שו"ת ריב"ם שנייטוך, מאת רבי יוסף ב"ר מאיר שנייטוך מפיורדא (מתלמידי רבי נתן אדלר מפרנקפורט וה"בגדי כהונה"). דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, [תר"ן-תרנ"א 1890-1891].

העותק של רבי יהודה גרינוולד, אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה". בדף השער, חותמת רבי "יודא גרינוואלד, אב"ד ק"ק סאטמאר והגליל יע"א".

הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
שני דפי שער, מעבר לשער השני נדפסה הקדמת המחבר.
[1] דף בסוף, עם הקדמת המחבר והמוציא לאור (בשונה מהנדפס בראש הספר). הקדמת המוציא לאור נפסקה באמצע (כפי הנראה הדף האחרון נדפס יחד עם דף השער הראשון בשנת תר"נ, כקונטרס לדוגמא).

[2], ב-ד, ד-מ, מ-נט, [1] דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.

אוסף ספרים מספריית הגאון רבי צבי יהודה מלצר אב"ד רחובות, ומספריית חותנו הגאון רבי צבי שטיינמן רבה הראשי של רחובות, עם חתימות ורישומי בעלות:

• שו"ת מהרי"ט, חלק ראשון, מאת רבי יוסף מטראני. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א 1861. רישומי בעלות של רבי צבי יהודה מלצר ורבי צבי שטיינמן.
• שו"ת שבות יעקב, חלקים א-ב, מאת רבי יעקב רישא. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, [תרכ"א] 1861. רישום בעלות של רבי צבי שטיינמן.
• ספר תבואות שור, בכור שור, מאת רבי אלכסנדר סענדר שור. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"א 1891. חתימות וחותמות של רבי צבי יהודה מלצר. חותמת רבי "אהרן מענדיל בר"נ הכהן, אב"ד ומ"צ קיירה מצרים תרנ"ז".
• שו"ת משיב דבר, חלקים א-ב ו-ג-ד, מאת רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה. חתימות רבי צבי יהודה מלצר ורבי צבי שטיינמן.
• מחזור לשלוש רגלים, עם קרבן אהרן. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ב 1882.
• מחזור לראש השנה ויום כיפור, עם קרבן אהרן וליקוטי צבי. ווילנא, דפוס אברהם צבי ראזענקראנץ ומנחם מענדיל שריפטזעטצער, תר"ס 1900. חתימה וחותמות של רבי צבי שטיינמן.
• סידור תורה אור, על פי נוסח האר"י, עם דינים ומנהגים של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן בעל התניא, חלקים א-ב. וילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1911. רישומי בעלות של רבי צבי שטיינמן ורבי צבי יהודה מלצר.
• חידושי הרשב"א, על חמש עשרה שיטות. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרפ"ב [1922].
• ספר לבוש מרדכי חלק שני, על מסכת בבא מציעא, מאת רבי משה מרדכי עפשטיין. ירושלים, דפוס "העברי" של יחיאל ורקר, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה. חתימת רבי צבי מלצר (אחיין המחבר).
• ספר בכור דממה – שירים, מאת ברוך כצנלסון. תל אביב, דפוס ב. אשכול ושות', תש"ח [1948]. עם הקדשת המחבר לרבי צבי מלצר.

הגאון רבי צבי שטיינמן (תרכ"ה בערך-תש"ז) רבה הראשי של רחובות. מתלמידי ישיבת וולוז'ין. כיהן כר"מ בישיבת סמורגון, ולאחר מכן כיהן כעשרים שנה ברבנות העיר הגדולה ניז'ני-נובוגורוד (על גדות הוולגה; בין השנים 1932-1991 נקראה בשם גורקי). בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ונתמנה לרבה של יבנאל, ולאחר כשנתיים עבר לכהן כרבה הראשי של רחובות, בה כיהן קרוב לעשרים שנה.
חתנו, הגאון רבי צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו הגדול של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ותלמידו של ה"סבא מנובהרדוק". כיהן כרב ראשי בפרדס חנה, שם יסד את "ישיבת קלצק" שהיתה היסוד ל"מדרשית נעם" בפרדס חנה. בשנת תש"ז עבר לרחובות למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, שם יסד את "ישיבת הדרום", ולאחר שהתמסר לעבודת הישיבה, התפטר מרבנות העיר רחובות ומסרה לרב אלימלך בר-שאול, ונשאר לכהן רק בתור "אב בית דין".

10 ספרים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שלושה מספרי הנוסע והשד"ר המפורסם, רבי יעקב הלוי ספיר מירושלים:

• ספר אבן ספיר, חלק ראשון – "יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא, ותשובתו הרמתה ירושלם עה"ק תובב"א". ליק, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, דפוס Rudolph Siebert, [תרכ"ו] 1866.

• ספר אבן ספיר, ספר שני – "יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יאווע באטאווי, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם". מגנצא (Mainz), דפוס יחיאל ברי"ל, [תרל"ד] 1874. רישום בעלות וחותמות של שלמה יצחק מזרחי, משנת תרפ"ח. חותמת של אליאנס – ישראל, ירושלים 1882.

