שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שנייה, שלישית ורביעית:

1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שנייה עם הוספות. בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ), המספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
[4], ד-שנד דף. 22 ס"מ.

2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשנייה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור".
[5], ד-שנד דף. שער צבעוני. 18 ס"מ.

3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת.
המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.

3 כרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקרעים בכרך א. כריכות חדשות.

ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח.

בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא.

משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בכרך אחד.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
בדף השער, חתימה של "הק' מרדכי ארי' ליב פ"מ [? – פרידמן?]".

בראשית: [3], קמא, [2] דף. שמות: צא דף. ויקרא: [2], נה דף. במדבר: [2], פ דף. דברים: נב, נה-ע דף. חסרים מספר דפים: [1] דף בסוף חלק שמות עם לוח תיקוני הטעויות; דף השער של חלק ויקרא ו-[1] דף בסופו עם לוח תיקוני הטעויות; דף השער של חלק דברים ו-[1] דף בסופו עם לוח תיקוני הטעויות. לוח הטעויות של ספר במדבר נכרך לאחר דף השער שלו. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדף השער הראשי ובמספר דפים נוספים). קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בחלק השני, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. קמטים בדף השער ובמספר דפים נוספים. כריכה חדשה.

ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב" אב"ד סיגט. למברג (לבוב), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".
בדף האחרון רישום (בעיפרון): "ר' דוד גוטטמאן".

[1], קפא, [1] דף. דפים ל-לב נכרכו שלא כסדרם. 24.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים וקרעים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער, ובדף א, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

כולל הדף האחרון, עם שתי האגרות מאת המחבר בעל ה"ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".

שנים מספרי ההשקפה הפולמוסיים של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אודות הציונות ומדינת ישראל:
• ספר ויואל משה, לבאר דיני השלש שבועות, שנאמרו בנביאות, בעניני קץ הישועות, גם לבאר דיני מצות ישיבת אה"ק וכל המסתעף בענינים אלו להלכה ולמעשה, אשר אספתי ולקטתי... הק’ יואל טייטלבוים. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תש"כ [1959]. שני שערים (הראשון מקוצר).
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. במהדורה הראשונה נדפס רק מאמר "שלש השבועות", ובו קפ"ה סעיפים, שבהם שוטח המחבר את התנגדותו היסודית למדינה הציונית ומברר ודן באיסור ההלכתי להקמת שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. בפתח הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר. [אל מהדורת הספר הבאה (תשכ"א) נוספו שני מאמרים חדשים – מאמר "ישוב ארץ ישראל", על מצות יישוב ארץ ישראל בימים אלה; ומאמר "לשון הקודש", כנגד השימוש בשפה העברית המודרנית].
אל דף המגן הקדמי מודבק נייר מכתבים רשמי של ישיבת מהרי"ט בבני ברק, עם הקדשה ארוכה בכתב-יד, חתומה ע"י רבי בן ציון יעקובוביץ – "בשם הקהלה", לרגל בר המצוה של הנער מאיר ב"ר יודל ז"ל קרויס (מחשובי קהילת דברצין, הונגריה, וממייסדי קהילת סאטמר בבבני ברק, נפטר תש"כ).
ה, ו-רעא, [1] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית. פגמים קלים בכריכה.

• קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].
מהדורה ראשונה של חיבור קנאי נוסף של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, שוטח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (אודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב יד לנער הבר מצוה שאול ב"ר שמואל דוד רפפורט, חתומה ע"י העסקן והמחנך רבי בנימין צבי הכהן ברקוביץ מקליינווארדיין, מנהל מוסדות "בית רחל" סאטמר בברוקלין.
[3], ד-רט, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, עם פגמים.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.