כרזה גדולה מודפסת, לכבוד בואו של "גאון החזנים יוסף רוזנבלט" להתפלל בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקווה, לרגל שבת מברכים אייר. תל אביב, דפוס סטרוד, ניסן תרצ"ג [אפריל 1933].

החזן והמלחין יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882-1933) נחשב לגדול החזנים שקמו לעם היהודי במאה ה-20; זמר בעל יכולות שירה וירטואוזיות שהותיר חותם בל יימחה על עולם החזנות. גון הצליל הייחודי של הטנור רוזנבלט זכה להכרה בקרב קהילות ישראל ובקרב הציבור הרחב – באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל.
רוזנבלט נולד בבילה צרקווה ("שדה לבן" שבדרום רוסיה, כיום באוקראינה), לאביו החזן רפאל שלום. בילדותו עקרה המשפחה אל סדיגורה שבבוקובינה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, שם נחשף לניגון החסידי המיוחד שתרם רבות לעיצוב אמנותו. כבר בגיל תשע החל להופיע, והפך לחזן פופולרי ומבוקש. בגיל 17 השתלם בזימרה בווינה, ויצא לסיבוב הופעות ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר נישואיו קיבל משרת חזן במונקאטש, וב-1901 עבר לברטיסלבה (פרשבורג), אז יצא שמו בכל רחבי אירופה כחזן בעל קול נדיר ביופיו. לאחר מכן התקבל למשרת החזן הראשי בקהילת המבורג האמידה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והיה לחזן קהילת יוצאי הונגריה "אוהב צדק" בניו יורק. במהרה החל לתור את ארצות הברית לארכה ולרוחבה, ולהופיע בפני קהל גדול.
בראשית הקריירה המוזיקלית הענפה שלו נהג רוזנבלט לאלתר לחנים בזמן התפילה בציבור. בחלוף הזמן רשם בתווים את לחניו, והם היו ליצירות מוזיקליות שביצע בנוסח קבוע בהופעות. על-פי ההערכות הלחין מעל ל-600 יצירות. רוזנבלט אף פרסם ספרים עם לחניו, בהם "זמירות יוסף" (1906) ו"תפילות יוסף" (1927), והפיק הקלטות רבות עם ביצועיו לשירים בלחנים מקוריים פרי עטו, לזמירות יהודיות עממיות וליצירות של מלחינים שונים. הוא אף תרם את קולו לסרט "זמר הג'אז" (1927), סרט הקולנוע הראשון באורך מלא ששילב פסקול מוזיקלי מוקלט וקטעי דיבור ושירה מסונכרנים לתמונה. הסרט, שזכה להצלחה גדולה, סימן את תום עידן הסרט האילם ועלייתו של הסרט המדבר, והקנה לרוזנבלט שם עולם בתולדות הקולנוע.
בראשית 1933 נסע לארץ ישראל, שם ערך סיבוב הופעות, בלוויית בנו הנרי, לצד המלחין והפסנתרן נחום נרדי, והשתתף בצילומי סרט נוסף – "חלום פון מיין פאלק" ("חלום עמי"). בסרט מתועד רוזנבלט כשהוא שר באתרים ברחבי הארץ – בהר הצופים, במערת המכפלה, בים המלח ועוד. במהלך צילומי הסרט שבתה ארץ ישראל את ליבו של רוזנבלט והוא החליט להשתקע בה, אולם חי בה לזמן קצר בלבד: ביום 19 ביוני 1933, במהלך צילומי הסרט, חש ברע, הובהל לבית החולים ונפטר כעבור זמן קצר; הוא נטמן בהר הזיתים. לאחר מותו עסק בנו הנרי בעיבוד מוזיקלי מחודש של כתביו.

[1] דף. 94X62.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול רבים וקמטים. קרעים חסרים ונקבים, עם פגיעות בטקסט.

לוח קרטון, דו צדדי – עם נוסח ברכת "ותודיענו" מצדו האחד, ופיוט "ברכי עדתי אל חפץ תהלות עמו" (שיר תודה על הצלה מהרעש באנקונה בשנת תנ"א) מצדו השני. [אנקונה, תקכ"ט 1769].

כתיבה מרובעת. בשולי הלוח מסגרת בצבע אדום. בצדו האחד של הלוח מופיעה ברכת "ותודיענו", הנאמרת בתפילת ערבית, כשחל יום-טוב במוצאי שבת. מצדו השני – הפיוט "ברכי עדתי אל חפץ תהלות עמו" – שיר תודה על ההצלה מרעש ההאדמה שאירע באנקונה בשנת תנ"א, מאת רבי יוסף פיאמטה (דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך שני, מס' 1756).
בחלקו העליון של צדו הראשון של הדף נכתב: "נעשה בפרנסות היקרים ומעולים כמוהר"ר שמואל שמעיה פאפו נר"ו ויוסף חי ויטאלי יצ"ו"; ובחלקו העליון של הצד השני: "נעשה בשנת התקכ"ט".
רבי שמואל שמעיה פאפו הנזכר כאן היה מרבני אנקונה, אביו רבי אברהם דוד פאפו היה חתנו של הרמ"ז. בבוא החיד"א לאנקונה במסע שליחותו נפגש עמו ולאחר מכן עמדו בקשרי מכתבים. החיד"א כותב על פגישתו עמו ב"מעגל טוב" (עמ' 6).

