שלושה מספרי הגאון רבי יהודה ליב מרגליות, שניים מהם מהדורות ראשונות:
• ספר בית מדות, דברי חכמה ומוסר, מאת רבי יהודה ליב מרגליות. דיהרנפורט, ללא שם מדפיס, [תקל"ח 1778]. מהדורה ראשונה, בפורמט כיס.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו מה דף, ובעותק שלפנינו מב דף בלבד (כך גם בעותק שבספרייה הלאומית). יש הרושמים את שנת תקל"ז כשנת הדפוס (בקולופון התאריך הוא תקל"ז, אך הכוונה לזמן סיום הכתיבה, ראו מפעל הביבליוגרפיה רשומה 000149356).
• ספר שאלות ותשובות פרי תבואה, חלק שני, מאת רבי יהודה ליב מרגליות. נאווי דוואהר, [דפוס יאהן אנטאן קריגר, תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. עותק נאה עם שוליים רחבים. חלקו הראשון של החיבור, שנזכר בדף השער בשם "תורה אחת", כפי הנראה לא נדפס.
• ספר עצי עדן, דרושים על פסוקים ודברי אגדה שונים, מאת רבי יהודה ליב מרגליות. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858].

המחבר, הגאון הנודע רבי יהודה ליב מרגליות (תק"ז-תקע"א) מגדולי דורו המפורסמים. אב"ד שברשין, פלוצק, לעסלא ופרנקפורט דאודר (שם כיהן כממלא מקומו של בעל ה"פרי מגדים), נסמך להוראה ע"י בעל ה"נודע ביהודה". עמד בקשרי שו"ת עם רבי יעקב מליסא ועוד מגדולי דורם. היה מרואי פני הגר"א מווילנא – פעם אחת בא לווילנא ובידו קונטרס גדול של חידושים שכתב ליישב קושיה על דברי המרדכי במסכת שבועות. הגר"א עבר ברגע אחד על כל דבריו העמוקים, וענה לו על אתר, שאין כאן קושיא כלל, כי יש טעות סופר בדברי המרדכי (עליות אליהו, לא/2). מחבר הספרים: שו"ת פרי תבואה, קרבן ראשית, אור עולם, בית מדות, בית תפילה, טל אורות ועוד. בעל ה"נודע ביהודה" כותב עליו בהסכמה לאחד מספריו: "מוהר"י ליב במוהר"ר אשר זעליג מזבארוב... היה פה [בפראג] כמה ימים ודרש בכמה בתי כנסיות שבעיר, וגם בשבת קודש דרש בבהכ"נ אלט-נייא שול, וראיתי שהוא בעל סברה ישרה ושכל צח, וגם בביתי היה לו כמה פעמים פתחון פה לפני... ומושך לב השומעים ליראת שמים בדברי מוסר מתוק מדבש, כי הוא בקי בספרי חכמה, בעל עקידה וספר העקרים וכדומה, לכן מצוה לפרסם שבחו".

3 ספרים. גודל משתנה. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים. סימני עש. כריכות ישנות ובלויות.

ספר שו"ת שמן רקח, חלק שני, מאת רבי אלעזר לעוו אב"ד טרישט. פראג, ללא שם מדפיס, תקס"ב 1802. מהדורה ראשונה.

המחבר, הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז), מגאוני דורו המפורסמים, כיהן רוב שנותיו כאב"ד בכמה קהילות חשובות ברחבי אירופה. בשנת תקל"ח כיהן כאב"ד פילץ שבגלילות קראקא. בשנת תקס"א עבר לכהן כאב"ד טרישט בבוהמיה, ובהמשך השנים כיהן ברבנות ערים שונות במורביה והונגריה. רוב ימיו כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש"ס. על פי המסופר, היה הוגה בתורה אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושים רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר עוד כי במוצאי יום כיפור היה שוקד על תלמודו כל הלילה, מבלי שטעם מאומה עם צאת הצום, והיה זוכה כל שנה בלילה זה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר). כותבי תולדותיו מספרים גדולות על כוח תפילתו שהייתה נשמעת. בשנת תקצ"ג התעוור כתוצאה מפגיעת ברק. על אף זאת, המשיך ללמוד מאז ועד לפטירתו. בשנים אלו ראו את כוח זכרונו האדיר וכיצד סדורה כל התורה בפיו כנתינתה מסיני. דבר זה אף מוזכר בהספדו של בעל ה"חתם סופר", שכתב עליו: "היה סגי נהור כמה שנים, וטעמו לא נמר וריחו לא פג מבקיאותו הנפלא וחריפותו". ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התבטא רבי מרדכי בנט בהתפעלות רבה: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם – "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.
בדף השער, חתימה של "הק' ישראל כהן..."; רישום בעלות: "שייך להקצין המפורסים הנגיד כ"ה יודא פאש נ"י אני הכותב הק' ליב מבומסלא".

