מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove and filter and
- book (147) Apply book filter
- print (114) Apply print filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- ספרים (68) Apply ספרים filter
- דפוסי (65) Apply דפוסי filter
- in (65) Apply in filter
- of (58) Apply of filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- the (32) Apply the filter
- חסידות (30) Apply חסידות filter
- מכתבים (26) Apply מכתבים filter
- letter (26) Apply letter filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- import (25) Apply import filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- ספרי (22) Apply ספרי filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- item (21) Apply item filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
קונטרס מאמרים תרפ"ב, בצרוף שני דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו-יורק, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
הקונטרס נדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום הסתלקות חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, וכולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב, אשר נמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכתב-יד המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע". בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה.
בשולי שני השטרות מופיע רישום מאת המקבל: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס והדולרים שלפנינו, בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה... תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.
הקונטרס נקרא "קונטרס מאמרים תרפ"ב" – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים... בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה של אחדים: 'אמן', 'הצלחה רבה', 'ברכה והצלחה', 'רפו"ש' וכיו"ב... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות. מאוחר יותר התקיימה התוועדות-ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".
קונטרס: 59, [1] עמ'. מעטפת אדומה. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והשטרות במצב טוב.
דף מודפס – "על שלשה דברים העולם עומד... ועל גמילות חסדים" – קבלה על תרומה ל"גמילות חסדים שערי חסד הכללי", ירושלים, [שנות התר"נ בקירוב]. מודפסת בדיו זהובה.
מילוי בכתב-יד על תרומת הגביר ר' דוד שלמה ב"ר יעקב בלייבערג מקארדיף (אנגליה), ע"י הגאון רבי שמואל סלאנט, בחתימות ידם של הנהלת הגמ"ח, הרבנים: רבי "מאיר מייזיל"; רבי "יוסף חיים זאננענפעלד" ורבי "שלמה זלמן פרוש".
רבי מאיר מייזל מחאסלוביץ (תקע"ט-תרס"ד), מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים, ומראשי "כולל רייסין". כבר בשנת תרל"ג היה חבר הנהלת ישיבת "עץ חיים". בשנת תרמ"א נשלח ע"י המהרי"ל דיסקין לייסד את "בית היתומים – דיסקין". ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (ראה אודותיו: א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23). יזם את רכישת ובניית "חצר רייסין" (ברחוב הכרי) ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, מכספי גיסו הגביר ר' אברהם סעדיה שור ממוהילוב. זמן קצר לאחר רכישת ה"חצר" נפטר ר' סעדיה שור במוהילוב בשנת תרל"ג ולא זכה לעלות לירושלים. אולם אלמנתו ציפורה שור עלתה לירושלים, והתגוררה ב"חצר רייסין" הנ"ל. לימים נישאה לרבי מאיר מייזל, שירש ממנה את הבעלות על "חצר רייסין" (ראה: זכריה שבתי, "סיפורי חצרות ובתים בין החומות", עמ' 27-51).
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים.
כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח), מנהל גמ"ח "שערי חסד" ומייסדו (משנת תר"ל). מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים ומייסד "כולל מינסק". עלה בילדותו לירושלים עם אביו הגאון רבי נפתלי צבי (פלדמן) "הפרוש מבוברויסק" שעלה לארץ ישראל עם שני בניו. לאחר שנתייתם מאביו במגפה בשנת תרכ"ו, נתגדלו הילדים בבית דודם-זקנם, הגאון רבי יעקב ברלין ממיר (הורי הנצי"ב מוולוזין), שאשתו היתה אחות-אמו של רבי נפתלי צבי הפרוש. מצאצאיו משפחות ענפות של גדולי ירושלים, בהם: הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, שנקרא על שם אבי-אמו רבי שלמה זלמן פרוש.
גמ"ח "שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב.
שני מכתבים מאת גבאי אגודת "אהבת אחים לקהלת ישראל בני מדינת צרפת", אל רבי צדוק הכהן אב"ד פריז. ירושלים, תר"ן [1890].
