ספר משלי, עם פירוש מאת עמנואל בן שלמה הרומי. [נאפולי, דפוס יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר, רמ"ז 1487 בערך]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה.
כפי הנראה, זו ההדפסה הראשונה של ספר משלי, או לפחות הראשונה המתוארכת (ידועים שרידים ממהדורת תנ"ך, שהיו ששיערו כי נדפסה בספרד או בפורטוגל לפני הגירוש, אך שרידים אלה אינם מתוארכים. ראו: A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 33).
יתר ספרי הכתובים, עם פירושים שונים, נדפסו גם הם באותה השנה (בחלקים נפרדים), בדפוסו של גונצנהוזר.
המקרא נדפס באותיות מרובעות, מנוקדות (עם סימון האותיות הרפות). הפירוש נדפס באותיות בינוניות ("כתב רש"י").
בדף [1/א], תיבת הפתיחה "משלי" מוקפת במסגרת נאה מקושטת בחיתוך עץ.
הדף הראשון פותח בדברי המפרש: "אמר עמנואל ב"ר יעקב [צ"ל שלמה] ז"ל, אחר שבח האל על רוב נעימותיו וכל תגמולוהי עלי אומר כי הספר הזה והוא הנקרא משלי חברו שלמה המלך ע"ה להוסיף ביאור בסודות התורה ובסתריה... וזהו שפתח בראש זה הספר להבין משל ומליצה דברי חכמי' וחידותם כלומר להבינם לבני אדם שלא היו מבינים אותם...".
קולופון בדף האחרון: "נשלם ספר משלי עם הביאור הארוך והיפה מרבינו עמנואל זצ"ל, השבח יאות לרוכב ומניע בלי לאות אמן, אני חיים בר יצחק הלוי אשכנזי" [כפי הנראה עבד כמגיה בבית הדפוס].

עמנואל בן שלמה הרומי, משורר וסאטיריקן יהודי ומחבר פירושים לתנ"ך. נולד ברומא בשנת 1261 ונפטר בשנת 1330. לאחר שירד מנכסיו עזב את עיר מולדתו ונדד ברחבי איטליה, עד שמצא מקלט אצל פטרון בעיר פרמה, בחסותו ישב וכתב את יצירותיו. הוא נודע במיוחד ביצירתו "מחברות עמנואל" – קובץ בן עשרים ושמונה פרקים הכולל מקאמות ארוכות, משולבות בשירים, סיפורים, ומשלים ברוח הרנסאנס האיטלקי, אך פירושיו לתנ"ך נשתכחו כמעט לגמרי. הפירוש לספר משלי הוא פירושו היחיד על התנ"ך שנדפס (יתר פירושיו על מהתנ"ך נשארו בכתבי-יד, ונדפסו מהם מאוחר יותר חלקים בודדים בלבד).
במהדורה שלפנינו טעויות דפוס ושיבושים רבים – מילים ושורות שנכפלו או נשמטו (בדף [46] השלמה בכתב-יד של שני פסוקים חסרים מפרק טו), ניקוד שנדפס שלא במקומו, טעות בשם אביו של מחבר הפירוש (נדפס השם יעקב במקום שלמה), ועוד. למידע נוסף על מחבר הפירוש והמהדורה, ראו: דברי מבוא מאת ד' גולדשטיין, מהדורת פקסימיליה של ספר משלי עם פירוש עמנואל הרומי, ירושלים, תשמ"א, עמ' 7-17.
תיקונים ורישומים בכתב-יד בגוף הטקסט ובשולי הדפים במספר מקומות.

עותק שלם. [104] דף. הרכב הקונטרסים: א-י8, יא10, יב8, יג6. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים גדולים ורבים בחלק מהדפים). קרעים עם פגיעות בטקסט, ללא חסרון. קרעים חסרים גדולים לאורך שולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר (ייתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). כריכת עור עתיקה, משוקמת. פגמים בכריכה.

המדפיס יוסף גונצנהוזר ייסד בשנת רמ"ז לערך, בית דפוס עברי בעיר נאפולי, ובמשך חמש השנים הבאות, הדפיס שם יחד עם בנו עזריאל כ-13 ספרים. ראו: י' יודלוב, תעודה בדבר מכירת ספרי אינקונבולה בנאפולי במאה החמש עשרה, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' עד-פז; A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 43.
מאוסף ד"ר ישראל מהלמן (לשעבר).

