שבעה ספרים וחוברות מאת ואודות הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק ותורתו:

• ספר חבש פאר, על מצות תפילין, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, דפוס מוריה עץ-הדר (שיינבוים), תרפ"ה [1925]. מהדורה שנייה, עם הוספות.
• ספר דעת כהן, תשובות בהלכות של חלק יורה-דעה, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, הוצאת "מוסד הרב קוק" ואגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק (דפוס ווייס), תש"ב [1942]. מהדורה ראשונה.
• הראין [הראיון], לחיי שנת השבעים של מרן הגאון שליט"א, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", אדר שני תרצ"ה [1935].
• ראיה מהימנא, לחיי שנת השבעים של מרן הגאון שליט"א, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", תרצ"ה [1935].
• טוב ראי [טוב ר'בינו א'ברהם י'צחק הכהן קוק], מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", ערב ראש השנה לאילנות, תרצ"ה [1935]. עם תמונת הרב קוק בדף השער.
• אש-דת, כולל מספר קטעים מאת ואודות הרב קוק, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", תרצ"ו [1936]. בעמוד האחרון נדפסה תמונה מהלויית הרב קוק.
• ראי"ה עשירית, על רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", אדר תרצ"ו [1936]. עם תמונת הרב קוק בדף השער. בעמוד האחרון, תמונת הרב עומד ודורש בהנחת אבן-פינה לאחת השכונות בירושלים.

שני ספרים וחמש חוברות. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של לוחות, ירושלים וארץ ישראל:

• לוח הגאולה והנחמה, לשנת תרצ"א. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [תר"צ 1930]. שני עותקים.
• שלושה לוחות של "קרן קימת לישראל", לשנים תרצ"ד ותרצ"ז (שני עותקים). תל אביב, דפוס "אחדות", דפוס "הוצאת ארץ ישראל", [תרצ"ג-תרצ"ו 1933-1936].
• לוח לארץ ישראל, דיני ומנהגי בית הכנסת [לפי מנהגי ארץ ישראל], בעריכת רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עם הערות האדר"ת וגדולי ירושלים. לשנים: תרפ"ו-תרצ"ה, תרצ"ו-תש"ה, תש"ו-תשט"ו, תשכ"ו-תשל"ג. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ה-תשל"ב 1925-1973]. 38 לוחות בארבעה כרכים.
• אוסף לוחות של מוסדות "עץ חיים" לשנים תרע"א (4), תרע"ב, תרע"ד (4), תרע"ה, תש"ז (3), תש"י (7), תשי"ב (6), תשי"ג (2), תשי"ד, תשט"ו (5), תשט"ז (7), תשי"ט (5), תש"כ (5), תשכ"א (6), תשכ"ב (6), תשכ"ג (2), תשכ"ד, תשכ"ה (4), תשכ"ו (8), תשכ"ז (4), תשכ"ח (5), תשכ"ט (10), תש"ל (9), תשל"א (13), תשל"ב (17), תשל"ג (19). בסך הכל 155 לוחות.

164 פריטים (198 לוחות). גודל ומצב משתנים. הלוחות לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

כרזה גדולה מודפסת, לכבוד בואו של "גאון החזנים יוסף רוזנבלט" להתפלל בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקווה, לרגל שבת מברכים אייר. תל אביב, דפוס סטרוד, ניסן תרצ"ג [אפריל 1933].

