ספר השער השמיני – שער הגלגולים, "משמונה שערים אשר חיבר הרב הגדול המקובל האלק"י הרב חיים ויטאל... כפי מה שקיבל מפי רבו המקובל... רבינו יצחק לוריא אשכנזי". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ג 1863].

בראש השער, רישום בעלות של "אשר בן ר' ישראל"; בדף המגן הקדמי, רישומים קבליים בכתיבה ספרדית (מערבית); במספר דפים, חותמות מטושטשות מהעיר "טאראבולוס". בשולי הדפים, כותרות ותמצית החיבור בכתב-יד.

עח דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים. דף השער חתוך בשוליו, עם פגיעה קלה במסגרת השער. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. דף השער ומספר דפים נוספים מנותקים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.

ש' הלוי, מס' 89; יחד עמו נדפס "השער השביעי שער רוח הקודש", בו מופיע שער ראשי לשני הספרים "השער השביעי והשמיני" (ראה ש' הלוי מס' 90).

ספר שבילי דוד, "קול קורא נגד רוח הזמן", דברי מוסר על סד פרשיות התורה, מאת רבי דוד יהודה זילברשטיין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ג [1863].

המחבר, הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"ף-תרמ"ד), מגדולי גאוני הונגריה. תלמיד רבי מאיר א"ש ורבי קאפל חריף. בשנים תרי"ט-תר"ל היה בירושלים, והחל להדפיס בה את ספריו המפורסמים "שבילי דוד". כיהן ברבנות באויהעל, זענטא, קערעסטור ובוויטצען ועמד בראש מערכות הרבנות האורתודכסית באונגארן. בנו הוא הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ) בעל "מעשי למלך", שמילא את מקום-אביו ברבנות ווייטצען.

[1], לא דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר קרעים, משוקמים בנייר דבק. חותמת. ללא כריכה.

ש' הלוי, מס' 84.

קונטרס שאלו שלום ירושלים – חיבור סנגוריה על ירושלים ותושביה, מאת רבי משה נחמיה כהניו [כהנוב] ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, דפוס אברהם רוטנבורג וחתנו, יואל משה [שאלאמאן], תרכ"ח [1868]. מהדורה שנייה.
המחבר יצא לרוסיה בשנת תרכ"ז בשליחות כולל הפרושים בירושלים, למען ישיבת "עץ חיים". בדרכו חיבר את הספר שלפנינו והדפיס אותו באודסה באותה השנה, בעילום שמו. הספר כולל מידע רב על מצב העיר ירושלים באותה העת.
בתוך הדברים הוא משבח ומודה לשרי בית רוטשילד ולשר משה מונטיפיורי התומכים בבניינה של ירושלים (ראה עמ' 15 ועמ' 39).

[2], 39, [1] עמ' (כולל שער מעטפת צבעוני ומודפס). 16 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 141.

כולל שער מעטפת צבעוני ומודפס, בו הוסיף המדפיס מעבר לשער דברי תורה נוספים: "וכדי שלא להוציא הנייר חלק, אכתוב ד"א בקצרה מע"א שעסקתי בעת הדפסת הקונטרס" (דף זה נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אך אינו מופיע בכל העותקים).

ספר "שער פרישה", פסק-דין בעניין התולעים שבכבד, מאת רבי שמואל העליר אב"ד צפת. ירושלים, דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, [תרל"ב 1872]. מהדורה יחידה.

פסק-דין מאת רבי שמואל העליר מצפת, האוסר באיסור דאורייתא כבדים שנמצאו בהם תולעים. הפרסום נועד נגד המתירים, ובמיוחד נגד הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, אשר בספרו "שואל ומשיב", התיר את הכבדים המתולעים. לדברי המחבר נוהגים בירושלים ובצפת לאסור את הכבדים, בגלל הקושי לבודקם.
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
בתחילה כיהן רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש". ראה: ר' אמבון, "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", תל אביב, 2016, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר). בקונטרס הפולמוס שלפנינו, הוא מביא את מסורת השוחטים של ארץ ישראל, לאסור את העופות בהם נמצאו כבדים מתולעים.
חתימה בדף השער: "הק' יוסף ב"ר אהרן מבראדשין[?]".

[8] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ללא דף [9] שנמצא רק בחלק מהעותקים, ואינו רשום אצל ש' הלוי. דף זה כולל את סופה של ההשמטה (ש' הלוי לא ראתה דף זה וכתבה שההדפסה נפסקה באמצע עניין; עם זאת במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [9] דפים, וגם בעותק שבספרייה הלאומית מופיע דף [9]).
ש' הלוי, מס' 183 (נרשם על פי עותק מספריית נפתלי בן-מנחם).

נדיר.