[1], עד דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמת מחוקה. כריכה ישנה.

אוסף ספרי "צפנת פענח" מאת הגאון הרוגוצ'ובר רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק, חלקם מהדורות ראשונות:
• שו"ת צפנת פענח, חלק א (סימנים א-צח): ווארשא, דפוס "Pospiech", תרצ"ה [1935].
• שו"ת צפנת פענח, חלק ג (סימנים קנו-רמז): ווארשא, דפוס "Poped", תרצ"ו 1936.
• שו"ת צפנת פענח, חלק ראשון. דאוגאוופילס (דווינסק), דפוס M. Klunel, ת"ש 1940.
• ספר צפנת פענח, על משנה תורה לרמב"ם, חלקים א-ב. [ניו יורק, הוצאת "מכון תבונה", תשי"ז 1957]. דפוס צילום של מהדורת וורשא, תרס"ג (עם פרטי הדפוסת מהמהדורה הישנה בדף השער).
• שו"ת צפנת פענח, עם ציוני המקורות וביאורים, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר, חלק ראשון. ניו יורק-ירושלים, הוצאת מכון "צפנת פענח" על יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תשכ"ה 1964.
• ספר צפנת פענח על התורה, עם ציוני המקורות וביאורים, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר. ניו יורק-ירושלים, הוצאת מכון "צפנת פענח" על יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תש"כ-תשכ"ה 1960-1964. שישה כרכים (שני כרכים לחומש דברים).
• ספר צפנת פענח, כללי התורה והמצוות, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר. ניו יורק-ירושלים, הוצאת מכון "צפנת פענח" על יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תשכ"ז 1967.
• הגאון הרוגאצ'ובי ותלמודו, מאת הרב משה שלמה כשר. ירושלים, מכון "תורה שלמה", תשי"ח [1958].

הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח" (תרי"ח-תרצ"ו) – הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'ובר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. החל משנת תרמ"ט, כיהן במשך כארבעים שנה כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותה ובגאונותה המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. גאונותו האגדית של הרוגוצ'ובר זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.

9 ספרים ב-13 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר היובל, "לכבוד רבנו הגאון, מרן רבי שמעון יהודא הכהן שקופ שליט"א, למלאות חמשים שנות עבודתו הפוריה על שדה הרבצת התורה", מוגש על ידי תלמידיו ומוקיריו. ווילנא, דפוס ד. קריינעס, תרצ"ו [1936].
בחלק הראשון בספר נכללו זכרונות וסיפורים על רבי שמעון שקופ מאנשים שונים, ומאמרים העוסקים בתורתו. בחלק השני מובאים כעשרה מאמרים הלכתיים בנושאים שונים, ובחלק השלישי, מאמר "מערכת הקניינים" מאת רבי שמעון שקופ.
מיוזמי הוצאת הספר לאור היה תלמידו רבי איסר יהודה אונטרמן (תרמ"ו-תשל"ו), מרבני ליטא, שכיהן אז ברבנות בליוורפול (אנגליה). לימים: רב ראשי בתל אביב, והרב הראשי לישראל.

188 עמ', פורטרט. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים. שדרה חסרה ברובה.

בסופו של הספר מצורף דף נוסף עם מכתב מודפס באנגלית מאת ועד ההוצאה לאור של כרך היובל, עליו חתום בדפוס רבי שרגא פייוול הינדס (חתנו של רבי שמעון שקופ ור"מ הישיבה בגרודנה), המיועד למקבלי הכרך שלפנינו, עם בקשה לתמיכה בוועד חגיגות היובל, שתוקדש להוצאה לאור של כתביו של הגאון רבי שמעון שקופ.