אוסף ספרים מגוון מדפוסי "שארית הפליטה" בגרמניה לאחר השואה:

1. ספר שאגת אריה, מאת הגאון רבי אריה ליב גינזבורג. מינכן, הוצאת ועד ההצלה, תש"ז 1947. הספר הראשון שנדפס ע"י "ועד ההצלה" במינכן.
2. חמשה חומשי תורה, "מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה". נדפס ע"י הועד להוצאות ספרים אצל ועד ההצלה. מינכן, תש"ז 1947. שער בדפוס ליטוגרפי צבעוני. לפני דף השער שני דפים, ובהם מכתב תודה באנגלית ובעברית (עם איור דגל ארצות הברית) לעם האמריקאי ולנשיאו, בחתימת רבני ועד ההצלה רבי אביעזר בורשטין ורבי נפתלי בארוך. רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "החומש הזה קבלתי במתנה מהחבר פיש מועד ההצלה מפרנקפורט, יום ו' פ' בחוקותי – שייך למר דב משה גולדפרב".
3-4. הגדה של פסח, עם מספר איורים. מחנה העקורים פרנוואלד, הוצאת יפ"ה, [תש"ו 1946 בקירוב]. יערי 2636; אוצר ההגדות 4018. שני עותקים (משתי הדפסות שונות?).
5. ספר פנינים יקרים, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. [מחנה העקורים פרנוואלד, לאחר השואה]. דפוס צילום של מהדורת בודפשט תש"א (המהדורה הנזכרת בשער). בדף המגן, חותמת המו"ל ומדפיס ספרי קודש במחנה פרנוואלד, רבי יצחק אייזיק שאנבערגער, וחתימה: "אשר זעליג בלומענפעלד".
6. משנה תורה, הוא היד החזקה, ספר המדע. מינכן, הוצאת סיני [אחר תש"ז 1947]. עותק מתוך מהדורה מצומצמת בת אלף עותקים (העותק שלפנינו אינו ממוספר), שנדפסה על נייר איכותי. כריכה מקורית.

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. רישומים וחותמות. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים שנדפסו בתקופת השואה ואחריה:

• ספר אורחות המשפטים, על חושן משפט, מאת רבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקווא. סאטומארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ט [1939].
• ספר כלבו הקטן, על תרי"ג מצוות, מאת רבי אברהם שטרן דומ"ץ ערשעקאויוואר (נייהזיל) בעל גפ"י אש" ו"מליצי אש". מארגיטטא, דפוס צבי מאשקאוויטש, [תש"ב 1942]. נדיר במיוחד.
• ספר מהרש"א הארוך, על מסכת ראש השנה, עם ציונים ומראי מקומות מאת רבי דוד צבי פעטעני. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ג 1943.
• ספר שב שמעתתא. מינכן, בהוצאת הועד להוצאת ספרים אצל ועד הצלה, תש"ז 1947.
• ספר לתקנת עגונות, מאת רבי יצחק זאב כהנא. ירושלים, הוצאת מחזיקי הדת, תש"ז 1946.
• ספר עזרת נשים והוא תקנת עגונות, מאת רבי מאיר פויערוורגר, חלק ראשון. פפד"מ-ברוסל, Editions Polyglottes, [תש"י 1950].
• ספר מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל קלמן מירסקי. ניו יורק, הוצאת עוגן, תשט"ז 1956.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר מִשְׁנֶה תורה לרמב"ם, חלק קנין. שנחאי, הוצאת ועד ההדפסה "תורה אור", תש"ג [1943].
דף מודפס עם הקדשה מאת הנדיב ישראל צבי עפרון, לזכר נשמות הוריו. בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב יד (מעט קצוצה), מאת המו"ל לנדיב הנ"ל אשר תרם להוצאות ההדפסה, החתומה בשם "המשגיח דישיבת מיר" ועם חותמת "ועד ההדפסה תורה אור".

אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בהם בני ישיבת מיר אשר גלתה עם פרוץ השואה בסתיו ת"ש (1939), לעיר ווילנא, שהפכה אז לבירת ליטא העצמאית.

לאחר הכיבוש הרוסי באביב ת"ש (1940) פוזרה הישיבה לארבעה סניפים בעיירות הסביבה. עם התקדמות הכיבוש הגרמני, ניצלה הישיבה בדרך פלאית, במסע הצלה דרך הרכבת הטרנס-סיבירית ובאניות רעועות, לקובה בירת יפן, ומאוחר יותר לשנחאי שבסין [הממשלה היפנית, שהעניקה לפליטים ויזות מעבר בלבד, לא ראתה בעין יפה את הישארותם של אלפי הפליטים בארצה והגלתה אותם לערים שנחאי וחרבין שבסין (שהיו אז תחת שלטון יפן). שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה].

