מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove דפוס filter דפוס
- and (100) Apply and filter
- print (100) Apply print filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- ירושלים (65) Apply ירושלים filter
- ספרים (65) Apply ספרים filter
- ישראל (65) Apply ישראל filter
- וארץ (65) Apply וארץ filter
- דפוסי (65) Apply דפוסי filter
- book (65) Apply book filter
- in (65) Apply in filter
- jerusalem (65) Apply jerusalem filter
- palestin (65) Apply palestin filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- חב (21) Apply חב filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- item (21) Apply item filter
- letter (21) Apply letter filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- איטליה (14) Apply איטליה filter
- יהדות (14) Apply יהדות filter
- יד, (14) Apply יד, filter
- יד (14) Apply יד filter
- כתבי (14) Apply כתבי filter
- certif (14) Apply certif filter
- italian (14) Apply italian filter
- jewri (14) Apply jewri filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- materi (14) Apply materi filter
- membership (14) Apply membership filter
ספר עיר דוד, ענייני מוסר ודרך ארץ, מאת רבי דוד הכהן מווילנא, חלק שני. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"א [1881].
הספר כולל פרק מיוחד ובו משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה תרמ"א. רבי דוד הדפיס כמה ספרים כאלו בין השנים תרל"ז-תרמ"ז.
מגמת הספר ומטרת כותבו עולות מבין שורות המלצתו של ר' יחיאל מיכל פינס הפונה לנדיבי עם ברחבי תבל, שהופיעו בחלק שנדפס בשנת תרמ"ו (ואינו לפנינו): "הנה זה האיש אשר לפניכם הרב השקדן והבקי בתורתינו מו"ה 'דוד הכהן' נ"י מווילנא... הוא ת"ח גדול שוקד על למודו מאד והוא מרובה באוכלוסין של תחלואים רעים וטף לרגליו... מלאכת יד אין להאיש הזה... ואולם ד' חננו כח מחשב מהיר וברגע אחד ומבלי כל עמל יברא גמטריאות ונוטריקון וכיו"ב ואת הכח הזה אשר לא יגזול אפילו שעה קלה מלמודו עשה לו לקרדום להוציא ממנו מחיתו ומדי שנה בשנה ידפיס מחברת בשם 'עיר דוד' המדברת על ענינים שונים ועל הלכות שונות והכל 'בפרט השנה'. אם יש תועלת לעולם בזה לא ידעתי, אבל עכ"פ ראוי הוא לכל איש מתנדב כי יקח את המחברת הזאת וישלח מחירה להמחבר...".
מ דף. 15.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 376.
וריאנט. יש עותקים מהם נשמטו דברי המגיה, ודף השער ודפים נוספים נסדרו בשנית. עותקים אלו כוללים טו דפים בלבד (כפי העותק מאוסף ספריית Jew's College, שהזכירה ש' הלוי).
ספר סוכת דוד, על דיני סוכה וארבעת המינים, מאת רבי דוד הכהן מווילנא (בעל "עיר דוד"). ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן], תרמ"ה [1885]. הספר נכתב בשפה מליצית ומורכב ממשפטים השווים בגימטריה לפרט השנה בו נדפס הספר – תרמ"ה.
מעבר לדף השער, נדפס מכתב המלצה לטובת המחבר (בגרמנית), בצירוף חותמתו (חותמת נוספת שלו מופיעה בדף האחרון).
76 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה ישנה (לא מקורית).
רבי דוד כהן מווילנא בעל ה"עיר דוד", התגורר בירושלים והדפיס מספר ספרים דומים לספר זה בשנות התר"ל והתר"מ, המורכבים ממשפטים שהגימטריה שלהם שווה לשנת ההדפסה העברית של הספר.
ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 517.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישום בעפרון בכתב-ידו, המציין כי הספר "לא שכיח".
ספר חיים מירושלם, דרשות לזמנים שונים וליקוטים על פרשיות התורה (בראשית-פנחס), מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו, ע"י מנהל בית הדפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ב 1882].
