מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove letter filter letter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- and (26) Apply and filter
- דפוס (21) Apply דפוס filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- item (21) Apply item filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- print (21) Apply print filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- וארץ (5) Apply וארץ filter
- ומסמכים (5) Apply ומסמכים filter
- ירושלים (5) Apply ירושלים filter
- ירושלים, (5) Apply ירושלים, filter
- ישראל (5) Apply ישראל filter
- צפת (5) Apply צפת filter
- document (5) Apply document filter
- jerusalem (5) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (5) Apply jerusalem, filter
- palestin (5) Apply palestin filter
- safe (5) Apply safe filter
אוסף גדול ומגוון של מכתבים, חוזים, שטרות מכירת חמץ, שטרות-חוב, צוואות והסכמים, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. צפת, טבריה ומקומות שונים. שנות התר"ל-תר"צ בקירוב [1870-1940 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
בין הפריטים באוסף:
• מכתב מאת ר' דוד שיפמאן מטבריה, אל רבי משה חר"ג מצפת, בעניני קניית קרקעות. אייר תרל"ח (1878).
• שטרות מכירת חמץ "להישמעאל מוכ"ז חאג' אברהים איל חאג' חאליל", בחתימות רבי ישראל זאלץ, וחתימות עדים. צפת, תרנ"ט (1899) ותרע"א (1911).
• שטר חוב בחתימת רבי טודרוס גייגר (צפת, תר"מ).
• שטר חוב שניתן לרבי יוסף צבי גייגר, חתום בידי ר' מיכל פרידמן (צפת, 1913).
• שטר חוב שניתן לרבי יוסף צבי גייגר, חתום ע"י רבי חיים ב"ר ישראל זאלץ, "על הוצאות בנין תקון הבית שנחרב בימות הגשמים והשלגים", עם חותמת "ועד היהודים לעיר צפת והמחוז" (צפת, תר"פ).
• שטר שותפות חתום בידי רבי טודרוס גייגר ושותפו רבי מענדיל וואליך ובין רבי יעקב ב"ר ישראל דוב מבובריקאי (צפת, תרל"ז).
• הסכם שכירות דירה חתום בידי ר' ישראל גולדנבום (צפת, תש"ג).
• מכתב תלונה מאת עובדי מפעל הטבק של חקלאי ראש פינה במושבה מחניים (שנות התר"ס).
• ועוד.
למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, כתובות נישואין ושטרות "תנאים", רשימות והזמנות, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. שנות התר"ל-תש"כ בקירוב. עברית ומעט יידיש.
האוסף כולל מכתבים משפחתיים שונים של משפחת גייגר, בהם:
• שני מכתבים אל רבי טודרוס לעבאך-גייגר, בסמוך לפטירתו, מאת בנו רבי יוסף צבי גייגר; עם הוספות מאת חותנו רבי משה חר"ג, בנו רבי יהודה ליב גיייגר ובתו גיטל (צפת, תרנ"ד).
• שלושה מכתבים משפחתיים אל רבי טודרוס גייגר ואמו מרת פייצא בטבריה, מאת אחותו מרת עטיל (ראדוביץ, תרל"ה-תרל"ו).
• שני מכתבים אל רבי טודרוס גייגר, מאת שותפו וידידו רבי יהושע חר"ג (טבריה, תרמ"ט בקירוב).
• שלושה מכתבים מאת רבי יהודה ליב גייגר (תר"מ-תש"ט), אל אחיו רבי יוסף צבי גייגר, בעניני ציבור והכלל ובענינים אישיים (קומרנא, צאנז ורימנוב, שנות התר"ע).
• מכתב מאת מרת קריינדל לוינזון, מחותנתו של רבי צבי יוסף גייגר, בעת ביקורה אצל האדמו"ר מאוטיניא (אוטיניא, תר"ע בקירוב).
• שלושה מכתבים אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת גיסו ר' משה דוד ב"ר יום טוב (שנות התר"נ).
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת ידידו רבי אברהם ברוך מרגליות (טבריה, תר"נ).
• ועוד.
