מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (67) Apply book filter
- חסידות (54) Apply חסידות filter
- chassid (54) Apply chassid filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- kabbalist (7) Apply kabbalist filter
- וספרים (6) Apply וספרים filter
- יסוד (6) Apply יסוד filter
- שונים (6) Apply שונים filter
- and (6) Apply and filter
- classic (6) Apply classic filter
- miscellanea (6) Apply miscellanea filter
ששה ספרים מספרי חסידות ויז'ניץ, מהדורות ראשונות:
• ספר אמרי ברוך, ליקוטים מדברי האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ על התורה ומאמרי חז"ל. קולומיה, דפוס זאב ברוינער, [תרע"ב 1912]. חותמות "משה ליב פרענקיל". מהדורה ראשונה.
• ספר תמכין דאורייתא, "בו יבואר גודל מעלות לימוד תורה ולומדיה", מאת רבי מרדכי חיים הלוי הערצבערג "שהייתי ר"מ מהישיבה בברעזאן וכעת ר"מ הישיבה בוויזניצא, בית ישראל". וויז'ניץ, דפוס שמעלקא נאגלער עט ישראל מאהלער, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה. חתימת המחבר בדף השער: "מרדכי הערצבערג".
• ספר אבן שתיה, לתולדות אדמו"רי קוסוב ווויז'ניץ. מונקאטש, דפוס "Grafia", תר"צ 1930. מהדורה ראשונה.
• ספר זכרון ישראל, מספד וקינה על האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ, מאת רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ אב"ד באניללא (בוקובינה). קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ז [1937]. עם שער מעטפת מודפס. מעבר לשער השני חותמתו וחתימתו של המחבר רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ.
• קונטרס אור ישראל, "מאמרים יקרים" מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ, בעריכת רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ. אראדעא, דפוס אברהם יצחק פריעדמאנן, [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה.
• ספר אהבת ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
• ספר דמשק אליעזר, דרושים על התורה בדרך החסידות, עם "חידושים ופלפולים", מאת האדמו"ר רבי אליעזר האגר מוויז'ניץ. ירושלם, [דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט 1949]. מהדורה ראשונה.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספרי כנסת הגדולה, מאת רבי חיים בנבנישתי, אוסף מהדורות:
ארבעה כרכים מהמהדורה הראשונה:
• ספר כנסת הגדולה, חלק אורח חיים. ליוורנו, דפוס ידידיה בן יצחק גבאי בעל כף נחת, תי"ח [1657].
חותמת "בית המדרש אשכנזים באמשטרדם עץ חיים".
ו, קסד דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים ספורים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור ישנה, פגומה.
• ספר כנסת הגדולה, חלק יורה דעה (סי' סט-קלח, קס-קעז). קושטא, דפוס נפתלי בן עזריאל מוילנא ויונה בן יעקב [אשכנזי] מזלאזיץ, [תע"א 1711].
[2], רו דף. 40.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודיו. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמת מחוקה. כריכת עץ מחופה עור, פגומה.
• ספר כנסת הגדולה, חלק יורה דעה (סי' א-סח). קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי] מזלאזיץ, [תע"ו 1716].
חותמות ורישום בכתב-יד של "בית המדרש אשכנזים באמשטרדם עץ חיים".
[1], ד-רמו דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר קטן בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
• ספר כנסת הגדולה, חלק חושן משפט (מהדורה בתרא). איזמיר, דפוס השותפים יונה אשכנזי ודוד חזן, [תצ"ד 1734].
שתי הגהות בכתיבה ספרדית.
[2], שצד דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים ספורים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות. חותמת מחוקה. כריכה חדשה, עם סימני עש.
מהדורות נוספות:
• ספר כנסת הגדולה, חלק חושן משפט. פירדא, דפוס יוסף בן זלמן שניאור, [תנ"ב 1692].
חותמות ותו-ספר של "בית המדרש אשכנזים באמשטרדם עץ חיים".