ספר שערי תשובה, מאת רבינו יונה החסיד מגירונדי. [פאנו, דפוס גרשם שונצינו, רס"ד 1504 בערך]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער. בראש הדף הראשון: "שערי התשובה שעשה החסיד רבינו יונה ז"ל".
מהדורה ראשונה של ספרו המפורסם של רבינו יונה מגירונדי, ומהחיבורים החשובים ביותר בתחום תורת המוסר. הספר נדפס במשך השנים בקרוב למאה מהדורות.
ספר "שערי תשובה" עוסק באופן יסודי בענייני תשובה וכפרה על חטאים, והוא מספרי היסוד הנודעים על מצוות התשובה. הספר כולל ארבעה שערים. בשער הראשון מפורטות הפעולות הנדרשות מהחוטא, הבא לשוב בתשובה. השער השני עוסק בגורמים שונים המביאים את האדם לחזור בתשובה. השער השלישי כולל פירוט נרחב על עשרות מצוות ועברות שונות, המסודרות על פי סדר חומרתן, ובשער הרביעי והאחרון מוזכרים סוגי כפרה שונים לעברות שונות. ספר "שערי תשובה", בצורתו המוכרת לנו, היה במקור חלק מחיבור מקיף וגדול יותר, שכלל שערים נוספים (אשר מוזכרים לעתים בפנים הספר), אך שערים אלו לא הגיעו לידינו.
המחבר, רבינו יונה מגירונדי (ד'תתק"ע 1210 בערך – כ"ח בחשוון ה'כ"ד 1263), מגדולי תקופת הראשונים, רב בקטלוניה ודמות מרכזית ורבת השפעה בחיי יהדות ספרד במאה ה-13. נודע בימיו כדרשן גדול וכאחד מחשובי פרשני התלמוד (החידושים שכתב על מספר מסכתות אבדו ברובם). את פרסומו לדורות קנה בעיקר בזכות ספרי המוסר שכתב, בהם "איגרת התשובה", "ספר היראה", ובראשם ספר "שערי תשובה". ספר שערי תשובה השפיע על רבים עוד בזמנו של המחבר, ובדורות הבאים נודעה לו השפעה על מחברים שונים ומגוונים.
ראו עוד על רבי יונה מגירונדי וכתביו: י"מ תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ד, עמ' 109-148.
בסוף הספר נדפס החיבור "מוסר השכל במליצה" לרב האי גאון (נדפס במקביל על ידי גרשום שונצינו בפאנו רס"ד, בפורמט קטן יותר), וכן "ספר היראה" לרבינו יונה מגירונדי (נדפס לראשונה בתוך ספר "הליכות עולם", לייריאה, רנ"ה בערך).
קולופון בן שורה אחת בדף האחרון: "בעיר פאנו על ידי צעיר המחוקקים אשר מבני שונצינו".
הגהות ומספר תיקונים בכתב-יד במקומות בודדים, חלקן בכתיבה ספרדית-איטלקית (אופיינית לליוורנו בשנות הת'-ת"ק בקירוב; דומה לכתיבת ידו של המקובל רבי יוסף אירגאס או של תלמידו רבי מלאכי הכהן).
בראש הספר ובסופו רישומי בעלות באיטלקית של Moises Gutiérrez Peña (משה גוטייריס פינייא, כנראה מליוורנו; ראו חומר מצורף).

[45] דף. חסר [1] דף חלק בראש הספר. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרי בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

שנת הדפוס על-פי יודלוב, גנזי ישראל, מס' 973.
הספר נדפס על-ידי המדפיס היהודי הנודע גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים באיטליה. שונצינו נדד עם בני משפחתו וכלי דפוסו בערים שונות באיטליה, ובכל מקום בו שהה הדפיס ספרים עבריים.

ספר המצוות להרמב"ם, מתורגם מערבית-יהודית לעברית בידי רבי משה אבן תבון. [קושטא, ללא שם מדפיס, ר"ע-רפ"ה 1510-1525 בערך]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער.
הקדמת המתרגם בדף הראשון: "אמר משה בר שמואל בר יהודה בן תבון מרמון ספרד, המאמר הזה הנכבד חבר הרב המובהק המאור הגדו' המאיר עיני הגולה מרנא ורבנא משה עבד האלדים בן הרב הנכבד ר' מיימון ז"ל...".
בדף [1/א], האות הראשונה "א" מוקפת במסגרת נאה מקושטת בחיתוך עץ.
לפנינו מהדורתו הראשונה של ספר המצוות להרמב"ם, מהחיבורים החשובים ביותר של ספרי מניין המצוות בימי הביניים. הספר, שנכתב במקור בערבית-יהודית (ערבית באותיות עבריות), נועד לשמש כמעין מבוא לספרו ההלכתי הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה". ספר המצוות כולל פירוט של תרי"ג המצוות – רמ"ח (248) מצוות עשה, ושס"ה (365) מצוות לא תעשה – כלל המצוות שבתורה שבכתב, על פי המסורת. לפני מניין המצוות הקדים הרמב"ם מבוא בן ארבעה עשר "שורשים" – ארבעה עשר כללים העומדים בבסיס שיטתו במניין המצוות. לימים הביע הרמב"ם צער על כך שלא חיבר את ספרו בעברית: "ונחמתי הרבה על שחברתיו בלשון ערבי, מפני שהכל צריכין לקרותו, ואני מחכה עתה שאעתיק אותו ללשון הקודש בעזרת שדי" (אגרות הרמב"ם, מהדורת י. שילת, ירושלים, תשנ"ה, תשובה לצור בעניין מניין המצוות, עמ' רכג). תרגומו של רבי משה אבן תבון לספר היה התרגום הנפוץ של הספר לעברית לאורך שנים רבות.
הרב והחוקר רבי חיים הלר, בהקדמתו למהדורת ספר המצוות לרמב"ם, פיעטרקוב, תרע"ד, כותב כי במהדורות הבאות של הספר נעשו שינויים רבים בידי המדפיסים, שמתוך כוונתם לתקן טעויות, גרמו לשיבושים רבים בנוסח המקורי של תרגומו של תבון.