מכתב ארוך מהתאריך ראש חודש סיון תר"ן, עם חתימות הגבאים וחותמת אגודת "אהבת אחים" [שהוקמה על ידי יהודים יוצאי צרפת, במתכונת ה"כוללים" בירושלים]. אנשי האגודה מתלוננים על התעלמותו של רבי צדוק הכהן, אב"ד פריז ורבה הראשי של צרפת, ממכתבם הראשון בו הכתירוהו ל"נשיא ארץ הקודש". בתוך הדברים הם מדגישים את תלונתם: "...נזעק ונשווע, מה מצאתם אנשי צרפת בחברתינו עוול כי רחקתם מעלי?".
מצורף: מכתב נוסף מהתאריך טו"ב אייר לא חתום, כנראה טיוטה למכתב אל רבי צדוק הכהן, ובו דברי תלונה בדבר התעלמותו, במילים חריפות יותר. מעבר לדף הראשון, רישומים בצרפתית.
[2] דף ([4] עמ' כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים לאורך סימני הקיפול ובשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
אוסף גדול ומגוון של פנקסי הכוללים, מכתבי רבנים, עסקנים ואנשי ציבור, מכתבי פולמוס ומחלוקת, תעודות והסכמים, טיוטות ומסמכים שונים, מארכיון ר' יוסף צבי גייגר, סופר ונאמן של מוסדות הצדקה בצפת. [מרביתם מצפת, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב].
בין המכתבים והמסמכים:
• פנקס רישום ההכנסות וההוצאות של כולל קוסוב בצפת, בשנות התר"ל-תר"מ בקירוב, מרביתו כנראה בכתב-ידו של סופר הכולל רבי טודרוס גייגר (חתן הממונה רבי משה חר"ג). כולל מידע רב ומעניין אודות היישוב היהודי הישן בצפת, עם פירוט הוצאות לצרכי ציבור שונים: חברה קדישא, בתי מרחץ, בתי כנסת, סעודות מצוה, שוחד ודמי שמירה, סיוע לנזקקים, ועוד. בראש רשימה מופיע שמו של הגזבר האחראי.
• פנקס רישום שמות התורמים ושמות מקבלי התמיכה בצפת [כפי הנראה, מדובר בתמיכות פרטיות שהועברו באמצעות ה"כולל"]. צפת, שנות התר"ס בקירוב.
• דף בכתב-יד (כתב רש"י). כרוז אזהרה – שלא להתחבר עם "איש צר ואויב... המכונה בשם... ימח שמו וזכרו... שהכה את אמו במקלות ואבנים... ובפרט שהרב הצדיק אדמו"ר ר' יוסף אלטיר שליט"א [האדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מקוסוב-ראדוביץ וצפת; תקפ"ג-תרל"ט]... נתן פקודת קדשו אשר כל איש שילך לבית הרשע... ימח שמו וזכרו, לא יבא לביתו בשום אופן שבעולם...". [צפת, לפני תרל"ט].
• שני מכתבים מאת רבי יצחק דוד מראדוביץ [אחיו של רבי טודרוס לעבאך-גייגר], אל אביו רבי יהודה ליב ב"ר דוד [לעבאך] מסניטין, ממונה כולל אוסטרייך בטבריה. ראדוביץ, תרכ"א / כסלו תרכ"ו. [באגרת ה"צמח צדיק" מוויזניץ משנת תרי"ט, כותב: "הנה ידידי מוכ"ז הרבני המופלג החסיד מו"ה יהודא ליב נ"י מק' סניטין נוסע מהכא להתם לתקוע אהלו באה"ק והוא מאנ"ש הנלווים אלינו, ע"כ יראו לקרבו ולחבבו..." ("אז נדברו", גליון 16, בני ברק תש"מ, עמ' ז/2)].
• מכתב חתום בידי רבי משה ברומער, נאמן ביתו של ה"צמח צדיק" מוויזניץ, ובידי סופר ומזכיר הכולל בצפת רבי זיידא קלינגער, אל ממוני ומנהלי הכולל בצפת – חשבונות ועניני חלוקה. ויזניץ, ז' תשרי תרמ"ד [1883].
• העתק של הסכם שנערך בין רבי טודרוס גייגר ובין רבי זיידא קלינגער בשנת תרנ"ב, המסדיר את חלוקת העבודה ביניהם בכולל ואת ההכנסות המגיעות לכל אחד מהם תמורת עבודתו; בשולי הדף, מכתב-אישור חתום בידי רבי יעקב מרדכי איש --, ובידי רבי [אפרים] צבי הירש ב"ר מאיר ברז"ל (עם חותמתו). צפת, ט"ו כסלו תרנ"ג [1892].