בכל אותן תקופות הנהיג רבי חיים שמואלביץ את הישיבה, מסר שיעורים כסדרם והנהיג את הישיבה יחד עם המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין. להט הלימוד של מאות בחוריי הישיבה, לא פסק אף ליום אחד, למרות הימים הקשים המלווים בדאגות לבני משפחתם שנותרו באירופה הדוויה. תלמידי וראשי הישיבה הקימו באותו הזמן את "ועד ההדפסה תורה אור" להדפסת פרי יסוד הנצרכים ללימוד התלמידים בישיבה, וההקדשה שלפנינו נחתמה כנראה ע"י מראשי הועד הנ"ל שחתם בשם "המשגיח דישיבת מיר".

[2], 128, 3-102 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

תצלום של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז, במעמד הנחת אבן פינה [לישיבת בעלז ברח' אגריפס בירושלים. ב' אלול תשי"ד 1954].
בתצלום נראה האדמו"ר יושב ליד בור פתוח בשדה, ומוקף בעדת חסידים, כשהוא עטוי במעיל פרווה וכובע פרווה.

[1] תצלום 13X18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים, בלאי וקמטים.

תצלום מקורי של הצלם קלמן (קרל) וייס מ"פוטו וייס" בירושלים. חותמות ורישומים של ארכיון הצלם (חותמת של מסגרת מעוטרת, ורישום בכתב-יד: "תולדות הישוב בארץ ישראל").

ספר מלאכת מחשבת, על חמשה חומשי תורה, בדרך המחקר והפילוסופיה, מאת רבי משה חפץ. קניגסברג, דפוס גרובער עט לאנגריען, [תר"כ 1860]. מהדורה שנייה.

דף קדם שער, עם פורטרט המחבר, רבי משה חפץ. מעליו כיתוב הרומז לגיל המחבר בשנת הדפסת ספרו: "בן מאה שנה אנכי היום". כיתוב זה מבוסס על הכיתוב שבמהדורה הראשונה (ונציה, ת"ע) בה היה כתוב מתחת לתמונה "בן מא"ה שנה", כשהכוונה לערך הגימטרי של המילה "מאה" = 46, אך המאייר הקניגסברגאי, שהעתיק את האיור המקורי (כשהוא מוסיף לו כיפה גדולה ובולטת), טעה כשהבין את המילה כפשוטה, ושכח להטיל במילה "מאה" את המירכאות באמצע המילה (וראו עוד להלן).
חותמות של הלל איסר ינובסקי ושל הרב משה מאיר ישר.
רבי משה חפץ (תכ"ד-תע"ב), מרבני איטליה, חוקר ופילוסוף. נולד בטריאסט וגדל בונציה, שם הרביץ תורה ברבים. "מחוכם בחכמות לימודיות טבעיות ואלקיות כאשר יעידון יגידון ספריו מלאכת מחשבת... וספר חנוכת הבית." (ספר תולדות גדולי ישראל לרמ"ש גירונדי, טריאסטי תרי"ג עמ' 239). את ספרו חיבר כדי למצוא נוחם לנפשו בפטירת בנו האהוב רבי גרשום בעל ספר "יד חרוזים" בדמי ימיו. גם רבי משה לא האריך ימים ונפטר בהיותו בן מ"ח שנים בל' חשון תע"ב (שם).

שד"ל מביא מסורת מפי חכמי איטליה כי רבי משה נפטר צעיר בעקבות הכיתוב ששם תחת דיוקנו בספרו, וכך מתאר זאת שד"ל: "החכם ר' מרדכי יצחק קולוניאה... אני שמעתי מפיו ששמע מרבותיו ששמעו מרבותיהם, כי חכמי דורו של משה חפץ כששמעו מה שהכין לכתוב תחת צורת פניו, אמרו לו: אל תעשה את הדבר הזה, כי הדברים האלה אין ראוי לצחק בהם; והוא לא שמע אליהם, ולא עברה שנה עד שנאסף אל עמיו..." (אגרות שד"ל, חלק ז', עמ' 1013).
בשני הדפים האחרונים נדפסו איורים ושרטוטים שונים (על צידם האחד של הדפים).

[1] דף פורטרט, [2], ג-רו, [2] דף. עם מעטפת קדמית ואחורית, מודפסת, על נייר צהוב. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בדף הפורטרט, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. חותמות. כריכה ישנה.