ממהדורת ת"ד, אך פרט השנה שונה לשנת ת"ט.
פרט השנה בדף השער, בהקדמת המחבר ובקולופון הסיום, רומזים לתקוות לגאולה שפיעמו באותם ימים בקרב היהודים. פרט השנה בשער: "בזכות זה אתם תזכו מהרה לגאולת משיחכם לפ"ק"; בהקדמת בן המחבר: "...תושע יהודה בישועות אליהו משיח לפ"ק"; ובקולופון: "תם ונשלם היום יום ב' ראשון דחנוכה בשנת אליה"ו משי"ח לפ"ק".
יב דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים (בדף השער ובדפים נוספים הודבקו פיסות נייר לאורך השוליים החיצוניים). כריכה חדשה.
Tratado de los articulos de la ley divina. אמשטרדם, Gillis Joosten, תי"ב 1652. ספרדית, מילים בודדות בעברית.
"הלכות יסודי התורה" לרמב"ם, חלקו הראשון של "משנה תורה", ובו ביאור לעשר מצוות "שהן עיקר דת משה רבנו, וצריך אדם לידע אותם תחילת הכול" (מתוך הקדמת הרמב"ם ל"משנה תורה").
מהדורה נדירה בתרגומו של רבי דוד כהן די לארא (1602-1674), רב הקהילה הספרדית "נווה שלום" בהמבורג, שנדפסה בימי חייו של שבתאי צבי (רבים מבני הקהילה הספרדית בהמבורג נתפסו לרעיונות השבתאות ונהגו לפקוד את בית הכנסת במלבושים חגיגיים וכלי נגינה; רבי דוד כהן די לארא נודע כאחד ממתנגדי השבתאות החשובים בקהילה).
עותק עם רישומים רבים בכתב-יד; בדף האחרון מופיע הרישום "Finis coronat opus, il grande selo que he tenido" המציין, כנראה, שבעל הספר קרא אותו עד סופו (הרישום מופיע פעמיים, בשני כתבי יד שונים).
[4] דף, 40, 43-46 עמ'. 19 ס"מ. מצב בינוני. דף אחד חסר. קרעים חסרים בפינות של כמה מהדפים, עם פגיעה בהדפסה. רישומים רבים בכתב-יד (מן התקופה), בעיקר בשוליים ובדפי הבטנה. כתמים ופגמים. כריכת קלף עם פגמים ובלאי.
Espejo de la vanidad del mundo ["מראת ההבל של העולם"], מאת אברהם פריירה. אמשטרדם, דפוס Alexandro Ianse, תל"א [1671]. מהדורה ראשונה. ספרדית, עם מלים מעטות בעברית.
ספר מוסר ואמונה הכולל חמישה חלקים, ועוסק בנושאים הבאים: טבעה של הנשמה, חובת קיום המצוות, יראת ואהבת האלוהים, העונשים שבגיהינום והגמול הניתן בגן-עדן.
הספר כולל את הסכמתם של שלושה מרבני אמשטרדם, רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, רבי משה רפאל דה-אגילר ורבי יאשיהו פארדו. כמו כן נוספו דברי שבח מאת רבי יצחק אורביו די קסטרו, ושיר בשבח המחבר מאת המשורר דניאל הלוי דה באריוס.
המחבר, אברהם פריירה (Abraham Pereyra, נפטר בשנת 1699), צאצא למשפחת אנוסים וסוחר עשיר ורב השפעה, חי באמשטרדם במחצית השניה של המאה ה-17, והיה ממנהיגי הקהילה היהודית שם. את החיבור שלפנינו כתב לשם האדרת כוחה של האמונה היהודית, תוך שהוא עושה שימוש רב בפרקים מן ההגות הפוליטית והקתולית הספרדית.
[16] דף, 568 עמ', [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בדף השער (הדף הודבק על נייר לחיזוק). קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים (משוקם בהדבקת נייר), וקרע חסר גדול בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.