• מכתב מאת רבי יוסף שמשון מקוסוב, אל ידידו רבי טודרוס גייגר (חתן רבי משה חר"ג) מצפת, בזמן שרבי טודרוס ביקר אצל רבו האדמו"ר; ר' יוסף חיים מבקש ממנו למסור פ"נ לרבי ולעוררו להתפלל בעבור בריאות אשתו ובנו הרך הנולד, ולפרנסה בהרחבה, וכן שיפעל אצל המשב"ק רבי משה ברומער שיכניס את בנו הנולד לרשימת מקבלי החלוקה. צפת, [קודם תרנ"ד].
• מכתב ארוך (3 עמודים גדולים וצפופים בכתב-יד), אשר נשלח כשבועיים לאחר פטירת רבי טודרוס גייגר, כנראה אל בית האדמו"ר ה"אהבת ישראל" בוויזניץ; מכתב חריף וכואב שבו מתאר בנו [כנראה בנו רבי יהודה ליב] כיצד אביו נרדף במשך שנים ארוכות ע"י שונאיו אשר קיפחו את פרנסתו וקיצרו את חייו. [צפת, תרנ"ד].
• מכתב רבי יעקב גבריאל ב"ר טודרוס צייגר-חר"ג (ת"ר-תרע"ז) – "נכד הרה"ק ה"ר גבריאל טשאק" – בקשת תמיכה לפסח. [צפת, תרס"א בקירוב]. מעבר לדף מכתב-תשובה, כנראה בכתב-יד משב"ק האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב: "הנה כ"ק אדמו"ר הרה"צ הקוה"ט שליט"א מקוסוב... בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים, התאמץ... והוסיף על החלוקה במדה טובה הגונה להיות לעזר...".
• טיוטת-מכתב אל האדמו"ר רבי חיים האגר מאוטיניה, "תודה וברכה" על הסדרים והתיקונים בעניני הכולל ומינוי ממונה חדש להנהגת הכולל. כתוב בכתב-יד נאה, עם שמו של האדמו"ר בראש הדף באותיות מרובעות ובדיו זהובה. צפת, כ"ח אדר ב' תרע"ג [1913].
• מכתב ארוך אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת מתפללי בית המדרש שייסד אביו האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ בצפת, בענין סיום כתיבת ספר תורה לזכר אביו, אשר "מונח כך שמונה עשר שנים ואין מי שיגמור אותו", ובענין אחזקת בית המדרש ותמיכה במתפללים, מחלוקות ונושאים נוספים. צפת, כ"ה תמוז תר"פ [1920].
• מכתב ארוך וחריף אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת רבי חיים ליב פרלמן מנהל "בית היתומים העברי" בצפת, מיסודו ותחת נשיאותו של האדמו"ר רבי ישראל מראדוביץ. צפת ט' טבת תרפ"א [1920].
• טיוטת "מכתב קבלה מארה"ק", שהופק כנראה עבור האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין, אמרכל ארץ הקודש. חלקו העליון של הדף מעוטר בכתיבת-יד קליגרפית, בדיו זהובה ואדומה; חלקו התחתון של המכתב ריק. [צפת, שנות התר"פ בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי משה סאק, משמשו בקודש של האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב. קוסוב, שנות התר"ס בקירוב.
• מכתב מאת רבי אורי רעכטיר, אל חתנו רבי יוסף צבי גייגר – "הנני להזכירכם לפני כ"ק מרן קודש הקדשים שליט"א...". קודרינץ (Kudryntsi), תרס"ז [1907].
• מכתב מאת רבי משה קאלנברג, רב בווינה ולאחמ"כ אב"ד מץ, אל רבי יהודה ליב גייגר – "הייתי בכאן אצל אדומו"ר הרה"צ שליט"א ומסרתי לו מכתבם ורבות דברנו...". וינה, תרפ"ו [1925].
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי דוד קאסטנער – "...כתבתי למרן כ"ק אדמו"ר שליט"א וכעת השגתי תשובתו...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי פינחס ברעכר – "...מרן הק' שליט"א על שבת העבר ודברתי עמו על אודת המעות של ידידנו הר' דוד קאסטנער נ"י והשיב לי מרן שליט"א...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].