בסופו של הספר, לאחר הליקוטים על פרשות בראשית-פנחס, מופיעים מספר דפים עם "מאמרים נפרדים", ולאחר מכן מפתחות לספר בשם "שערי ירושלם", מאת רבי צדיק טאראבולוס, בן בתו של המחבר.
[4], 212, 302-233, [14] עמ'. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימן עש בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [16] עמ' בסוף הספר, אך גם אצל ש' הלוי וגם בעותק הסרוק באוצר החכמה [14] עמ' בלבד, כמו בעותק שלפנינו.
ש' הלוי, מס' 397.
ספר עבודה תמה, ביאור סדר העבודה ומוסף יום הכיפורים, מאת רבי יהושע רפאל בנבנישתי מחכמי קושטא. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, תרס"ג [1903].
בדף [4] שיר נגד עישון הטבק: "שיר זה על שתיית הטוטון... מהרה"ג ח' מודעי ז"ל: ...בני אדם ירוצון ברגליהם / לשרוף מעותם לפניהם..." (אוצר השירה והפיוט, א, עמ’ 115, מס’ 2438).
כרוך עם: ספר לבוש מלכות, פיוט סליחות בסגנון "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול, מאת רבי יהושע רפאל בנבנשתי מחכמי קושטא (חובר בשנת שע"ו). ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, [תרס"ג 1903].
[5], ב-מ דף; [1], ב-י דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ודפים מנותקים. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת.
ש' הלוי, מס' 430, הרושמת את הספר בשנת תרמ"ג, וכותבת: "על-פי פרידברג. הכוונה, כפי הנראה, למהדורת ירושלים תרס"ג".
ספר תקון מדות הנפש על ידי טבע החושים, מאת רבי שלמה אבן גבירול. ירושלים, דפוס אהרן עוזיאל בן גרשון סופר רוקח ואלחנן בן אברהם יצחק טענינבוים, [תרמ"ג 1883].
חסר הדף האחרון, עם "זמר נאה לשבת קודש", מאת רבי יחזקיהו הכהן אב"ד בעלעדין.
חותמות של "אהרן יהושע פישל זאקס, ירושלם".
יז דף. חסר דף אחרון. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, וקרע חסר זעיר בדף האחרון עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 438.
ספר "תלפיות", תפילות וחיבורים נוספים, מאת רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ, בעריכת רבי חיים הירשנזון. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, [תרמ"ד 1883].
קובץ הכולל מספר חיבורים מאת "הצדיק מגריידיץ" רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ.
בראש הספר נדפסה תפילה לאמרה אחר הלימוד לעילוי נשמה. בהמשך נדפסו קיצור "מוסדות התפילה" ו"מדרגות תיקון הנשמות" (העוסקים בענייני אבלות), מתוך ספר "סוכת שלום" לרבי אליהו גוטמאכר. בחלקו האחרון של הספר נדפסה "אגרת הקדש", מאת רבי אליהו גוטמאכר ורבי יעקב עטלינגר, במטרה "להרים דגל התורה בקודש" (עורך הקובץ, רבי חיים הירשנזון, מציין בהערה בתחילת האיגרת, כי איגרת זו נתנה לאביו בידי רבי אליהו גוטמאכר, כעשרים וארבע שנים קודם לכן, בעת נסעו בחו"ל, וכשעבר באלטונה חתם עליה גם רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר"); העורך מציין שהוא רואה לנכון להדפיס אגרת זו, לאחר התלאות הרבות של השנים האחרונות (ככל הנראה הכוונה ל"סופות בנגב" – הפרעות נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית בשנים 1881-1882).