קצו דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בדפים האחרונים סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. מספר קרעים בשוליים, עם פגיעה בטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה ישנה, פגומה וקרועה בחלקה.
• ספר שיירי כנסת הגדולה, חלק אורח חיים. קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי], [תפ"ט 1729].
חותמות "בית המדרש אשכנזים באמשטרדם עץ חיים".
[2], קמג; ז דף. 30 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. מספר קרעים קטנים בשולי הדפים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה הקדמי.
• ספר שיירי כנסת הגדולה, חלק יורה דעה. שאלוניקי, דפוס האחים יתמי ר’ בצלאל הלוי, [תקי"ז 1757].
[1], קמד דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ופטריה. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
מקור: מעזבונו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, חלקים ראשון ושני, מאת רבי יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג. פראג, דפוס המנוח משה כ"ץ ונתחדש על-ידי נכדו ישראל ייטלש בבית הרב זרח איידלץ, [תקל"ו-תקל"ז 1776-1777]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר. שני החלקים בכרך אחד, עם שער נפרד לחלק השני.
הספר נדפס בשלבים. ההדפסה החלה בחודש אדר תקל"ו [כפי שמופיע בדף השער: "ובשלהי אדר היתה התחלת הדפוס מספר יחזקאל לפ"ק (=תקל"ו)"], והסתיימה בחודש טבת תקל"ז [כפי שמופיע בקולופון שבסוף החלק השני (קמ/1): "ותהי השלמתו ביום... שמונה ועשרים יום... טבת שנת תק"ל זיין"]. הסימנים צ-צג שבחלק הראשון (בהם תשובתו הידועה נגד אמירת "לשם יחוד") הם מסיון תקל"ו, כלומר דברים שכתב הנודע ביהודה מספר חודשים לאחר תחילת ההדפסה. עם צאת הספר מהדפוס, נשא המחבר דרשה מיוחדת לכבוד המאורע "בערב ראש חודש שבט תקל"ז לפ"ק, אשר אז השלים ספרו נודע ביהודה קמא" (אהבת ציון, פראג תקפ"ז, דרוש ט', יח/2).
רבי יעקב'קא מברודי, בן המחבר, מספר בהקדמתו ל"נודע ביהודה" מהדורא תנינא (פראג תקע"א) על מאורע הדפסת הספר שלפנינו ועל התנהגותו של הנודע ביהודה באותה עת: "...מיום הוסדה מכבש הדפוס בפראג מאז ועד הנה לא יצא מהם ספר בתכלית ההידור היופי כזה... בכל אשר מצאה ידו לא חס עיניו על ממונו, ולא בקש עזר או סעד לתמכו. וכאשר נגמר בכי טוב, אז נהג טובת עין לחלק הרבה מהם מתנת חינם, ויתרם נתן ביד מוכרי הספרים הנה והנה במחיר קצוב השוה לכל מוכרי ממכר. והיה אם אחד מעשירי עם דורש ומבקש הימנו ספר בקנין כסף, במתק שפתיו יענה ויאמר: טובתי בל עליך, הלא הוא נמצא בחנויות, משם תדרשנו, ולמה זה תשא פני, כל הרוצה לקנות יבא ויקנה בלי משוא פנים בדבר. וכפי המדומה לא העלו דמי פדיון הספרים די מסת הוצאות הדפוס אשר הוציא הוא בידו הרחבה".
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...".
על גדולת וקדושת הספר והפסקים שבו, אמר בעל התניא: "הרב מפראג היה יחיד בדורות בהוראותיו, והיה ה' אתו, שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמתית בכל דבר אשר הורה. וגם ע"ד התשובה הארוכה בסימן ע"ב, אם כי רבים מגאוני הדור חלקו עליו, אמנם באמת הדין היה אתו וכוון להלכה ולמעשה..." (מופת הדור, עמ' עד).