• מכתבים, פרוטוקולים ודוחות שונים העוסקים בניהול בית היתומים ובית התבשיל בצפת, שהוקמו ע"י אגודת "עזרת הגליל" בניו יורק; כמה מהם חתומים בידי מנהלי המוסדות: ר' דוד שו"ב, ר' אליעזר גרינפלד, ר' משה מרדכי הכהן ור' זלמן ליב שטיינער. צפת וטבריה, [שנות העשרים]. עברית ויידיש.
• דפים, טיוטות מכתבים ומסמכים נוספים מארכיון יוסף צבי גייגר, בהם: טיוטת-מכתב בענין יסוד החברה "עזרת בנות הגליל" לטובת נשים יולדות, חולות ואלמנות; תיאור הקמת ספרייה בצפת בשם "ספרי שפת עבר"; מכתב בעניין רשימת המועמדים לבחירות ועד העיר צפת; תיאור הקמתו וחורבנו של היישוב הגלילי "עין זיתים"; תיאור ספרותי של בן-מושבה שהעתיק מקום מגוריו לעיר צפת ומתגעגע אל הנופים והטבע שמחוץ לעיר; ועוד.
למעלה מ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
אוסף גדול ומגוון של מכתבים, חוזים, שטרות מכירת חמץ, שטרות-חוב, צוואות והסכמים, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. צפת, טבריה ומקומות שונים. שנות התר"ל-תר"צ בקירוב [1870-1940 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
בין הפריטים באוסף:
• מכתב מאת ר' דוד שיפמאן מטבריה, אל רבי משה חר"ג מצפת, בעניני קניית קרקעות. אייר תרל"ח (1878).
• שטרות מכירת חמץ "להישמעאל מוכ"ז חאג' אברהים איל חאג' חאליל", בחתימות רבי ישראל זאלץ, וחתימות עדים. צפת, תרנ"ט (1899) ותרע"א (1911).
• שטר חוב בחתימת רבי טודרוס גייגר (צפת, תר"מ).
• שטר חוב שניתן לרבי יוסף צבי גייגר, חתום בידי ר' מיכל פרידמן (צפת, 1913).
• שטר חוב שניתן לרבי יוסף צבי גייגר, חתום ע"י רבי חיים ב"ר ישראל זאלץ, "על הוצאות בנין תקון הבית שנחרב בימות הגשמים והשלגים", עם חותמת "ועד היהודים לעיר צפת והמחוז" (צפת, תר"פ).
• שטר שותפות חתום בידי רבי טודרוס גייגר ושותפו רבי מענדיל וואליך ובין רבי יעקב ב"ר ישראל דוב מבובריקאי (צפת, תרל"ז).
• הסכם שכירות דירה חתום בידי ר' ישראל גולדנבום (צפת, תש"ג).
• מכתב תלונה מאת עובדי מפעל הטבק של חקלאי ראש פינה במושבה מחניים (שנות התר"ס).
• ועוד.
למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, כתובות נישואין ושטרות "תנאים", רשימות והזמנות, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. שנות התר"ל-תש"כ בקירוב. עברית ומעט יידיש.
האוסף כולל מכתבים משפחתיים שונים של משפחת גייגר, בהם:
• שני מכתבים אל רבי טודרוס לעבאך-גייגר, בסמוך לפטירתו, מאת בנו רבי יוסף צבי גייגר; עם הוספות מאת חותנו רבי משה חר"ג, בנו רבי יהודה ליב גיייגר ובתו גיטל (צפת, תרנ"ד).
• שלושה מכתבים משפחתיים אל רבי טודרוס גייגר ואמו מרת פייצא בטבריה, מאת אחותו מרת עטיל (ראדוביץ, תרל"ה-תרל"ו).
• שני מכתבים אל רבי טודרוס גייגר, מאת שותפו וידידו רבי יהושע חר"ג (טבריה, תרמ"ט בקירוב).
• שלושה מכתבים מאת רבי יהודה ליב גייגר (תר"מ-תש"ט), אל אחיו רבי יוסף צבי גייגר, בעניני ציבור והכלל ובענינים אישיים (קומרנא, צאנז ורימנוב, שנות התר"ע).
• מכתב מאת מרת קריינדל לוינזון, מחותנתו של רבי צבי יוסף גייגר, בעת ביקורה אצל האדמו"ר מאוטיניא (אוטיניא, תר"ע בקירוב).
• שלושה מכתבים אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת גיסו ר' משה דוד ב"ר יום טוב (שנות התר"נ).
