מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove letter filter letter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- and (26) Apply and filter
- דפוס (21) Apply דפוס filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- item (21) Apply item filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- print (21) Apply print filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- וארץ (5) Apply וארץ filter
- ומסמכים (5) Apply ומסמכים filter
- ירושלים (5) Apply ירושלים filter
- ירושלים, (5) Apply ירושלים, filter
- ישראל (5) Apply ישראל filter
- צפת (5) Apply צפת filter
- document (5) Apply document filter
- jerusalem (5) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (5) Apply jerusalem, filter
- palestin (5) Apply palestin filter
- safe (5) Apply safe filter
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול תש"כ [1960]. "ימי הסליחות... שנת המאתים להסתלקות הבעל שם טוב ז"ל".
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל רבי חיים אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים ומגדולי תנועת המוסר בארץ ישראל. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו שי', ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
המקבל, הגה"צ רבי חיים אליעזר בן ציון ברוק (תרס"ד-תשמ"ו), ר"מ ומנהל ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בירושלים, מגדולי תנועת המוסר בחו"ל ובארץ ישראל, בעמח"ס "הגיוני מוסר". היה מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובנדודי מלחמת העולם הראשונה עבר לישיבת נובהרדוק, והיה מתלמידיו האחרונים של "הסבא מנובהרדוק", רבי יוסף יוזל הורביץ. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה ממקימי ישיבת נובהרדוק בתל-אביב. בשנת תרצ"ח עלה לירושלים והקים בה את ישיבת נובהרדוק, הקיימת עד היום, בשכונת שמואל הנביא בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ב [1962].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל "האברך" ר' אליעזר שטרנפלד בירושלים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מוסיף הרבי "בברכה לת"ת [תלמוד תורה] ביראת שמים".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ד [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל ר' אברהם יעקב אבראמזשיק (אבראמצ'יק) במונטווידאו (אורגוואי). הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתם בשוליים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ח [1968].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל ר' ראובן געציל הכהן כהן בירושלים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילים: "הפ"נ [פדיון נפש] נתקבל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל רבי שלמה נח קרול, הרב של מושב חמד. הרבי מברכו: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו: "הפ"נ [פדיון נפש] נתקבל. בכבוד ו[בברכה]".
המקבל, הגאון רבי שלמה נח קרול (תרפ"ח-תשנ"ט), רבו של מושב חמד, ראש ישיבת "חמדת שמואל". ממקימי ארגון ה"פעילים" ("יד לאחים"), יחד עם ידידו הרב שלום דובער ליפשיץ. בן הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב המושב כפר חסידים, וחתן הגאון רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
מצורף: פתק בכתב ידו של הרב קרול, ובו מענה הרבי שהשיב לו בהזדמנות אחרת.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשמ"ג [1983].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-ידו.
הרבי מברך: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו: "בכבוד ו[בברכה]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת ("הוצאה האלף"), ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ד 1984.
מהדורת האלף של ספר התניא. בסופו מדור ביבליוגרפי נרחב של דפוסי התניא, פקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא, וצילומי שערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד דפוס זה.
הספר חולק על ידי הרבי מליובאוויטש, בצירוף דולר לצדקה, לכל אחד ואחד מהמשתתפים בהתוועדות שנערכה לרגל יום הולדתו השמונים ושתיים, ביום י"א ניסן תשמ"ד (לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף).
רישום המקבלת בדף הבטנה הקדמי: "ב"ה, לה"ו... מתנת אדמו"ר שליט"א. י"א ניסן תשד"מ".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 16-18) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו, שנערך ביום ה' ליל י"א ניסן תשמ"ד: "בסיום ההתוועדות, הזכיר כ"ק אדמו"ר את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב). כ"ק אדמו"ר הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר ע"מ לתתו לצדקה... עוד אמר כ"ק אדמו"ר, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק הי' רק אחד – יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה ע"י 'שלוחים' – אברכי הכולל... חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר... כל המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר כ"ק אדמו"ר בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד 'אופגעלייגט' [בעליזות]".
