מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (109) Apply book filter
- חסידות (73) Apply חסידות filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- and (22) Apply and filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
- עותקים (15) Apply עותקים filter
- מיוחסים (15) Apply מיוחסים filter
- חבד (15) Apply חבד filter
- חב (15) Apply חב filter
- חב"ד (15) Apply חב"ד filter
- chabad (15) Apply chabad filter
- import (15) Apply import filter
- of (15) Apply of filter
- ownership (15) Apply ownership filter
- קבלה (14) Apply קבלה filter
- kabbalah (14) Apply kabbalah filter
שני ספרים מתורת אדמו"רי אליק, כרוכים יחד. מהדורות ראשונות:
• ספר אור חכמים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אריה לנדא, האדמו"ר הראשון ומייסד חסידות אליק (ווהלין). וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ה] 1885.
• ספר גדלת מרדכי, מאמרי חסידות, מאת האדמו"ר רבי מרדכי לנדא, נכד האדמו"ר רבי צבי אריה. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ה] 1885. שני חלקים.
הרה"ק רבי צבי אריה לנדא מאליק בעל "אור חכמים" (תשרי תק"כ-תשרי תקע"ב), מגדולי החסידות. תלמיד הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. מצאצאיו יצאו שושלות גדולות של אדמו"רים ואנשי קודש. בהם אדמו"רי אליק וסטרטין.
נכדו האדמו"ר רבי מרדכי לנדא בעל "גדולת מרדכי" (נפטר חשוון תרמ"ה). בן האדמו"ר רבי יוסף דוד מאליק (חתן רבי מרדכי מקרמניץ בן רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), וחתן האדמו"ר רבי שמעון שלמה (הראשון) מסוואראן.
גדלת מרדכי: לד; כח; לב; כ; לח דף. אור חכמים: כא דף. 25.5 ס"מ. נייר מעט יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער של ספר גדולת מרדכי ובשולי דפים נוספים, עם מספר פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. עקבות רטיבות עם סימני עובש בחלק מהדפים בספר אור חכמים. כריכה חדשה.
ספר ארץ צבי, דרושים בנושאים שונים, מאת רבי צבי הירש במהרי"ל מגיד מישרים בק"ק ואיידסלוב. פראג, דפוס Joseph Emanuel Diesbach, תקמ"ו 1786. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר "המגיד מוואיידסלוב", הוא אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא, והיה מגדולי המגידים בדורו.
רישומי בעלות שונים בדפי המגן ובדף השער: "שייך להאלוף הקצין ר' יונה..."; "לד' הארץ ומלואה, תפסתי קולמוסי דלא להוי שמיטה... הקטן יצחק יעקב סג"ל הארוויטץ"; "הק' חיים לוי סג"ל"; "זה הספר ארץ צבי שייך להשו"ב דפה... זיבענבערגען..."
[4], מח; טז דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. סימני עש במספר דפים. קרעים חסרים בדף השער ובשולי דפים רבים, עם מעט פגיעות בטקסט. כריכה עתיקה, בלויה וקרועה.
ספר עשרה למאה, דרושים בענייני מוסר ומדות, מאת רבי צבי הירש המגיד מוואדיסלב, אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא. רדלהיים, [דפוס וואלף היידנהיים], תקפ"ח [1828].
הספר מכיל עשרה דרושים, שנערכו בצורת שאלות ותשובות בין אב לבנו, בענייני אמונה והשגחה, תפילה ופרנסה, ועניינים שונים בעבודת ה'.
במרבית דפי הספר מופיעים הגהות, הערות, הפניות ומראי מקומות בכתב יד (ביידיש מערבית מוקדמת). בדף המגן הקדמי רישומים שונים ורישומי בעלות: "צבי הירש זעלדיז"; "שייך לצבי ישראל בן כהר"ר.. זעלדיז – שאטמאר יום כ"ה דפרשת כי תבא, יום אחר בואי בשנת תר"ח [1848] לפ"ק"; וחותמת בעלות: "Joseph Jeidel – Pfungstadt" [ייתכן שהוא רבי יוסף יידל, רב בפונגשטאדט, חתן רבי ראובן פינק אב"ד לויטנבורג ומו"ץ בהמבורג (נפטר תר"ס) בעל "תנובת יהודה"].
[2], מ דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, בלויה ומעט פגומה.
![ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859].](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol55/154.jpg "קול שמחה, לרבי שמחה בונים מפשיסחא – מהדורה ראשונה – ברעסלויא, תרי\"ט")
ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.