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת ידידו רבי אברהם ברוך מרגליות (טבריה, תר"נ).
• ועוד.
באוסף כמה מכתבים נוספים מאת אנשי הישוב הישן בארץ ישראל, בהם:
• מכתב אל רבי מנחם מענדל וואלך מסניטין (נולד תקפ"ו), מאת בנו רבי שלמה זלמן וואלך (ירושלים, שלהי המאה ה-19).
• מכתב מאת רבי קהת ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מקולומיא (תר"א-תר"פ), גבאי כולל אוסטרייך בטבריה, אל רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת (טבריה, תרע"ח בקירוב).
• מכתב מאת רבי אברהם הלוי מארם צובא, אל גיסו רבי דוד קלינגר בצפת (חלב, סוריה, תרע"ז).
• ועוד.
האוסף כולל גם:
• שטר תנאים בין החתן ר' חיים יחזקאל ב"ר מנחם מענדל ובין הכלה לאה בת ר' מרדכי (טבריה, תרמ"א).
• תוספת כתובה של רבי יוסף צבי ב"ר טודרס גייגר וזוגתו מרת מרים (צפת, תרמ"ט).
• שטר תנאים ראשונים, שטר תנאים אחרונים ושטר כתובה דאירכסא של החתן אליהו ב"ר יוסף צבי גייגר עם הכלה ברכה גאלדא בת רבי ברוך לוינזון (צפת, תרס"ז / תרס"ט / תרפ"ד).
• עשר הזמנות לחתונות של בנים למשפחות צפתיות (שנות התר"פ-תש"כ).
• מכתבים, רשימות ומסמכים נוספים.
למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג = חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
טור חושן משפט, חלק שני (על סימנים קעה-תכו), עם פירוש בית חדש, ופירוש דרישה ופרישה לרבי יהושע פלק כץ. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ו 1716]. מהדורה ראשונה של דרישה ופרישה לחלק חושן משפט.
בדף השער, בדפי המגן ובבטנת הכריכה, רישומים בכתב-יד מתקופות שונות, בהם: "אברילייבש דורף מנאס", "בני מענדילייבש דורף מנאס" [כנראה שני הרישומים הם בכתב ידו של רבי אבריל לייבש-דורף מנאס]; "הק' חיים בנעט בודאפעסט"; "הק' עזריאל ב"ה חיים"[?]; "הק' וואלף אויסטירליץ[?]" [כנראה מצאצאי רבי בנימין וואלף אוסטרליץ אב"ד אייזנשטאט שנפטר בשנת תרכ"ט].
בדף המגן האחורי רישום בעלות בגרמנית (מהתקופה), המעיד כי הספר היה שייך ל"בונם משה שלזינגר רבה הראשי של מטרסדורף", הוא רבי שמחה בונם שלזינגר אחי רבי עקיבא איגר, ראה עליו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' ת-תא.
הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13[!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה).
[1], קך, קפז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים נוספים בשולי מספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה, בלויה, עם פגמים (קרעים חסרים בשדרה).
פריט 275 פירוש רבי דוד עראמה על הרמב"ם – אמשטרדם, תס"ו – חתימת רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה"
ספר פירוש על הרמב"ם, מאת רבי דוד עראמה. אמשטרדם, דפוס משה בן יצחק דיאש, [תס"ו 1706]. מהדורה שנייה.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "נאום הק' ב' וואלף".
הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה, בנו של רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח". גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה".
את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימה נוספת בדף השער: "יעקב דוד מקראקא".
[2], עו, [1] דף. חסרים דפים עז-פד. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי ובמרכז דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט משני הצדדים. דפים אחרונים מנותקים. חותמות. כריכה ישנה וקרועה, עם סימני עש.
ספר מנחת אהרן, על מסכת סנהדרין ושו"ת מנחה בלולה, מאת רבי אהרן פאדווא מבריסק דליטא. נאווי דוואהר, דפוס יאהן אנטאן קריגר, תקנ"ב 1792.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "חנני אלקי' בזה נאם הק' ב' וואלף".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימות נוספות בדף השער: "אלעזר רוזין צווייג"; "משה רייז"[?].
[2], צא, [5]; כג דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים. קרע חסר במרכז דף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף. חותמות. כריכה ישנה, בלויה (עם קרעים חסרים בשדרה).