החזן והמלחין יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882-1933) נחשב לגדול החזנים שקמו לעם היהודי במאה ה-20; זמר בעל יכולות שירה וירטואוזיות שהותיר חותם בל יימחה על עולם החזנות. גון הצליל הייחודי של הטנור רוזנבלט זכה להכרה בקרב קהילות ישראל ובקרב הציבור הרחב – באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל.
רוזנבלט נולד בבילה צרקווה ("שדה לבן" שבדרום רוסיה, כיום באוקראינה), לאביו החזן רפאל שלום. בילדותו עקרה המשפחה אל סדיגורה שבבוקובינה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, שם נחשף לניגון החסידי המיוחד שתרם רבות לעיצוב אמנותו. כבר בגיל תשע החל להופיע, והפך לחזן פופולרי ומבוקש. בגיל 17 השתלם בזימרה בווינה, ויצא לסיבוב הופעות ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר נישואיו קיבל משרת חזן במונקאטש, וב-1901 עבר לברטיסלבה (פרשבורג), אז יצא שמו בכל רחבי אירופה כחזן בעל קול נדיר ביופיו. לאחר מכן התקבל למשרת החזן הראשי בקהילת המבורג האמידה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והיה לחזן קהילת יוצאי הונגריה "אוהב צדק" בניו יורק. במהרה החל לתור את ארצות הברית לארכה ולרוחבה, ולהופיע בפני קהל גדול.
בראשית הקריירה המוזיקלית הענפה שלו נהג רוזנבלט לאלתר לחנים בזמן התפילה בציבור. בחלוף הזמן רשם בתווים את לחניו, והם היו ליצירות מוזיקליות שביצע בנוסח קבוע בהופעות. על-פי ההערכות הלחין מעל ל-600 יצירות. רוזנבלט אף פרסם ספרים עם לחניו, בהם "זמירות יוסף" (1906) ו"תפילות יוסף" (1927), והפיק הקלטות רבות עם ביצועיו לשירים בלחנים מקוריים פרי עטו, לזמירות יהודיות עממיות וליצירות של מלחינים שונים. הוא אף תרם את קולו לסרט "זמר הג'אז" (1927), סרט הקולנוע הראשון באורך מלא ששילב פסקול מוזיקלי מוקלט וקטעי דיבור ושירה מסונכרנים לתמונה. הסרט, שזכה להצלחה גדולה, סימן את תום עידן הסרט האילם ועלייתו של הסרט המדבר, והקנה לרוזנבלט שם עולם בתולדות הקולנוע.
בראשית 1933 נסע לארץ ישראל, שם ערך סיבוב הופעות, בלוויית בנו הנרי, לצד המלחין והפסנתרן נחום נרדי, והשתתף בצילומי סרט נוסף – "חלום פון מיין פאלק" ("חלום עמי"). בסרט מתועד רוזנבלט כשהוא שר באתרים ברחבי הארץ – בהר הצופים, במערת המכפלה, בים המלח ועוד. במהלך צילומי הסרט שבתה ארץ ישראל את ליבו של רוזנבלט והוא החליט להשתקע בה, אולם חי בה לזמן קצר בלבד: ביום 19 ביוני 1933, במהלך צילומי הסרט, חש ברע, הובהל לבית החולים ונפטר כעבור זמן קצר; הוא נטמן בהר הזיתים. לאחר מותו עסק בנו הנרי בעיבוד מוזיקלי מחודש של כתביו.

[1] דף. 94X62.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול רבים וקמטים. קרעים חסרים ונקבים, עם פגיעות בטקסט.

מחזור כמנהג ק"ק אשכנזים, חלק ראשון – תפילות ימים נוראים (ראש השנה ויום הכיפורים), עם פירושים ודינים. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תס"ח 1708]. הסכמות רבני אמשטרדם ורבי נפתלי הכהן אב"ד פרנקפורט דמיין.

בדף צא נוסח "מסירת מודעה... מה ששלח הגאון הגדול מוהר"ר ישעי' סג"ל בעל 'שני לוחות הברית' מארץ ישראל למדינותינו לאומרה בפני עדה הקדושה או בפני ב"ד הגון..." [מודעה לבטל מראש כל מחשבות ודיבורי אפיקורסות שיסית היצר הרע את האדם לכפור באלוקים חיים, ברגעים שקודם פטירתו מן העולם].
כריכת עור מקורית (משוקמת), עם עיטורים מוזהבים.
רישום בעמוד מול השער: "קנין כסף לח"ק ה[ו]לכי דרך תמים".

[3], רכח דף. 23.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב (דהוי בחלקו). מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים. כריכת עור מקורית, עם שדרה חדשה ודפי בטנה חדשים. פגמים בכריכה.

מחזור לימים נוראים, כמנהג ק"ק ספרדיים בקושטאנדינא, עם התפילות מכתבי האר"י ומספר חמדת ימים. ביינה [וינה], דפוס גיאורג הראשאנצקי, [תקע"א 1811].
ההקדמה שבראש המחזור וחלק מהדינים בלאדינו.
רישומים רבים בדף שלפני השער, בדף השער ובדף שאחריו (רובם בלאדינו), בהם חתימות של "הצעיר יצחק בכ"ר עובדיה הלוי".

יא, יד-קפג, קצב-שנא דף. חסרים דפים יב-יג, קפד-קצא, שנב. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכת עור עתיקה, פגומה.

ישנם טפסים עם שער מיוחד לתפילות יום כפור.