קונטרס המתרגם, ביאורי שמות פירות וירקות הנזכרים במשנה, מאת רבי יוסף יעקב קאפעל. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ד [1884].

כולל ביאור בעברית של שמות פירות וירקות המוזכרים במשנה, עם תרגום שמותם לערבית. בביאורי המלים נעזר המחבר גם "בל[שון] אשכנז".
מעבר לשער כותב המחבר: "אך אחרי אשר ב"ה גמרתי כעשרים וחמשה פעמים ששה סדרי משנה... מצאתי מלות רבות אשר הרעמ"ב [רבי עובדיה מברטנורה] מבאר אותן על ל"ע [לשון ערבי] ולא מצאתי אחד מחכמי הדור שיבאר כונתו ע"ד האמת... זה שלש שנים אשר אנכי עמל ועוסק בזאת, חקרתי אצל הערביים ושאלתי אותם על כל מין ומין וכל מיני ירקות ראיתי בעצמי בעיני והדבר אשר לא ראיתי בעיני כתבתי 'לא אתפרש לי'".

18 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ספר נדיר.

הדף האחרון (עמ' 17-18) עם "לוח הטעות והשמטות" לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה", ואינו מופיע בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית.
ש' הלוי, מס' 468.

ספר יורו משפטיך ליעקב, שאלות ותשובות מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענינבוים וגיסו המנוח אהרן עזיאל רוקח, תרמ"ה [1885]. מהדורה ראשונה.

בראש ספר מופיעות הסכמות רבות (המופיעות גם ביתר ספרי המחבר). לאחר ההסכמות מופיעה הקדמת בן המחבר רבי אהרן אבוחצירא, הכוללת את תולדות אביו המחבר.

המחבר, רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו, רוב רבני האזור נכנעו למרותו. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו הנוספים: גנזי המלך; יגל יעקב; פיתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.

[9], קנו דף. 24 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני עד טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער). קרע גדול עם פגיעה בטקסט לרוחב אחד מהדפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 501.

ספר אהל מועד, מאת רבי שמואל ירונדי, עם פירושי רבי חיים אברהם גאגין ורבי שלום משה חי גאגין, חלק א: ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ו [1886]; חלק ב: ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, תרס"ד [1904]. שני החלקים בשני כרכים.

שני החלקים כוללים ארבעה ספרים. ספר ראשון: מערכת תמיד, כולל חמישה שערים על ענייני היומיום; ספר שני: עבודת המשכן, כולל ארבעה שערים על דיני שחיטה ואיסור והיתר; ספר שלישי: משמרת הקדש, כולל שלושה שערים על דיני שבת; ספר רביעי: ירח למועדים, כולל שישה שערים על מועדי השנה ועוד. עם הסכמותיהם של רבי רפאל מאיר פאניז'ל, רבי יעקב שאול אלישר והאדר"ת.
חותמות רבות של הגאון רבי ירוחם פישל פערלא מוורשא. הגהה בכתב-יד בדף קטו, ומספר הגהות קצרות נוספות.
הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), עילוי ובקי עצום, מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים), והגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.
לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הגאון רבי מנחם מנדל כשר (בעל ה"תורה שלימה") את אוצר הספרים הגדול של רבי ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספרייה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה). בעותקים שלפנינו מופיעות חותמות ספריית הרב כשר: "בית תורה שלמה – רח' מלאכי 19 ירושלים".

שני כרכים. חלק א: 4, [14], קך; סד, [1] דף. בין דפי המפתחות נתחב דף עם מפתח של חיים מירושלים. חלק ב: [2], קיח דף. 23-23.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. כרך ראשון במצב כללי טוב, כרך שני במצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. בכרך הראשון, דף השער ודפים נוספים מנותקים. חותמות. כריכות ישנות.

ש' הלוי, מס' 541.

קונפלאש די פורים, שירים לפורים בלאדינו, עם דיני פורים (בעברית). ירושלים, דפוס יצחק בן יעקב מרדכי הירשענזאן, [תרמ"ד 1884].

בראש הספר ובעמוד האחרון מופיעים דיני פורים בעברית, מאת רבי יצחק בן אליעזר, עורך הקובץ ככל הנראה. הספר מפסיק באמצע עניין, ולא נשלם בדפוס (כך גם נרשם במפעל הביבליוגרפיה).
ה"קונפלאש" (או: "קופלאש", "קומפלאש", "קומפלאס", "קופלאס") הם שירי-עם ארוכים בלאדינו, שהיו מושרים בקהילות הספרדים במועדים ובמיוחד בחג הפורים. הקופלאס לפורים נכתבו על ידי מספר מחברים וכללו סוגים שונים: סיפור המגילה, תיאורים של סעודת פורים והמאכלים, ביזוי, לעג ופארודיה על המן ומשפחתו, ועניינים משעשעים שונים הקשורים לפורים. את הקופלאס נהגו לשיר מתוך ספרונים שנדפסו או על פי הזכרון, ויש להם גרסאות שונות.

[3], ב-יז, [1] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר מצדו השני של השער. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 469.

מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.

סדר אדרא רבא וסדר אדרא זוטא. ירושלים, דפוס מוריה, שעהנבוים ווייס, תר"ע [1910]. שני כרכים בפורמט מיניאטורי.

שני כרכים. אדרא רבא: שנ עמ'. אדרא זוטא: [4], קעז עמ'. 7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי דף השער של אדרא רבא. חיתוך דפים צבעוני וכריכות עור מקוריות.