כו, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 476 (ש' הלוי כותבת כי שנת הדפוס היא תרמ"ד בסימן שאלה. בדף כו2 מופיע בפירוש כי ההדפסה הסתיימה בי"א אייר שנת גאולה בירושלים [תרמ"ג]. אולם עמוד זה הוא מההדפסה החוזרת של "אגרת הקדש" שכבר נדפסה בספר "סוכת שלום" (ירושלים, תרמ"ג, ש' הלוי, מס' 429), וכאן היא מודפסת שנית באותו עימוד, אבל עם מיספור עמודים שונה (בספר סוכת שלום, הפגיניציה בכותרת דף זה היא: "רד", ואילו בספר שלפנינו מודפסת בכותרת הפגינציה: "כו").
דף מודפס, "תפלה, להתפלל אדם קודם לימודו בעד מחזיקיו ותומכי ידיו בלימודו באה"ק ת"ו". ירושלם, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ט, 1869].
כתובת בתחתית הדף: "תפלה לאחר הלימוד שיסד הגאון הגדול החסיד מו"ה אלי' [גוטמכר] הגאב"ד ור"מ בק"ק גרידץ". מתחתיה – איור של בנין בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים.
דף 30 ס"מ. מצב טוב. בשוליים כתמים וקרעים עם חסרון קל, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בעיפרון.
ש' הלוי, מס' 152.
חמישה ספרים מדפוסי ירושלים וטבריה:
• ספר יעלזו חסידים, קיצור ספר חסידים, מאת רבי אליעזר פאפו. ירושלים, דפוס הגיסים אהרן עזיאל רוקח ואלחנן טענינבוים, תרמ"ג [1883].
ש' הלוי, מס' 421.
• ספר כפי אהרן, חלק שני, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. העותק של הגאון ה"יש"א ברכה" רבי יעקב שאול אלישר רבה של ירושלים, עם הקדשה אליו בכתב-יד וחתימת המו"ל רבי אברהם עזריאל, נכד המחבר.
המחבר, הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי ירושלים. ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". חלק א' של ספרו "כפי אהרן" נדפס ע"י המחבר, וחלק ב' נדפס כשש שנים לאחר פטירתו ע"י נכדו הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. כבר בגיל כ"ד מונה לאחד מדייני העיר, ובהמשך אף מונה לראב"ד ירושלים.
ש' הלוי, מס' 553.
• ספר עטרת זהב, חוברת שנייה: ספר דברי חזקיהו מאת רבי חזקיה יוסף קוב'ו וספר דגל מחנה מאת רבי יצחק קוב'ו, בהוצאת רבי יצחק באדהב. ירושלים, דפוס רי"ן לעווי, [תרנ"ח 1898].
• ספר משל ונמשל, משלים ונמשלים מלוקט מכתבי רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", בעריכת תלמידו רבי בן-ציון מרדכי חזן. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, [תרע"ג 1913].
• ספר נוצר אדם, מאת רבי אליעזר מנצור סתהון. טבריה, דפוס "הגליל", תר"ץ [1930]. הקדשת המחבר למר פליכט טובי. תו-ספר של הרב טוביה גפן.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות ומקוריות (אחד הספרים אינו כרוך). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר שלחן ערוך אורח חיים, עם פירוש שתילי זיתים, מאת רבי דוד מזרחי מק"ק צנעא. ירושלים, [דפוס הירשנזון – דפוס מערכת "הצבי"], [תרמ"ו]-תרנ"ה [1886-1895].
פירוש לשלחן ערוך אורח חיים, עם הפנים, ומקצת ההגהות של הרמ"א. המחבר כתב שהשמיט את הגהות הרמ"א הסותרות את דברי השו"ע, וגם מנהגים שאינם נהוגים בקרב בני תימן, אך בפועל הוסיפו המדפיסים את ההגהות שהשמיט המחבר. לספר נוספו שני חיבורים מאת רבי יעקב מרדכי הירשנזון (מקים בית הדפוס ואביו של המדפיס יצחק הירשנזון): "מי באר", ביאור והרחבת דברי "באר הגולה" (נכלל בתוך "באר הגולה") ו-"עינות מים", מקורות וביאורים קצרים לשולחן ערוך. חיבוריו של הירשנזון מגיעים עד סימן שצב (נפסקים באמצע הסימן), שם נסתיימה ההדפסה של שנת תרמ"ו (ראה להלן).
[6], צז; קצח, [1]; קנו, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים בשולי דף השער, וקרעים חסרים בדף האחרון עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
הספר הובא לדפוס בשנים תרמ"ה-תרמ"ו בידי רבי משה השאש, בבית הדפוס של משפחת הירשנזון, אך ההדפסה התעכבה ולא הושלמה, כפי הנראה בעקבות סכסוך שפרץ בין השאש לבין קבוצת חכמים תימנים שהחלה להדפיס את הספר במקביל, עם הוספות אחרות, בדפוסו של ישראל דב פרומקין. בעקבות הסכסוך, חלקו של החיבור שכבר נדפס בדפוס הירשנזון (דפים [2]-[6], א-צז מהספירה הראשונה ודפים א-קפו מהספירה השנייה) נשאר מונח בבית הדפוס. בינתיים עזבו בני משפחת הירשנזון את ארץ-ישראל, ובסופו של דבר, רק בשנת תרנ"ה (תשע שנים לאחר התחלת ההדפסה), ביוזמת רבי חייא בנו של רבי משה השאש, נדפסו יתר הדפים, עם דף שער לספר כולו, באותו הדפוס, שכעת היה נקרא "דפוס מערכת הצבי" (ראה עוד: ש' הלוי, מס' 564, 565).
ש' הלוי, מס' 565.
קונטרס המתרגם, ביאורי שמות פירות וירקות הנזכרים במשנה, מאת רבי יוסף יעקב קאפעל. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ד [1884].
כולל ביאור בעברית של שמות פירות וירקות המוזכרים במשנה, עם תרגום שמותם לערבית. בביאורי המלים נעזר המחבר גם "בל[שון] אשכנז".
מעבר לשער כותב המחבר: "אך אחרי אשר ב"ה גמרתי כעשרים וחמשה פעמים ששה סדרי משנה... מצאתי מלות רבות אשר הרעמ"ב [רבי עובדיה מברטנורה] מבאר אותן על ל"ע [לשון ערבי] ולא מצאתי אחד מחכמי הדור שיבאר כונתו ע"ד האמת... זה שלש שנים אשר אנכי עמל ועוסק בזאת, חקרתי אצל הערביים ושאלתי אותם על כל מין ומין וכל מיני ירקות ראיתי בעצמי בעיני והדבר אשר לא ראיתי בעיני כתבתי 'לא אתפרש לי'".
18 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ספר נדיר.
הדף האחרון (עמ' 17-18) עם "לוח הטעות והשמטות" לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה", ואינו מופיע בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית.
ש' הלוי, מס' 468.
ספר דורש טוב, דרשות למועדים והספדים, עם "שערי ארוכה", פירושים לפסוקים שונים בסדר האלף-בית, על פי מוסר וקבלה, מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענינבוים וגיסו אהרן עזיאל רוקח, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו, רוב רבני האזור נכנעו למרותו. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול]. נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו הנוספים: גנזי המלך; יגל יעקב; יורו משפטיך ליעקב; פיתוחי חותם; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.
[8], עז; [1], עז, [1] דף. 19.5 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 447.
ספר יורו משפטיך ליעקב, שאלות ותשובות מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענינבוים וגיסו המנוח אהרן עזיאל רוקח, תרמ"ה [1885]. מהדורה ראשונה.
בראש ספר מופיעות הסכמות רבות (המופיעות גם ביתר ספרי המחבר). לאחר ההסכמות מופיעה הקדמת בן המחבר רבי אהרן אבוחצירא, הכוללת את תולדות אביו המחבר.
המחבר, רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו, רוב רבני האזור נכנעו למרותו. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו הנוספים: גנזי המלך; יגל יעקב; פיתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.
[9], קנו דף. 24 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני עד טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער). קרע גדול עם פגיעה בטקסט לרוחב אחד מהדפים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 501.