• ספר אגרת תימן השנית, נגד משיח השקר שוכרי אל כחיל מתימן. מיינץ, דפוס יחיאל בריל, [תרל"ג 1873]. (בשער הספר הובלטה המילה "ווילנא"). אגרות מן הפולמוס סביב שני משיחי השקר שפעלו בתימן במאה ה-19 בין השנים תרי"ט-תרל"ה, יהודה בר שלום המכונה בערבית מארי שוכר אל כחיל וממשיכו המתחזה "שוכר כחיל" השני. כולל אגרת מיוחדת שכתב רבי יעקב הלוי ספיר לרבני צנעא בעניין זה, בעידוד רבני ירושלים שצירפו את המלצתם לאיגרת, וכן אגרות מאישים שונים, ביניהם משיחי השקר עצמם.

רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד, מגלה "הגניזה הקהירית". יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן, הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות (באחת מהן חסרה שדרה).

אוסף גדול ומגוון של כעשרים ספרים על תולדות גדולי ישראל:

• ספר אבני זכרון, העתקי מצבות מהעיר טוליטולה, מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). פראג, דפוס M. J. Landau, תר"א 1841.
• ספר שם הגדולים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – חיד"א, חלק א-ב. [קראטאשין, דפוס B.L. Monasch, תר"ג 1843]. חסרים דף השער ודפים נוספים.
כרוך עם: ספר אבקת רוכל, מאת רבי מכיר בן יצחק. [יוהאניסבורג?, ללא שם דפוס, תרי"ב 1852].
• ספר אבן ציון, ביאור על סדר תנאים ואמוראים, מאת אליעזר אפרתי מבריסק. ווארשא, דפוס F. Baumriter i I. Rotblat, [תרכ"ו] 1866.
• ספר כנסת ישראל, תולדותיהם של גדולי ישראל מימות הגאונים ועד דורו של המחבר, בסדר האלף-בית, מאת שמואל יוסף פין. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער וחתנו נפתלי גאנשאר, תרמ"ז 1886. קרעים חסרים גדולים בדף השער ודפים ראשונים.
• ספר קנת סופרים, תולדות גדולי המחברים וספריהם, מאת רבי אלעזר כ"ץ שו"ב. לבוב (למברג), דפוס L. Margosches, תרנ"ב 1892. חותמת המחבר.
• ספר שם משמואל, תולדות מהרש"א, מאת שמואל אבא הורודוצקי. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ה 1895.
כרוך עם: ספר כרם שלמה, תולדות מהרש"ל, מאת שמואל אבא הורודוצקי. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ז 1896.
• ספר תולדות רבי יהודה מוסקאטו, מאת אבא אפלבוים. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תר"ס [1900]. חותמות "הרב יעקב איסקאלסקי, החוב"ק נויארק" [רבי יעקב איסקולסקי (תרל"ו-תרצ"א), כיהן ברבנות בעיירות בפלך מינסק ובשנת תרס"ז היגר לארה"ב, וכיהן ברבנות בפנסילבניה וניו יורק. ממייסדי ארגון "עזרת תורה" ומגדולי הרבנים בארה"ב בין השנים תרס"ז-תרצ"א].
• ספר רבי עזריה פיגו, תולדותיו ופעולותיו, מאת אבא אפלבוים. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק ק. אונד ק. האפליעפעראנט, תרס"ז [1907]. רישום בעלות וחותמת של "יצחק זילבער רישא".
• ספר שם הגדולים השלישי, מאת רבי משה מרקוביץ, חלקים א-ב. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, [תר"ע 1910].
• ספרי תולדות גדולי ישראל: רבי נתן איש רומי, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רבי אלעזר הקליר, רבינו חננאל בן חושיאל, רבינו נסים, מאת רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). וורשה, דפוס "הצפירה", תרע"ג 1913. שני חלקים בכרך אחד.
• ספר תולדות רבינו חיים בן עטר בעל "אור החיים", מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), דפוס Margulies, [הקדמה תרפ"ה 1925].
• ספר ר' יום טוב ליפמן מיהלהויזן, חייו ופעולתו, עם ספר האשכול, מאת יהודה קופמן [אבן שמואל]. ניו-יורק, דפוס "טריאו", תרפ"ז [1927].
• ספר ויכוח רבינו יחיאל מפריז, עם תולדותיו וחיי היהודים בצרפת בתקופה זו, מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), דפוס R. Margulies, [תרפ"ח 1928].
• ספר תולדות חכמי ירושלם, מאת אריה ליב פרומקין, חלק שני. ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ח [1928].
• ספר דרך חיים, מאת רבי מנחם די לונזאנו, עם תולדות המחבר, מאת מאיר וואנדר מלבוב. לבוב, דוד פרענקיל, וינה, תרצ"א [1931].
• ספר ר' סעדיה גאון, חייו, משנתו ומפעליו, מאת ז. ברושי. ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, [תש"ב] 1942.
• ספר מהרי"ל וזמנו, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, תש"ד [1944].
• ספר השר מקוצי – סיפור היסטורי, מאת רבי מאיר להמן, בתרגום לעברית מאת מ. שנפלד. תל אביב, הוצאת "נצח", תש"ח [1948].
• "The Maggid of Caro" [המגיד של קארו] – תולדות רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך", מאת הירש לייב גורדון. ניו יורק, הוצאת Pardes Pub. House, [תש"ט] 1949. אנגלית. עם איור פורטרט של רבי יוסף קארו.

21 ספרים ב-19 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.