באוסף כמה מכתבים נוספים מאת אנשי הישוב הישן בארץ ישראל, בהם:
• מכתב אל רבי מנחם מענדל וואלך מסניטין (נולד תקפ"ו), מאת בנו רבי שלמה זלמן וואלך (ירושלים, שלהי המאה ה-19).
• מכתב מאת רבי קהת ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מקולומיא (תר"א-תר"פ), גבאי כולל אוסטרייך בטבריה, אל רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת (טבריה, תרע"ח בקירוב).
• מכתב מאת רבי אברהם הלוי מארם צובא, אל גיסו רבי דוד קלינגר בצפת (חלב, סוריה, תרע"ז).
• ועוד.
האוסף כולל גם:
• שטר תנאים בין החתן ר' חיים יחזקאל ב"ר מנחם מענדל ובין הכלה לאה בת ר' מרדכי (טבריה, תרמ"א).
• תוספת כתובה של רבי יוסף צבי ב"ר טודרס גייגר וזוגתו מרת מרים (צפת, תרמ"ט).
• שטר תנאים ראשונים, שטר תנאים אחרונים ושטר כתובה דאירכסא של החתן אליהו ב"ר יוסף צבי גייגר עם הכלה ברכה גאלדא בת רבי ברוך לוינזון (צפת, תרס"ז / תרס"ט / תרפ"ד).
• עשר הזמנות לחתונות של בנים למשפחות צפתיות (שנות התר"פ-תש"כ).
• מכתבים, רשימות ומסמכים נוספים.
למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג = חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
מכתב שנשלח מאת משה מונטיפיורי. ראֶמסגֶט, לונדון, אדר תרמ"ה [1885].
נייר מכתבים רשמי של מונטיפיורי. הדפסה ליטוגרפית של כתיבת-ידו של המזכיר (בעברית) ושל חתימת משה מונטיפיורי (באנגלית). מכתב תודה שנשלח אל רבי חיים פריד (מהעיר וולוז'ין), "על דבר אשר בא לפקדני בספר שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון מו"ה חיים וולאזין זצ"ל, ושמתי אותו ב'אהל משה ויהודית' לרוות צמאון כל הבאים שם להאיר עיניהם בתוה"ק ובדברי חז"ל..." (שו"ת חוט המשולש, מאת רבינו חיים מוולוז'ין, חתנו רבי הלל פריד ונכדו רבי אליעזר יצחק פריד. נדפס בווילנא, בשנת תרמ"ב, ראו פריט 359).
כפי הנראה, נוסח המכתב שלפנינו הוא נוסח קבוע לברכות שהשיב מונטיפיורי למברכיו מרחבי תבל, ששלחו לו ספרים לרגל יום הולדתו המאה שחל בחשוון תרמ"ה, עם מילוי (בכתב-יד מקורי בדיו שונה) של שם הנמען וציון מתנתו (טופס המכתב והחתימה עצמה הם כנראה בהדפסה ליטוגרפית).
[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ונקבי תיוק.
דף בכתב-יד, שטר שליחות לרבי יוסף אבוהב, היוצא בשליחות קיבוץ צדקה עבור משפחתו, בחתימות רבני תוניס. תוניס, תרס"ג [1903].
דף בפורמט גדול, בכתיבה נאה. בראשו עיטור פסוקים. שטר שליחות מטעם בית הדין בתוניס, עבור רבי יוסף אבוהב, מילידי איזמיר. חכמי תוניס מספרים כי יצא מארץ מולדתו "מפני חמת המציק" והגיע לטריפולי, שם מונה ל"חכם באשי", אך לא החזיק במשרתו זו מסיבות מסוימות, וכעת הוא יוצא לשליחות עבור משפחתו "להמציא טרף לביתו".
על כתב השליחות חתומים רבי אליהו זרח אב"ד תוניס (עם חותמתו "ראש הרבנים"), רבי משה חיים זיתון ורבי יעקב סלוירא.
[1] דף. 40 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם מעט פגיעה בטקסט.
אוסף מכתבים בחתימתו של רבי דוב אריה הכהן לוונטהאל, אב"ד פילדלפיה ונשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה. פילדלפיה, תרנ"ז-תש"י בקירוב [1897-1950].
• מספר מכתבים בענייני כספים וצדקה, איחולים וברכות, אחד מהם נשלח בשנת תרנ"ט לירושלים, אל הגאון רבי שמואל סלאנט.
• מכתב מטעם "אגודת הרבנים הארתודכסים", אל "ההנהגה הראשית של הסתדרות הציונית העולמית", בעניין פרצות וחילולי הדת המתרבות בארץ ישראל בקיבוצים ובמושבות הממומנים ע"י ה"קרן הקיימת" ושאר הקרנות של ה"הסתדרות הציונית". אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה מטילה את האחריות על ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, ומתנה את המשך התמיכה הכספית בתיקון המצב.
רבי דוב אריה הכהן לוונטהאל (תרכ"ד-תשי"ג), מגדולי הרבנים בארה"ב. בנו של רבי אברהם הכהן אב"ד צייקישוק בפלך קובנה, נסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבי שמואל מוהליבר. בשנת תרנ"א היגר לארה"ב כדי למלא מקום חותנו ברבנות פילדלפיה. בהמשך כיהן גם כיו"ר וכנשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
6 מכתבים, ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף ענק של למעלה משלוש מאות מכתבים – מאת רבנים, דיינים ומורי הוראה, גבאי-צדקה ונדיבי-עם, אגודות, ארגונים ומוסדות תורה וחסד – חלקם הגדול נשלח מארה"ב, וחלקם נשלחו מקנדה, אנגליה, אוסטרליה, ארץ ישראל, ארגנטינה, ברזיל, פולין, מצרים, צרפת, גרמניה ועוד, [שנות התר"פ-תש"י בקירוב]. עברית (כמה מהם ביידיש, אנגלית וגרמנית).
המכתבים נשלחו אל מנהלי וגבאי המוסד "חיי עולם – תלמוד תורה, ישיבה ובית תבשיל ליתומים" בירושלים, ועוסקים בעניני מגביות כספים והזכרת שמות.
מכתבים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים ועל גלויות דואר. מרביתם כתובים בכתב יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה.
האוסף כולל, בין היתר, מכתבים מאת הרבנים:
• רבי יעקב בן ציון מנדלסון רב ואב"ד ניו יורק.
• רבי מרדכי פאהמער מרבני ניו ג'רסי.
• רבי צדוק ב"ר אריה אליהו טיילאר רב קהילת "אנשי ליובאוויטש" במילווקי וויסקונסין.
• רבי אברהם הלוי ראז, רב בדורצ'סטר מסצ'וסטס.
• רבי אלחנן צבי גוטרמן אב"ד סקרנטאן, פנסילבניה.
• רבי אריה ליב רלב"ג אב"ד קוני איילנד.
• רבי מרדכי פנחס טייץ חבר נשיאות "אגודת הרבנים".
• רבי גדליה סילברסטון מרבני וושינגטון.
• רבי משה זלמן לעווין אב"ד סאו-פאולו.
• רבי מרדכי רבינוביץ רב קהילת "הר ציון" בבולטימור.
• רבי שלום פנחס וולגלרנטר רב בית הכנסת בקור חולים בסיאטל וושינגטון.
• רבי מנחם מענדל הוכשטיין רב בסינסינטי, אוהיו.
• רבי יצחק מאיר גרנאט מלודז בעל "נהר יוצא מעדן".
• רבי בנימין גרונר רב קהילת "שערי שמים" בווינדזור אונטריו.
• רבי חיים מנחם קרמר רב ושו"ב דקהילת סנטרויל ואלביה, אוהיו.
• רבי ליפא שטרן מנהל לשכת "חיי עולם" בניו יורק.
• רבי מרדכי ליב הכהן קמינצקי משכונת "שערי חסד".
• רבי זאב וואלף שאפראנסקי רב ביהכ"ס "מגן אברהם" ואב"ד פילדלפיה.
• רבי מענדיל ליב הלוי לעווין רב לעדת יוצאי מינסק בברונקס.
• רבי שרגא פייוועל גרינשטיין רב קהילת "בני ישראל" באינדיאנה.
• רבי אפרים זלמן היילפרן רב ביהכנ"ס "אנשי בראד" ומרבני ניו יורק.
• רבי דוד קירשענבוים רב קהילת "בני משה בן יהודה" באונטריו.
• רבי יוסף הלוי אייזענמאן מרבני דטרויט.
• רבי משה אלימלך לעווין אב"ד פיטסבורג.
• רבי יששכר הלוי לעווין אב"ד טרנטון ניו ג'רזי.
• רבי צבי מנחם מענדל גרויבארט רב בניו יורק.
• רבי יחיאל מיכל פרינץ נשיא ביהכנ"ס "חברה ש"ס דאנשי פולין" בבואנוס איירס.
• רבי צבי יאיר בעל "חמודי צבי" ומרבני ניו יורק (מלפנים אב"ד רייווויץ, פולין).
• רבי ישראל טאבאק רב קהילת "שערי ציון" בבולטימור.
• רבי יהושע הלוי זאמבראווסקי בעל "חמדת יהושע" ורב לאגודת הקהילות בבופאלו, ניו יורק (מלפנים מו"ץ בווארשא).
• רבי נתן נטע ב"ר מנחם מענדל זובער רב בניו ג'רזי.
• רבי דוב אריה חייט רב בבוסטון (מלפנים אב"ד ליבוי).
• רבי שמעון ליפשטיין סופר ומזכיר דבית הכנסת "עדת ישראל" בבולטימור.
• רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד רב ואב"ד בקולומבוס אוהיו.
• רבי דוב בער שפירא רב דאגודת הקהילות באפטאון פילדלפיה.
• רבי צבי אריה שפירא רב בס. קתרין, אונטריו.
• רבי משה חיים לעווינזאן רב קהילת "בית שלום" בוושינגטון.
• רבי אריה ליב וועלער רב ביהכנ"ס "אנשי ישראל עין יעקב" בניוארק, ניו ג'רזי.
• רבי יודא לעווינזאן רב ביהכנ"ס "תקות ישראל" בניו-יורק.
• רבי שמואל רפופורט אב"ד ספרינגפילד, מסצ'וסטס.
• רבי ישעיה דוד ווקסלר רב קהילת "אנשי אמת" בקוני איילנד וברייטון.
• רבי יעקב משה טולידנו רבה הראשי של אלכסנדריה, מצרים.
• רבי יהודה ליב גינזבורג בעל "ילקוט יהודה" ומרבני דנוור.
• רבי אברהם גאלאנטי בעל "חזיונות אברהם".
• רבי אברהם יצחק שוחאטאוויץ אב"ד ביהמ"ד הגדול בברונקס.
• רבי מנחם מנדל שוק רב בית המדרש הגדול של יונברסיטי-הייטס בברונקס.
• רבי חיים פארילע רב ביהכנ"ס "שערי שמים" בפרובידנס, רוד איילנד.
• רבי צבי אלימלך הרצברג רב ביהכנ"ס "בית אברהם אנשי ספרד" בבולטימור.
• רבי אברהם נחמן שווארץ אב"ד בבולטימור.
• רבי אפרים שרגא וויינגארט רב ומו"ץ בצפת.
• רבי יצחק משה זילברמן רב בטולדו, אוהיו.
• רבי יצחק המכונה דר. ווערנע אב"ד קולומבוס, אוהיו.
• רבי אברהם יצחק בהר"ן פערמן רב בברוקלין.
• רבי ברוך שפירא אב"ד סיאטל.
• רבי משה ישראל בעשקין ש"ץ ושו"ב ומוהל בסט ג'ון, ניו ברנזוויק.
• רבי כתריאל ליפמאן מישקין נשיא מועצת הרבנים בשיקגו.
• רבי בנימין בינש אטלס אב"ד גלזגו.
• רבי אברהם זאב פאקשיווע אב"ד יוניון סיטי, ניו ג'רזי.
• רבי דוב בעריש צוקערמאן מרבני בופאלו.
• רבי ישכר דוב טייכנר מרבני ברונקס.
• רבי משה גרשון גולדצווייג רב קהילת "תפארת משה" בשיקגו.
• רבי מנחם הכהן ריזיקאוו אב"ד בברוקלין (מלפנים רב בקאזאן וברוסיה).
• רבי שרגא פייבל ריזנמאן רב ואב"ד בטורונטו.
• ועוד.
למעלה מ-300 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
שני מכתבים בכתב-ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון אברהם קואינקה (תרכ"ז-תרצ"ז), מחכמי הספרדים בירושלים, עורך כתב-העת "המאסף – לתורה ולתעודה" שנדפס בירושלים במשך 19 שנים רצופות, בין השנים תרנ"ו-תרע"ה:
1. מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון אברהם קואינקה (בכתב אשכנזי רהוט), נשלח אל מר לינקנברג (Linkenberg) טופולצ'אני בסלובקיה – בקשה לקחת חלק ולהשתתף בכתב-העת "המאסף". ירושלים, כ"ו חשון תרנ"ט [1898]. יידיש מערבית.
2. מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון אברהם קואינקה (בכתיבת רש"י מזרחית), אל רבי מרדכי פרידמאן במזריטש דליטא, בעל קונטרס "פותח דברים" וספר "מעורר ישנים" וכותב קבוע בכתב-העת "המאסף" – בקשה להשתדל בין ידידיו ומכריו ולעשות מנויים לעיתון, עם ברכות לרגל השנה החדשה. ירושלים, אלול תרע"ב [1912].
[2] גלויות-דואר רשמיות של הרב קואינקה. 14.5X9 – 15X10 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. שפשופים, פגמים ובלאי. פינת אחת הגלויות קרועה חלקית. באחת מהן נתלשו הבולים.
מכתב מחאה נגד תחבורה ציבורית בשבת, בחתימות ובחותמות ארבעה-עשר מרבני ארץ ישראל. ירושלים ותל אביב, אדר תר"ץ [1930].
נדפס במכונת כתיבה, וחתום בחתימות ידם של הרבנים. במכתב הם מזהירים על חילולי השבת שגברו ובראשם "הנסיעה באותומובילים שנפרצה מאד, והחברות היהודיות של מכוניות שהן המחללות קדושת השבת בריש גלי ובפריצות נוראה והן מכשילות את הרבים וגורמים רעה רבה לאה"ק...". לאור זאת הם מזהירים שלא לצרוך את שירותי החברות הללו, גם בימות החול.
בין הרבנים החותמים, רבני ירושלים: רבי יעקב מאיר ה"ראשון לציון", רבי אברהם פילוסוף, רבי בן ציון א' קואינקה, רבי יוסף מ' הלוי, רבי בנימין אלקוציר, ורבי מרדכי מיוחס.
בהמשך הדף הצטרפו בחתימותיהם, רבני יפו, תל אביב ופתח תקוה: רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי בן ציון מאיר חי עזיאל, רבי שלמה הכהן אהרונסון, רבי שניאור זלמן סלאנים, רבי אלי' אהרן מיליקובסקי מחארקוב; רבי יצחק יהודה ספיר, רבי יעקב משה ספיר הרב דק' סרטוב – עם חותמת משרד הרבנות בפתח תקוה; רבי שלום יוסף אלשיך הלוי.
[1] דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר דבק.
שלושה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב קלמס רבה של מוסקבה ומרבני ארץ ישראל. תל-אביב, אדר-ניסן תרצ"ד [1934].
מכתבים בדברי תורה שנשלחו לידידו רבי מרדכי שמואל קרול, רבה הראשון של כפר חסידים, כתגובה למאמר תורני של הרב קרול, בענייני קניינים, שנתפרסם בירחון התורני "קול תורה" (ירושלים, שנה ג (ה), שבט תרצ"ד, עמ' ו-ז).