כרך בכריכת קלף מקורית, הכולל חמישה מספרי רבי שלמה די אוליוירה אב"ד אמשטרדם:
1. דרכי נועם – כללי התלמוד, עם "טוב טעם" – על טעמי המקרא, ו"דרכי ה'" – מפתח תרי"ג מצוות. אמשטרדם, [תמ"ח-תמ"ט 1688-1689].
2. שרשת גבלות – חרוזי השרשים. אמשטרדם, [תכ"ה 1665].
3. אגרת... אילת אהבים – מוסר השכל במליצה ושיר. אמשטרדם, [תכ"ה 1665].
4. עץ חיים – לקסיקון עברי-ארמי-פורטוגזי. אמשטרדם, [תמ"ב-תמ"ג 1682-1683].
5. יד לשון – Livro Da Gramatica Hebrayca & Chaldayca; דל שפתיים – Gramatica Breve da Lingua, שני חיבורים בדקדוק לשון הקודש וארמית. אמשטרדם, תמ"ט [1689].
כל הספרים נדפסו בדפוס דוד די קאשטרו תרטאס. כל הספרים הם מהדורות ראשונות, חלקם לא נדפסו בשנית. בספר "שרשת גבלות" מופיעים טבלאות ושירים גרפיים בצורות שונות. בסופו של ספר אגרת אילת אהבים מופיע שיר בצורת כוכב.
חמישה ספרים בכרך אחד: דרכי נועם: מה, [3], כח, [4] דף. שרשת גבלת: ע, [2] דף. אגרת אילת אהבים: כ, לא-מב, [2] דף. עץ חיים: [6], עב דף; מד, [5], 53 עמ’. יד לשון – דל שפתיים: [8], 71, [11] עמ’. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים, ללא חיסרון, וקרע חסר קטן בדף נוסף, עם פגיעה קלה בטקסט. רישום בדף המגן הקדמי. כריכת קלף מקורית. כתמים, בלאי ופגמים בכריכה. תו-ספר מאוייר של יעקב קלצקין.
Principio de sciencia: ou, gramathica hebrayca por hum methodo breue, claro, facil, e distincto, מאת רבי שלמה יהודה לאון טמפלו. אמשטרדם, דפוס Ymanuël Athias (עמנואל עטיאש), תס"ג [1703]. פורטוגזית.
חיבור ללימוד דקדוק עברי, מאת רבי שלמה יהודה ליאון טמפלו (נפטר 1733), מחכמי יהדות אמשטרדם בראשית המאה ה-18; בנו של רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675) הידוע בחיבוריו המדעיים-חלוציים אודות מבנה המשכן והמקדש (שהקנו לו ולבני משפחתו אחריו את הכינוי "טמפלו"). רבי שלמה יהודה היה תלמידו של החכם רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה. עבד כמגיה בבית דפוסו הנודע של עמנואל בן יוסף עטיאש באמשטרדם. בין היתר, עסק בהגהת השולחן ערוך מהדורת אמשטרדם תנ"ז-תנ"ט, ספר "משנה תורה" לרמב"ם מהדורת אמשטרדם תס"ב-תס"ג, וספר "לחם משנה" מהדורת אמשטרדם תס"ג-תע"ד; לספרים אלו הוסיף חידושים, הערות, הגהות, תיקונים ומראי מקומות. מלבד אלו, פרסם מספר חיבורים נוספים העוסקים בתפילות ודרשות, כללי התלמוד ותקנות לסעודת פסח.
ראו: Biblioteca española-portugueza-judaica, dictionnaire bibliographique, מאת Meyer Kayserling, שטרסבורג, 1890, עמ' 58; The Jewish Encyclopedia, כרך 8, עמ' 3.
63, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. עטיפת קלף, בלויה מעט ומנותקת חלקית.
נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות בעשורים האחרונים (התיעוד האחרון במכירה פומבית הוא משנת 1926).