[68] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות קלים בשולי חלק מהדפים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש מעטים. כריכת עור עתיקה עם שדרה חדשה. פגמים בכריכה.

א' יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 80.

דרשות על התורה, מאת רבי יהושע אבן שועיב. קושטא, [ללא שם מדפיס, רפ"ג 1523]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער. שם המחבר לא נזכר בגוף החיבור.
בדף [1/א], תיבת הפתיחה "בראשית" מוקפת במסגרת נאה מקושטת בחיתוך עץ.
מחבר הספר, רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב – 1340 בקירוב), מחכמי ספרד בראשית המאה הארבע-עשרה, היה תלמידו של הרשב"א, חברו של הריטב"א ורבו של רבי מנחם בן זרח בעל "צדה לדרך". התפרסם בעיקר בזכות ספר דרשותיו שלפנינו, הערוך לפי סדר הפרשיות והמועדים (הדרשות נאמרו על ידו ככל הנראה בשבתות, בפני קהל), וכולל דיונים בענייני הלכה ואגדה, פרשנות לתלמוד ולמדרשים, ודברי מוסר וקבלה.
קולופון בדף האחרון: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים... פה עיר קושטנטינא... והיתה השלמתה ביום ו' יב לחדש אדר, שנת הרפ"ג לפרט [גדול]... צעיר במושכי שבט ועט ברזל ועופרת, שלמה בן... הר' מזל טוב זלה"ה... אני משה מחבוב המסדר זאת המלאכה...".
חתימה בדף השער: "יהודה מינדולה תע"ח" – חתימת רבי יהודה מינדולה (נפטר תקי"ג), מרבני פדובה, רוויגו ומנטובה במחצית הראשונה של המאה ה-18. היה תלמיד-חבר של הרמח"ל, וקיבל ממנו סתרי תורה. בימי הפולמוס והמחלוקות על הרמח"ל היה ממגיניו של הרמח"ל ועמד לצדו.
הגהות בודדות במספר דפים, בכתיבה איטלקית, ייתכן שנכתבו בכתב-ידו של רבי יהודה מינדולה.
מחיקת צנזורה באחד מהדפים. בדף האחרון רישום הצנזור Vincentius de Matelica, מחודש אוקטובר 1619, הכותב כי הספר מאושר על פי הוראתו של Fra. Arcangelo da Foligno.

[126] דף. בראשי הדפים מופיעה ספירת הקונטרסים, ובחלק התחתון מופיעה ספירת גיליונות. הרכב הקונטרסים: א7, ב-טו8, יו7. עקב טעות בכריכת הדפים בקונטרס טו בעותק שלפנינו, מופיע הדף הראשון בקונטרס פעם נוספת, במקום הדף השני, וכן מופיע הדף האחרון בקונטרס פעם נוספת, במקום הדף השביעי. הדף האחרון של קונטרס ד נכרך לאחר הדף השביעי של קונטרס ה. שני הדפים האחרונים של קונטרס ח נכרכו לאחר הדף השני של הקונטרס. הדף השביעי של קונטרס ט הוא דף חלק (דף זה חסר בחלק מהעותקים). 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף הראשון, ובמספר מקומות נוספים, משוקמים בהדבקות נייר (על גבול המסגרת המאוירת בדף הראשון). כריכה חדשה.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

חמישה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, פירוש הרמב"ן, פירוש רבי יצחק אבוהב על פירוש הרמב"ן, חמש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י, וסדר ההפטרות לכל השנה. ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ח 1548.
חומש בפורמט גדול ועב-כרס. מהדורה ראשונה בה נדפס פירושו של רבי יצחק אבוהב יחד עם החומש ופירוש הרמב"ן (הפירוש נדפס לראשונה בפני עצמו בשנת רפ"ה).
קולופון בסוף התורה, דף שמג/2: "ותשלם המלאכה בסוף חדש אדר שנת ש"ח לפ"ק על יד הגבר הוקם על המלאכה קורנילייו אדיל קינד לבית הלוי". בסוף ההפטרות: "ע"י קורנילייו אדיל קינד בבית דניאל בומבירגי".
שער נפרד להפטרות כל השנה כמנהג הספרדים והאשכנזים.
רישום צנזורה בדף האחרון.

שפא, [1]; כו דף. דף שמד לאחר התורה, הוא דף ריק במקור. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים, בהם קרע משוקם בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (ללא חסרון), וקרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים. בדף כה מהספירה השנייה, קרע חסר גדול (עם פגיעה בטקסט), משוקם בהדבקה של דף מעותק אחר, עם קטע הטקסט החסר (ומילוי נייר בשולי הדף). רישומים. כריכת עור חדשה.