ספר אהל מועד, מאת רבי שמואל ירונדי, עם פירושי רבי חיים אברהם גאגין ורבי שלום משה חי גאגין, חלק א: ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ו [1886]; חלק ב: ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, תרס"ד [1904]. שני החלקים בשני כרכים.

שני החלקים כוללים ארבעה ספרים. ספר ראשון: מערכת תמיד, כולל חמישה שערים על ענייני היומיום; ספר שני: עבודת המשכן, כולל ארבעה שערים על דיני שחיטה ואיסור והיתר; ספר שלישי: משמרת הקדש, כולל שלושה שערים על דיני שבת; ספר רביעי: ירח למועדים, כולל שישה שערים על מועדי השנה ועוד. עם הסכמותיהם של רבי רפאל מאיר פאניז'ל, רבי יעקב שאול אלישר והאדר"ת.
חותמות רבות של הגאון רבי ירוחם פישל פערלא מוורשא. הגהה בכתב-יד בדף קטו, ומספר הגהות קצרות נוספות.
הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), עילוי ובקי עצום, מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים), והגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.
לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הגאון רבי מנחם מנדל כשר (בעל ה"תורה שלימה") את אוצר הספרים הגדול של רבי ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספרייה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה). בעותקים שלפנינו מופיעות חותמות ספריית הרב כשר: "בית תורה שלמה – רח' מלאכי 19 ירושלים".

שני כרכים. חלק א: 4, [14], קך; סד, [1] דף. בין דפי המפתחות נתחב דף עם מפתח של חיים מירושלים. חלק ב: [2], קיח דף. 23-23.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. כרך ראשון במצב כללי טוב, כרך שני במצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. בכרך הראשון, דף השער ודפים נוספים מנותקים. חותמות. כריכות ישנות.

ש' הלוי, מס' 541.

קונפלאש די פורים, שירים לפורים בלאדינו, עם דיני פורים (בעברית). ירושלים, דפוס יצחק בן יעקב מרדכי הירשענזאן, [תרמ"ד 1884].

בראש הספר ובעמוד האחרון מופיעים דיני פורים בעברית, מאת רבי יצחק בן אליעזר, עורך הקובץ ככל הנראה. הספר מפסיק באמצע עניין, ולא נשלם בדפוס (כך גם נרשם במפעל הביבליוגרפיה).
ה"קונפלאש" (או: "קופלאש", "קומפלאש", "קומפלאס", "קופלאס") הם שירי-עם ארוכים בלאדינו, שהיו מושרים בקהילות הספרדים במועדים ובמיוחד בחג הפורים. הקופלאס לפורים נכתבו על ידי מספר מחברים וכללו סוגים שונים: סיפור המגילה, תיאורים של סעודת פורים והמאכלים, ביזוי, לעג ופארודיה על המן ומשפחתו, ועניינים משעשעים שונים הקשורים לפורים. את הקופלאס נהגו לשיר מתוך ספרונים שנדפסו או על פי הזכרון, ויש להם גרסאות שונות.

[3], ב-יז, [1] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר מצדו השני של השער. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 469.

מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.

סדר אדרא רבא וסדר אדרא זוטא. ירושלים, דפוס מוריה, שעהנבוים ווייס, תר"ע [1910]. שני כרכים בפורמט מיניאטורי.

שני כרכים. אדרא רבא: שנ עמ'. אדרא זוטא: [4], קעז עמ'. 7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי דף השער של אדרא רבא. חיתוך דפים צבעוני וכריכות עור מקוריות.

קונטרס גיא חזיון, שיר לכבוד השר משה מונטיפיורי ורעיתו, מאת רבי יעקב ספיר הלוי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, "על מכבש הדפוס משה ויהודית", [תרט"ו 1855].

שיר בן שלושים ושבעה בתים, "לסַפֵּר גדולת משה, מעשי צדקתו ותפארתו... אדונינו השר... משה מונטיפיורי... ורעיתו יקרת נשים... יהודית... ורעיו הנשיאים הצדיקים... דורשי שלום הארץ הקדושה... אשר בעיר הבירה לאנדאן". בשני הדפים האחרונים שיר נוסף "תפלה ליעקב", החתום בבתיו האחרונים: "יעקב – בן – נתן – הלוי – מציון – וירושלם".

המחבר – רבי יעקב הלוי ספיר בעל ה"אבן ספיר" (תקפ"ב-תרמ"ה), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד. מגלה "הגניזה הקהירית". יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן, הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
24 עמ'. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. הקונטרסים אינם חתוכים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 53.

ספר "חיי משה ויהודית", כולל תולדותיו וקורותיו של השר משה מונטיפיורי, מאת רבי עזרא בנבנישתי. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, "שנת כי לא לנצח ישכח אביון" [תרמ"ו 1886].
בתחילת הספר נדפס דיוקן של מונטיפיורי.

88 עמ'. 18.5 ס"מ. נייר כהה. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובדיוקן. קרע קטן בשולי הדף עם הדיוקן. כריכת עור חדשה.

באותה שנה הדפיס המחבר תרגום מקוצר של הספר ללאדינו (ראו פריט הבא).

ש' הלוי, מס' 549.