[5], ב-לב, מא-קהת (תקה), [1] דף. חסרים שמונה דפים (דפים לג-מ). 19 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי, עם שוליים רחבים. כריכה כחולה מקורית, עם סימניית-בד.
קונטרס י"א ניסן – תש"נ ודולר לצדקה שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
בליל י"א ניסן תש"נ, לרגל יום הולדתו השמונים ושמונה, חילק הרבי מליובאוויטש את הקונטרס שלפנינו, בצירוף דולר לצדקה. החלוקה נערכה בתוך ביתו של הרבי לאחר תפילת ערבית. בפתח דבר מאת המערכת נכתב: "לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת השמונים ושמונה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, לאורך ימים ושנים טובות – הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה כי ישאלך בנך גו', שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות די"א ניסן ה'תשל"ח".
רישום בדף השער ובשולי השטר: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה בביתו של הרבי
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 33-34) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור לי"א ניסן תש"נ: "בליל י"א ניסן לאחר תפילת ערבית, בשעה תשע-וחצי לערך, ניגש רש"ז גורארי' לכ"ק אדמו"ר ובירכו לרגל היום הבהיר, בשם כל אנ"ש והתמימים והידידים ונשי ובנות חב"ד... כ"ק אדמו"ר החל לומר שיחה שארכה מספר דקות, והחלה במילים 'לכל לראש אמן כן יהי רצון'. בסיום השיחה בירך הר"י כהן הענדל (ממונטריאול) את כ"ק אדמו"ר בברכת כהנים, והקהל ענה 'אמן'.
אח"כ החל כ"ק אדמו"ר לחלק לכ"א [לכל אחד] אנשים נשים וטף, את 'קונטרס י"א ניסן תש"נ' בכריכה חגיגית בצבע תכלת, כשאומר לכ"א: 'א כשר'ן און פריילאכען פסח' [פסח כשר ושמח]. בתוך כל קובץ היה דולר אחד.
החלוקה הייתה בהפתעה גמורה, והקהל לא ידע עליה קודם. הגיעו משפחות שלימות עם ילדים קטנים לרגל יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר, לזכות ולקבל את הקונטרס מידו הק'. בשעת תפילת מעריב חיכו בחוץ רובם של ההמונים שהגיעו, ונכנסו בתוך ביתו הק' בעיקר שלוחים ואורחים מיוחדים מחמת חוסר המקום.
בשעת החלוקה פניו של הוד כ"ק אדמו"ר היו מאירות במיוחד. וכמה פעמים ביקש להכריז על הדולר המצורף... בסיום החלוקה הכניס כ"ק אדמו"ר קונטרס לסידורו... והניף בידיו הקדושות לעודד את השירה, ועלה לחדרו הק' שבקומה השני'.
החלוקה הסתיימה בשעה אחת-עשרה וחמישים בלילה. הקהל הלך ל-770 וישבו להתוועדות חסידים רבתית. בתחילה לימד ר"י [ה"חוזר" ר' יואל] כהן את הקונטרס, אח"כ ישבו קבוצות והתוועדו עד אור הבוקר".
11, [2] עמ', 23 ס"מ. הקונטרס והשטר במצב טוב.
קונטרס מאמרים תרפ"ב, בצרוף שני דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו-יורק, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
הקונטרס נדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום הסתלקות חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, וכולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב, אשר נמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכתב-יד המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע". בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה.
בשולי שני השטרות מופיע רישום מאת המקבל: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס והדולרים שלפנינו, בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה... תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.
הקונטרס נקרא "קונטרס מאמרים תרפ"ב" – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים... בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה של אחדים: 'אמן', 'הצלחה רבה', 'ברכה והצלחה', 'רפו"ש' וכיו"ב... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות. מאוחר יותר התקיימה התוועדות-ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".
קונטרס: 59, [1] עמ'. מעטפת אדומה. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והשטרות במצב טוב.
דף מודפס – "על שלשה דברים העולם עומד... ועל גמילות חסדים" – קבלה על תרומה ל"גמילות חסדים שערי חסד הכללי", ירושלים, [שנות התר"נ בקירוב]. מודפסת בדיו זהובה.