[1], נח; כז, [2] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וקרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים. סימני עש מעטים. כריכת עור חדשה.
ארבעה כרכים מן המהדורות הראשונות של הספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. חלק שני חסר בסופו מספר דפים. חותמות של "פנחס ברזאזע ממאקאווי"; "קנין ספרים דחברה רעים אהובים דברוקלין".
3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. חותמות של "הרב ר' ש"ח זלצר, רב בדרצעסטער מאכס.". רישום בעלות של "ר' ישעי' קינדערמאן".
4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר.
במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
ספר שפת אמת על חומשים בראשית-במדבר, מאת האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ז 1905-1906. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא כרך דברים), בארבעה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בכרך ראשון, רישומי בעלות (מחוקים) של רבי יצחק בנימין ראבין, וחותמות של "יצחק מנחם שיינר" מירושלים. בכרך השני, חתימה וחותמות של מנדל זנדמן מלודז'; רישום בעלות של האברך יוסף ב"ר חנוך העניך שמפינסקי מאלכסנדר בלודז'. בכרך השלישי, חתימה וחותמות של רבי נח גולדווסר מלודז'.
ארבעה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. 25.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר בחלקו. מצב משתנה בין הכרכים, טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים רבים בכרך השני). קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים בכרך הרביעי. סימני עש במספר מקומות, בעיקר בכרך השני. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
אוסף של שישה ספרים מספרי חסידות טשכנוב, חיבורים מאת הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים מסטריקוב – מהדורות ראשונות:
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. שני שערים.
• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. שני שערים. חתימות וחותמות: "חיים ווייקסלפיש".
• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900.
• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.
• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892.
• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים מזאווירצא. לודז', דפוס I. Landaw, תרצ"ו [1936]. מהדורת "אוד מוצל מאש" – עם דפים נוספים, בתחילת הספר ובסופו, שנדפסו לאחר השואה (וכנראה צורפו לעותקים שנשארו מן המהדורה הראשונה שנדפסה בלודז').
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.
בדף השער, חותמת של רבי "ליבוש בער האלפערט, אבדק"ק לעספיץ והגליל יצ"ו"; חתימת "אברהם יקותיאל יערמיש", ומעבר לדף, הקדשה עצמית בכתב-יד: "קבלתי במתנה מאת... מוה"ר אברהם יקותיאל יערעמיאש נ"י לזכרון ואות אהבתו וידידותו".
המחבר, האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).
[7], ח-פד, [1] דף. חסר דף [3] מדפי ההקדמה. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
וריאנט שני. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויות חריפות נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים (בפרשת בראשית, דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...".
בהדפסה השנייה שלפנינו עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (בהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).
ספר תולדת אדם, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, עם לקוטים מאביו האדמו"ר רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנא וליקוטים מהאדמו"ר רבי ירחמיאל מפרשיסחא. יוזעפאף (יוזפוף), דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, [תרל"ה] 1874. מהדורה ראשונה. עם הקדמת חתן המחבר, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה.
האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה לחתנו האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת חסידות ביאלא.
[2], 216, [7], 217-234, [6] עמ’. עמ' [7], העמוד האחרון במקור, נכרך לפני עמ' 217. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמת. כריכה חדשה.
![ספר סדרי טהרות, חלק ראשון על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער, אב"ד ראדזין. יוזעפאף [יוזפוב], דפו](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol55/160_1.jpg "סדרי טהרות – מסכת כלים – ה\"גמרא\" שחיבר האדמו\"ר מראדזין – יוזעפאף, תרל\"")
![ספר סדרי טהרות, חלק ראשון על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער, אב"ד ראדזין. יוזעפאף [יוזפוב], דפו](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol55/160_2.jpg "סדרי טהרות – מסכת כלים – ה\"גמרא\" שחיבר האדמו\"ר מראדזין – יוזעפאף, תרל\"")
ספר סדרי טהרות, חלק ראשון על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער, אב"ד ראדזין. יוזעפאף [יוזפוב], דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכתות כלים ואהלות. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכתות אלו, ערך המחבר כעין "גמרא" לשתי המסכתות. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד (גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" – ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים). דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר שהחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני (על מסכת אהלות), הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראו על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
בסוף הכרך, לוח מודפס (מתקפל) עם מפת ארץ ישראל: "זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב". על דף המפה חותמת המחבר: "גרשון חנוך הענוך ליינער בהרב הגאון הקדוש מאיזבצא שילאיט"א".