ספר שו"ת שב יעקב, שני חלקים, מאת רבי יעקב פופרש כ"ץ אב"ד פרנקפורט. פרנקפורט דמיין, ללא שם מדפיס, [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת בעל ה"פני יהושע" [ממלא מקומו של המחבר ברבנות פרנקפורט].
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי הק' ארי' ליבוש החפ"ק מעזריטש". בשולי הדפים, מספר הגהות קצרות (קצוצות בחלקן).
הגאון רבי אריה ליב (ליבוש) אב"ד מזריטש. בא בקשרי מכתבי הלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (ראו: שו"ת רע"א, פסקים, סי' קיד; שו"ת תניינא, סי' מא; שו"ת רע"א החדש, חלק חמישי, סימן כא). כנראה נתמנה לרבנות העיר אחרי שנת תקס"ט. באוסף כתבי היד הרבניים של ספריית מנדל גוטסמן (מס' 293, אוסף יהודה לואיס לוין), נמצא מכתב בחתימת ידו של רבי אריה ליבוש אב"ד מזריטש, מהתאריך סיון תקצ"ה (ראה: חומר מצורף).
[1], קט, [1], קלט דף. שער נפרד לחלק השני. 31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בדף האחרון, סימן עש וקרע חסר, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. הדבקות נייר דבק לחיזוק בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים (שדרה מנותקת).
ספר הכתב והקבלה, "בחינה ונסיון לבאר על דרך הפשט או קרוב אליו כמה מקראות בתורה", מאת רבי יעקב צבי מעקלעבנורג. לייפציג, דפוס C. L. Fritzsche, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה.
בדף המגן חתימת רבי עזריאל הילדסהיימר [מתקופת כהונתו כאב"ד אייזנשטאט], ורישום בכתב-יד רבי עזריאל פולק נאמן הקהילה באייזנשטאט, שקיבל ממנו את הספר במתנה: "נתן לי במתנה מאת כבוד אדמ"ו הרב הגדול הנ"ל – עזריאל פאללאק".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
רבי עזריאל פולק (תקס"ג-תרמ"ז; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שצד-שצה), תלמיד ה"חתם סופר". נאמן הקהילה באייזנשטאט במשך למעלה מארבעים שנה, ודיין בבית הדין. כהונתו של רבי עזריאל פולק כדיין באייזנשטט, באותה עת בה כיהן רבי עזריאל הילדסהיימר כרב העיר, יצרה ביניהם קשר קרוב (ראו חומר מצורף).
XVIII, 371, [2] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים בדפי השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.
ספר שאלות ותשובות ושיטות רבי יוסף קארו, על אבן העזר. לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א 1811. מעבר לשער הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב.
העותק של הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר אב"ד ווירצבורג ובנו רבי שמחה הלוי. בבטנת הכריכה חתימות רבי "יצחק דוב הלוי" וחתימת בנו "הק' שמחה הלוי – ווי"ב", ורישומים שונים בדברי תורה. מספר הגהות קצרות בגליונות הספר.
הגאון המפורסם רבי יצחק דוב (זליגמאן בער) הלוי במברגר (תקס"ח-תרל"ט, אוצר הרבנים 11282), בשנת ת"ר נתמנה לרבנות ווירצבורג. נחשב לאחד מגדולי הדור ורבים מרבני גרמניה היו תלמידיו. כתב חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד: "יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד. רוב בניו וחתניו כיהנו ברבנות והרבצת תורה, בערים שונות בגרמניה ובשוויץ.
בנו הגאון רבי שמחה (סימון) הלוי במברגר (תקצ"ב- כסלו תרנ"ח) בנו של הרב מווירצבורג רבי יצחק דוב במברגר. בשנת תרי"ג כיהן כר"מ בית המדרש בקולמאר (אלזס). משנת תרט"ו כיהן 26 שנה כרב קהילת פישאך (ע"י Augsburg, באזור שוואבן Schwaben, בוואריה), ובשנת תרמ"ב עבר לכהן כאב"ד אשפנבורג (Aschaffenburg בצפון-מערב בוואריה). מספריו: "פקודת הלויים", "עבודת הלויים", "חינוך לנערים" "שערי שמחה", "זכר שמחה" ועוד. רבים מחיבוריו נותרו בכתב יד.
[1], לט; ל דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. בדף האחרון קרע חסר עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת.