מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove דפוסי filter דפוסי
- book (116) Apply book filter
- in (116) Apply in filter
- print (116) Apply print filter
- ודברי (65) Apply ודברי filter
- ספרים (65) Apply ספרים filter
- ישראל (65) Apply ישראל filter
- ירושלים (65) Apply ירושלים filter
- וארץ (65) Apply וארץ filter
- דפוס (65) Apply דפוס filter
- and (65) Apply and filter
- jerusalem (65) Apply jerusalem filter
- palestin (65) Apply palestin filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- land (26) Apply land filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- פולין (12) Apply פולין filter
- רוסיהפולין (12) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (12) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (12) Apply רוסיה filter
- poland (12) Apply poland filter
- russia (12) Apply russia filter
- russia-poland (12) Apply russia-poland filter
- russiapoland (12) Apply russiapoland filter
- זיטומיר (9) Apply זיטומיר filter
- יטומיר (9) Apply יטומיר filter
- ז'יטומיר (9) Apply ז'יטומיר filter
- zhitomir (9) Apply zhitomir filter
- הודו (4) Apply הודו filter
- הרחוק (4) Apply הרחוק filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- india (4) Apply india filter
פריט 392 כי מציון תצא תורה (מהרא"א פירירה) – ירושלים, תרל"ג – עם מעטפת מקורית צהובה, מודפסת ומאויירת
ספר "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", מאת רבי אהרן אליהו רפאל חיים פירירה, ממקובלי ישיבת המקובלים "בית אל". ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו מורי"ד [יעקב דוד סלאטקי], [תרל"ג 1873].
עם מעטפת מקורית מודפסת משני צידיה ומאויירת, בצבע צהוב (ידועות מעטפות בצבעים שונים). בגב המעטפת הקדמית נדפסו איורי קבר שמואל הנביא וקבר רחל אמנו. בגב המעטפת האחורית נדפסו איורי הכותל המערבי, מערת המכפלה ואיורים נוספים.
המחבר, הרב החסיד המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה, בן הרב ר' יצחק פירירה משאלוניקי. עלה לארה"ק בשנת תר"ח. נמנה בין חכמי המקובלים ויחידי ק"ק בית אל וכן היה מחכמי ישיבת חסד אל. בא על החתום בין רבני ירושלים בכמה מקומות. היה בקשר רצוף עם בית משפחת ששון בבומביי ודבר זה מוזכר בספר שלפנינו.
[1], [2], לב, [12], [1] דף. עם המעטפת המקורית. דפים יט-כ מופיעים פעמיים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וקרעים קטנים בשולי המעטפת ומספר דפים נוספים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 192.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.
שני ספרים מדפוסי ירושלים בכרך אחד, מחיבוריו של המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין:
• ספר עולם קטן, מאת הגאון המקובל רבי רפאל עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים", עם ביאור "פרישת יצחק אהרן", מאת המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין. ירושלים, דפוס ניסן ב"ק, תרל"ז [1877].
• כרוך עם: ספר שיר השירים, עם פירוש רש"י ופירוש "פרישת יצחק אהרן", מאת המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין. ירושלים, דפוס יצחק בן צבי [גאשצינני] ושותפו ריד"ס [יעקב דוד סלוטקי], תרל"ד [1874].
רישום בעלות וחותמות של "צבי בר"י פארמעט ז"מ בירושלם ת"ו", משנת תרנ"א.
המחבר של שני הספרים – הגאון המקובל רבי יצחק אהרן ממעזריטש (תקנ"ט-כסלו תרמ"א), בן רבי מאיר מלובלין, מצאצאי רבי נחום מבריסק בן השר רבי שאול וואהל. תלמיד חכם מופלג שעלה לירושלים בראשית שנות הת"ר בקירוב, בה ישב עשרות שנים על התורה ועל העבודה, כשהוא מותיר אחריו יבול תורני מבורך של חיבורי פרשנות בנגלה ובנסתר – על התלמוד ירושלמי והתוספתא, על הזוהר וספרי קבלה, על שולחן ערוך, על הש"ס ועל התנ"ך. מכל יבולו התורני הספיק בחייו להדפיס רק את חיבורו "פני יצחק אהרן" על מסכת פסחים, "פרישת יצחק" על שיר השירים ו"פרישת אהרן" על ספר "עולם קטן" לבעל "משנת חסידים".