מילוי בכתב-יד על תרומת הגביר ר' דוד שלמה ב"ר יעקב בלייבערג מקארדיף (אנגליה), ע"י הגאון רבי שמואל סלאנט, בחתימות ידם של הנהלת הגמ"ח, הרבנים: רבי "מאיר מייזיל"; רבי "יוסף חיים זאננענפעלד" ורבי "שלמה זלמן פרוש".
רבי מאיר מייזל מחאסלוביץ (תקע"ט-תרס"ד), מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים, ומראשי "כולל רייסין". כבר בשנת תרל"ג היה חבר הנהלת ישיבת "עץ חיים". בשנת תרמ"א נשלח ע"י המהרי"ל דיסקין לייסד את "בית היתומים – דיסקין". ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (ראה אודותיו: א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23). יזם את רכישת ובניית "חצר רייסין" (ברחוב הכרי) ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, מכספי גיסו הגביר ר' אברהם סעדיה שור ממוהילוב. זמן קצר לאחר רכישת ה"חצר" נפטר ר' סעדיה שור במוהילוב בשנת תרל"ג ולא זכה לעלות לירושלים. אולם אלמנתו ציפורה שור עלתה לירושלים, והתגוררה ב"חצר רייסין" הנ"ל. לימים נישאה לרבי מאיר מייזל, שירש ממנה את הבעלות על "חצר רייסין" (ראה: זכריה שבתי, "סיפורי חצרות ובתים בין החומות", עמ' 27-51).
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים.
כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח), מנהל גמ"ח "שערי חסד" ומייסדו (משנת תר"ל). מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים ומייסד "כולל מינסק". עלה בילדותו לירושלים עם אביו הגאון רבי נפתלי צבי (פלדמן) "הפרוש מבוברויסק" שעלה לארץ ישראל עם שני בניו. לאחר שנתייתם מאביו במגפה בשנת תרכ"ו, נתגדלו הילדים בבית דודם-זקנם, הגאון רבי יעקב ברלין ממיר (הורי הנצי"ב מוולוזין), שאשתו היתה אחות-אמו של רבי נפתלי צבי הפרוש. מצאצאיו משפחות ענפות של גדולי ירושלים, בהם: הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, שנקרא על שם אבי-אמו רבי שלמה זלמן פרוש.
גמ"ח "שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב.
שני מכתבים מאת גבאי אגודת "אהבת אחים לקהלת ישראל בני מדינת צרפת", אל רבי צדוק הכהן אב"ד פריז. ירושלים, תר"ן [1890].
מכתב ארוך מהתאריך ראש חודש סיון תר"ן, עם חתימות הגבאים וחותמת אגודת "אהבת אחים" [שהוקמה על ידי יהודים יוצאי צרפת, במתכונת ה"כוללים" בירושלים]. אנשי האגודה מתלוננים על התעלמותו של רבי צדוק הכהן, אב"ד פריז ורבה הראשי של צרפת, ממכתבם הראשון בו הכתירוהו ל"נשיא ארץ הקודש". בתוך הדברים הם מדגישים את תלונתם: "...נזעק ונשווע, מה מצאתם אנשי צרפת בחברתינו עוול כי רחקתם מעלי?".
מצורף: מכתב נוסף מהתאריך טו"ב אייר לא חתום, כנראה טיוטה למכתב אל רבי צדוק הכהן, ובו דברי תלונה בדבר התעלמותו, במילים חריפות יותר. מעבר לדף הראשון, רישומים בצרפתית.
[2] דף ([4] עמ' כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים לאורך סימני הקיפול ובשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
אוסף גדול ומגוון של פנקסי הכוללים, מכתבי רבנים, עסקנים ואנשי ציבור, מכתבי פולמוס ומחלוקת, תעודות והסכמים, טיוטות ומסמכים שונים, מארכיון ר' יוסף צבי גייגר, סופר ונאמן של מוסדות הצדקה בצפת. [מרביתם מצפת, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב].
בין המכתבים והמסמכים:
• פנקס רישום ההכנסות וההוצאות של כולל קוסוב בצפת, בשנות התר"ל-תר"מ בקירוב, מרביתו כנראה בכתב-ידו של סופר הכולל רבי טודרוס גייגר (חתן הממונה רבי משה חר"ג). כולל מידע רב ומעניין אודות היישוב היהודי הישן בצפת, עם פירוט הוצאות לצרכי ציבור שונים: חברה קדישא, בתי מרחץ, בתי כנסת, סעודות מצוה, שוחד ודמי שמירה, סיוע לנזקקים, ועוד. בראש רשימה מופיע שמו של הגזבר האחראי.
• פנקס רישום שמות התורמים ושמות מקבלי התמיכה בצפת [כפי הנראה, מדובר בתמיכות פרטיות שהועברו באמצעות ה"כולל"]. צפת, שנות התר"ס בקירוב.
• דף בכתב-יד (כתב רש"י). כרוז אזהרה – שלא להתחבר עם "איש צר ואויב... המכונה בשם... ימח שמו וזכרו... שהכה את אמו במקלות ואבנים... ובפרט שהרב הצדיק אדמו"ר ר' יוסף אלטיר שליט"א [האדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מקוסוב-ראדוביץ וצפת; תקפ"ג-תרל"ט]... נתן פקודת קדשו אשר כל איש שילך לבית הרשע... ימח שמו וזכרו, לא יבא לביתו בשום אופן שבעולם...". [צפת, לפני תרל"ט].
• שני מכתבים מאת רבי יצחק דוד מראדוביץ [אחיו של רבי טודרוס לעבאך-גייגר], אל אביו רבי יהודה ליב ב"ר דוד [לעבאך] מסניטין, ממונה כולל אוסטרייך בטבריה. ראדוביץ, תרכ"א / כסלו תרכ"ו. [באגרת ה"צמח צדיק" מוויזניץ משנת תרי"ט, כותב: "הנה ידידי מוכ"ז הרבני המופלג החסיד מו"ה יהודא ליב נ"י מק' סניטין נוסע מהכא להתם לתקוע אהלו באה"ק והוא מאנ"ש הנלווים אלינו, ע"כ יראו לקרבו ולחבבו..." ("אז נדברו", גליון 16, בני ברק תש"מ, עמ' ז/2)].
• מכתב חתום בידי רבי משה ברומער, נאמן ביתו של ה"צמח צדיק" מוויזניץ, ובידי סופר ומזכיר הכולל בצפת רבי זיידא קלינגער, אל ממוני ומנהלי הכולל בצפת – חשבונות ועניני חלוקה. ויזניץ, ז' תשרי תרמ"ד [1883].
• העתק של הסכם שנערך בין רבי טודרוס גייגר ובין רבי זיידא קלינגער בשנת תרנ"ב, המסדיר את חלוקת העבודה ביניהם בכולל ואת ההכנסות המגיעות לכל אחד מהם תמורת עבודתו; בשולי הדף, מכתב-אישור חתום בידי רבי יעקב מרדכי איש --, ובידי רבי [אפרים] צבי הירש ב"ר מאיר ברז"ל (עם חותמתו). צפת, ט"ו כסלו תרנ"ג [1892].
• מכתב מאת רבי יוסף שמשון מקוסוב, אל ידידו רבי טודרוס גייגר (חתן רבי משה חר"ג) מצפת, בזמן שרבי טודרוס ביקר אצל רבו האדמו"ר; ר' יוסף חיים מבקש ממנו למסור פ"נ לרבי ולעוררו להתפלל בעבור בריאות אשתו ובנו הרך הנולד, ולפרנסה בהרחבה, וכן שיפעל אצל המשב"ק רבי משה ברומער שיכניס את בנו הנולד לרשימת מקבלי החלוקה. צפת, [קודם תרנ"ד].
• מכתב ארוך (3 עמודים גדולים וצפופים בכתב-יד), אשר נשלח כשבועיים לאחר פטירת רבי טודרוס גייגר, כנראה אל בית האדמו"ר ה"אהבת ישראל" בוויזניץ; מכתב חריף וכואב שבו מתאר בנו [כנראה בנו רבי יהודה ליב] כיצד אביו נרדף במשך שנים ארוכות ע"י שונאיו אשר קיפחו את פרנסתו וקיצרו את חייו. [צפת, תרנ"ד].
• מכתב רבי יעקב גבריאל ב"ר טודרוס צייגר-חר"ג (ת"ר-תרע"ז) – "נכד הרה"ק ה"ר גבריאל טשאק" – בקשת תמיכה לפסח. [צפת, תרס"א בקירוב]. מעבר לדף מכתב-תשובה, כנראה בכתב-יד משב"ק האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב: "הנה כ"ק אדמו"ר הרה"צ הקוה"ט שליט"א מקוסוב... בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים, התאמץ... והוסיף על החלוקה במדה טובה הגונה להיות לעזר...".
• טיוטת-מכתב אל האדמו"ר רבי חיים האגר מאוטיניה, "תודה וברכה" על הסדרים והתיקונים בעניני הכולל ומינוי ממונה חדש להנהגת הכולל. כתוב בכתב-יד נאה, עם שמו של האדמו"ר בראש הדף באותיות מרובעות ובדיו זהובה. צפת, כ"ח אדר ב' תרע"ג [1913].
• מכתב ארוך אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת מתפללי בית המדרש שייסד אביו האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ בצפת, בענין סיום כתיבת ספר תורה לזכר אביו, אשר "מונח כך שמונה עשר שנים ואין מי שיגמור אותו", ובענין אחזקת בית המדרש ותמיכה במתפללים, מחלוקות ונושאים נוספים. צפת, כ"ה תמוז תר"פ [1920].
• מכתב ארוך וחריף אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת רבי חיים ליב פרלמן מנהל "בית היתומים העברי" בצפת, מיסודו ותחת נשיאותו של האדמו"ר רבי ישראל מראדוביץ. צפת ט' טבת תרפ"א [1920].
• טיוטת "מכתב קבלה מארה"ק", שהופק כנראה עבור האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין, אמרכל ארץ הקודש. חלקו העליון של הדף מעוטר בכתיבת-יד קליגרפית, בדיו זהובה ואדומה; חלקו התחתון של המכתב ריק. [צפת, שנות התר"פ בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי משה סאק, משמשו בקודש של האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב. קוסוב, שנות התר"ס בקירוב.
• מכתב מאת רבי אורי רעכטיר, אל חתנו רבי יוסף צבי גייגר – "הנני להזכירכם לפני כ"ק מרן קודש הקדשים שליט"א...". קודרינץ (Kudryntsi), תרס"ז [1907].
• מכתב מאת רבי משה קאלנברג, רב בווינה ולאחמ"כ אב"ד מץ, אל רבי יהודה ליב גייגר – "הייתי בכאן אצל אדומו"ר הרה"צ שליט"א ומסרתי לו מכתבם ורבות דברנו...". וינה, תרפ"ו [1925].
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי דוד קאסטנער – "...כתבתי למרן כ"ק אדמו"ר שליט"א וכעת השגתי תשובתו...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי פינחס ברעכר – "...מרן הק' שליט"א על שבת העבר ודברתי עמו על אודת המעות של ידידנו הר' דוד קאסטנער נ"י והשיב לי מרן שליט"א...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].
• מכתבים, פרוטוקולים ודוחות שונים העוסקים בניהול בית היתומים ובית התבשיל בצפת, שהוקמו ע"י אגודת "עזרת הגליל" בניו יורק; כמה מהם חתומים בידי מנהלי המוסדות: ר' דוד שו"ב, ר' אליעזר גרינפלד, ר' משה מרדכי הכהן ור' זלמן ליב שטיינער. צפת וטבריה, [שנות העשרים]. עברית ויידיש.
• דפים, טיוטות מכתבים ומסמכים נוספים מארכיון יוסף צבי גייגר, בהם: טיוטת-מכתב בענין יסוד החברה "עזרת בנות הגליל" לטובת נשים יולדות, חולות ואלמנות; תיאור הקמת ספרייה בצפת בשם "ספרי שפת עבר"; מכתב בעניין רשימת המועמדים לבחירות ועד העיר צפת; תיאור הקמתו וחורבנו של היישוב הגלילי "עין זיתים"; תיאור ספרותי של בן-מושבה שהעתיק מקום מגוריו לעיר צפת ומתגעגע אל הנופים והטבע שמחוץ לעיר; ועוד.
למעלה מ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.