[10], 540, 543-544 עמ' + [1] לוח (מפה). 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט בדפים הראשונים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. קרעים חסרים במפה עם פגיעה באיור (החלקים המתקפלים פגומים וחסרים בחלקם). כריכת בד ישנה ובלויה.
אוסף מספרי האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב בעל "מלוא הרועים" – רובם מהדורות ראשונות. בחלקם חתימות והגהות בכתב-יד:
• ספר מלא הרועים, שני חלקים, כללי ודיני הש"ס ע"פ סדר הא"ב. הלברשטאטט, דפוס ירוחם פישל בן צבי המכונה הירש, תרי"ט [1859]. מהדורה שנייה. רישום בכתב-יד בדף השער (חלקו מחוק).
• ספר מלא הרועים, חלק שלישי, חידושים על סוגיות הש"ס. פרמישלה, דפוס יעקב משה אמקרויט, תרמ"ה 1884. מהדורה ראשונה של חלק זה. רישומי בעלות משנת תרצ"ג של רבי יוסף שמואל הרשלר בן רבי יונה זאב מירושלים, מצאצאי הגאון רבי אברהם שאג והגאון רבי יוסף שמואל הרשלר אב"ד סאבאדי.
• ספר קהלת יעקב, ערכים בקבלה ע"פ סדר הא"ב. לבוב (למברג), דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה. הסכמות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ, ועוד. כריכת עור מקורית, עם שדרה חדשה. בשולי הדפים, הגהות ארוכות בכתב-יד זעיר.
• ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה ובחסידות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה. הסכמות גדולי האדמו"רים והרבנים בפולין, בהם האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, הגאון רבי שניאור זלמן פרדקין בעל "התורת חסד" מלובלין, רבי שמעון סופר בעל ה"מכתב סופר" אב"ד קראקא (בן ה"חתם סופר"), האדמו"ר רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנא, האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין, ואחרים. חתימת "דוד ריינהאלד", וחותמת "משה וואלף, ירושלים".
• ספר בית ועד לחכמים, רשימת שמות התנאים והאמוראים, עם מידע אודות זמנם והמקומות בהם נזכרו בש"ס, על פי סדר האלף בית. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה. חתימת רבי "אפרים אשר הלוי רוטנברג" [אב"ד קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס קליפורניה, נכד הרה"ק רבי יהוסף מקאסאן בעל ה"בני שילשים"]; חתימה וחותמת של "יצחק יוסף חזן לאוויטש" [רבי יצחק יוסף חזן מלוביטש (תר"ב-תרפ"ח). בעל "שיח יצחק"].
• ספר אמת ליעקב, על התורה. לבוב, דפוס Anna Wajdowicz, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה. בדף השער חתימת: רבי "שמעון אמסעל".
• ספר פרשת דרכים זוטא, חידושים ודרושים שונים. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה.
• ספר זכרון יעקב ויהודה, דרושים לחגים ולזמנים שונים, עם מעט ליקוטים. מונקאטש, דפוס "גראפיא", [תרפ"ח 1928]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות של "הק' נפתלי חיים גוטמן, נין ונכד... מו"ה נפתלי חיים גאטמן מו"צ דק"ק סטריזוב ותלמיד מובהק של בעל המחבר ספר זה...".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי יעקב צבי יאליש (יולס) אב"ד דינוב (תקל"ח-תקפ"ה), מגדולי התורה והחסידות בגליציה. נולד בפרמישלא ונתגדל בבית סבו רבי יהודה ב"ר צבי אב"ד מז'יבוז', שם למד אצל הגה"ק רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". כיהן ברבנות בערים דינוב, גלאגוב והוסאקוב. פרש מן הרבנות והתיישב בעיר מולדתו פרמישלא. תלמיד מובהק של צדיקי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדל מרימנוב. מדבריהם הוא מביא בספריו תוך ציון התואר "מורי". גדול בנגלה ובנסתר, גאון מופלג ומחבר פורה שחיבר כ"ז ספרים, אך רק חלק מהם נדפסו.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.
עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".
עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש ועוד.
בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".
בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".
בשער ובדף המגן הקדמי, חותמות של רבי "יוסף יצחק גרין, שו"ב וש"ץ מ-וו-העל יע"א"; "מענדל יאקאב"; חתימות של "יעקב שאהנבערג" ועוד רישומים.
[8], קסד, [1]; [7] דף. 30.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. קרע גדול לרוחב אחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט (ללא חיסרון). חתימות. כריכת עור חדשה ומהודרת.