שלושה ספרי חסידות בכרך אחד. עותקים מיוחסים של האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ, עם חתימותיו וחותמותיו:
• ספר זאת זכרון – "חידושי תורה ורזין דאורייתא", מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה מלובלין". זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, תרכ"ג 1863.
• ספר דברי אמת, דרושי חסידות על התורה, מאת הגה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה מלובלין". לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ד] 1864.
• ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תר"כ בערך 1860]. מהדורה שנייה.

בסוף ההקדמה נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...", שתלמידו ה"תפארת שלמה" מראדומסק אמר עליה "שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה" (במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום").
העותקים של האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ. בדפי השער של ספר דברי אמת וספר אור לשמים, חותמות של רבי "יחיאל העשיל, קרילאווצי פאד, גאב'". בדף השער של ספר דברי אמת חתימות רבות שלו "יחיאל העשיל".

האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה, בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מזינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב הנ"ל ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בן הזקונים של ה"דברי חיים" מצאנז).

שלושה ספרים בכרך אחד. זאת זכרון: [1], ב, ה-לה, לח-מא, מא-מד, מז-מט, [1]; ז דף. חסרים דפים ג-ד מהספירה הראשונה. דברי אמת: מח דף. אור לשמים: סז דף. 24 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הספר הראשון מנותק. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת, ללא שדרה (בלאי רב וסימני עש בכריכה).

ספר עקידת יצחק, חלק שני, על ספר שמות ומגילת אסתר, לרבי יצחק בן עראמה. פרשבורג, דפוס פראנץ שמיד, [תר"ט] 1849.

עותק האדמו"ר רבי "אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא" – חותמת (מחוקה חלקית) בדף המגן הקדמי: "הרב ארי' האלבערשטאם נכד [להה"ק מצאנז והה"ג מסיגעט] זלה"ה, לפנים אבד"ק מושינא יצ"ו [חונה כעת בעיר קעזמארק]".

בדף המגן השני, חתימה: "הק' יצחק ארי'ה פארקאש". בכמה מקומות, הגהות קצרות וסימונים (בכתב-יד האדמו"ר?).

האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא (תר"ל-תש"ג, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א', עמ' שיג), בנו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תר"י-תרס"ד), וחתנו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקוהל (תרי"א-תרע"ב, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). מצד אביו היה מצאצאי ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב" מסיגט (שכן אבי-אביו היה האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בנו של ה"דברי חיים" מצאנז וחתנו של ה"ייטב לב"). כיהן כדיין ומו"צ בסקוהל, ובשנת תרס"ד נתמנה לכהן כרב העיר ואדמו"ר במושינא. בשנות התר"צ בקירוב עבר לעיר קעזמארק.

[2], ב-רלז דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בדפי המגן ובשולי מספר דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר ערכי הכנויים, לפי סדר האותיות, מאת רבי יחיאל היילפרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ו 1806]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מעבר לדף השער ובדף שאחריו, ביניהן גם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, "אב"ד ור"מ דק"ק זעליחאבי ודק"ק פינסק ודק"ק בארדיטשוב", המדפיסים קראו את החתימה באופן משובש, והם הדפיסו את שמו: "הק' צבי לוי בהגאון מהר"ש".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה.
בדף המגן הקדמי רישום בעלות בכתב-ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער רישום נוסף בכתב-ידו (בכתיבה מרובעת): "קנין כספי נחום דובער פרידמאן", ושתיים מחותמותיו, חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר, עם הכיתוב: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".

האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
בשולי השער רישומים וחתימות בעלים קודם (מתקופת ההדפסה): "יצחק סג"ל".

ד, פה דף. 37.5 ס"מ. גוף הספר במצב טוב. כריכה במצב בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים בשולי מספר דפים. כריכה עתיקה, עם עיטורים מוזהבים ושדרת עור. בלאי, סימני עש ופגמים רבים בכריכה (קרעים חסרים בשדרה).

ספר טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות, ראש השנה, חגיגה ומגילה, מאת הגאון רבי אריה ליב גינצבורג בעל ה"שאגת אריה", עם הגהות וחידושים בשם "אמרי ברוך", מאת הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם". וינה, דפוס Friedrich Jasper, תרל"ה [1875].

העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל" – בדף השער חותמתו של האדמו"ר בצעירותו, בתקופה שלאחר נישואיו ומגוריו בסמוך לחותנו באויבער-ווישעווע: "יחזקאל בהרה"ג מהר"ם פאנעט – אויבער וויששא"; וחותמת מאוחרת יותר, לאחר עלותו לכהן כרב וכאדמו"ר על מקום אביו בדעעש: "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל". חותמת נוספת, כנראה, של אחיו הבכור, האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנט: "יצחק יחיאל פאנעט – מסחר ספרים טליתים עטרות".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"צ), בן האדמו"ר רבי משה'לי מדעעש (תר"ג-תרס"ג), ונכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל "מעגלי צדק" מדעעש. חתן רבי שמואל יהודה פולאק מווישאווא. היה מגדולי צדיקי הונגריה בדורו והחליף שו"ת עם גדולי זמנו. הסתופף בצלו של הרה"ק בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעעש. איש מופת שפעל ישועות בכוח תפילותיו, "נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). לאחר פטירתו נדפס ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה (קלויזנבורג, תרצ"א).

אחיו הבכור, האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), בן האדמו"ר רבי משה'לי מדעעש (תר"ג-תרס"ג), ונכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל "מעגלי צדק" מדעעש. חתן האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה בינדיגער מביקאווסק. למד בישיבת סבו בעל "מעגלי צדק" בדעעש. עסק רבות בענייני ארץ ישראל, ועמד יחד עם אחיו בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכעלע".
בשולי דף כ, הגהה בכתב-יד (בעט, מתקופה מאוחרת).

[1], מו; לה; לז; כד דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט (דף השער מודבק על גבי נייר לשימור וחיזוק). כריכה חדשה.

ספר בירת מגדל עז, חלק שלישי של סידור רבי יעקב עמדין, הכולל: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "כמו שנדפס בברדיטשוב" – [לבוב (למברג)?, ללא שם דפוס, תר"כ 1860 בערך]. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשארנביל ורבי ישראל מרוז'ין (שהועתקו מהוצאת ברדיטשוב תקצ"ו).
העותק של האדמו"ר הראשון מבוסטון. בדף השני, חתימת ידו (בכתב מרובע) של האדמו"ר רבי "פנחס דוד הלוי הורווטץ", וחותמת אביו: "שמואל שמעלקא הלוי ב"ר סענדר הארווץ, בעיה"ק ירושלם תובב"א".

האדמו"ר רבי פנחס דוד הלוי הורביץ מלעלוב-בוסטון (תרל"ו-תש"ב; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקמט-תקנ), האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת בוסטון בארה"ב, בנו של הרה"צ רבי שמואל שמלקה הורוויץ מירושלים (חתן האדמו"ר מלעלוב רבי אלעזר מנחם בידרמן, ומצאצאי רבי שמואל שמלקא מניקלשבורג). מנעוריו הצטיין רבי פנחס דוד בחריפותו ובבקיאותו. בשנת תרע"ג יצא בשליחות כולל גליציה בירושלים. בשהותו באירופה, פרצה מלחמת העולם הראשונה ולאחר גלגולים רבים הוא הגיע לבוסטון ארה"ב (ובכך קיים את הוראתו העלומה של דודו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב-ירושלים, שהורה לו כבר בשנת תר"ע כי עליו לנסוע לאמריקה). בבוסטון הוא הקים את בית מדרשו, שהיווה יתד ואבן פינה לבית מדרש חסידי בעיר בוסטון וסביבתה.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו האדמו"ר רבי לוי יצחק הורביץ מבוסטון (תרפ"א-תש"ע), שעסק רבות בעזרה לזולת ובקירוב רחוקים. אחרי אישיותו הכובשת נמשכו סטודנטים רבים שחזרו בתשובה וקיימו חיי יהדות מלאים. בין היתר הקים את ארגון "רופא" המסייע לכל באי המרכז הרפואי בעיר בוסטון (ארה"ב). לימים עלה לירושלים, ומשנת תשמ"ט כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

[2], קפב, צט, [1] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי צבע ועקבות רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. רישומים. כריכת עור חדשה.
במהדורה זו זוייף שם מקום הדפוס, ונכתב בשער: כמו שנדפס – בברדיטשוב" (כשהאותיות "בברדיטשוב" מוגדלות). כפי הנראה נדפס בלבוב או באחד מדפוסי רוסיה-פולין בשנת תר"כ בקירוב.