43.5X30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי (בעיקר בפינות ובשולי הלוח). סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. דהייה של הדיו במספר מקומות.

ידועים עותקים דומים של לוח זה, חלקם בעיצוב שונה, שאולי נעשו מוקדם יותר, ראו לדוגמה: כת"י JTS Ms. 10325.

ספר סוד ה', הלכות, מנהגים ותפילות לברית מילה, עם פירוש שרביט הזהב, מאת רבי דוד מלידא. מנטובה, דפוס רפאל חיים מאיטליה, [תק"ג 1743].

בסוף הספר נכרך קונטרס עם דפים ריקים המיועד ל"פנקס מוהל". בדפים אלה, וכן בדף המגן שבראש הספר, מופיע כעין "פנקס מוהל" עם רישומים משפחתיים (בכתיבה איטלקית) מאת בעל הספר. ברישומים מתועדים לידת ומילת ילדיו ונכדיו, וכן רישומים על לידת בנותיו. הוא רושם כי מל בעצמו את הבנים והנכדים, ובסנדקאות שימשו רבנים ממנטובה. בתיאור מילת בנו הראשון, מספר כי למד למול מפי רבי אהרן קזיס (רב במנטובה ובפינלה במאה ה-18).

הרישומים המופיעים לפנינו: תק"כ – לידת בתו הבכורה לאה, שילדה לו אשתו מרת שמחה; תקכ"ג – בנו ישראל יהודה שמואל, נימול על ברכי דודו יהודה ברוך קולונייה; תקכ"ה – לידת בתו רבקה; תקכ"ט – לידת בתו שרה רחל; [ללא תאריך] בנו יצחק חיים, נימול על ברכי רבי שמואל קולונייה; תקל"ד – בנו אהרן רפאל חי, נימול על ברכי רבי יצחק שער אריה; תקכ"ו – בנו שמואל גבריאל חיים, נימול על ברכי אליעזר חיים בירלה (הילד נפטר); תקל"ח – לידת בתו מזל טוב; תק"מ – לידת בתו יודיטה; תקמ"א – נכדו שמואל חיים בן בתו לאה, נימול על ברכי רבי שמריה כהן מודון; תקמ"ז – נכדו יהושע חי בן בתו לאה, נימול על ברכי רבי בנימין נורצי; תקמ"ט – שלמה חיים בן לאה בתו, נימול על ברכי רבי שלמה יצחק נורצי; תק"נ – נכדו מרדכי בן בתו רבקה וחתנו גור אהרן נורצי, נימול על ברכי רבי מצליח אריאני (מרבני מנטובה).

כז, [1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכת עור עתיקה, פגומה ומנותקת.

ספר יסוד תשובה, מאת רבי יצחק בן משה עליס. ונציה, דפוס Bragadin, [תע"ח 1718].

ספר "יסוד תשובה", המכונה גם "יורה חטאים", הוא ספר הדרכה לתיקוני תשובה ברוח חסידי אשכנז, ומבוסס על תיקוני התשובה של בעל "הרוקח" ועל מקורות נוספים. בסופו נדפסה "צוואת רבי יהודה החסיד".
רישום בעלות בדף המגן: "אני קלונימוס מנחם קרפי יצ"ו קניתי ספר זה" [בספרייה הלאומית בירושלים מופיע כתב יד מהמאה הי"ח של ספר גורלות הראב"ע (מס' 8902=28), בהעתקת "קלונימוס מנחם בכמ' יהודה חיים קרפי"].

יד דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי וקמטים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.

ספר ליל שמורים, תיקון ללימוד בלילה שלפני ברית מילה – "תקון גדול מסודר ומתוקן מבני חברתנו" – חברת "השיא בתולה". מנטובה, דפוס רפאל חיים מאיטליה, [תצ"ז 1737].

בשער נדפס "חברת השיא בתולה", בווריאנט אחר נדפס: "חברת בקור חולים" (בספרייה הלאומית), ובעותק נוסף נכתב: "חברת לוית חן" (ראו מכירת קדם, 44, פריט 227), בכל אחד מהם נכתבו שמות אחרים.
מהמתואר בהקדמה, בעיר מנטובה התארגנה חברה זו לערוך לימוד ליל שימורים בבתי תינוקות שנולדו, בלילה הקודם לברית המילה. בספר שלפנינו נדפס סדר ה"תיקון" שנאמר בלילה זה [קטעי מקרא, משנה, מדרשים וזוהר בנושא ברית המילה. כדוגמת התיקונים "ברית יצחק", "דברי הברית" ו"שומר הברית"].

יח דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. קונטרסים מנותקים. כריכת קרטון צבעונית, מקורית, מנותקת ברובה, עם קרעים ופגמים.

לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.