רישומי בעלות רבים בדף השער של החלק הראשון ובדף השער של החלק השני: "הק' יעקב יוסף בא"א מ' א' זלמן נ"י מלובלין"; "קניתי מהוני... הק' יחיאל בהמנוח מו"ה יעקב יוסף ליכטענשטאדט מלובלין"; "יוסף וואלף ליכטענשטאדט"; ועוד.
[2], פו, [9] דף; [1], קנז דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר דפים. סימני עש קלים. הדבקות נייר בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים ובדף האחרון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
שבעה ספרים על התורה ועל עניינים שונים, מדפוסי אמשטרדם בשנות הת' עד שנות הת"ר:
• ספר אור תורה, חלק ראשון מתוך ספר שתי ידות, לרבי מנחם די לונזאנו. אמשטרדם, דפוס אורי בן אהרן הלוי, תי"ט [1659]. חותמת מאויירת בדף השער: "אברהם... ברוך זצ"ל". מעבר לשער רישום ארוך נגד השימוש בסימני הפרקים ("קאפיטי"ל") בתנ"ך, הפותח: "אמר יהודה ב"ר חנוך". הגהות בכתב-יד.
• ספר תורת משה, פירוש על התורה, מאת רבי משה אלשיך. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס. ת"ע [1710]. הסכמות ה"חכם צבי", רבי שלמה אאיליון, רבי דוד אופנהיים ורבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים". רישומי בעלות בדף השער: "...הקטן מאיר בלאך מווי---"; "גרשון ---"; "זה הס' של הגביר החכם... כמוהר"ר יעקב רבי זלה"ה בכמוה"ר פנחס נ"ע זיע"א והקדישו לישיבתו המפוארה הנקראת בית יעקב..."; "קדש לישיבת בית יעקב רבי ז"ל". הגהות.
• ספר מרגליות טובה, שלושה פירושים שונים על פירוש האבן עזרא לתורה, בעריכת רבי יקותיאל אשכנזי. אמשטרדם, דפוס יצחק די-קורדיוה, [תפ"ב 1721]. עם [1] דף אחרון, ובו השרטוטים האסטרונומיים (קצוץ בשוליו, עם פגיעה באיורים). רישומי בעלות בדף השער: "הקטן יעקב צבי"; "זה הספר שייך להק' ר' וואלף בן כ"ה יעקב צבי יצ"ו מברלין[?]". חותמות.
• תלמוד בבלי – מסכת תענית, עם פירוש רש"י, תוספות ורבינו אשר. אמשטרדם, דפוס יצחק די קורדווה, [תפ"ג 1723]. כרך בפורמט קטן, שנדפס בנפרד עבור תלמידים, או לשימוש בנסיעה, "למען ישא איש בכנף מעילו וישים בו עינו גם בלכתו בדרך", ולא כחלק ממהדורת ש"ס שלימה. רישומי בעלות: "חנני אלקי' בזה הקטן זיסקינד אופנהיי' מפרעשבורג, קניתי מן הקצין ר' ליב עמריך"; "...צבי הירש בן כהר"ר שמעון קאפ..."; חתימת וחותמות רבי "משה יהודא ליב לאנגערמאן, שוב, ק"ק פראנקפורט א.מ.".
• ספר שובע שמחות, פירוש על ספר איוב, מאת רבינו בחיי, עם פירוש "דברי הגאונים". אמשטרדם, דפוס ליב זוסמנש, תקכ"ח [1768]. הובא לבית הדפוס בידי רבי מאיר מהמבורג.
• ספר בנין אריאל, חלק ראשון (ביאורים על התורה והמגילות) וחלק שני (חידושים על הש"ס), מאת רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם, נכד ה"חכם צבי". אמשטרדם, דפוס האחים פרופס, [תקל"ח 1778]. מהדורה ראשונה.
• חנוכת הבית לדוד, סדר לחנוכת הבית, מאת החיד"א. [אמשטרדם? ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספרי שו"ת חתם סופר, מהדורות ראשונות:
• שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה, מאת רבי משה סופר. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה.
• שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, פראנץ שמיד’שען בוכדרוקערייא, [תרט"ו] 1855. מהדורה ראשונה. וואריאנט של המהדורה הראשונה. ידועים עותקים שונים של חלק זה, עם פרט שנה זהה, אך עם שינוי במספור הדפים ובצורת האותיות של דף השער. ראו מפעל הביבליוגרפיה. לפנינו המהדורה המכונה שם "הרגילה".
בדף השער חתימת רבי "פלטיאל שמעון הלוי לאנדא" (נכד האדמו"ר ה"תפארת שלמה" מרדומסק).
• שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק ראשון וחלק שני. פרשבורג, פארמאלס פראנץ שמיד’שען בוכדרוקערייא, [תרי"ח-תרי"ט] 1858-1859. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
• שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
• שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
6 כרכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שמונה מספרי הגאון רבי יעקב עטלינגר אב"ד אלטונה, בעל ה"ערוך לנר", מרביתם במהדורות ראשונות:
• ספר ערוך לנר, על מסכת יבמות. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תר"י 1850]. מהדורה ראשונה. חותמות רבי אליהו ראם, מרבני ירושלים. קרעים חסרים בדף השער.
• ספר ערוך לנר, על מסכת מכות ומסכת כריתות. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרט"ו 1855]. מהדורה ראשונה.
• ספר עיטור בכורים – ערוך לנר על מסכת סוכה. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף המגן: "לד' הארץ ומלואה, הק' פינחס בלאאמו"ר מוהר"ר מרדכי מיכאל כהן" [רבי פינחס כהן (תרכ"ז-תש"ב), רב הקלויז במנהיים ואב"ד מחוז אנסבך].
• ספר בכורי יעקב, על הלכות סוכה ולולב. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרי"ח 1858]. מהדורה שניה, עם "תוספת בכורים".
• ספר ערוך לנר, על מסכת נדה. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרכ"ד 1864]. מהדורה ראשונה.
• ספר בנין ציון, שאלות ותשובות בארבעת הטורים וחקירות בעניינים הנוהגים בזמן הזה. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרכ"ח 1868]. מהדורה ראשונה.
• ספר ערוך לנר, על מסכת ראש השנה ומסכת סנהדרין. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרל"ד] 1873. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות וחותמת של רבי אליהו ראם, מרבני ירושלים.
• ספר מנחת עני, על התורה. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרל"ג 1873]. מהדורה ראשונה. חתימה על בטנת הכריכה הקדמית: "איזאק ב' עטטלינגער".
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק, שנדפס כ-18 שנה לאחר פטירתו ע"י בנו הגרי"ז. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה מחסור של 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה. בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".
כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו. היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.
יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בני המחבר בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט להקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 592-593, ובהערה 60).
על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסתו, ראה: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים, תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים, תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.
[3], ג-קיב דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, בלויה, ללא שדרה (דפי המגן המקוריים מנותקים).
לרקוד עם "ר' חיים" בהקפות בשמחת תורה
"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).
לאחר פטירת מרן הגרש"ז אויערבאך, טיפל אחד הנכדים בחלוקת ירושת ספריו בין בני המשפחה. כששאל את דודו הגאון רבי שמואל אויערבאך באלו ספרים הוא מעוניין, הוא ביקש רק שני ספרים שהיה לו קשר רגשי אליהם, אחד מהם היה הספר חידושי רבנו חיים הלוי (מהדורה ראשונה). רבי שמואל סיפר אז, שבשעה שהספר יצא לאור, שלח אביו רבי שלמה זלמן מכתב מירושלים לעיר בריסק, בו ביקש מאת מרן הגרי"ז לרכוש את הספר, עם תשלום שצורף למכתב, והספר נשלח אליו בדואר מהעיר בריסק. רבי שמואל הסביר בכך את חשיבותו של ספר זה בעיניו. (עפ"י שמואל בדורו, ירושלים, תש"פ, עמ' שלו).