מסכת אבות, עם פירוש רש"י ופירוש הגר"א, אבות דרבי נתן, ומסכתות קטנות: סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה, דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מוגהים על פי נוסח הגאון רבינו אליהו מווילנא. שקלוב, דפוס אריה בן מנחם, אריה ליב בן שנייאור פייבוש, אברהם בן יעקב סג"ל ושבתי בן בן-ציון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם, ונערך על ידי תלמיד הגר"א, המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב. בתחילת הספר כתב רבי מנחם מנדל הקדמה חשובה, בה מוסר כמה עניינים מופלאים שזכה לשמוע מפי רבו הגר"א.
בדפים ג-כד נדפסה מסכת אבות, המשנה במרכז ומסביב לה, מצד אחד פירוש רש"י, "ומצד שני פירוש הגאון זלה"ה, שמה ימצא מעיין האמיתי פלאות רבות, איך שמראה כל דברי המשניות במקראות מפורשים". בדפים כה-נ נדפסה מסכת "אבות דרבי נתן" על פי נוסחאותיו והגהותיו של הגר"א. במרכז העמוד נדפס הנוסח המוגה ע"פ הגר"א, ובצדו נדפס הנוסח הישן הלא מוגה, "בכדי שידעו למראה עין ההבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב, ויתרון לזה מזה כיתרון האור מן החשך". בדפים נא-פב נדפסו המסכתות הקטנות באותה מתכונת, כאשר במרכז העמודים מופיע הנוסח המוגה, ובצדו הנוסח הישן.
בראש דף השער חתימה: "ישכר בער מווילנא" – יתכן וזו חתימתו של רבי ישכר בער מו"ץ בווילנה, תלמיד הגר"א, בעל "מעשה רב".
רבי ישכר בער (תקל"ט-תרט"ו), בן רבי תנחום רב העיר אורלע. בעקבות נישואיו לבתו של הנגיד רבי יעקב פרץ קלאצקי, מנכבדי וילנה, קבע את מקומו בקלויז של הגר"א, שם זכה לראות את פני הגר"א ולקבל תורה מפיו. בשנת תקע"ג התמנה לאחד מגבאי הקלויז, ונחשב לאחד מעמודי התווך שלו. הוא נהג למסור בקלויז שיעורים ברי"ף ובמשניות זרעים עם פירוש הר"ש. בשנת תקע"ז התמנה למו"ץ בעיר. בתחילה שימש כמו"ץ משנה לגדולי רבני וילנה: רבי אברהם אבלי פאסוועלר, רבי שאול קצנלבויגן, ורבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ובהמשך גדל מעמדו עד שנחשב ל"זקן ההוראה" בווילנה. נודע ביותר על שם הספר "מעשה רב", שכתב וערך לצד רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ובו נרשמו הנהגות רבו הגר"א. בנו רבי אליהו פרץ (תקס"ו-תרכ"ז), שימש כמו"ץ בווילנה לאחר פטירת אביו ועד סוף ימיו (להרחבה ראה: הרב ד' קמנצקי, "ספר 'מעשה רב'", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תשעד-תתלט).
עח, פא-פב דף. חסרים דפים עט-פ. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים במספר דפים, וקרעים עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. חותמות. כריכה ישנה, עם פגמים וקרע בשדרה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 318.
ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר בער מו"ץ בווילנא. ווילנא והורודנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקצ"ב 1832]. מהדורה ראשונה.
במקור נדפס עם שני שערים. בעותק שלפנינו חסר דף השער הראשון.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי פאסוועלר ורבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אוהל רבו שנים רבות.
[1], 67 עמ'. חסר דף השער הראשון. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה ישנה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.
ארבעה מספרי הגר"א על המשניות והתוספתא:
• ספר שנות אליהו, משניות סדר זרעים, עם ביאורי הגר"א מווילנא. למברג (לבוב), דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקנ"ט 1799]. מהדורה ראשונה.
פירוש הגר"א מחולק לשניים: "פירוש הקצר" ו"פירוש הארוך".