המכתב השני מתאריך י"א ניסן תרצ"ד, הוא ללא חתימה (כנראה חסרים בו העמוד השלישי עם הסיום והחתימה).
הגאון רבי יעקב קלמס (תר"מ-תשי"ג), רב ואב"ד מוסקבה. למד בישיבות וילנא וקובנה, ונסמך להוראה בידי הגאונים רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי יצחק מווילקומיר ורבי לייב רובין מווילקומיר. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, בה נודע כאחד מגדולי הרבנים, והתמנה כחבר בית הדין בירושלים, ולימים חבר ב"מועצת הרבנות הראשית".
מקבל המכתבים, הגאון רבי מרדכי שמואל קרול (תרנ"ט-תש"ה). מרבני רוסיה, מתלמידי הגאון רבי יהודה ליב דון-יחיא, אב"ד צ'רניגוב. שימש ברבנות בזורביץ ובנובוגורד. בשנת תרצ"ב עלה לארץ ישראל והיה לרבה הנערץ של כפר-חסידים עד פטירתו בדמי ימיו. את מקומו ברבנות כפר חסידים, מילא חתנו הגאון רבי אליהו אליעזר משקובסקי, ראש ישיבת "כנסת חזקיהו".
[3] דף (הכוללים 5 עמודים כתובים), ניירות מכתבים רשמיים. 26-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים בשולי הדפים.
כתב-יד, דיון הלכתי בדין חליצה על ידי שליח, מאת רבי מנחם לייב לעווין. [קייב], תרפ"ו [1926].
הדיון פותח בשאלה: "בשנים האחרונות אלה נתעוררה השאלה מה נעשה לאחיותנו, ליבמות אלה הזקוקות לחליצה ואין באפשרן בשום אופן להחליף מסבות לא תלויות בהן? במה כחא דהיתרה עדיף לחלצם מכבלי העגון לבלי ישארו אלמנות צרורות עד יום מותן?". הכותב מדגיש בהמשך שהוא אינו רב, אך יש לו "מעין חולשה לענינים אלה", ולכן השקיע את עצמו בספרי הלכה כדי למצוא פתרון. רוב דבריו מכוונים להראות כיצד נחלצו רבנים בכל הדורות להצלתם של אומללים, וכמה מדובר בעניין של חיי נפשות.
מעבר לדף הראשון, פניה אל הנמען (במקום שם הרב נותר מקום ריק) "המחי' חיים הוא יתן חיים ברכה ושלום להרב הגאון... אב"ד במאסקוא, אתכבד להציע בזה לפני כ"ת שאלתי ותשובתי... והנני חותם... מנחם לייב לעווין יליד ניעזין תושב קיעב".
4 דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
פולמוס חליצה ע"י שליח
לאחר ירידת "מסך הברזל" על יהדות רוסיה, גרם הדבר לבעיות עגינות קשות ברחבי תבל, אלמנות עריריות הזקוקות לחליצה, לא יכלו להפגש עם החולץ אחי-הבעל, מכיון שעפ"י המקובל אי אפשר לקיים חליצה ע"י שליח. בשנת תרפ"ז נדפס הספר "אב בחכמה" מאת הגאון רבי אברהם אהרן יודלביץ מזקני רבני ארה"ב, בו הוא יצא לחדש חליצה ע"י שליח במקרים כאלו, אולם הצעתו עוררה פולמוס הלכתי עז ופסקו נדחה ע"י גדולי הרבנים בדורו, בהם הגרח"ע מווילנא ואחרים. לפי המסופר הגרא"א יודלביץ חזר בו בסוף ימיו מפסק זה (ראה: קובץ כרם שלמה, שנה יט, גליון ב, עמ' נה – בשם הקדמת ספר "עם נקודות הכסף", ירושלים, תר"צ). במכתב שלפנינו משנת תרפ"ו, הועלתה לראשונה ההצעה הזו של חליצה ע"י שליח, ויתכן שהמכתב שלפנינו הוא שעורר את הרב יודלביץ להכנס להיתר דחוק זה.