בספר "חלקת מחוקק" על מצבות העיר ירושלים (מחברת ג, דף לה, שורה יז, קבר יא), מצוטט מפנקס החברה קדישא בירושלים: "הרב המפורסם בתורה בעהמ"ח סה"ק, זקן ושבע ימים", ונכתב על כתבי היד שנותרו מחיבוריו: "והניח בכתובים חבילות חבילות, והם על כל הירושלמי, תוספתא, ספרי, מרדכי, שו"ע אה"ע, זוהר, זוהר חדש, תקוני זוהר, משנת חסידים... ונפטר בן פ"א שנה". ר' מנשה רפאל ליהמן, בהקדמה לקטלוג כתבי היד שבאוספו (אהל חיים, ב, ניו יורק, תשנ"א), מספר על כתבי היד של המחבר שהתגלו בשנים האחרונות, בהם עשרה כרכים של החיבור "פרישת יצחק אהרן" על הירושלמי, ולמעלה מאלף דף של חיבור מקיף על הזוהר ותיקוני זוהר.
עולם קטן: יח דף. שיר השירים: [3], כה דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה.
ש' הלוי, מס' 208, 225.
ספר עיר דוד, ענייני מוסר ודרך ארץ, מאת רבי דוד הכהן מווילנא, חלק שני. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"א [1881].
הספר כולל פרק מיוחד ובו משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה תרמ"א. רבי דוד הדפיס כמה ספרים כאלו בין השנים תרל"ז-תרמ"ז.
מגמת הספר ומטרת כותבו עולות מבין שורות המלצתו של ר' יחיאל מיכל פינס הפונה לנדיבי עם ברחבי תבל, שהופיעו בחלק שנדפס בשנת תרמ"ו (ואינו לפנינו): "הנה זה האיש אשר לפניכם הרב השקדן והבקי בתורתינו מו"ה 'דוד הכהן' נ"י מווילנא... הוא ת"ח גדול שוקד על למודו מאד והוא מרובה באוכלוסין של תחלואים רעים וטף לרגליו... מלאכת יד אין להאיש הזה... ואולם ד' חננו כח מחשב מהיר וברגע אחד ומבלי כל עמל יברא גמטריאות ונוטריקון וכיו"ב ואת הכח הזה אשר לא יגזול אפילו שעה קלה מלמודו עשה לו לקרדום להוציא ממנו מחיתו ומדי שנה בשנה ידפיס מחברת בשם 'עיר דוד' המדברת על ענינים שונים ועל הלכות שונות והכל 'בפרט השנה'. אם יש תועלת לעולם בזה לא ידעתי, אבל עכ"פ ראוי הוא לכל איש מתנדב כי יקח את המחברת הזאת וישלח מחירה להמחבר...".
מ דף. 15.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 376.
וריאנט. יש עותקים מהם נשמטו דברי המגיה, ודף השער ודפים נוספים נסדרו בשנית. עותקים אלו כוללים טו דפים בלבד (כפי העותק מאוסף ספריית Jew's College, שהזכירה ש' הלוי).
ספר סוכת דוד, על דיני סוכה וארבעת המינים, מאת רבי דוד הכהן מווילנא (בעל "עיר דוד"). ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן], תרמ"ה [1885]. הספר נכתב בשפה מליצית ומורכב ממשפטים השווים בגימטריה לפרט השנה בו נדפס הספר – תרמ"ה.
מעבר לדף השער, נדפס מכתב המלצה לטובת המחבר (בגרמנית), בצירוף חותמתו (חותמת נוספת שלו מופיעה בדף האחרון).
76 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה ישנה (לא מקורית).
רבי דוד כהן מווילנא בעל ה"עיר דוד", התגורר בירושלים והדפיס מספר ספרים דומים לספר זה בשנות התר"ל והתר"מ, המורכבים ממשפטים שהגימטריה שלהם שווה לשנת ההדפסה העברית של הספר.
ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 517.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישום בעפרון בכתב-ידו, המציין כי הספר "לא שכיח".
ספר חיים מירושלם, דרשות לזמנים שונים וליקוטים על פרשיות התורה (בראשית-פנחס), מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו, ע"י מנהל בית הדפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ב 1882].
בסופו של הספר, לאחר הליקוטים על פרשות בראשית-פנחס, מופיעים מספר דפים עם "מאמרים נפרדים", ולאחר מכן מפתחות לספר בשם "שערי ירושלם", מאת רבי צדיק טאראבולוס, בן בתו של המחבר.
[4], 212, 302-233, [14] עמ'. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימן עש בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [16] עמ' בסוף הספר, אך גם אצל ש' הלוי וגם בעותק הסרוק באוצר החכמה [14] עמ' בלבד, כמו בעותק שלפנינו.
ש' הלוי, מס' 397.
ספר עבודה תמה, ביאור סדר העבודה ומוסף יום הכיפורים, מאת רבי יהושע רפאל בנבנישתי מחכמי קושטא. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, תרס"ג [1903].
בדף [4] שיר נגד עישון הטבק: "שיר זה על שתיית הטוטון... מהרה"ג ח' מודעי ז"ל: ...בני אדם ירוצון ברגליהם / לשרוף מעותם לפניהם..." (אוצר השירה והפיוט, א, עמ’ 115, מס’ 2438).
