ספר פרקי שירה, פירושי שיח יצחק ושער שמעון על פרק שירה (עם הפנים), מאת האחים רבי יצחק ורבי שמעון וואלף ניישטעל מפראג. ונציה, דפוס Gierolimo Bragadin, [תכ"ד] 1664. מהדורה ראשונה של הפירושים.
שער מאוייר נאה.
הפירושים כוללים התייחסויות קבליות רבות, בין היתר גם לכתבי האר"י.
עם מספר הסכמות, בהן הסכמת המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, המשבח את שני האחים ואת פירושיהם.
חתימות בדף השער: "הק' אלי'..."; "אברהם מנלין רופא וואליך", ורישום בעלות בדף השני: "יהודה ליב בהר"ר בימה זצ"ל מווינגרשה" [מווינגרשהיים]. רישום נוסף בסוף הספר: "זה הספר קניתי... בקארליסרוא בבית ר' זלמן וויזל בי[ו]ם ב' ג' שבט תקלמ"ד [תק"ל] לפ"ק, הק' יהודה ליב בהר"ר בימה זצ"ל מווינגרשה".

[6], קד, קט-קיב, [2] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש מעטים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכה עתיקה עם שדרת עור, פגומה ומעט רופפת, עם סימני עש וקרעים.

בסוף הספר נכרך דף בכתב-יד עתיק (בכתיבה רהוטה): קטע מפירוש רש"י למסכת קידושין, דף כב/ב-כג/א.

ספר זכירה ועניני סגולת, מאת רבי זכריה סימנר. ווילמרשדארף, דפוס צבי הירש בן חיים, [תפ"ט 1729]. מהדורה שנייה.
מהדורה שנייה עם הוספות מאת המדפיס רבי צבי הירש ב"ר חיים מפיורדא. הוספות אלו לא נדפסו במהדורות הבאות, אלא נכנסו לספרו "לקוטי צבי".
ספר זה נדפס בעשרות מהדורות חוזרות.

[4], ה-עב דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים וקרעים קטנים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.

ספר מִשְׁנַת חסידים, קיצור חכמת הקבלה ע"פ האר"י, מאת רבי עמנואל חי ריקי. אמשטרדם, ללא שם דפוס, [תק"ב 1742]. מהדורה שלישית של ספר משנת חסידים, שנדפסה בשנה האחרונה לימי חייו של המחבר (המהדורה הראשונה נדפסה באמשטרדם תפ"ז, והשנייה באמשטרדם ת"ק), עם תיקונים ותוספות בעריכת המחבר, על פי כתבי-יד וספרים נוספים שהגיעו לידיו. מהדורה זו נדפסה יחד עם ספרו "יושר לבב". ידועים עותקים מהמהדורה שלפנינו, עם דף שער שונה, בו נשמט פרט השנה, אך מוזכר ספר יושר לבב שנדפס עמו.
הגהות בכתב-יד בדפי הספר (מועתקים מלוח-הטעויות שבסופו).

[1], קנו, [2] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש. בלאי.  קרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות. רישומים והגהות. כריכה ישנה, פגומה וקרועה.

[1] דף אחרון עם "השמטת לוח הטעיות של משנת חסידים" (ופסקה נוספת הכוללת מעשה מעניין), לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בעותקי המהדורות השונות של ספר משנת חסידים שבספרייה הלאומית (יתכן וזהו דף לא ידוע).

המחבר, רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכרים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...". בראש הספר "חזה ציון" מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו – תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא – מעשרה הרוגי מלכות – וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".

ספר הכונות לאריז"ל, עם ספר שער הקדושה מאת רבי חיים ויטאל. קארעץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר, [תקמ"ד 1784].
בדפים עב-צו נדפס ספר שער הקדושה ("שערי קדושה"), לרבי חיים ויטאל.
חתימה בדף השער: "יצחק בער ---". רישום בעלות בדף השער, של "מוהר"ר צבי מלמד אצל בהכ"נ שול מפשיטים"; רישומי בעלות בדף המגן האחורי, של "הרב בנימין צבי מברדיטשוב".

צו דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות-נייר (הדבקת נייר בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער). חותמות. כריכה ישנה ופגומה, עם סימני עש, וקרעים חסרים בשדרה.

ספר אור החמה, "החלק השני מספר קרית ארבע", ביאור על ספר הזהר, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (זקנו של החיד"א), חלקים בראשית-שמות. פרעמישלא, דפוס זופניק, קנאללער את וואלף, [תרנ"ו-תרנ"ז] 1896-1897. שני חלקים בשני כרכים, שנדפסו ביזמת האדמו"ר הראשון משינווא בעל "דברי יחזקאל" בחייו.

החיבור "קרית ארבע" לביאור ספר הזוהר – כולל את הספרים "אור החמה" ו"אור הלבנה", מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון (ש"ל-ת"ד, 1570-1643), בעל ה"חסד לאברהם" (מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). קטעים מהחיבור נדפסו בספר "זהרי חמה" (ונציה, ת"י). חלק קטן נוסף נדפס בשאלוניקי שנת תר"ב. אולם רוב החיבור נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה". הספר "אור החמה" הודפס שנית בפרמישלה, ביזמת האדמו"ר משיניווא, וזו המהדורה שלפנינו.

שני כרכים. חלק א (בראשית): [3], קסח, קע-קעז, קפ-רלג, רלב-רמא, [1] דף. חלק ב (שמות): [1], רעב דף. 30.5-31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר סימני עש בכרך השני. כריכות ישנות, קרועות ומנותקות בחלקן.