חמישה מכתבים בכתב-ידו ובחתימתו של רבי זאב וואלף הלוי סאמעט דומ"צ קליינווארדיין. מכתבים בעניני עגונות ורבנות, ותשובה הלכתית. קליינווארדיין, [שנות הת"ש-תש"י 1940-1950 בקירוב]:
• ארבעה מכתבים שנשלחו לרבני פעסט בענייני עגונות לאחר השואה.
• מכתב לרבי יעקב סג"ל לעבאוויטש הרב מקאפיש. בעניין מורה הוראה שמבקש להשיג גבולו.
• מכתב תשובה הלכתית (2 עמ' גדולים), אל רבי יהושע ציטרון אב"ד בודפשט, בעניין סתירת חלק מבית המדרש לצורך בניית בית לאסיפות הקהילה. קליינוורדיין, תשי"א (1951).
רבי זאב וואלף הלוי סאמעט (תרס"ד-תשמ"ד), נולד לאביו רבי אהרון יוסף הלוי מלר הי"ד, ולאמו רבקה אסתר הי"ד בת רבי שמעון סאמעט מאוהעל, שהייתה מגזע הרה"ק מאפטא. לאחר השואה כיהן כרב בקליינווארדיין, ובהמשך עקר לארה"ב שם הקים בית מדרש, והיה מחשובי הרבנים בארה"ב, המקורבים אל חוגי האדמו"ר מסאטמר. מחבר הספר "קדושת זאב".
5 מכתבים (ב-[6] דף), חלקם על נייר מכתבים רשמי. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וסימני קיפול.
אוסף מכתבים מארכיון רבי שלמה נח קרול רב המושב חמד. ישראל וניו יורק, שנות ה-30-80 בקירוב.
מכתבים בכתב יד או מודפסים במכונת כתיבה, חלקם על גבי ניירות מכתבים רשמיים.
האוסף כולל מכתבים מאת רבנים ואישי ציבור, שנשלחו אל רבי שלמה נח קרול, ואל אביו רבי מרדכי שמואל קרול רב המושב כפר חסידים, בהם מכתבים מאת:
• חותנו רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק; • גיסו רבי יעקב ניסן רוזנטל אב"ד בחיפה; • רבי שלמה טנא (טנביצקי) רבה של באר שבע ואב"ד בתל אביב; • רבי דב מאיר רובמן ראש ישיבת "תפארת ישראל" בחיפה; • רבי יחזקאל הנדל, ממייסדי כפר חסידים; • רבי יעקב ווייסברג, מייסד ארגון ה"פעילים" בניו יורק – חמישה מכתבים ארוכים בעניני ציבור, הקמת ישיבות ועבודת הפעילים (אגרות דואר אוויר, ארבע מהם על ניירות רשמיים של "חבר פעילי המחנה התורתי – פעילים"); • ועוד.
האוסף כולל בנוסף: • מכתב מאת רבי משה אריה ליב עוזר ראש ישיבת לומז'ה בפתח תקוה, אל רבי מרדכי שמואל קרול – ברכות לרגל עלותו על כס הרבנות בכפר חסידים (פתח תקוה, תרצ"ג); • כרטיס מודפס – כנוס כללי של רבני ארץ ישראל, ליום צום ותפילה להצלת יהודי אירופה, חתום בדפוס ע"י הרב הראשי הרב הרצוג והראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל (כסלו תש"ג); • מכתב מאת רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק, אל רבי יצחק ליברזון רב בית הכנסת "יבנה" וחבר הרבנות הראשית בתל אביב, בעניני כשרות בשר; • מכתב משפחתי מאת רבי שלמה נח קרול אל אשתו וילדיו (ציריך, כסלו תש"מ).
הגאון רבי שלמה נח קרול (תרפ"ח-תשנ"ט), רב המושב חמד וראש ישיבת "חמדת שמואל", ממקימי ארגון ה"פעילים" ("יד לאחים") בארץ ישראל. בן הגאון רבי מרדכי שמואל קרול רב המושב כפר חסידים (תרנ"ט-תש"ה), וחתן הגאון רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק.
15 פריטים. גודל ומצב משתנים.