כרוך עם: ספר לבוש מלכות, פיוט סליחות בסגנון "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול, מאת רבי יהושע רפאל בנבנשתי מחכמי קושטא (חובר בשנת שע"ו). ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, [תרס"ג 1903].
[5], ב-מ דף; [1], ב-י דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ודפים מנותקים. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת.
ש' הלוי, מס' 430, הרושמת את הספר בשנת תרמ"ג, וכותבת: "על-פי פרידברג. הכוונה, כפי הנראה, למהדורת ירושלים תרס"ג".
ספר תקון מדות הנפש על ידי טבע החושים, מאת רבי שלמה אבן גבירול. ירושלים, דפוס אהרן עוזיאל בן גרשון סופר רוקח ואלחנן בן אברהם יצחק טענינבוים, [תרמ"ג 1883].
חסר הדף האחרון, עם "זמר נאה לשבת קודש", מאת רבי יחזקיהו הכהן אב"ד בעלעדין.
חותמות של "אהרן יהושע פישל זאקס, ירושלם".
יז דף. חסר דף אחרון. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, וקרע חסר זעיר בדף האחרון עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 438.
ספר "תלפיות", תפילות וחיבורים נוספים, מאת רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ, בעריכת רבי חיים הירשנזון. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, [תרמ"ד 1883].
קובץ הכולל מספר חיבורים מאת "הצדיק מגריידיץ" רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ.
בראש הספר נדפסה תפילה לאמרה אחר הלימוד לעילוי נשמה. בהמשך נדפסו קיצור "מוסדות התפילה" ו"מדרגות תיקון הנשמות" (העוסקים בענייני אבלות), מתוך ספר "סוכת שלום" לרבי אליהו גוטמאכר. בחלקו האחרון של הספר נדפסה "אגרת הקדש", מאת רבי אליהו גוטמאכר ורבי יעקב עטלינגר, במטרה "להרים דגל התורה בקודש" (עורך הקובץ, רבי חיים הירשנזון, מציין בהערה בתחילת האיגרת, כי איגרת זו נתנה לאביו בידי רבי אליהו גוטמאכר, כעשרים וארבע שנים קודם לכן, בעת נסעו בחו"ל, וכשעבר באלטונה חתם עליה גם רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר"); העורך מציין שהוא רואה לנכון להדפיס אגרת זו, לאחר התלאות הרבות של השנים האחרונות (ככל הנראה הכוונה ל"סופות בנגב" – הפרעות נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית בשנים 1881-1882).
כו, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 476 (ש' הלוי כותבת כי שנת הדפוס היא תרמ"ד בסימן שאלה. בדף כו2 מופיע בפירוש כי ההדפסה הסתיימה בי"א אייר שנת גאולה בירושלים [תרמ"ג]. אולם עמוד זה הוא מההדפסה החוזרת של "אגרת הקדש" שכבר נדפסה בספר "סוכת שלום" (ירושלים, תרמ"ג, ש' הלוי, מס' 429), וכאן היא מודפסת שנית באותו עימוד, אבל עם מיספור עמודים שונה (בספר סוכת שלום, הפגיניציה בכותרת דף זה היא: "רד", ואילו בספר שלפנינו מודפסת בכותרת הפגינציה: "כו").
דף מודפס, "תפלה, להתפלל אדם קודם לימודו בעד מחזיקיו ותומכי ידיו בלימודו באה"ק ת"ו". ירושלם, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ט, 1869].
כתובת בתחתית הדף: "תפלה לאחר הלימוד שיסד הגאון הגדול החסיד מו"ה אלי' [גוטמכר] הגאב"ד ור"מ בק"ק גרידץ". מתחתיה – איור של בנין בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים.
דף 30 ס"מ. מצב טוב. בשוליים כתמים וקרעים עם חסרון קל, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בעיפרון.
ש' הלוי, מס' 152.
חמישה ספרים מדפוסי ירושלים וטבריה:
• ספר יעלזו חסידים, קיצור ספר חסידים, מאת רבי אליעזר פאפו. ירושלים, דפוס הגיסים אהרן עזיאל רוקח ואלחנן טענינבוים, תרמ"ג [1883].
ש' הלוי, מס' 421.
• ספר כפי אהרן, חלק שני, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. העותק של הגאון ה"יש"א ברכה" רבי יעקב שאול אלישר רבה של ירושלים, עם הקדשה אליו בכתב-יד וחתימת המו"ל רבי אברהם עזריאל, נכד המחבר.
המחבר, הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי ירושלים. ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". חלק א' של ספרו "כפי אהרן" נדפס ע"י המחבר, וחלק ב' נדפס כשש שנים לאחר פטירתו ע"י נכדו הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. כבר בגיל כ"ד מונה לאחד מדייני העיר, ובהמשך אף מונה לראב"ד ירושלים.
ש' הלוי, מס' 553.
• ספר עטרת זהב, חוברת שנייה: ספר דברי חזקיהו מאת רבי חזקיה יוסף קוב'ו וספר דגל מחנה מאת רבי יצחק קוב'ו, בהוצאת רבי יצחק באדהב. ירושלים, דפוס רי"ן לעווי, [תרנ"ח 1898].
• ספר משל ונמשל, משלים ונמשלים מלוקט מכתבי רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", בעריכת תלמידו רבי בן-ציון מרדכי חזן. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, [תרע"ג 1913].
• ספר נוצר אדם, מאת רבי אליעזר מנצור סתהון. טבריה, דפוס "הגליל", תר"ץ [1930]. הקדשת המחבר למר פליכט טובי. תו-ספר של הרב טוביה גפן.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות ומקוריות (אחד הספרים אינו כרוך). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר שלחן ערוך אורח חיים, עם פירוש שתילי זיתים, מאת רבי דוד מזרחי מק"ק צנעא. ירושלים, [דפוס הירשנזון – דפוס מערכת "הצבי"], [תרמ"ו]-תרנ"ה [1886-1895].
פירוש לשלחן ערוך אורח חיים, עם הפנים, ומקצת ההגהות של הרמ"א. המחבר כתב שהשמיט את הגהות הרמ"א הסותרות את דברי השו"ע, וגם מנהגים שאינם נהוגים בקרב בני תימן, אך בפועל הוסיפו המדפיסים את ההגהות שהשמיט המחבר. לספר נוספו שני חיבורים מאת רבי יעקב מרדכי הירשנזון (מקים בית הדפוס ואביו של המדפיס יצחק הירשנזון): "מי באר", ביאור והרחבת דברי "באר הגולה" (נכלל בתוך "באר הגולה") ו-"עינות מים", מקורות וביאורים קצרים לשולחן ערוך. חיבוריו של הירשנזון מגיעים עד סימן שצב (נפסקים באמצע הסימן), שם נסתיימה ההדפסה של שנת תרמ"ו (ראה להלן).
[6], צז; קצח, [1]; קנו, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים בשולי דף השער, וקרעים חסרים בדף האחרון עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
הספר הובא לדפוס בשנים תרמ"ה-תרמ"ו בידי רבי משה השאש, בבית הדפוס של משפחת הירשנזון, אך ההדפסה התעכבה ולא הושלמה, כפי הנראה בעקבות סכסוך שפרץ בין השאש לבין קבוצת חכמים תימנים שהחלה להדפיס את הספר במקביל, עם הוספות אחרות, בדפוסו של ישראל דב פרומקין. בעקבות הסכסוך, חלקו של החיבור שכבר נדפס בדפוס הירשנזון (דפים [2]-[6], א-צז מהספירה הראשונה ודפים א-קפו מהספירה השנייה) נשאר מונח בבית הדפוס. בינתיים עזבו בני משפחת הירשנזון את ארץ-ישראל, ובסופו של דבר, רק בשנת תרנ"ה (תשע שנים לאחר התחלת ההדפסה), ביוזמת רבי חייא בנו של רבי משה השאש, נדפסו יתר הדפים, עם דף שער לספר כולו, באותו הדפוס, שכעת היה נקרא "דפוס מערכת הצבי" (ראה עוד: ש' הלוי, מס' 564, 565).
ש' הלוי, מס' 565.
קונטרס המתרגם, ביאורי שמות פירות וירקות הנזכרים במשנה, מאת רבי יוסף יעקב קאפעל. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ד [1884].
כולל ביאור בעברית של שמות פירות וירקות המוזכרים במשנה, עם תרגום שמותם לערבית. בביאורי המלים נעזר המחבר גם "בל[שון] אשכנז".
מעבר לשער כותב המחבר: "אך אחרי אשר ב"ה גמרתי כעשרים וחמשה פעמים ששה סדרי משנה... מצאתי מלות רבות אשר הרעמ"ב [רבי עובדיה מברטנורה] מבאר אותן על ל"ע [לשון ערבי] ולא מצאתי אחד מחכמי הדור שיבאר כונתו ע"ד האמת... זה שלש שנים אשר אנכי עמל ועוסק בזאת, חקרתי אצל הערביים ושאלתי אותם על כל מין ומין וכל מיני ירקות ראיתי בעצמי בעיני והדבר אשר לא ראיתי בעיני כתבתי 'לא אתפרש לי'".
18 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ספר נדיר.
הדף האחרון (עמ' 17-18) עם "לוח הטעות והשמטות" לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה", ואינו מופיע בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית.
ש' הלוי, מס' 468.