מחזור "מועדי ה' וקריאי מועד", חלק ראשון, מחזור תפילות לפסח ולשבועות, כמנהג ק"ק ספרדים – עם הגדה של פסח, תיקון ליל שבועות וסדר שביעי של פסח. ירושלים, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ד 1844].

הסכמות רבי חיים אברהם גאגין ורבי יעקב ענתבי, אב"ד דמשק.
בדף נא/2 מופיע נוסח "ברכה למלך או לשררה", עם תפילת "הנותן תשועה למלכים... לאדונינו המלך החסיד שולטן (פלוני) יר"ה וכל השרים והנסיכים" [ישנם וריאנטים שונים, עם ברכות ל"שולטן עבדול מאגיד", או עם ברכות "לגברת ממלכת אבריטאניא... המלכה ויקטוריא יר"ה". ראה בספרה של ש' הלוי, סוף רשומה 20].

[4], ד-כ, כה-נב, נז-צז; סב; מא-סח דף. חסר דף השער הראשון, וחסרים דפים נג-נו (הושלמו בחלקם בכתב-יד ). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, וסימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט (קרע גדול לרוחב אחד מהדפים). מספר דפים מנותקים. כריכת בד ישנה.

ש' הלוי, מס' 20.

ספר חבת ירושלם, גיאוגרפיה ותולדות ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים, מאת רבי חיים הלוי הורביץ. [לבוב (למברג), ללא שם דפוס, תר"ל 1870 בקירוב].

[3], ג, ז-סג דף (ספירת דפים משובשת). 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. רישומים רבים בדפי המגן ובטנת הכריכה. כריכה ישנה ושחוקה, עם סימני עש.

מהדורת זיוף למהדורה הראשונה שנדפסה בירושלים בשנת תר"ד (1844), כולל ההעתקה של האיור בשער, של בתי ירושלים והר הזיתים (ראו: ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 23).

ספר באר בשדה, ביאור על פירוש רש"י והרא"ם על התורה, מאת רבי מאיר בנימין מנחם דאנון. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ו 1846]. מהדורה ראשונה.

בראש הספר הקדמת המחבר ושתי תשובות בדין גוד או אגוד ובדין חיוב תלמידי-חכמים לשאת יחד עם הציבור בעול של צדקה. בסוף הקדמת הספר מתפלל המחבר על הצלת ישראל ותלאות יושבי ירושלים: "אנא אבא אב הרחמן רחם על עתך צאן מרעיתך... היינו חרפה לשכנינו חוכא ואטלולא, ויאכלו את ישראל בכל פה הכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה... עד כי אפס כסף, כלו כל הכיסי"ם... ותקצר נפש העם בדרך, דרכי ציון אבלות... רבות רעות סבוני גם סבבונו עד כי אין הפה לספר יכולה, אוי לנו... שובה ה' והנחם על עבדיך...".
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "זה ספר מהספרים שחנני ה' בחסדו ע"ה מנחם ב"ר מאזוז הי"ו בג'רבה".
[3], קפ דף. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה במספר דפים. סימני עש רבים, חלקם קשים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 34.

ספר עבודת הקדש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א; עם ספר לדוד אמת ותורת השלמים, דיני ומנהגי קריאת התורה. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ז [1847]. מהדורה שלישית של הספר שנדפסה בירושלים.
שער מיוחד לספר לדוד אמת, באמצע הספר.
מהספרים שנדפסו בעשור הראשון להקמת דפוס רבי ישראל ב"ק בירושלים. השער הראשון מאויר בפיתוח עץ.

[4], קסח דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. נייר דבק לחיזוק מעבר לדף הראשון. סימונים בצבע בגוף הטקסט במספר מקומות. כריכה ישנה.

שני הספרים נרשמו ככותרים נפרדים בספרה של ש' הלוי, מס' 40 ומס' 41.

ספר הגורלות [גורל קודש], מאת רבי חיים ויטאל – על י"ב מזלות וז' כוכבים, שמות מלאכים וסוד הגלגול. ירושלים, דפוס השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, [תרכ"ג 1863].

בדף קדם-השער ובכותרות העמודים "גורל קודש". מעבר לקדם-השער איור מקום המקדש. מעבר לדף השער איור מכבש דפוס עם הכותרת: "משב"ח דפוס חדש בציון" (הספר שלפנינו הוא כפי הנראה, הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים בדפוס החדש של השותפים שערערו את המונופול של דפוס ב"ק – ראה להלן).

[2], א-מד, מט-נב דף. 17 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. מרבית הקונטרסים אינם חתוכים. חיתוך דפים גס. קמטים בשולי הדפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי 75, הכותבת עליו: "זהו, כנראה הספר הראשון שנדפס בדפוס השותפים". רבי יואל משה סלומון ומיכל הכהן בירושלים יצאו למלחמה נגד המונופול שהיה בירושלים לבית הדפוס של ר' ישראל ב"ק, במשך יותר מעשרים שנה. בתחילה הם הקימו דפוס אבן (להדפסת ליטוגרפיות), ובשנת תרכ"ב הם הדפיסו בו קונטרס "خليلح – לוח ערך כל ימי השנה" (ראה: קטלוג "קדם" 97, פריט 67). עד אז היה רבי ישראל ב"ק המדפיס היחיד בירושלים, ועם הקמת דפוס זה פג למעשה המונופול שלו על הדפוס העברי בארץ ישראל. רבי ישראל ב"ק תבע אז לדין-תורה את השותפים, בטענה כי הם משיגים את גבולו, אך הם טענו מצדם (בין יתר טענותיהם) שאופי הדפוס שלהם שונה מאחר שהוא דפוס ליטוגרפי, ואינו משיג את גבולו של ב"ק (ראו: ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, במבוא, עמ' כה-כט). בעקבות אותו דין-תורה בוטל לחלוטין המונופול של רבי ישראל ב"ק, גם להדפסה רגילה של ספרים, ובעקבות כך שני השותפים הנ"ל צירפו אליהם את יחיאל ברי"ל (עורך "הלבנון", וחתנו של רבי יעקב ספיר) והקימו בחודש אלול תרכ"ב את בית הדפוס החדש, בו נדפס בהמשך כתב-עת "הלבנון".