בשער נכתב כי הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, אך למעשה מהדורה זו נדפסה על ידי גיסם – רבי משה מפינסק, חתן הגר"א. בעמוד שמעבר לשער נדפסו הסכמות ואזהרת בית הדין בווילנא שלא לפרסם דברים מהגר"א בדפוס בלא רשות, "שלא ישמע ולא יאמין שום אדם לדברי האומר בשם הגאון החסיד זצוק"ל... עד שיתברר בירור גמור שהם מכתבי הגאון הנ"ל... ופשיטא שלא להעלות דבר בדפוס ע"ש הגאון עד שיתברר...".
• ספר התוספתא, תוספתא על סדר זרעים, עם פירוש מאת רבי יונה בן גרשון מווילנא, המשלב בפירושו הגהות מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, דפוס ארי' ליב בן יחיאל לוריא ואחיו גרשון, וארי' ליב בן דוד רי"ט וגיסו משה בן מנחם מענדל, תקנ"ט [1799]. מהדורה ראשונה. סימני עובש קשים.
בשער הספר נדפס: "עם קצת הגהות אשר מצאתי... ששמעתי שהן מהמנוח הגאון הגדול החסיד המפורסם מ"ו אליהו ז"ל מקהילתנו...". וכך כתב גם בהקדמתו: "...שהקרה ה' לפני קצת הגהות כתיבת יד ושמעתי שהן מהמנוח הגאון הגדול... רבינו אליהו זצ"ל מקהילתינו...". ההגהות שולבו בתוך פירושו של רבי יונה ופותחות: "ה"ג בתוספתא כ"י". על הגהות אלה כתב ש' ליברמן, תוספתא כפשוטה, כרך א, נויארק תשט"ו, מבוא, עמ' טז: "ואין ספק שרובן ככולן יצאו מבית מדרשו של הגר"א...". הרב קלמן כהנא מעיר שממשפחת הגר"א לא יצא ערעור על מהדורה זו, ונראה שאף הם חשבו לנכון ליחס הגהות אלה לגר"א. אך רבי זונדל מסלנט סבר שאין כאן הגהות מהגר"א (ראה: אוצר ספרי הגר"א, עמ' 55; הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שצח-ת).
• ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. ברין, דפוס יאזעף ראסמאן, תקס"ב [1802]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי רבי מאיר משאד, שזכה ללמוד תורה מפי הגר"א. בהקדמתו לספר הוא מתאר כיצד ישב אצל הגר"א וכתב מפיו את הפירוש: "ואני בבואי הנה ואשב בבית הרב החסיד הגאון הגדול... הלא הוא רב הגולה נר ישראל... כבוד ק"ש מו"ה אלי' זלה"ה. ויהי כשבתי בביתו ואמצא חן לפניו ואשרתהו ואצק מים על ידי אליהו... והרב הגאון ז"ל בחסדו הטיבנו... וילמדני דעת מקרא ומשנה... זה לי ימים רבים אנכי בביתו לא אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה... גם אני חזרתי שניתי גם שלשתי לפני הרב גם משניות גם תוספתא... ואכתוב את דבריו על המשנה כאשר שמעתי מפיו...".
בראש הספר, אחרי ההסכמות, נדפסו מכתבי המלצה שכתבו למחבר הגר"א ואחיו רבי יששכר בער.
בני הגר"א ערערו על מהימנותו של פירוש זה בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס). לטענתם הדברים מועתקים מפירוש סדר טהרות אשר כתב תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב. לדבריהם, רבי מאיר משאד שאל מרבי מנחם מנדל את כתב-היד ומסרו להעתקה בחפזון והדבר גרם לטעויות ושיבושים, וכי בידיהם נמצא הפירוש המדויק. לעומת זאת, רנ"נ רבינוביץ כותב בהקדמתו לספר "גאון יעקב" (לבוב תרכ"א) כי את הספר כתב הגאון רבי יעקב כהנא (תלמיד הגר"א וחתנו של אחי הגר"א רבי יששכר בער), על פי רשימות קצרות שכתב רבי מאיר משאד כשישב לפני הגר"א.
רישום בעלות בדף המגן: "שייך להרב' המופל' בתורה וביראה כמה"ו הירש צוקרמן מברעסלא", ורישום למדני ארוך נוסף.
• ספר טהרת הקודש, פירוש "זר זהב" על התוספתא סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, תקס"ד [1804]. מהדורה ראשונה. הסכמות מאת רבי מרדכי בנעט ורבני זולקווא, גלוגא ופוזנא. חסרים דפים סט-ע.
מהדורה זו נערכה ונדפסה ע"י תלמיד הגר"א רבי מאיר משאד. בהקדמתו לספר כותב רבי מאיר: "...והנה לא משתי מתוך אהלה של תורה בבית רבינו הגאון האמתי החסיד המפורסם מ"ו אליהו מווילנא זלה"ה, אשר הרוה צמאוני בלמדי אצלו משניות סדר טהרות, עם כל התוספתא של סדר הנ"ל…". בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס) ביקרו בני הגר"א בחריפות את רבי מאיר משאד (בלי להזכיר את שמו). הם טענו כי ביאור הגר"א למשניות סדר טהרות שהיה בידי רבי מאיר (ונדפס לאחר מכן בברין תקס"ב) הוא העתקה משובשת של הפירוש המקורי (ראה פריט 28). הם כותבים כי רבי מאיר פרץ את ה"גדר אשר גדרו בד"ר [בי דינא רבא] דמחנינו יצ"ו… להדפיס שלא מדעתן…". לפנינו חיבור נוסף שהדפיס רבי מאיר משאד ללא הסכמת בית הדין בווילנא ובני הגר"א.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ספרי שולחן ערוך עם ביאור הגר"א מווילנא:
• ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה וביאור הגר"א. הוראדנא, דפוס יחזקאל בן משה, שמחה זימל בן מנחם נחום ושמחה זימל בן יחזקאל, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה. במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
בדף השער (ובדף יח/1), רישום בעלות בכתיבה מזרחית: "למד'[רש] מע'[לת] הג'[ביר] ג'י[יליבי] יוסף חלפון עטייה ס"ט" [הרב יוסף חלפון עטייה מדמשק, העמיד ישיבה בביתו והחזיק ספריה גדולה. הוא קנה את ספרייתו של רבי ישראל משה חזן – הרב המשי"ח, ולאחר מכן עברה הספריה לרשות הגאון המקובל רבי שלמה אליעזר אלפנדארי; ראה: בניהו, ספר זכרון להרב יצחק נסים, ב, עמ' קצו; קטלוג הספריה בכתב-יד – בה נזכר גם הכרך שלפנינו – נמצא בכת"י אוסף בניהו מס' H 61].
הגהה אחת בכתיבה מזרחית (קנח/1).
כג, [1], כד-קעו דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בפיסות נייר. במספר מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.
• ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקע"ב-תקע"ט 1819]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה. הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מההדפסה הראשונה (והנדירה), בה שולבו הדפים שנדפסו בשנת תקע"ב, עם הדפים שנדפסו בתקע"ט.
חתימה בשער "מרדכי ב...[?] מראסין". חותמות של רבי "שלמה בר"ש ז"ל קליינפלאץ אבד"ק מאלקין".
כד, כג-נה; קפח דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עקבות עובש?). בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה מקורית, עם קרעים ופגמים.
• ספר מגיני ארץ, שולחן ערוך אורח חיים, עם מגן דוד (טורי זהב) ומגן אברהם, ביאור הגר"א וחידושי רבי עקיבא איגר. חלק א-ב. יאהאנניסבורג, דפוס Georg Stein, תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה של חידושי רבי עקיבא איגר. שני כרכים. כרך לכל חלק. הכרכים שלפנינו נכרכו בנוסף גם עם שערי מעטפת (שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה).
חלק א (סי' א-תכח): [5], שיח דף; חלק ב (סי’ תכט-תרצז): [3], ריז, [1] דף. 38.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים (עם פגיעה במסגרת של שער המעטפת של החלק הראשון), משוקמים בחלקם בפיסות נייר. חותמות. כריכות ישנות, בלויות וקרועות. בחלק הראשון, הכריכה מנותקת וללא שדרה.
ספר אלפי מנשה, מאת רבי מנשה מאיליה. ווילנא, [תקפ"ב 1822]. מהדורה ראשונה. חיבור פילוסופי שמגמתו "תיקון עולם". בסוף הספר הדפיס המחבר מחידושיו על הש"ס, בהם הביא מדברי רבו הגר"א.
רישום בעלות בדף השער: "הרב מוהר"ר אליעזר סופר נר"ו". במספר דפים הגהות בכתב-ידו של רבי אליעזר סופר, אחת מהן חתומה בשמו. רישומים נוספים, ביניהם: "זאב ---".
רבי אליעזר סופר (בן רבי גרונם סופר מנאווהרדאק), אב"ד זאסלאב, בעל ספר "באר אליעזר", וורשא תרל"ב.
[2], צב דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.
רבי מנשה מאיליה – תלמיד הגר"א שניסה להשכין שלום בין חסידים למתנגדים
הגאון רבי מנשה מאיליה (תקכ"ז-תקצ"א), מענקי הרוח בליטא, דמות ייחודית ומקורית, גאון מופלג שהיה מ"רואי פני הגר"א" הקבועים. חלק ניכר מדרכו המיוחדת בלימוד קיבל מהגר"א. כיהן תקופה קצרה כאב"ד בעיר הולדתו סמורגון, אך עקב התנגדותו להנהגת הקהילות ששיתפו פעולה עם גזירת ה"קנטוניסטים", התפטר מן הרבנות ומסרה לתלמידו הגדול רבי אריה ליב שפירא.
חיבוריו הייחודיים וחשיבתו המקורית עוררו עליו ביקורת לא מעטה. בחיבוריו ניסה לפעול ל"תיקון עולם", להטבת מצב היהודים ברוסיה, לשיפור מצבם הכלכלי, להשכנת שלום בין הבריות. ספרו הראשון "פשר דבר" (ווילנא, תקס"ז), בו מובאים רעיונות שונים בדבר השלום והאחדות, נועד "לפשר בין הצדיקים" בדורו. חזונו היה להשכין שלום בין ה"מתנגדים" וה"חסידים". על אף שלא הזכיר במפורש את מחלוקת החסידים והמתנגדים בספרו, כוונתו הובנה היטב, והדבר עורר עליו כעס בקרב אנשים מסוימים מחוג תלמידי הגר"א. הוא נרדף בעקבות זאת, ספרו הנ"ל נידון לשריפה ורוב עותקיו הועלו באש. מספרים שבאחת מאסיפות הרבנים אף ניסו להחרימו, אולם רבי יהושע צייטלין משקלוב, מבאי ביתו של הגר"א מנע את הדבר.
רבי מנשה היה ידוע כחכם בחכמות העולם השונות. מסופר עליו כי פיתח כמה המצאות, ביניהן: מכונת חרישה משוכללת ומכונה לשחיקת טבק. עוד מסופר כי כתב פעם ספר העוסק במתמטיקה ובהנדסה צבאית, בכדי להוכיח לשלטונות הרוסים שהאזרחים היהודיים אינם מחוסרי השכלה.
ספרו "אלפי מנשה" נועד לשטוח בהרחבה את משנתו, לאחר שלא הובן בספריו הקודמים, אך גם ספר זה לא התקבל בהבנה. מסופר כי הגרסה הראשונה של חיבור זה נשרפה בבית הדפוס, בעקבות מחאה של קנאי שהציץ בכתב היד קודם ההדפסה, ורבי מנשה נאלץ לשחזר את הספר מזכרונו.
מתלמידיו וממשיכי דרכו נודעו הגאונים גדולי הדור: רבי ליבלי שפירא אב"ד סמורגון וקובנא ("רבי ליבלי קאוונער"), רבי אריה ליב הומינר מרבני מינסק (בעל "באר היטב" על התורה), רבי דוד לוריא – הרד"ל, והגאון רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב.